תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) 1. בפני בקשה לפטור את המבקשים מתשלום אגרה. 2. תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח - 2008 (להלן: "התקנות") קובעת כדלהלן: "(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה. (ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד". 3. מכאן, שעל בעל דין המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים מצטברים, כתנאי לקבלת בקשתו: ראשית, עליו להוכיח כי הינו מחוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה. שנית, עליו להוכיח כי ההליך מגלה עילה. 4. בפסיקה נקבע, כי נטל ההוכחה בדבר היעדר יכולת כלכלית רובץ על מבקש הפטור. כך, למשל , בבש"א 675/09 פלקסר נ' נשיץ ברנדס ושות'- עו"ד (2010) נקבע כי: "תקנה 12 לתקנות האגרות הקובעת כי הזכאות לפטורמאגרה מותנית בחוסר יכולת כלכלית המוכחת על פי הקריטריונים שנבעו בהן, והיותו של ההליך מגלה עילה. תנאים אלה שנקבעו בתקנות הם תנאים מצטברים והנטל להוכחתם מוטל במלואו על מבקש הפטור מאגרה". (סעיף 20 לפסק הדין). 5. עוד נקבע בפסיקה כי על מבקש הפטור להוכיח כי חסר הוא את היכולת לשלם את האגרה הקבועה, תוך שהוא פורש בפני בית הדין תמונה מלאה על מצבו הכלכלי. בבש"א 128/89 (ע"א 229/89) חיים מצא נ' צפורה מצא ו-2 אח', קבע בית המשפט העליון כי: "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי... . בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד". ובבש"א 294/89 אליאס נ' שחר נקבע בית כי: "על המבקש פטור מאגרה מחמת עוניו להתכבד ולפרט במדויק את מצבו הכלכלי, הכנסותיו בששת החודשים האחרונים, מצב חשבונותיו בבנק, פרטים על רכושו... באין פרטים אלה לא הונחה התשתית הבסיסית המאפשרת קיום דיון בבקשה לפטור מאגרה". בעניין זה ראה אף את האמור בבש"א 21321/07 עזר נ' אמריקה ישראל רמת אביב החדשה השקעות בע"מ ואח', תק-מח 2009(1, 6554; רע"א 3297/90 רביבו נגד בנק הפועלים, דינים עליון, כרך כח', 824; בבה"נ 6857/00 רוטה נגד נצבטייב והיועץ המשפטי לממשלה. 6. ומן הכלל אל הפרט. 7. ביום 17.4.12. הגישו המבקשים הגישו בקשה לפטור מאגרה. בהחלטה מיום 21.4.13, נדרשו המבקשים לפעול בהתאם לתקנה 12(א) לתקנות, ולפרט בתצהיר תמונה מלאה אודות מצבם הכלכלי, רכוש בת זוגם ומקורות הכנסתם בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, בצירוף דפי חשבון לששת החודשים עובר להגשת הבקשה. כמו כן, נתבקשו המבקשים לפרט האם פנו לעזרת בני משפחה ו/או בבקשה לנטילת הלוואה ממוסדות בנקאיים לשם תשלום האגרה טרם הגשת הבקשה. 8. ביום 2.6.13, הוגשו תצהירים משלימים. 9. ביום 24.7.13 ניתנה החלטה לפיה הנתבעת רשאית להגיב לבקשה לא יאוחר מיום 5.8.13. משהנתבעת לא עשתה כן, ניתנת ההחלטה בהיעדר תגובתה. המבקש 1 10. עיון בדפי החשבון שצורפו לתצהיר המשלים, מעלה כי המבקש 1 הגיש דפי חשבון בלתי עדכניים - לתקופה שמיום 2.9.04 ועד ליום 22.2.09. היינו, על אף שניתנה למבקש 1 הזדמנות להשלים את תצהירו ולהגיש דפי חשבון עדכניים, לששת החודשים עובר להגשת הבקשה, לא עשה כן. יתר על כן. עיון בדפי החשבון מעלה כי בתאריך האחרון המופיע בדפי החשבון (22.2.09), עמד חשבונו על יתרת זכות בסך של כ -8,967 ₪. 11. בנסיבות אלה, ובשים לב לסכום האגרה שעל המבקש 1 לשלם (600₪), לא עלה בידו של המבקש 1 להרים את הנטל להוכיח כי מצבו הכלכלי מצדיק פטור מתשלום האגרה. המבקש 2 12. עיון בדפי החשבון שצורפו לתצהיר המשלים, מעלה כי המבקש 2 הגיש אף הוא דפי חשבון בלתי עדכניים - לתקופה שמיום 31.5.04 ועד ליום 29.11.12, זאת, על אף שניתנה לו הזדמנות להשלים את תצהירו ולהגיש דפי חשבון עדכניים, לששת החודשים עובר להגשת הבקשה. יתר על כן. עיון בדפי החשבון מעלה כי בתאריך האחרון המופיע בדפי החשבון (29.11.12), עמד חשבונו על יתרת זכות בסך של כ -1,359₪. בנסיבות אלה, ובשים לב לסכום האגרה שעל המבקש 2 לשלם (400₪), לא עלה בידי המבקש 2 להראים את הנטל להוכיח כי מצבו הכלכלי מצדיק פטור מתשלום האגרה. המבקש 3 13. עיון בדפי החשבון שצורפו לתצהיר המשלים, מעלה כי בתאריך האחרון המופיע בדפי החשבון (3.3.13), עמד חשבונו ביתרת זכות בסך של כ -3,921 ₪. 14. כמו כן, טענת המבקש לפיה הוא איבד לחלוטין את כושרו להתשכר וכי קיבל סכומים מהמוסד לביטוח לאומי, איננה נתמכת באסכתא כלשהי, ולא ניתן ללמוד על כך מדפי החשבון שצורפו לתצהיר. 15. בנסיבות אלה, ובשים לב לסכום האגרה שעל המבקש 3 לשלם (170 ₪), לא עלה בידי המבקש 3 להוכיח כי מצבו הכלכלי מצדיק פטור מתשלום האגרה. המבקש 4 16. במסגרת תצהירו המשלים, הצהיר המבקש 4 כי אין ברשותו חשבון בנק, כי בששת החודשים האחרונים הוא משתכר שכר של כ - 3,000 ₪, וכי לבד ממשכורתו זו אין בבעלותו כל רכוש ו/או נכס. 17. ואולם, לא מצאתי כי עלה בידי המבקש 4 להניח את התשתית הראייתית הנדרשת לשם הוכחת העדר יכולת כלכלית לתשלום האגרה. הצהרות המבקש 4 הינן הצהרות כלליות ובלתי מפורטות. כמו כן, המבקש 4 אינו מפרט כיצד הוא מתקיים וכיצד מתפרנסת משפחתו, ברוכת הילדים. המבקש 4 אף לא פירט בתצהירו אם פנה לעזרתם של ידידים ו/או בני משפחה בבקשה לסייע לו בתשלום האגרה. לא זו בלבד, אלא שטענות המבקש 4 אינן נתמכות בראיות אובייקטיבית כלשהן. בנסיבות אלה, ולאור סכום האגרה שעל המבקש לשלם (861 ₪) לא מצאתי מקום לפטור אותו מתשלום האגרה. 18. משלא עלה בידי אף אחד מן המבקשים להניח את התשתית הראייתית הנדרשת לשם הוכחת העדר יכולת כלכלית, לא ראיתי מקום להידרש לשאלה האם ההליך מגלה עילה. 19. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית. אגרהתקנות בית הדין לעבודהבית הדין לעבודה