אי הפרשת כספים לקרן השתלמות של מורה בגלל טעות טכנית התובעת, גב' X X (להלן- "התובעת"), היא מורה במקצועה המועסקת בבית הספר "המסורתי" בירושלים (להלן- "הנתבעת"). התובעת הגישה תביעה זו לתשלום סכומים המגיעים לה בגין אי הפרשה לקרן השתלמות עבור התקופה שבין חודשים ספטמבר 2006 עד דצמבר 2007 (בסך 16,027 ₪) וכן פיצוי בגין נזק ממוני שנגרם לה עקב רשלנות הנתבעת שבאה לידי ביטוי באי צירופה לקרן מבטחים הוותיקה וצירופה לקרן מבטחים החדשה (בסך של 113,400 ₪). העובדות התובעת מועסקת בעיריית ירושלים בתפקיד מורה בדירוג הוראה בדרגה B.A . התובעת הועסקה אצל הנתבעת מיום 1.9.06 עד ליום 31.8.09. ביום 1.9.10 התובעת שבה לעבודתה באותה משרה אצל הנתבעת והיא מועסקת במשרה זו עד היום. אין מחלוקת כי התובעת הועסקה בין חודשים ספטמבר 1993 עד חודש אוגוסט 2005, כמורה בבית ספר "שרת" בעיריית נתניה ובתקופה זו היא בוטחה בקרן פנסיה מבטחים הוותיקה. ביום 18.6.06 מילאה התובעת "טופס בקשת הצטרפות לקרן פנסיה" שמסרה לה הנתבעת ומבין רשימת קרנות הפנסיה שפורטו בטופס היא סימנה כבחירתה את קרן פנסיה מבטחים הוותיקה. אין מחלוקת כי הטופס הנ"ל נמסר לנתבעת בסמוך למועד תחילת עבודתה של התובעת יחד עם טפסים נוספים אותם היא נדרשה למלא לצורך קבלתה לעבודה. אין מחלוקת כי בפועל הנתבעת לא צירפה את התובעת לקרן פנסיה מבטחים הוותיקה, אלא לקרן פנסיה מבטחים החדשה. בעקבות פנייתה של התובעת וארגון המורים לנתבעת בחודש אוקטובר או נובמבר 2007 בעניין אי צירופה לקרן פנסיה מבטחים הוותיקה, החלה הנתבעת להפריש עבור התובעת סכומים לקרן פנסיה מבטחים הוותיקה בתקופה שבין חודשים דצמבר 2007 עד חודש אפריל 2008. סכומים אלה הוחזרו לנתבעת על ידי קרן פנסיה מבטחים הוותיקה כ"דמי גמולים עודפים", והנתבעת שבה לבטח את זכויותיה של התובעת בקרן פנסיה מבטחים החדשה. התובעת הגישה בקשת הצטרפות לקרן השתלמות למורים בבתי הספר העל יסודיים, במכללות ובסמינרים בע"מ (להלן- "קרן ההשתלמות") המנוהלת בבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן- "הבנק הבינלאומי"). טופס הבקשה התקבל בבנק ביום 3.12.06 (הטופס נחתם על ידי התובעת והתאריך שצוין בו הוא 31.10.06). ביום 31.12.07 פנה מר זיו דרור, מחלקת קופות גמל, קרנות השתלמות למורים בביה"ס העל יסודיים במכללות ובסמינרים בע"מ, מנהל העסקים של הקרן בבנק הבינלאומי (להלן- "נציג מחלקת קופות גמל קרנות השתלמות בבנק הבינלאומי"), לנתבעת במכתב שנוסח באופן הבא: "הנדון: X X X העמיתה שבנדון החלה לעבוד בבעלותכם החל מ-09/06 וב- 12/06 העבירה לידנו בקשת ניכוי לקרן ההשתלמות ממשרתה זו החל מחודש 09/06. לא נשלחה אליכם הוראה לגבייה ממשרתה עקב טעות טכנית. בכדי שזכויותיה של העמיתה בקרן ההשתלמות לא תיפגענה נבקשכם לגבות משכרה ניכוי רטרואקטיבי לחודש 01/07. מאחר ומדובר בניכוי גבוה (עבור 12 חודשים) נודה באם תבצעו את הניכוי הנ"ל משכרה במספר תשלומים בכדי ששכרה לא יפגע באופן ניכר. בגין החודשים 09/06- 12/06 ייערך בנפרד חישוב חוב ולכן נבקש את הסכמתכם לתשלום חלק המעסיק. לתשומת לבכם: ב-16/12/07 נשלחה מאתנו הוראת גבייה בגין העמיתה הנ"ל רטרואקטיבית לחודש 09/07- נבקשכם להתעלם מהוראה זו ולנכות מחודש 01/07 (באם בוצע כבר הניכוי אז נא להשלים את החודשים 01/07- 08/07). לפרטים נוספים ולתיאום אופן העברת הכספים ניתן לפנות בטל' 03-5155677- גב' לוי עדני איילת." באותו היום (31.12.07) פנתה נציגת מחלקת קופות גמל קרנות השתלמות בבנק הבינלאומי לתובעת בהודעת עדכון של הפרטים הבאים: "1. נפתח עבורך מחזור חסכון חדש החל מחודש 01/07. 2. נשלח מכתב לעיריית ירושלים בו ביקשנו כי יבוצע ניכוי רטרואקטיבי לחודש 01/07 במספר תשלומים (מצ"ב המכתב). 3. לגבי החודשים 09/06- 12/06 ביקשנו ממעסיק הנ"ל את הסכמתו לתשלום חלק המעסיק. עם אישורו ייערך חישוב חוב על ידינו. אשמח לעמוד לרשותך בטלפון 03-5155677- לוי עדני איילת. יצוין כי בתחתית המכתב הנ"ל הוסף בכתב יד, כנראה על ידי גב' לוי עדני איילת כי: "חפצי, אני לא מצליחה להשיג אותך טלפונית באם אינך מעוניינת להצטרף מ- 1/07, נא הודיעני בהקדם ואנו נדאג לבטל זאת. איילת" ביום 5.5.08 פנה נציג מחלקת קופות גמל קרנות השתלמות בבנק הבינלאומי במכתב לתובעת בו נרשם כי: "...על אף בקשותינו הנשנות ממעסיקך "עיריית ירושלים" לביצוע ניכויים משכרך החל מחודש שכר 01/07, ביצע מעסיקך הנ"ל את התשלומים לקרן השתלמות רק מחודש שכר 01/08." ביום 11.2.09 פנה מר זיו דרור נציג מחלקת קופות גמל קרנות השתלמות בבנק הבינלאומי, למר ויקטור כהן, ממונה משכורות ושכר בנתבעת בעניין "הפקדות רטרואקטיביות לקרנות ההשתלמות", במכתב שנוסחו כדלהלן: "בהמשך לדרישותינו החוזרות ונשנות בדבר ניכוי רטרואקטיבי לקרנות ההשתלמות אשר אינן מבוצעות על ידכם בהתבסס על סעיף 5 לחוזר הכללי 2006-14-19 מיום ה-9 ביולי 2006, הרינו להשיב את הדברים הבאים: בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), התשכ"ד- 1964 אין איסור בהעברת כספים לקרנות ההשתלמות בגין שנות מס קודמות, ועל כן קרנות ההשתלמות מאפשרות הצטרפות רטרואקטיבית לעמיתים המבקשים זאת, בכפוף להסכמת המעסיק. סירובכם להעברת כספים בגין שנים קודמות בהתבססותכם על סעיף 5 בחוזר החשכ"ל הרשום לעיל והנחיותיכם לבירור הנושא כפי שסוכם עמכם טלפונית, הביא אותנו לפנות לרו"ח פואד ג'רום אשר מנהל תחום בכיר בחטיבת השומה והביקורת במס הכנסה לצורך קבלת הנחיות להעברת כספים לתקופה רטרואקטיבית וכן לצורך הבהרת חוזר החשכ"ל הנ"ל. מתשובתו של רו"ח פואד ג'רום עולה כי ניתן בכל זמן להעביר ולקבל כספים בגין שנות מס קודמות בכפוף לתקנות מס הכנסה. באשר לסעיף 5 שבחוזר החשכ"ל נאמר כי סעיף זה נועד להדגיש כי כספים אשר מתקבלים בגין שנים קודמות יחויבו במס ולא יעניקו זכויות ותק לעמית. ולציטוט: "הוראת החשכ"ל אשר צוינה במכתבכם נועדה להדגיש כי כל הפקדה לקרן השתלמות, הגם שהיא בגין שנים קודמות, תיחשב כהפקדה בגין השנה השוטפת ולא תעניק ותק של שנים קודמות והיא תחויב במס עפ"י סעיף 3(ה) לפקודה". מצ"ב מכתבו של רו"ח פואד ג'רום. לאור האמור לעיל ניתן לבצע ניכויים רטרואקטיביים בגין שנים קודמות גם בתום שנת המס השוטפת בכפוף לתקנות מס הכנסה. חמור מזאת, מבדיקת הוראת הגבייה אשר נשלחות למשרדכם מתברר כי אינכם מבצעים ניכויים גם בעבור הוראות גבייה שמתקבלות באותה שנת מס (דוגמאות לכך הם הוראות הגבייה אשר נשלחות בחודש דצמבר בדרישה לניכוי החל מתחילת שנת המס- ינואר או תחילת שנת הלימודים- ספטמבר ואשר מבוצעות רק בחודש ינואר של שנת המס החדשה). הרינו להביא לידיעתכם כי מדיניות החלת הניכויים על ידכם שלא על פי הוראותינו פוגעת בזכויותיהם של העמיתים בקרן. דוגמא לכך הנה העמיתה חפצי X X אשר ביקשנו מכם בנובמבר 2007 לנכות עבורה החל מחודש שכר 09/06 (בו החלה את עבודתה אצלכם), ולא רק שלא אישרתם ניכוי רטרואקטיבי עבורה, אלא גם ביצעתם את הניכוי רק מחודש שכר 01/08 אף על פי שההוראה לניכוי נשלחה אליכם כבר בנוב' 2007 (לכל הפחות תחילת מועד הניכוי היה צריך להיות 01/07 על פי מדיניותכם האמורה). לפיכך: מהיום והלאה נבקשכם לבצע את מועד הניכוי כפי שהוא מופיע בהוראותיו. נבקשכם לבצע ניכוי רטרואקטיבי לעמיתה חפצי X X לתקופה 09/06- 12/07 וכן לאפשר לה לשלם את חלקה במס' תשלומים." למכתבו של מר זיו דרור מיום 11.2.09 צורף מכתבו של רו"ח פואד ג'ורום, מנהל תחום בכיר (שומה-פרט), חטיבת שומה וביקורת ברשות המיסים, מיום 22.1.09 לרו"ח רחל בן גל, ממשרד רו"ח גזית בן-גל ושות', בו נרשמו הדברים הבאים: "הנדון: קרן השתלמות למורים בביה"ס העל יסודיים במכללות ובסמינרים בע"מ (להלן- "הקרן") הפקדות רטרואקטיביות בקרן השתלמות סימוכין: מכתבך מיום 31/12/08 בהמשך לשיחותינו בנושא בעבר, הריני לציין שוב כי הוראות המיסוי הנוגעות להפקדות בקרן השתלמות נקבעו בפקודת מס הכנסה, כדלקמן: במישור העובד- בעת ההפקדה יחולו הוראות סעיף 3(ה) לפקודה ותקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964. בעת המשיכה יש לבדוק את התקיימות התנאים בסעיף 9(16א) לפקודה. אם לא יתקיימו התנאים הנ"ל יחולו על המשיכה צו מס הכנסה (קביעת סכומים ששולמו מקרן השתלמות כהכנסה), התשנ"ה-1997 ותקנות מס הכנסה (ניכוי מסכומים ששולמו מקרן השתלמות), התשנ"ח-1997. במישור המעביד- הרי שהפקדות בגין שנים קודמות אינן עומדות בתנאי סעיף 17(5) לפקודה, ולכן ההוצאה לא תותר בניכוי. הוראת החשכ"ל אשר צויינה במכתבכם נועדה להדגיש כי כל הפקדה לקרן השתלמות, הגם שהיא בגין שנים קודמות, תיחשב כהפקדה בגין השנה השוטפת ולא תעניק ותק של שנים קודמות והיא תחוייב במס עפ"י סעיף 3(ה) לפקודה." ביום 18.10.09 פנתה גב' שושנה יתאח, הממונה על פרישת עובדים וגמלאות, מינהל משאבי אנוש בנתבעת לגב' צרנה וליינו, מחלקת בירורים וזכויות קרן מבטחים בעניינה של התובעת כדלהלן: "הנדון: גב' X X ת"ז .... גב' X הועסקה בעירייה בתפקיד מורה מ-1/9/06 עד 31/8/09. עם קבלתה לעבודה בעירייה ציינה גב' X כי הינה מבוטחת במסגרת מבטחים הותיקה וביקשה להמשיך לבטחה במסגרת זו, אך בשל טעות העירייה ביטחה אותה בקרן מבטחים החדשה. בעקבות פנייתה של גב' X, בוצע תיקון, בוצע התיקון והכספים הועברו לקרן מבטחים הותיקה, אך לא התקבלו בטענת נתק חברות מעל שנתיים. לאור נסיבות המקרה ובהתחשב בעובדה שגב' X פנתה טרם חלוף שנתיים ממועד האחרון להעברת ההפרשות לקרן, עם כניסתה לעבודה בעירייה, אנו מבקשים לאשר את הצטרפותה לקרן מבטחים הותיקה החל מ-1/9/06. מצ"ב העתק מטופס בקשה להצטרפות בקרן מבטחים הותיקה." התובעת פנתה (ביום 24.3.10) למפקח על הביטוח, היחידה לפניות הציבור, אגף שוק ההון ביטוח וחסכון, במשרד האוצר, ב"בקשה לשמירה על רצף זכויות קרן מבטחים הוותיקה". במכתב העלתה התובעת, בין היתר, את השתלשלות העניינים בכל הנוגע לטיפול הנתבעת בבקשתה להצטרפות לקרן פנסיה מבטחים הוותיקה, לפניית גב' שושנה יתאח, הממונה על פרישת עובדים וגמלאות בנתבעת, לקרן פנסיה מבטחים (פניה מיום 18.10.09), ולכך שלא התקבלה כל תשובה מקרן הפנסיה מבטחים לפנייתה של גב' יתאח. התובעת חתמה את בקשתה, בין היתר, בדברים הבאים: "במקביל פניתי לקרן הפנסיה מבטחים החדשה אשר הביעו את הסכמתם להעביר את הכספים הצבורים שם לקרן הותיקה במידה והדבר יאושר ע"י הקרן הותיקה. אני פונה אליך ומבקשת את עזרתך. אני מודעת לכך שע"פ תקנות הקרן לא ניתן להמשיך ולצבור זכויות בקרן בחלוף שנתיים מההפקדה האחרונה, אך ברור לכל שנפלתי קורבן לטעויות של המעסיק שלי שגם מודה בכך. גם אם מדובר בנהלים וכללים, בסופו של דבר מדובר בבני אדם, ובטעויות אנוש של מעסיק גדול וזכויותיו של העובד הקטן לא צריכות להיפגע עקב טעויות אלו". ביום 13.9.10 פנתה התובעת (באמצעות עו"ד אשר דל) למינהל משאבי אנוש בנתבעת במכתב "התראה לפני הגשת תביעה חוב בגין אי הפרשה לקרן השתלמות...". במכתב נרשם, בין היתר, כי: "יוזכר כי בשלב מסויים הועלתה על ידי העירייה הטענה כאילו לא ניתן מבחינת דיני המס, להפריש תשלומים רטרואקטיבית בגין שנים שחלפו. לאחר שהסתבר גם לעירייה, כי אין מניעה מבחינת דיני המס כי המעסיק יבצע תשלום בגין שנים שחלפו, הודיעה העירייה כי תבצע את העברת התשלומים הנדרשת. אולם, בסופו של דבר חזרה בה העירייה ולא העבירה את התשלום הנדרש. ביום 9.2.11 השיבה גב' רחל מינץ, רפרנטית כוח אדם בנתבעת למכתבו של עו"ד דל מיום 13.9.10, בזו הלשון: "הנדון: גב' חפצי X- בקשה לתשלומים רטרואקטיביים עבור קרן השתלמות סימוכין: מכתבך מיום 13.9.10 בתשובה למכתבך שבסימוכין, הרינו להשיבך כדלקמן: מרשתך אמנם התחילה לעבוד בעירייה ב-1.9.06 אולם את טופסי הקרן מלאה רק ב- 25.11.07 כאשר רשימות הקרן המרוכזות התקבלו בגזברות העירייה בחודש דצמבר 07 תאריך בו מערכת התשלומים סגורה להעברת הוראות לתשלום, על כן עיריית ירושלים העבירה התשלומים לקרן ב- 1.1.08. הצטרפותה של מרשתך לקרן ההשתלמות הייתה כרוכה במילוי טופס הצטרפות הנמצא בסניפי הקרן שמנוהלת בבנק הבינלאומי, הקרן מעבירה רשימות שמיות מרוכזות הכוללות מס' חשבון לפיהן העירייה מעבירה את חלק המעביד, מחובתה של מרשתך היה לעקוב ולבקר אחר תשלומי הקרן. הואיל והעובדות לא היו בידינו בזמן, דינן כדין ראיות חדשות, נהיה מוכנים לשלם חלק מעביד עבור חודש דצמבר 07 בלבד, בסך של 604.20 ₪ לפי ערך יום התשלום בפועל. תקנות האוצר אינן מתירות לנו העברת תשלומים רטרואקטיבית לקרן ההשתלמות לשנת מס קודמת ולכן הסכום כאמור יוחזר לעובדת באמצעות תשלום שכר. בשל בדיקת הנושא תשובתנו עוכבה, עמך הסליחה על כך." ביום 19.6.12 התכנסה ועדת ההשבות העירונית אצל הנתבעת ובין היתר דנה בעניינה של התובעת לקבלת הפרשי שכר בגין קרן השתלמות עבור התקופה שמיום 1.9.06- 31.12.07. ועדת ההשבות החליטה לדחות את בקשתה של התובעת. הודעה על כך נמסרה לתובעת ביום 12.11.12: "הנדון: החלטת וועדת השבות מיום- 19.6.12 הריני להודיעך כי וועדת ההשבות העירונית בישיבתה מיום 19.6.12, בחנה את נושא השבת הכספים, בהתאם למסמכים שהוצגו בפניה והחליטה: לדחות את הבקשה לתשלום הפרשי שכר בגין קרן השתלמות עבור התקופה מ-1.9.06 ועד 31.12.07 מעבר להפרשי השכר שהוכרו ושולמו מיום 1.1.08. עמך הסליחה על האיחור במתן התשובה." ההליך ביום 3.11.13 התקיים דיון במעמד הצדדים. בעקבות הדיון הצדדים הסכימו כי תינתן החלטה על יסוד סיכומים בכתב, שכן אין מחלוקות עובדתיות בתיק וכל העובדות עולות מהמסמכים. טענות הצדדים להלן נפרט את עיקרי טענות התובעת: בעקבות מחדליה של הנתבעת נגרמו לתובעת שני נזקים: הנזק הראשון הוא נזק ביטוחי הנובע מהפרשי ביטוח פנסיוני הנובעים מההבדלים בין תקנות קרן פנסיה מבטחים החדשה לבין תקנות קרן פנסיה מבטחים החדשה. נזק ביטוחי זה נאמד על ידי התובעת בנזק ממוני בסך של 389,340 ₪, בתחשיב שצורף לסיכומיה. הנזק השני הוא נזק ממוני בסך 16,027 ₪ שנגרם לתובעת עקב סירובה של הנתבעת להפריש עבור התובעת סכומים לקרן השתלמות בתקופה שבין חודשים ספטמבר 2006 עד חודש דצמבר 2007. טענות התובעת בהתייחס לנזק הראשון שנגרם לתובעת עקב אי צירופה לקרן פנסיה מבטחים הוותיקה וצירופה לקרן פנסיה מבטחים החדשה: בתקופת עבודתה של התובעת כמורה בבית ספר "שרת" בנתניה (בין חודשים ספטמבר 1993 עד חודש אוגוסט 2005), בוטחה התובעת על ידי עיריית נתניה בקרן פנסיה מבטחים הוותיקה. עם קבלתה של התובעת לעבודתה בעיריית ירושלים ביום 1.9.06, חתמה התובעת על טופס הצטרפות לקרן פנסיה מבטחים הוותיקה. עקב רשלנות הנתבעת צורפה התובעת לקרן פנסיה מבטחים החדשה ולא לקרן פנסיה מבטחים הוותיקה. במועד היוודע הטעות לתובעת לא ניתן היה עוד לחזור ולצרפה לקרן פנסיה מבטחים הוותיקה, מכיוון שחלפו זה מכבר 24 חודשים ממועד חודש הביטוח האחרון שלה בקרן מבטחים הוותיקה (חודש אוגוסט 2005). הנתבעת אינה חולקת על כך כי התובעת לא צורפה על ידה לקרן פנסיה הוותיקה בשל טעות של הנתבעת. מתלושי השכר שקיבלה התובעת לא ניתן היה להבין כי כספי הפנסיה שהופרשו על ידי הנתבעת הופרשו לקרן פנסיה מבטחים החדשה. בחודש אוקטובר 2007, במסגרת פגישה שגרתית עם נציג ארגון המורים, מר גבי עטיה, נודע לתובעת כי הנתבעת מפרישה כספים לקרן פנסיה מנורה מבטחים במקום לקופת פנסיה מבטחים הוותיקה. נציג ארגון המורים פנה מיידית לנציגת הנתבעת וביקש לתקן את הטעות. בתלוש משכורת חודש דצמבר 2007 קוד המוטב להפרשות כספי הפנסיה שונה והתובעת סברה שבכך תם ונשלם הטיפול בנושא צירופה לקרן פנסיה הוותיקה. לאחר תקופה מסויימת הבחינה התובעת כי הנתבעת שבה לציין בתלושי המשכורת הפרשות לקרן פנסיה החדשה. מבירור שערכה התובעת עם הנתבעת נמסר לה כי עקב טעות של פקידה בעירייה היא לא צורפה לקרן פנסיה הוותיקה ועקב נתק בחברות העולה על תקופה של שנתיים לא ניתן לשוב ולצרפה לקרן מבטחים הוותיקה. התובעת ביקשה מהנתבעת לפנות לקרן מבטחים הוותיקה ולתקן את טעותה והנתבעת אכן פנתה לקרן מבטחים הוותיקה (מכתבה של גב' שושנה יתאח מיום 18.10.09). הנתבעת שלא כדין מסירה מעליה כל אחריות לנזק שנגרם לתובעת עקב אי צירופה לקרן פנסיה מבטחים הוותיקה. קיים הבדל מהותי בין קרן פנסיה מבטחים הוותיקה לקרן פנסיה מבטחים החדשה באופן חישוב קצבת הזקנה בגיל הפרישה. בעוד שבקרן פנסיה מבטחים הוותיקה חישוב הקצבה מבוסס על מנגנון של וותק במכפלת אחוזים קבועים, הרי בקרן פנסיה החדשה חישוב הקצבה מבוסס על סכום צבירת כספים בפועל. מתחשיבי התובעת שצורפו לסיכומיה עולה כי הנזק שנגרם לתובעת עקב צירופה לקרן פנסיה מבטחים החדשה עומד על 2,163 ₪ לחודש. כיום נהוג לחשב את התקופה מיציאתו של עובד לגמלאות בגיל פרישה ועד לסוף חייו כתקופה השווה ל-180 חודשים. על כן הנזק שנגרם לתובעת עומד על 389,340 ₪ (לפי חישוב 2,163 ₪ לחודש כפול 180 חודשים) ועל הנתבעת שגרמה ברשלנותה לנזק זה לפצותה על כך. טענות התובעת בהתייחס לנזק השני- סירוב הנתבעת להפריש סכומים עבור התובעת לקרן השתלמות בתקופה שבין חודשים ספטמבר 2006 עד חודש דצמבר 2007. עם קבלתה של התובעת לעבודה אצל הנתבעת ביום 1.9.06, בין היתר, מילאה התובעת טופס בקשה להצטרפות לקרן השתלמות למורים המנוהלת בבנק הבינלאומי הראשון. בחודש אוקטובר 2007, בפגישה שגרתית עם נציג ארגון המורים, מר גבי עטיה, הובא לידיעת התובעת כי הנתבעת לא הפרישה עבורה כספים לקרן ההשתלמות. נציג ארגון המורים פנה מיידית לנציגת העירייה וביקש לתקן את הטעות ולהפריש כספים לקרן פנסיה כמפורט בתנאי העסקתה. לאחר בדיקה עלה כי עקב טעות של פקידי הבנק הבינלאומי לא הועברה דרישת גבייה לנתבעת. נציגי הבנק הודיעו לתובעת כי הם יפנו לנתבעת ויסדירו מולה את הנושא. בחודש נובמבר 2007 הועברה על ידי הבנק הבינלאומי דרישת גבייה לנתבעת, אך הנתבעת סירבה להעביר את הכספים לקרן ההשתלמות בטענה כי הדבר אסור על פי תקנות נציבות מס הכנסה. מבירור של נציגי הבנק הבינלאומי מול נציבות מס הכנסה נמצא כי אין כל מניעה להעברת הכספים לידי התובעת בשים לב לכך שמדובר בתקופה של מחזור חיסכון שהסתיים. לפיכך ביקשה התובעת להעביר את הכספים ישירות אליה (ולא לקרן ההשתלמות), ואולם הנתבעת החליטה לדחות את בקשתה של התובעת בטענה כי היא אינה מחויבת לפצותה על נזק שנגרם לה על ידי הבנק הבינלאומי, וזאת על אף שהכספים המגיעים לתובעת נמצאים ברשות הנתבעת ומוחזקים על ידה בניגוד לדין. הסכום המגיע לתובעת בגין אי הפרשה לקרן השתלמות עבור התקופה שבין חודשים ספטמבר 2006 עד חודש דצמבר 2007 שמוחזק על ידי הנתבעת הוא סך 16,027 ₪ אותו יש להעביר ישירות לידה. להלן נפרט את עיקרי טענות הנתבעת: טענות הנתבעת בהתייחס לתביעתה של התובעת לפיצוי בגין הנזק שנגרם לה עקב אי הפרשה לקרן השתלמות בתקופה שבין חודשים ספטמבר 2006 עד דצמבר 2007: בהתאם לכללי ההסתדרות המורים בישראל וכמפורט בחוזר שצורף לכתב ההגנה, התובעת היתה רשאית להצטרף לקרן השתלמות כשמלוא האחריות על ביצוע התשלומים לקרן מוטלת עליה. בהתאם למכתבו של מר זיו מהבנק הבינלאומי לנתבעת מיום 31.12.07 (שהתקבל אצל הנתבעת בשנת 2008), התובעת העבירה לבנק הבינלאומי בקשת הצטרפות לקרן השתלמות בחודש דצמבר 2006. במכתב זה קיימת הודאה של הבנק הבינלאומי כי לא נשלחה לנתבעת הוראת גבייה "עקב טעות טכנית". לתובעת קמה הזכות להפרשות לקרן השתלמות רק לאחר שהיא השלימה את הליך הרישום לקרן אותה היא בחרה, הליך שהוא באחריותה המוחלטת. העברת חלקו של עובד בהפרשות לקרן השתלמות ישירות לעובד אינה בבחינת הפרשה לקרן השתלמות אלא פיצוי. עמדת נציג הבנק אליו מפנה התובעת, אין בה כדי ליצור חובה כלשהי כלפי העירייה לשלם לתובעת פיצוי, במיוחד מקום בו המחדל הנטען קרה עקב רשלנות הקרן כאמור במפורש במכתבה של הקרן מיום 31.12.07. בניגוד לאופן בו הוצגו הדברים על ידי הקרן במכתבה מיום 11.2.09, גם מנהל תחום בכיר בחטיבת שומה וביקורת במס הכנסה השיב במפורש במכתבו מיום 22.1.09 כי הפרשות לקרן השתלמות בגין שנים קודמות אינן עומדות בתנאי סעיף 17(5) לפקודת מס הכנסה וכי הן תחשבנה כהפקדות בגין השנה השוטפת. בעקבות פנייתה של התובעת הובא הנושא לדיון בפני ועדת ההשבות שפועלת בעירייה, המורכבת מראש מנהל משאבי אנוש, גזבר העירייה והמשנה ליועץ המשפטי לעירייה. החלטת ועדת ההשבות מיום 19.6.12 לפיה יש להפריש סכומים בגין קרן השתלמות עבור התובעת רטרואקטיבית מיום 1.1.08 בלבד, התקבלה, בין היתר, בהסתמך על חוזר החשב הכללי במשרד האוצר "תשלום הפרשי שכר וגמלאות לעובדי המדינה וגמלאיה" שמספרו 13.6.1 שאומץ ע"י הנתבעת באישורו של משרד הפנים. דין התביעה להידחות על הסף בשל היעדר עילה בשים לב להודאת התובעת והודאת הקרן בדבר אי משלוח הוראת גבייה לנתבעת בשל "טעות טכנית". לשם הזהירות בלבד, במידה וייקבע כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום שנתבע, יתבקש בית הדין לא לחייבה בהפרשי הצמדה וריבית בשים לב לכך שהנתבעת פעלה בתום לב, בהתאם להבנתה את הוראות הדין ובהתאם להחלטה של ועדה שהוקמה בעירייה והפועלת בה כדין. טענות הנתבעת בהתייחס לתביעתה של התובעת לפיצוי בגין צירופה לקרן פנסיה החדשה במקום קרן פנסיה הוותיקה: בשנת 2004 פוצלו עובדים בין קרן פנסיה מבטחים הוותיקה לבין קרן פנסיה מבטחים החדשה. הוראת הפיצול נעשתה על ידי קרן פנסיה מבטחים הוותיקה ובהתאם להוראת המחוקק. ההצטרפות לקרן מבטחים הוותיקה מותנית בהמצאת אסמכתא למעסיק המעידה על נכונותה של הקרן לבטח את העובד. משלא התקבלה הוראה מקרן פנסיה מבטחים הוותיקה (כאמור, בשנת 2004 התובעת לא הועסקה על ידי הנתבעת) ומשלא צרפה התובעת במועד קליטתה לעבודה אישור המעיד על זכאותה להצטרף למבטחים הוותיקה, בוטחו זכויותיה לגמלאות במבטחים החדשה. בעקבות פניית התובעת וארגון המורים, הנתבעת הפרישה עבור התובעת סכומים לקרן מבטחים הוותיקה מחודש דצמבר 2007 עד חודש אפריל 2008, אך הפרשות אלו הוחזרו לנתבעת על ידי הקרן שסירבה לבטח את התובעת. משכך, בוטחו זכויותיה של התובעת בקרן מבטחים החדשה. התובעת נמנעה מלצרף את קרן מבטחים הוותיקה כצד להליך וסירבה לעשות כן אף להצעת בית הדין. התובעת מנעה בירור של הסיבה בגינה התובעת לא היתה זכאית להיות מבוטחת בקרן מבטחים הוותיקה. התובעת לא הכחישה את העובדה כי היא לא עבדה בתקופה שבין מועד סיום עבודתה בבית ספר "שרת" בנתניה (חודש אוגוסט 2005) לבין מועד תחילת עבודתה בבית הספר המסורתי בירושלים (חודש ספטמבר 2006), כך שלא ניתן לשלול את האפשרות כי הסיבה לאי צירופה נעוצה באותה שנה בה התובעת לא עבדה. התובעת לא הוכיחה כי ההוראה אותה היא מצטטת מתוך תקנון הקרן היא הדרך הבלעדית להפסקת חברות בקרן מבטחים הוותיקה. יתרה מזו, הסעיף אליו מפנה התובעת בתקנון הקרנות הוותיקות אינו מכתיב רק את אורך התקופה (24 חודשים), אלא כולל שלושה תנאים מצטברים. אחד התנאים המנויים בסעיף הוא ש"המבוטח הגיש לקרן בקשה להצטרפות, וצירף לה את כל המסמכים הדרושים לבירורה". התובעת לא עמדה בתנאי זה. הנתבעת עשתה כל שביכולתה על מנת לסייע לתובעת בהתנהלותה מול קרן מבטחים הוותיקה ואף פנתה בשמה לקרן. אין באמור בפנייתה של גב' שושי יתאח לקרן מבטחים הוותיקה שום חידוש ובוודאי שאין בכך הודאה באחריותה של הנתבעת למחדל הנטען. כל שצוין הוא שהתובעת בוטחה בקרן מבטחים החדשה בשל טעות, מבלי לציין למי מיוחסת טעות זאת. התובעת לא מזכירה את עמידתה בחובת הזהירות המינימאלית שנדרשה ממנה ומטיחה בנתבעת כל אשם אפשרי. תביעתה של התובעת הוגשה בשיהוי ניכר הגובל בהתיישנות. התובעת טוענת לנזק שנגרם לה במועד קליטתה לעבודה (1.9.06). התביעה הוגשה בחודש אפריל 2013 והומצאה לנתבעת בחודש יולי 2013 כשעילת התביעה הנטענת נולדה לפני כשבע שנים. לנתבעת נגרם נזק ראייתי עם חלוף פרק הזמן ממועד יצירת העילה הנטענת ועד למועד הגשת התביעה. התובעת זנחה את עילת תביעתה נגד הנתבעת, שכן במועד קליטתה השני לעירייה (1.9.10) ציינה בטופסי הקליטה כי היא מבקשת להיות מבוטחת בקרן מבטחים החדשה. התובעת לא הוכיחה את הנזק הנטען. התובעת נמנעה מלהגיש חוות דעת מומחה והסתפקה בצירוף תחשיב מופרך לסיכומיה. חישוב הנזק הנטען היה אמור להיערך באמצעות חוות דעת מומחה ובהסתמך על נתוניה העובדתיים והייחודיים. קרן השתלמות אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת זכאית לביטוח קרן השתלמות למורים בבתי הספר העל יסודיים מכוח הסכמי השכר שנחתמו בין המדינה לבין ארגוני המורים. הוראות תקנון שירות עובדי ההוראה, העוסקות בהשתלמות עובדי הוראה קובעות, בין היתר, בסעיף 1.26.3, סעיפים קטנים 1-3: "1.26 השתלמות עובדי הוראה 1.26.3 קרנות השתלמות (1) המסלול הרגיל א. כנדרש למילוי מטרות החברה, ישלם כל עובד הוראה, מדי חודש בחודשו, סכומים כפי שייקבעו מזמן לזמן על-ידי הנהלת הקרן. ב. תשלומי עובד ההוראה לקרן יעשו ע"י המעסיק אשר יעביר לקרן ההשתלמות את חלק העובד ביחד עם חלק המעסיק מדי חודש בחודשו. ג. תשלומי עובד הוראה באמצעות המעסיק כאמור לעיל, יועברו בצורה מרוכזת על-ידי המעסיק לחשבון החברה בבנק, תוך חודש ימים מיום תשלום המשכורת. 2 הקרן תמומן מצד אחד על-ידי חשבונות חודשיים של עובדי ההוראה עד למקסימום של 150% משרה(2) כפי שנקבע עפ"י הסכם השכר שנחתם בין המדינה ובין ארגוני המורים. מצד שני המעסיק ישלם לקרן סכומים בשיעור כפול או כפי שיוחלט על ידי הנהלת הקרן בגין כל עובד הוראה. 3 א. עובד הוראה ישלם תשלומים בשיעור של % 4.2 מהשכר המשולב + כל התוספות שהוכרו כתוספות קבועות לצורך גִמלאות (להלן המשכורת) והמעסיק ישלם לקרן % 8.4 ממשכורתו ברוטו של עובד ההוראה. היו הניכויים פחותים מ - % 4.2 ישלים החוסך את החסר לפני יציאתו להשתלמות, על-פי הערך ביום התשלום. ב. בתום תקופת חיסכון אחת יהא העובד רשאי להצטרף לתכנית נוספת. ג. ניתן להאריך את תקופת החיסכון ל - 7 ול - 8 שנים." קרן השתלמות למורים ולגננות מנוהלת על ידי משרד החינוך, בצורה משותפת עם הסתדרות המורים בישראל, משרד האוצר ורשויות השלטון המקומי. המטרה של קרן השתלמות למורים ולגננות היא לאפשר לעובדי הוראה לצאת לשנת שבתון לצרכי השתלמות. באמצעות קרן ההשתלמות משולמים מענקים חודשיים במהלך שנת השבתון, כולל שכר הלימוד עצמו. בעוד קרן השתלמות רגילה מאפשרת חיסכון של עד 10% מהשכר, כל אחת מקרנות ההשתלמות של המורים מאפשרת חיסכון של עד 12.6%. יחד עם זאת, כמו בקרנות ההשתלמות לעובדים גם בקרן השתלמות למורים ולגננות ניתן לפדות את הקרן לאחר שש שנים. ניתן גם להאריך את תקופת הצבירה לשבע ולשמונה שנים. כמו כן, ניתן בתנאים מסוימים גם למשוך את כספי החיסכון למטרות אחרות. אם המורה פודה את קרן ההשתלמות לפני תום תקופת הפיקדון, הוא יקבל רק 90% מכספי המעביד שהופרשו. אין מחלוקת כי בתקופה שבין חודשים ספטמבר 2006 עד דצמבר 2007 לא הופרשו עבור התובעת סכומים לקרן השתלמות. מהראיות שהובאו לפנינו עולה כי התובעת השלימה את הליך ההצטרפות לקרן ההשתלמות ביום 3.12.06, מועד הגשת טופס ההצטרפות לבנק הבינלאומי. אין מחלוקת כי קרן ההשתלמות המנוהלת בבנק הבינלאומי לא שלחה לעיריית ירושלים הוראת גבייה ממשרתה של התובעת "עקב טעות טכנית" כאמור במכתב מיום 31.12.07 שנשלח על ידי מר זיו דרור לנתבעת. לטענת הנתבעת העברת הסכומים שהיו אמורים להיות מופרשים לקרן ההשתלמות של התובעת ישירות לידה של התובעת אינה בבחינת הפרשה לקרן השתלמות, אלא פיצוי ואין להטיל עליה חובת פיצוי מקום בו המחדל נגרם על ידי צד שלישי -קרן ההשתלמות המנוהלת בבנק הבינלאומי. טענה זו אינה מקובלת עלינו. אכן קרן ההשתלמות לא העבירה לנתבעת הוראת גבייה ממשרתה של התובעת בגין קרן השתלמות בשל "טעות טכנית". הוראת הגבייה הראשונה נשלחה לנתבעת בחודש נובמבר 2007 או בסמוך לכך בעקבות פניית התובעת וארגון המורים לנתבעת. על אף האמור, איננו סבורים כי הנתבעת יכולה ליהנות מהטעות הטכנית הנ"ל, על מנת להתעשר על חשבונה של התובעת. סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 (להלן- "חוק עשיית עושר ולא במשפט") קובע: "1. (א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה. (ב) אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת." סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט מסמיך את בית הדין לפטור (באופן חלקי או מלא) את הזוכה מחובת ההשבה בהתקיים נסיבות העושות את ההשבה בלתי צודקת: " 2. בית המשפט רשאי לפטור את הזוכה מחובת ההשבה לפי סעיף 1, כולה או מקצתה, אם ראה שהזכיה לא היתה כרוכה בחסרון המזכה או שראה נסיבות אחרות העושות את ההשבה בלתי צודקת. אנו סבורים כי הנתבעת מחזיקה, שלא על פי זכות שבדין, סכומי כסף שהיו אמורים להיות מופרשים לקרן ההשתלמות של התובעת על פי תנאי עבודתה והסכמי העבודה שנחתמו בין ארגון המורים לבין המדינה. אין נפקא מינה אם סכומי הכסף הנ"ל מוחזקים בידה של הנתבעת, שלא על פי זכות שבדין, בשל טעות של קרן ההשתלמות או בשל סיבה אחרת. כספים אלה הם של התובעת ובהיעדר אפשרות להפרישם לקרן ההשתלמות של התובעת (בין אם משיקולי מס ובין אם משיקולים אחרים) על הנתבעת להעבירם לידה של התובעת בהתאם להלכה הקובעת כי מעסיק שלא הפריש את ההפרשות לקופת הגמל - עליו לשלם לעובד ישירות את אותן הפרשות בשל הנזק שנגרם לעובד (ע"ע 324/05 אצ'לדייב נ' עמישב, ניתן ביום 27.3.06). אכן, מקובלת עלינו טענת התובעת בכתב התביעה לפיה כספים שהתקבלו בעיריית ירושלים עבור קרן ההשתלמות של התובעת מוחזקים בידי הנתבעת שלא כדין: "החלטת העירייה תמוהה בעיני היות והכספים אותם אני מבקשת להעביר אליי נמצאים ברשות העירייה ואין כל קשר בין העובדה שהבנק טעה לבין העובדה כי כספים אלו שייכים לי והם מוחזקים בעירייה בניגוד לחוק." הנתבעת לא הכחישה בכתבי טענותיה את טענת התובעת לפיה כספי קרן ההשתלמות שלה מצויים ברשותה של הנתבעת, על כן טענה זו לא נסתרה והיא מקובלת עלינו. התובעת עתרה לתשלום בסך של 16,027 ₪ בגין רכיב זה. סכום התביעה לא פורט ולא הוגש תחשיב ממנו ניתן ללמוד כיצד הגיעה התובעת לסכום הנתבע. לסיכומי התובעת צורף תחשיב של חישוב פסיקת ריבית והצמדה עבור קרן בסך 10,000 ₪ (בגינה לא הוצג כל תחשיב) והסכום שהתקבל הינו 6,027.46 ₪. על מנת לא לקפח את זכותה של התובעת ניתנת בזאת לתובעת הזדמנות להוכיח את סכום תביעתה באמצעות הגשת תחשיב המבוסס על תלושי המשכורת בגין התקופה שבין חודשים ספטמבר 2006 עד דצמבר 2007. הנתבעת רשאית להגיש תחשיב נגדי מטעמה. מההתכתבות שהתקיימה בין הנתבעת לבין קרן ההשתלמות עלה כי הנתבעת העלתה טענה כי הפרשות לקרן השתלמות בגין שנים קודמות אינה מוכרת בניכוי מס הכנסה שנת המס השוטפת. טענה זו לא הועלתה על ידי הנתבעת בהליך זה. חרף האמור, ככל שהנתבעת סבורה כי תשלום סכומי ההפרשות עבור קרן ההשתלמות של התובעת בגין חודשים ספטמבר 2006 עד חודש דצמבר 2007 בשלב זה ובפעימה אחת משנה את שיעורי המס אותם היה עליה לשלם, לעומת המצב שבו ההפרשות היו מבוצעות במועדן הרגיל (חודש בחודשו ובשנים קודמות) באופן ששינה את מצבה לרעה, תתייחס לכך הנתבעת במסגרת תחשיבה, באופן נפרד. המועד להגשת תחשיבי הצדדים ייקבע בדיון שיקויים במעמד הצדדים, כפי שיפורט בהמשך ההחלטה. הביטוח הפנסיוני לטענת הנתבעת יש לדחות את תביעתה של התובעת מחמת שיהוי. לטענתה, עילת התביעה נולדה בחודש ספטמבר 2006 והתביעה הוגש בחודש אפריל 2013, סמוך למועד תקופת ההתיישנות ולנתבעת נגרם נזק ראייתי. בהתאם לפסיקה הקיימת, ניתן לדחות תביעה על הסף מחמת שיהוי במקרה בו התובע נמנע מלתבוע את זכויותיו במשך זמן ניכר כך שניתן להבין כי שוב לא יעמוד על זכויותיו והנתבע הסתמך על כך ושינה את מצבו לרעה, וכי המניעות עקב השיהוי נועדה למנוע תוצאות שאינן צודקות (ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושליים נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, ניתן ביום 28.1.01). איננו סבורים כי התובעת השתהתה בהגשת תביעתה באופן המצדיק את דחייתה. מהראיות שהובאו לפנינו עולה כי התובעת גילתה לראשונה כי הנתבעת אינה מפרישה עבורה סכומים לקרן פנסיה מבטחים הוותיקה בסמוך למועד פגישתה עם נציג ארגון המורים בחודש אוקטובר 2007. בעקבות פגישה זו החלה הנתבעת להפריש עבור התובעת סכומים לקרן פנסיה מבטחים הוותיקה בתקופה שבין חודשים דצמבר 2007 עד חודש אפריל 2008. סכומים אלה הוחזרו לנתבעת על ידי קרן פנסיה מבטחים הוותיקה ובעקבות זאת נעשה בירור בין התובעת והנתבעת לבין קרן מבטחים הוותיקה. מהראיות שהובאו לפנינו עולה כי התובעת ניסתה למצות את ההליכים לפתרון הבעיה מול הנתבעת ומבטחים הוותיקה מתוך אמונה שניתן יהיה לתקן את מחדל אי צירופה במועד קבלתה לעבודה. הנתבעת פנתה אף היא לקרן מבטחים הוותיקה בחודש אוקטובר 2009 על מנת לנסות לתקן את הטעות (מכתב גב' שושנה יתאח לקרן מבטחים מיום 18.10.09). לאחר שניסיון התובעת והנתבעת לפתרון הבעיה מול מבטחים הוותיקה לא צלח, פנתה התובעת למפקח על הביטוח (ביום 24.3.10) בבקשה לאשר לה שמירה על רצף זכויות פנסיה בקרן מבטחים הוותיקה. ממועד פנייתה של התובעת למפקח על הביטוח (איננו יודעים אם המפקח על הביטוח השיב לתובעת ובאיזה מועד, אך ההנחה היא כי תשובתו היתה שלילית) עד למועד הגשת תביעתה חלפו כשלוש שנים. הנתבעת לא הוכיחה כי היא שינתה את מצבה לרעה או כי יש למנוע את בירור התובענה על מנת למנוע תוצאות שאינן צודקות בנסיבות עניינה של התובעת. לפיכך, טענת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף מחמת שיהוי נדחית. מהראיות שהובאו לפנינו עולה כי התובעת לא צורפה לקרן פנסיה מבטחים הוותיקה עקב טיפול רשלני של הנתבעת בבקשתה להצטרפות לקרן פנסיה עם קבלתה לעבודה. הדבר עולה ממכתבה (מיום 18.10.09) של גב' שושנה יתאח, הממונה על פרישת עובדים וגמלאות, מינהל משאבי אנוש בנתבעת לגב' צרנה וליינו, מחלקת בירורים וזכויות, קרן פנסיה מבטחים בעניינה של התובעת. במכתב זה קיימת הודאה של הנתבעת כי התובעת צורפה בטעות לקרן פנסיה מבטחים החדשה במקום לקרן פנסיה מבטחים הוותיקה: "עם קבלתה לעבודה בעירייה ציינה גב' X כי הינה מבוטחת במסגרת מבטחים הותיקה וביקשה להמשיך לבטחה במסגרת זו, אך בשל טעות העירייה ביטחה אותה בקרן מבטחים החדשה". (ההדגשות הוספו- הח"מ). הנתבעת טענה כי התובעת לא המציאה אסמכתא מקרן הפנסיה מבטחים הוותיקה על זכאותה להצטרף לקרן הפנסיה הוותיקה ולפיכך זכויותיה בוטחו בקרן פנסיה החדשה. טענה זו אינה מקובלת עלינו ואינה מתיישבת עם הראיות שהובאו לפנינו. כאמור, הנתבעת הודתה (במכתבה של גב' יתאח מיום 18.10.09) כי "בשל טעות העירייה ביטחה אותה בקרן מבטחים החדשה". מעבר לכך, הנתבעת לא טענה וממילא לא הוכיחה כי היא פנתה אל התובעת (לא במועד קבלתה לעבודה ולא בחודש דצמבר 2007) בבקשה לצרף אסמכתא כאמור, מה גם שבטופס ההצטרפות לא נרשם כי על עובד המבקש להצטרף לקרן פנסיה מבטחים הוותיקה לצרף אישורים מקרן הפנסיה הוותיקה המעידים על זכאותו לכך. איננו מקבלים גם את טענת הנתבעת לפיה הימנעות התובעת מלצרף את קרן מבטחים הוותיקה כצד להליך "מנעה" את בירור הסיבה בגינה התובעת לא הייתה זכאית להיות מבוטחת בקרן מבטחים הוותיקה. ככל שסברה הנתבעת כי צירופה של קרן מבטחים הוותיקה כצד להליך הוא חיוני לצורך גילוי האמת וקידום ההליך באופן יעיל, היה עליה להגיש בקשה מתאימה ומשנמנעה לעשות כן אין לה להלין אלא לעצמה. יתרה מזו, מהראיות וכתבי טענות הצדדים עולה כי הסיבה לאי צירוף התובעת לקרן מבטחים הוותיקה (סיבה שלא היתה שנויה במחלוקת בין הצדדים עד למועד הגשת התביעה), היא ניתוק בחברות בקרן מבטחים הוותיקה לתקופה העולה על שנתיים (ממועד הביטוח האחרון של התובעת בחודש אוגוסט 2005). עובדה זו עולה אף היא ממכתבה של גב' יתאח מיום 18.10.09 בו נרשמו בין היתר הדברים הבאים: "בעקבות פניתה של גב' X, בוצע התיקון והכספים הועברו לקרן מבטחים הותיקה, אך לא התקבלו בטענת נתק חברות מעל שנתיים. לאור נסיבות המקרה ובהתחשב בעובדה שגב' X פנתה טרם חלוף שנתיים ממועד האחרון להעברת ההפרשות לקרן, עם כניסתה לעבודה בעירייה, אנו מבקשים לאשר את הצטרפותה לקרן מבטחים הותיקה החל מ-1.9.06". כך גם עולה ממכתבה של התובעת למפקח על הביטוח מיום 24.3.10 (שהיה מכותב, לנציג ארגון המורים, מר גבי עטיה, ושתי נציגות הנתבעת, גב' שונה יתאח וגב' נעמי אסייג, שלא הסתייגו מהאמור בו): "אני מודעת לכך שע"פ תקנות הקרן לא ניתן להמשיך ולצבור זכויות בקרן בחלוף שנתיים מההפקדה האחרונה, אך ברור לכל שנפלתי קורבן לטעויות של המעסיק שלי שגם מודה בכך." פנייתה של גב' יתאח לקרן מבטחים הייתה כשנתיים לאחר גילוי הטעות והניסיון לתקנה. בפרק זמן זה היתה לצדדים שהות מספקת לבדוק את נסיבות אי צירוף התובעת לקרן מבטחים הוותיקה וחזקה כי הדברים שנרשמו במכתבה של גב' יתאח נרשמו לאחר בדיקה יסודית של הנתבעת ומתוך הסכמתה לנסיבות ועובדות עניינה של התובעת כפי שהם מצאו ביטוי במכתבה. מעבר לכך, הנתבעת לא פירטה מה היתה תשובתה של קרן מבטחים הוותיקה לפנייתה של גב' יתאח מיום 18.10.09 והותירה עניין זה בסימן שאלה. הנתבעת אף לא טענה כי היא לא קיבלה כל תשובה מקרן מבטחים הוותיקה. עובדת אי גילוי תשובתה של קרן מבטחים הוותיקה לנתבעת (בנסיבות בהן הנתבעת לא טענה כי היא לא קיבלה כל תשובה ממבטחים) נזקפת לחובתה של הנתבעת. בהתייחס לטענת הנתבעת לפיה לא הוכח כי ההוראה המצוטטת על ידי התובעת מתוך תקנון הקרן היא הדרך הבלעדית להפסקת חברות בקרן מבטחים הוותיקה, אנו שבים על קביעתנו כי הסיבה לאי צירוף התובעת למבטחים הוותיקה פורטה במכתבה של גב' יתאח כאמור. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי ההוראה המצוטטת על ידי התובעת מתוך תקנון הקרן כוללת שלושה תנאים מצטברים וכי התובעת לא הוכיחה את התנאי הקובע כי "המבוטח הגיש לקרן בקשה להצטרפות, וצירף לה את כל המסמכים הדרושים לבירורה". טענה זו איננה מקובלת עלינו. כאמור, הסיבה לאי צירוף התובעת למבטחים הוותיקה פורטה במכתבה של גב' יתאח ("...והכספים הועברו לקרן מבטחים הותיקה, אך לא התקבלו בטענת נתק חברות מעל שנתיים"), מה גם שאין מחלוקת כי התובעת הגישה בקשת הצטרפות לקרן מבטחים הוותיקה במועד קבלתה לעבודה. על יסוד האמור לעיל אנו קובעים כי הנתבעת התרשלה בכך שהיא לא צירפה את התובעת לקרן מבטחים הוותיקה במועד קבלתה לעבודה בחודש ספטמבר 2006, על אף שהתובעת סימנה כבחירתה בטופס הבקשה להצטרפות לקרן פנסיה את קרן מבטחים הוותיקה. התובעת גילתה את עובדת צירופה לקרן מבטחים החדשה בחודש אוקטובר 2007 או בסמוך לכך בפגישה עם נציג ארגון המורים. במועד גילוי הטעות חלפה תקופה העולה על שנתיים מחודש ביטוחה האחרון בקרן פנסיה הוותיקה על ידי מעסיקתה עיריית נתניה (חודש אוגוסט 2005). על כן ההפרשות שהעבירה הנתבעת עבור התובעת לקרן מבטחים הוותיקה בתקופה שבין חודשים דצמבר 2007 עד אפריל 2008 הוחזרו לנתבעת על ידי קרן מבטחים הוותיקה. אנו סבורים כי להתנהגות התובעת היתה תרומה לאובדן הזכאות להצטרף לקרן מבטחים הוותיקה בשל נתק חברות מעל תקופה של שנתיים. תרומתה של התובעת היתה בכך שהיא לא נקטה בחובת זהירות המצופה מעובד סביר בנסיבות העניין. התובעת לא טרחה לבדוק את תלושי המשכורות שלה באופן סדיר החל מחודש משכורתה הראשון והחלה לבדוק את זכויותיה רק לאחר פגישה שהתקיימה בחודש אוקטובר 2007 עם נציג ארגון המורים (כשנה לאחר מועד תחילת עבודתה). האחריות לבדוק את תלושי המשכורת בזמן היא אחריות המוטלת על כל עובד. ממועד תחילת עבודתה עד למועד גילוי הטעות עברה תקופה של קצת מעל שנה בה התובעת לא בדקה כי היא צורפה לקרן מבטחים הוותיקה. במועד תחילת עבודתה של התובעת אצל הנתבעת היה נתק של חברותה במבטחים הוותיקה תקופה של שנה ולפיכך היה מצופה מהתובעת לנקוט בחובת זהירות גבוהה יותר מעובד רגיל. לו בדקה התובעת את תלושי המשכורת היא הייתה מגלה את הטעות כבר בחודשי עבודתה הראשונים. גילוי הטעות בחודשי עבודתה הראשונים היה מונע את הסיטואציה אליה נקלעה התובעת ואת הנזקים שנגרמו לה. טענת התובעת לפיה לא ניתן היה להבחין בתלושי המשכורת כי היא לא צורפה לקרן מבטחים הוותיקה אינה מקובלת עלינו. התובעת צרפה לסיכומיה שני תלושי משכורת בלבד, של חודשים אוקטובר 2007 ודצמבר 2007. מעיון בתלוש המשכורת לחודש אוקטובר 2007 עולה כי התובעת בוטחה ב"מבטחים מור. ח". האות "ח" היא כנראה הקיצור של המילה "חדשה". לעומת זאת, בתלוש משכורת חודש דצמבר 2007 (עקב פנייתה של התובעת וארגון המורים לנתבעת לתיקון ביצוע ההפרשות) התובעת בוטחה ב"מבטחים מ. ותיק". גם אם יש בטענת התובעת כי לא ניתן היה להבחין אם היא מבוטחת במבטחים הוותיקה או הישנה, היה על התובעת לכל הפחות לבדוק זאת ומשנמנעה מלעשות כן, היא תרמה תרומה של 50% לנזק שנגרם לה. על יסוד האמור לעיל אנו קובעים כי הנתבעת התרשלה בטיפול בבקשתה של התובעת להצטרפות לקרן פנסיה ועל כן עליה לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה עקב התרשלות זאת. ההתרשלות של הנתבעת באה לידי ביטוי בהפרת חובת הזהירות המוטלת עליה כמעסיקה מכוח חוזה העבודה ומכוח עקרון תום הלב וחובת הנאמנות שחב מעסיק לעובדו. חובת הזהירות היא תנאי מכללא בחוזה העבודה שבין העובד למעסיק. חובת הזהירות מכוח חוזה העבודה ומכוח עקרון תום הלב וחובת הנאמנות מטילים על המעסיק חובה שלא לדאוג רק לאינטרסים שלו, אלא גם לאינטרסים של העובד, ובכלל זה לטפל בבקשת הצטרפותו לקרן פנסיה בזהירות סבירה תוך וידוא כי הפעולה שננקטה בעניינו הינה הפעולה הנכונה. באופן דומה, לעובד קיימת חובת זהירות מכוח תנאי מכללא בחוזה העבודה ומכוח עקרון תום הלב וחובת הנאמנות כלפי המעסיק. חובת הזהירות של העובד מכוח חוזה העבודה ועקרון תום הלב וחובת הנאמנות מטילה על העובד חובה לבדוק את תלושי המשכורת שלו ולהתריע "בזמן אמת" בפני המעסיק על הפרת תנאי חוזה העבודה, תוך ניסיון הקטנת הנזק שנגרם למעסיק במצב שבו תשלום הפרשי השכר עשוי לשנות את שיעורי המס בהם יחויב המעסיק (ואף העובד) לאחר גילוי הטעות או במצב שבו תשלום הפרשי שכר לתקופה ארוכה עשויה לפגוע בפעילות העסקית של המעסיק. בנסיבות עניינה של התובעת, הפרה התובעת את חובת הזהירות המוטלת עליה מכוח עקרון תום הלב וחובת הנאמנות ומכוח חוזה העבודה בכך שהיא לא בדקה את תלושי המשכרות שלה בזמן אמת. אנו קובעים כי לתובעת יש אשם תורם של 50% לנזק שנגרם לה אותו יש להפחית מחבות הנתבעת, באופן שיש להעמיד את חבותה של הנתבעת לפצות את התובעת על הנזק שנגרם לה בשיעור של 50%. התובעת עתרה לפיצוי בסך 113,400 ₪ בגין הנזקים הממוניים שנגרמו לה עקב צירופה לקרן פנסיה מבטחים החדשה במקום לקרן פנסיה מבטחים הוותיקה. בסיכומיה הגדילה התובעת את סכום תביעתה לסך של 389,340 ₪. הגדלה זו אינה מאושרת והיא מהווה הרחבת חזית אסורה, בשים לב לכך שהתובעת לא ביקשה וממילא לא אושר לה לתקן את כתב התביעה. להוכחת תביעתה של התובעת לפיצוי בגין רכיב התביעה הפנסיוני היה על התובעת להגיש חוות דעת אקטוארית. על מנת שלא לקפח את זכותה של התובעת לפיצוי בגין רכיב זה בגבולות הנזק הנטען בכתב התביעה, בדעתנו לקבוע דיון במעמד הצדדים בו יינתנו הוראות לעניין הגשת חוות דעת אקטואריות מטעם הצדדים ברכיב התביעה של הביטוח הפנסיוני והגשת התחשיבים ברכיב התביעה של קרן ההשתלמות. ההליך טרם הסתיים, איפוא, ואולם בהחלטה זו קבענו את חבותה של העירייה כלפי התובעת בשתי עילות התביעה להן טענה התובעת. מאחר שההליך טרם הסתיים, לא ייפסקו הוצאות בשלב זה. החלטה זו ניתנת לערעור ברשות. ניתן להגיש עליה בקשה לרשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 ימים מיום המצאתה לצדדים. דיון במעמד הצדדים ייקבע בנפרד לאחר שיחלפו 15 ימים ממועד המצאת החלטה זו לצדדים. הצדדים מתבקשים להודיע אם מי מהם הגיש בקשה לרשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על החלטה זו. דיני חינוךקרן השתלמותהשתלמותמורים