איך מחשבים את גובה הפיצויים למשפחת קטין שנהרג בתאונה ? ##להלן דוגמא לחישוב נזק בתיק מוות של קטין בתביעת נזיקין:## הקטין מצא את מותו מתאונה טרגית בחצר ליד ביתו. ##הנזק## הקטין היה ילד בן 7 ביום התאונה. המנוח נפטר במקום או למצער, איבד הכרתו מיד, ועם העברתו לאמבולנס נקבע מותו. ##כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים:## התובעים ביקשו לפסוק בגין ראש נזק זה סך של 1,724,018 ₪ לאחר צירוף הצמדה וריבית, בהתאם להלכת אטינגר [ע"א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי (לא פורסם, 15.3.2004)] אשר אישר את הפיצוי שקבע בית המשפט המחוזי (מפי כב' השופט עדיאל) בחודש נובמבר 1999, בסך של 350,000 ₪ בגין קיצור תוחלת חיים של ילד בן 12 שמותו נגרם כתוצאה מנפילה לבור מים בלתי מגודר, והוא היה שרוי בחוסר הכרה עד למותו. ככלל, בפסיקת גובה הפיצוי על בית המשפט להתחשב בגילו של המנוח, היינו: בקיצור תוחלת חייו, בנסיבות המקרה ובמדיניות הנוהגת בקביעת סכום הפיצוי לעיזבון בגין נזק לא ממוני. בשנים האחרונות אכן ניכרת מגמת עלייה בגובה הסכומים הנפסקים בגין נזקי גוף לא ממוניים, באופן המבטא את קדושת החיים שאבדו [ראו: ע"א 4579/07 עזבון המנוחה בחירי נוואל נ' קופת חולים הכללית (לא פורסם, 21.10.2010); אליעזר ריבלין "פיצויים בגין נזק לא מוחשי ובגין נזק לא ממוני - מגמות הרחבה" ספר שמגר (כרך שלישי, תשס"ג) 21, 62-61; וכן: ת"א (מחוזי י-ם) 23685-11-10 קטיפיאן ואח' נ' עמותת קרן התורה "אופקים", בפס' 26 לפסק דינה של כב' השופטת נאוה בן אור (לא פורסם, 22.7.2012) (להלן: "עניין קטיפיאן")]. בשים לב לגיל המנוח במותו, לתוחלת חייו שקוצרה בלמעלה מ- 60 שנה, ולאופן ולנסיבות מותו של המנוח אשר איבד את הכרתו באופן מיידי (ולכן לא חווה סבל רב וממושך עובר למותו), בית המשפט כי העמיד את הפיצוי הכולל בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים על סך כולל של 600,000 ₪. ב"כ התובעים אמנם הפנה לפסק דינה של כב' השופטת נאוה בן אור בעניין קטיפיאן, אשר פסקה בנסיבות דומות [מבחינת גיל המנוח (5.5) ותקופת קיצור תוחלת החיים, אך לא מבחינת אופי וחומרת הרשלנות שיוחסה לנתבעים] סך של 800,000 ₪ בתוספת ריבית ממועד התאונה. ואולם, בית המשפט סבר כי הסכום שנפסק שם הוא על הצד הגבוה ויש בנמצא גם פסיקה שונה, וראו, למשל: פסק דינו של כב' השופט אריה רומנוב בת"א (מחוזי י-ם) 3182/09 עזבון המנוח אנס אנטילאת ז"ל נ' המרכז הרפואי "אסף הרופא" (לא פורסם, 10.7.2012), שם נפסק פיצוי בסך של 500,000 ₪ בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים של מנוח שנפטר בגיל 3.5 חודשי ם כעבור יממה ומחצה לאחר שהתייבש. מן ההנמקה בענ יין קטיפיאן עולה במרומז כי הסכום שנקבע שם, נפסק על רקע הרשלנות החמורה המיוחסת לנתבעים באותן נסיבות. ##הוצאות קבורה ואבל:## הוצאות קבורה ואבל הן בגדר נזק מיוחד הטעון הוכחה. אולם, בתי המשפט נוהגים לפסוק פיצוי בשל הוצאות קבורה ואבל על דרך האומדנא, אף אם התובע אינו מוכיח את שיעורן המדויק, ובלבד שאין מחלוקת על הוצאתן [דוד קציר פיצויים בשל נזק גוף 744 (מהדורה רביעית, 1997); וכן: ת.א. (מחוזי חי') 420/04 עזבון המנוחה פאטמה אבראהים עבדאללה אבו סמרה ז"ל נ' מדינת ישראל, בפס' מ"ד לפסק דינו של כב' השופט יגאל גריל (לא פורסם, 31.3.2011)]. לא היתה מחלוקת כי אכן הוצאו הוצאות בגין קבורתו של המנוח ובית המשפט פסק בגין ראש נזק זה פיצוי על דרך האומדנא סכום כולל של 10,000 ₪ נכאשר בסכום זה נלקחו בחשבון ההוצאות המשולמות על ידי המל"ל. ##הפסד שכר לעתיד (שנים אבודות):## כפי שנקבע בהלכת פינץ [(ע"א 10990/05 פינץ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד סא(1) 325 (2006)], ככלל, כל אימת שעתידו המקצועי של הניזוק לוט בערפל, יש לעשות שימוש בנתון של השכר הממוצע במשק. בפסק דין זה קבע בית המשפט העליון כי קביעת מתווה פיצוי אחיד כורך בחובו מגוון "סיפורי חיים" אפשריים, ומכנס את כולם לכלל הערכה אחת. על פי הלכת פינץ, הפיצוי הינו בשיעור 30% מן השכר הממוצע במשק למשרת שכיר (כולל משרות של עובדים זרים) , העומד כיום ע"ס של 8,643 ₪ לחודש (נכון לחודש מאי 2012, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), וזאת מגיל 18 ועד גיל 67, תוך מכפלה במק דם ההיוון מגיל 18 עד גיל 67 (307.8609) ובמקדם היוון כפול מהיום עד גיל 18 (0.8604) . הפיצוי בראש נזק זה עומד, אפוא, ע"ס של 686,816 ₪. ##הפסד פנסיה:## בית המשפט קבע כי אין מקום לפסוק הפסדי פנסיה, ובעניין זה אין לי אלא להפנות לפסק דינה של כב' השופטת נאוה בן אור בעניין קטיפיאן, בפס' 29 לפסק הדין: "אין מקום לפסוק הפסדי פנסיה והפסדי קצבת זקנה. בטענתם בעניין זה נסמכים התובעים על פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 9209/03 עזבון המנוח יניב ניסן ואח' נ' הכשרת היישוב, חב' לביטוח בע"מ, שהכיר בהפסדים אלה כבני פיצוי. בכל הנוגע להפסדי פנסיה, נראה כי יש לקרוא את פסק הדין בעניין יניב ניסן ביחד עם פסק הדין בעניין פינץ, שקדם לו, ובו נאמר, כי "התוצאה המתקבלת מציעה פיצוי הולם לכלל הפסדי השתכרות של קטין, לרבות הפסדי הפנסיה" (ההדגשה שלי). נראה, כי פסק הדין בעניין יניב ניסן לא הסתייג מהלכת פינץ. רוצה לומר, בעניינם של קטינים אופן החישוב שונה, והוא כולל, מלכתחילה, גם הפסדי פנסיה. גם אם תאמר אחרת, הרי שמן הפיצוי הכולל יש להפחית את הפרשת העובד לצורכי פנסיה. בהינתן ששיעור הפיצוי עומד על 30% משיעור השכר הממוצע במשק, הרי שנראה כי התוצאה שהייתה מתקבלת שסכום הפרשת העובד גדול משיעור הפיצוי (ראו לעניין זה תא (ת"א) 2260/05 עזבון המנוחה יסמין אפרת גולן ז"ל נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים; תא (חי') 900/00 עזבון המנוח סלמאן הייתם ז"ל נ' "נגה" חברה לביטוח בע"מ". ##סיכום ותוצאה:## הנתבעים שילמו לתובעים סכום של 1,296,816 ₪, את אגרת המשפט, כשהיא משוערכת ממועד תשלומה, ובנוסף נשאו בשכר טרחת עו"ד בסכום של 255,732 ₪. פיצוייםקטיניםמקרי מוותנזיקין