נכות רפואית משוקללת בשיעור 19% (10% לפי פריט 37(7)(א) - הגבלה בתנועות הגב בדרגה קלה וכן פגיעה נוירולוגית לפי פריט 32(1)(א)(I) - שיתוק חלקי בעצביי הגפיים התחתונים בצורה קלה). 4. בשנת 2009 פנה המערער בבקשה להחמרת מצב אליה צירף חוות דעת של פרופ' גדעון מן. לפי חוות הדעת יש להגדיל את דרגת הנכות לפי פריט 37 ל15% - הגבלות עמוד השדרה בין קלה לבינונית. הנכות בגין הפגיעה הנוירולוגית נותרה בעינה. כמו כן, יש להוסיף דרגת נכות בשל השינויים הניווניים - סעיף 35 (1) א-ב 8% ובניכוי מצב קודם 4%. 5. הנכות לפי סעיף 35, נדונה במספר ועדות רפואיות לעררים, ובבית דין זה כמו גם בבית הדין הארצי וזאת בעקבות ערעורים שונים שהגיש המערער. קצרה היריעה מלתאר את השתלשלות העניינים ונביא רק את פסק הדין האחרון מיום 17.12.12 מכוחו התכנסה הועדה נשוא ערעור זה: "עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שהוועדה תפעל על פי הוראות פסק הדין שניתן בתיק בל - 48208-05-10 מיום 31.10.2010 ופס"ד של בית הדין הארצי לעבודה בתיק עב"ל 7647-12-10 מיום 6.6.2011. תשומת לב הוועדה לאחוזי הנכות שנקבעו בחוות הדעת של ד"ר מן מעבר לסעיף 37. הוועדה תזמן את המערער וב"כ לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בעניין זה". 6. למען סבר את האוזן - פסק הדין שניתן בתיק בל 48208-05-10 מיום 31.10.2010 קבע כדלקמן: "סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית על מנת שתערוך השוואה בין בדיקות ה- C.T משנת 2005 ו- 2009 ותתייחס לאורם לקשר הסיבתי בין השינויים הניוונים לתאונה הנידונה ותיתן החלטה מנומקת. המערער וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה". 7. בפסק דינו של בית הדין הארצי מיום 6.6.2011 בתיק עב"ל 7647-12-10 בו נקבע כדלהלן: הצדדים הודיעו לבית הדין כי הגיעו להסכמה כדלקמן: "על פי פסק דינו של בית הדין האזורי מושא הערעור (בל - 48208-05-10 מיום 31.10.10) הוחזר עניינו של המערער אל הוועדה הרפואית לעררים על מנת שתערוך השוואה בין בדיקות הסי-טי של המערער כמפורט בסעיף 11 לפסק הדין. מוסכם עלינו כי בנוסף על המפורט בפסק דינו של בית הדין האזורי, תתבקש הוועדה להתייחס לחוות דעתו של ד"ר מן שקבע כדלקמן: 'נכותו של התובע שמקורה בשינויים הניוונים המשניים תואמת לסעיף 35(1)א-ב. אף כי יתכן כי חלקם של שינויים אלו מקורם בתהליך טבעי או ממצב קודם שגם הוא סביר שהורע בעבודתו הגופנית כבר מאז 1988. ההבדל בשינויים הארתרוטיים, הבולט בעוצמתו בהשוואת הטומוגרם הממוחשב מיום 28.7.05 לטומוגרם החדש מיום 26.1.09, מורה על קשר בסבירות גבוהה לאירוע הנידון. שיעור הנכות הנובעת במישרין משנויים אלו 8%, כאשר 4% להערכתי מקורם באירוע נשוא מסמך זה'. התייחסות הוועדה לחוות דעתו של פרופ' מן תהיה מפורטת ומנומקת". 8. הוועדה נשוא ערעור זה התכנסה וקבעה כי: "הוועדה עיינה בפסק דין מיום 17.12.12 ועיינה שוב בחוות דעת של ד"ר מן 29.11.09, ושמעה את טיעוני בא כוחו של התובע. הוועדה מציינת כי תהליך ניווני בגב תחתון לכשעצמו אינו מקנה אחוזי נכות בזמן שזוהה בבדיקת הדמייה בלבד ולכן אף לא פעם בוועדה רפואית במל"ל לא מנכים מצב קודם בגין ממצא הדמייתי של תהליך ניווני בגב תחתון, אלא כשיש ממצא נוירולוגי או הגבלה בתנועות טרם התאונה בה דנים לפי הלכת מרגוליס. ההסבר הוא שקיימים אנשים רבים שלא סובלים מכל הפרעה או כאב גב למרות שבבדיקות הדמייה קיימים שינויים ניווניים בדרגות שונות. לפיכך הוועדה קובעת שלא ניתן לתת אחוזי נכות על הפרעות בגב תחתון גם בעקבות הגבלה בתנועות וגם בעקבות תהליך ניווני כי בעצם הגבלה בתנועות היא ביטוי קליני של תהליך ניווני בגב תחתון על כן התובע מקבל אחוזי נכות. לאור זאת הוועדה גם לא מקבלת את חוות דעתו של ד"ר מן שממליץ על מתן אחוזי נכות עקב הגבלה בתנועות וממצאים הדמייתיים של תהליך ניווני בגב תחתון. בשאלה של קשר סיבתי בין התפתחות תהליך ניווני והתאונה הנדונה, הוועדה מסכימה עם ד"ר מן שחלק מתהליך ניווני היה טרם התאונה וחלק מהתהליך הניווני קשור גם לתאונה הנדונה עקב האצה של תהליך ניוון טבעי של גב תחתון אבל מהסברים שפורטו לעיל הוועדה גם לא מנכה מצב קודם...שקיים תהליך ניווני טרם התאונה הנדונה כי טרם התאונה לא היו הגבלות תנועה. לכן הוועדה מותירה החלטת הוועדה מיום 27.6.12 על כנה. לא חלה החמרה". 9. טענות המערער המערער טוען כי הוועדה לא התייחסה לאמור בפסקי הדין של בית הדין הארצי והאזורי ובכלל זה לשאלת הקשר הסיבתי בעניין השינויים הניווניים אליהם מתייחס פרופ' מן בחוות דעתו. פרופ' מן התייחס לסעיף ליקוי העוסק בהשפעה על כושר הפעולה הכללי של מחלות ניווניות ואילו הוועדה חוזרת ומתייחסת רק להגבלת התנועות בעמוד השדרה. הוועדה לא התייחסה לבדיקות ה-CT שנערכו למערער ב2005 וב2009 המעידות על קיומם של שינויים ניווניים. על כן עותר המערער כי עניינו יוחזר לועדה בהרכב אחר, בפניה לא יוצגו פרוטוקולים של ועדות קודמות תוך שתתייחס לאמור בפסקי הדין הקודמים. 10. המשיב טוען כי הוועדה נימקה מדוע אין להעניק למערער סעיף ליקוי נוסף בגין השינויים הניווניים ובכך מילאה אחר הוראות פסק הדין. 11. הכרעה פריט 35 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז 1955 נושא כותרת "מחלות פרקים". ס"ק (1) עוסק בארטריטיס רבמטואידית, ניוונית או מכל סוג אחר: (א) אין השפעה על כושר הפעולה הכללי ואין הגבלת תנועות 0%. (ב) קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות - 10%. יוצא איפה כי סעיף ליקוי 35 קובע כי בגין מחלה ניוונית של עמוד השדרה, ניתן יהיה לקבוע דרגת נכות בשים להשפעה על כושר הפעולה הכללי או הגבלה בתנועות. 12. הוועדה נשוא ערעור זה התייחסה רק להגבלה בתנועות, ומבחינה זו מתעלמת מכך כי בחוות דעתו של פרופ' מן דובר על נכות לפי פריט 35% (1) א - ב המדבר השפעה על כושר הפעולה הכללי. קביעה זו צריכה להיעשות לפי אופי השינויים, הכאבים וההגבלות ולא רק לפי קיומה של הגבלה בתנועות. 13. מבחינה זו, עולה כי הוועדה לא מתייחסת לתנאי סעיף 35 שעניינו השפעה על כושר הפעולה הכללי, על אף שמבחינה עובדתית היא מסכימה עם האמור.בחוות דעתו של פרופ' מן לפיה חלק מהתהליך הניווני קשור לתאונה. 14. בנסיבות אלו, משעל פניו עולה כי הוועדה לא התייחסה לסעיף הליקוי 35, המופיע בחוות דעתו של פרופ' מן ואליו הופנתה בפסקי הדין השונים, מתקבל בזאת הערעור. 15. אשר על כן, הערעור מתקבל באופן שהדיון יוחזר לועדה הרפואית לעררים אשר בפניה יונחו פסקי הדין מיום 31.10.2010 בל 48208-05-10 ומיום 6.6.11 עב"ל 7647-12-10 תוך שתתייחס לאפשרות של קביעת דרגת נכות למערער לפי סעיף 35 - פגיעה ניוונית בעמוד השדרה והשלכתה על כושר הפעולה הכללי בשים לב לשינויים הניווניים שנצפו בבדיקת ה- CT מיום 27.7.05 ומיום 26.7.09. הוועדה תזמין את ב"כ המערער לטעון טענותיו בפניה. 16. המשיב ישא בהוצאות המערער בסך 3,000 ש"ח אשר אם לא ישולמו תוך 30 יום מהיום ישא ריבית והצמדה כחוק מהיום עד התשלום בפועל. רפואהנכותנכות רפואית