בקשת הנתבעות לסילוק התביעות שהוגשו כנגדן על הסף הרקע לבקשה התובעת, הינה חברה המתמחה, בין היתר במדידה ובקרה בתחומי המטאורולוגיה, הבקרה התעשייתית, איכות האוויר ומערכות וציוד לשדות תעופה. 3. עד לחודש ספטמבר 2012 ומשך שנים רבות סיפקה התובעת לרשות שדות התעופה שירותי צופים למטאורולוגיה. ביום 12.9.12 הודיעה רשות שדות התעופה כי חברת אינווימנג'ר היא הזוכה במכרז. 4. הנתבעות הועסקו על ידי התובעת בתפקיד של צופות מטאורולוגיות. 5. הנתבעות פנו לתובעת בעקבות פרסום בעיתון על פתיחת קורס צופים מטאורולוגיים במגמת תעופה. דובר ביוזמה משותפת של התובעת והמשרד לקליטת עלייה. הליך ההכשרה כלל מכינה בשפה העברית, הכשרה מקצועית במסגרת האוניברסיטה הפתוחה ולאחר מכן הכשרה אצל התובעת שנמשכה 3 חודשים. בסיום הליך ההכשרה וההסמכה הועסקו התובעות אצל התובעת. 6. במסגרת הסכמי ההעסקה של הנתבעות נכלל סעיף "אי תחרות" (סעיף 12 להסכם) ולפיו מתחייבת כל אחת מהנתבעות כי במשך תקופה של 6 חודשים מהיום בו יפקעו יחסי עובד מעביד בינה לבין התובעת, לא תעבוד ולא תעסוק בכל עבודה או עיסוק שיש בו משום תחרות עם התובעת בתחום המטאורולוגיה ברש"ת או בתחום מקור החוץ של התצפיות עבור השמ"ט. כן נקבע כי אם יופר הסעיף על ידי העובדת, הרי שהיא מתחייבת לשלם למעסיק בנוסף לכל סעד אחר פיצויים מוסכמים ללא צורך בהוכחת נזק בסך 20,000 ₪. 7. עם הפסדה של התובעת במכרז פנו הנתבעות לעבוד אצל חברת אינווימנג'ר הזוכה במכרז. 8. במסגרת התביעות שהגישה התובעת נטען כי הכשרת הנתבעות במסגרת שהינה ייחודית ויוצאת דופן (שהייתה כולה יוזמה של התובעת) עלתה לתובעת עשרות אלפי שקלים. נוכח ההכשרה הממושכת, שוויה הכספי הרב והנזק הרב שעשוי להיגרם לתובעת בשל סיום העסקת הנתבעות שהושק בהן זמן וממון כה רב , התבקשו הנתבעות לחתום על סעיף הגבלת עיסוק לתקופה סבירה של 6 חודשים. בנוסף קיבלו הנתבעות תמורה מיוחדת נוספת במשכורתן בגין אי תחרות. 9. לטענת התובעת, הנתבעות בניגוד להתחייבותן בהסכם ההעסקה, החלו לעבוד בחברה המתחרה הזוכה במכרז. לפיכך מבקשת התובעת לחייב כל אחת מן הנתבעות בהשבת התמורה החודשית ששולמה להן כנגד התחייבותן לאי תחרות ובנוסף לחייבן בתשלום סכום של 20,000 ₪ כל אחת בגין פיצוי מוסכם. נימוקי הבקשה 10. בבקשה שבפנינו טוענות הנתבעות כי התביעות שהוגשו נגדן מבוססות על תניית אי תחרות, כאשר טענות אלה נתמכות ב"תשתית עובדתית" לפיה התובעת היא אשר נשאה בעלות הכשרתן הגבוהה של הנתבעות לתפקיד צופות מטאורולוגיות, אלא שלטענת הנתבעות מדובר בתשתית עובדתית שקרית שאין לה אחיזה במציאות. 11. הנתבעות באמצעות בא כוחן פנו אל מנהל תחום התעסוקה בת"א והמרכז במשרד לקליטת עלייה בבקשה לקבלת מידע כאשר מתשובתה של מנהלת התחום מיום 14.8.13 עולה כי המכינה לא מומנה על ידי התובעת אלא במימון משרד הקליטה. בחלק המקצועי אשר עלה 9,000 ₪ למשתתף נשאו משרד הקליטה והנתבעות עצמן. ולגבי ההתמחות עולה כי התובעת קיבלה ממשרד הקליטה סיוע עבור השתתפות בשכרה של הנתבעת 2 וכן סיוע בשכר של 5 עולים חדשים. מעבר לכך שהנתבעות עבדו בתקופת ההכשרה שעות רבות והשתכרו שכר זעום. 12. לפיכך טוענות הנתבעות כי משהובהר שהתשתית העובדתית עליה ביססה התובעת את תביעותיה הינה שקרית ואין כל בסיס עובדתי המצדיק את התביעות המופרכות כנגד הנתבעות, הרי שמן הראוי לסלן על הסף. תגובת התובעת 13. התובעת טוענת כי אופן הצגת הדברים על ידי הנתבעות הינו חלקי בלבד. התובעת, כפי שעולה ממכתבה של מנהלת תחום התעסוקה, היא שיזמה את הפרויקט להכשרת צופים מטאורולוגיים ושכזו השקיעה בפרויקט משאבים גדולים - הן מבחינת כוח אדם והן ובעיקר מבחינה פיננסית. כך למשל תכני הלימודים הוכנו על ידי התובעת וגם העברתם במהלך הלימודים, דבר שהיה כרוך בהשקעה של שעות עבודה רבות ובעלויות נלוות של גיבוש החומר הלימודי למוצר סופי. כמו כן במסגרת תקופת ההכשרה אצלה העסיקה אותן מספר חודשים בליווי צופה מוסמך וותיק , דבר שכרוך בעלות ניכרת. 14. לכן טוענת התובעת אין כל סיבה ממשית למחיקת התביעה בשלב זה. דיון והכרעה 15. ההלכה בכל ערכאות המשפט ובפרט בבתי הדין לעבודה היא כי דחיית תובענה על הסף או מחיקתה הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף. מגמתם של בתי המשפט בכלל ובתי הדין לעבודה בפרט, לברר ולהכריע בתובענה לגופה, על פני סילוקה על הסף (דב"ע נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נ' אברהם רמי כלפון, פד"ע כב 518; דב"ע נא/3-195 תובנה מכונות תרגום נ' עמיחי סגל, פד"ע כג 274). עוד נפסק שסעד של סילוק תובענה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוקט בו אלא במקרים חריגים. (ע"ע 408/07 מדינת ישראל נ' משה כהן, ניתן ביום 13.2.2008). 16. תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 קובעת כי בית הדין ימחוק על הסף כתב טענות, בין היתר, כאשר "אין הכתב מראה עילה". מתן סעד של מחיקת תביעה על הסף מחוסר עילה, מחייב קביעה, שגם אילו היו העובדות הנטענות לביסוס העילה מוכחות במלואן, אין בנמצא עילה מצד הדין אשר מאפשרת היענות לתביעה (ע"א 6313/01 עיזבון המנוח אלעד X ז"ל נ. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, נ(1) 567). נקודת המוצא לדיון בבקשה לסילוק על הסף היא כתב התביעה שהוגש על ידי התובע, כאשר על בית הדין לבחון אם בהנחה שהתובע יוכיח את טענותיו יוכל לזכות בתביעתו. במסגרת בקשה למחיקת תביעה על הסף מחמת העדר עילה, נדרש בית הדין ל"בחינה טכנית-פורמאלית של כתב התביעה" בלבד, במסגרתה די בכך שהתובע יראה כי על-פני כתב התביעה בידו עילה בת תביעה (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ. טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312). 17. עד כאן הכלל, ומן הכלל לענייננו. בקשת הנתבעות מתמקדת בטענה כי התשתית העובדתית הנוגעת לעלויות הכשרת הנתבעות, כפי שתוארה בכתב התביעה, אינה נכונה ואינה מבוססת ומשכך אין לה לתביעה על מה שתעמוד. הנתבעות נסמכות על מכתב מנהלת תחום התעסוקה במשרד הקליטה אשר לכאורה מלמד על כך כי התובעת לא נשאה בעלויות ההכשרה, כפי שנטען על ידה. מנגד טוענת התובעת כי לבד מהעלויות שפורטו באותו מכתב הייתה כרוכה ההכשרה בעלויות רבות נוספות וגבוהות כדוגמת פיתוח חומרי הלימוד, שעות העברת החומר הלימודי, העסקת צופה ותיק לצד העובדים החדשים וכיו"ב. 18. מכאן כי הטיעונים שהינם יסוד לבקשה דנן, יסודם בעובדות השנויות במחלוקת כמו גם בשאלות משפטיות הטעונות הכרעה על סמך העובדות שאמורות להיקבע בהליך ההוכחות. בנוסף עיון בכתב התביעה מלמד כי התביעה אינה מבוססת כולה על הטענה לעלויות הכשרה גבוהות כי אם על טענות משפטיות נוספות. ברי, כי משמדובר במחלוקת עובדתית ומשפטית, אין מקום, בשלב זה, לסילוק התביעה על הסף והשאלות העובדתיות אמורות להתברר בהליך לגופו. 19. נוכח האמור - הבקשה נדחית. הנתבעות תשאנה בהצאות התובעת בגין בקשה זו בסך 2,000 ₪ תוך 30 יום מקבלת ההחלטה. סילוק על הסף