צו לשעה ולפיו על משרד החינוך, להמשיך בהעסקתה כמורה בשנת הלימודים תשע"ד בבית הספר "אמית" באשקלון ולחילופין במוסד חינוכי אחר שייקבע בסיכום עם המבקשת (להלן: "הבקשה"). 2. הבקשה הוגשה בעקבות הודעת המשיבה למבקשת מיום 9.4.2013 בחתימתה של הגב' ליכטנברג, מנהלת תחום כוח אדם בהוראה במחוז הדרום כדלקמן: "בהמשך לשיחה שהתקיימה במשרדינו היום ולסיכום פגישה מיום 3.3.2011, הרינו להודיעך כי על פי ההסכם, הנך מסיימת את עבודתך במשרד בתום שנ"ל הנוכחית. הנך מתבקשת לסור למשרד לגב' שמחה עופרי בכא"ב כוח אדם והוראה להסדיר את נושא הפרישה. אי טיפול בנושא במועד עלול לפגוע בתשלום שכרך" נספח א' לבקשה (להלן: "ההודעה"). 3. הרקע העובדתי לבקשה שבפנינו ולהודעת המשיבה למבקשת מיום 9.4.2013, הוא כדלקמן: א. המבקשת, מורה מוסמכת בהכשרתה, מועסקת כמורה משנת 1982. משנת 1985 לערך, מוצבת המבקשת כמורה בבית הספר העל יסודי "אמית" באשקלון. ב. בשנת 2007 מונה מר אברג'יל כמנהל בית ספר "אמית" באשקלון. ג. על רקע תלונות לכשל מקצועי במישור הפדגוגי המיוחסות למבקשת - חוסר שליטה, התפרצות כלפי תלמידים ומורים וטענות על שימוש באלימות כלפי תלמידים - פתחה המשיבה במהלך שנת הלימודים תשע"א הליך של פיטורים פדגוגיים נגד המבקשת. ד. בחודש מרץ 2011, הגיעו הצדדים - המבקשת והמשיבה - יחד עם הארגון היציג של המבקשת (הסתדרות המורים) לסיכום הבא: "ביום חמישי.... 3/3/2011, סוכם עם המורה עדנה זאדה... העובדת בבי"ס "אמית" אשקלון.... . קדמה לפגישה זו פגישה של המורה עם המחמ"ד מר מאיר סבג, וברוח הסיכום עם המורה ועם המחמ"ד הליך הפיטורים הפדגוגיים של המורה יופסק. היא מתחייבת כל המאמצים לשפר את תהליכי ההוראה המשמעת בבית הספר. בתום שנתיים ימים, כלומר בסוף שנת הלימודים תשע"ג, תפרוש המורה לפנסיה, פרישה רגילה. סיכום זה התקבל על דעת המורה והחתומים מטה. כל הנ"ל כפוף לאישור מנהלת כ"א במשרד החינוך, הגב' שרה ליכטנברג". ה. אין בדעתנו לסקור את טענות הצדדים זה כנגד זה, בתקופה שלאחר מרץ 2011. די לומר כי הסיכום האמור לא הביא לשינוי האווירה בבית הספר "אמית" וכך זומנה המבקשת לשיחת הבהרה אצל סגנית מנהלת המחוז מר ניר שמואלי בחודש יוני 2011. מהצד השני במכתב מיולי 2011 התלונן ב"כ המבקשת דאז, עו"ד מינצור על התנכלות מצד מנהל בית הספר במבקשת. ו. בחודש מאי 2012 פנה ב"כ המבקשת דאז, עו"ד מינצור, לגב' ליכטנברג ובו טען כי חתימת המבקשת על הסיכום מחודש מרץ 2011, היה "כפוי מאולץ, שלא לומר - באונס נעשה" סעיף 6 למכתבו של עו"ד מינצור מיום 17.5.2012 המצורף בנספח יד' לבקשה. ז. במענה לאותו מכתב השיבה הגב' ליכטנברג לעו"ד מינצור כי: "... המשרד דבק בעמדתו שההסכם מחייב ונפעל על פיו" מכתבה של גב' ליכטנברג מיום 4.6.2012, המצורף בנספח יד' לבקשה. ח. בחודש אפריל האחרון פנתה הגב' ליכטנברג בהודעה במסגרתה התבקשה המבקשת להסדיר את פרישתה מהעבודה בהתאם לסיכום מחודש מרץ 2011. על רקע ההודעה האומרת כי יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו בסיום שנת הלימודים הנוכחית, הגישה המבקשת ביום 12.5.2013 את הבקשה נשוא החלטה זו. 4. בקצרה יאמר כי בבקשה טוענת המבקשת, להתנכלות מתמשכת מצד מנהל בית הספר, ובמסגרתה פעל האחרון להביא להפסקת עבודתה בבית הספר. המבקשת הוסיפה כי חתמה על הסיכום בחודש מרץ 2011, "תחת לחץ בלתי סביר" פסקה 132 לבקשה; ומכאן שאין תוקף לאותו סיכום. אשר על כן טוענת המבקשת, כי מקום שנתמכת הבקשה בראיות לכאורה לטענת ההתנכלות סיכויי התביעה ומאזן הנוחות מחייבים מתן צו כמבוקש. 5. לטענת המשיבה דין הבקשה להידחות משהיא נגועה בחוסר תום לב ושיהוי. המשיבה הוסיפה, כי התנהלות המבקשת במקום העבודה - התלונות על התנהלות בעייתית, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפניות לתלמידים למתן חוות דעת חיוביות, הקלטת שיחות עם צוות המורים והזמנת חקירה של חוקר פרטי "בעניינה של התלמידה אתי מרק" - כל אלה מעידים כי סיכויי התביעה לגופה קלושים. אליבא המשיבה מאזן הנוחות - טובת התלמידים - מחייב את דחיית הבקשה. 6. סעד לשעה הוא סעד הנתון לשיקול דעת בית הדין וזה האחרון רשאי לדחות בקשה למתן סעד כאמור, מטעמים של שיהוי וחוסר תום לב מצד המבקש. על פי ההלכה על המבקש סעד לשעה, לשכנע את בית הדין בקיומן של ראיות לכאורה לפיהן סיכויי התביעה לגופה טובים; וכי מאזן הנוחות מחייב את מתן הסעד המבוקש. 7. בענייננו הסיכום עם המבקשת מחודש מרץ 2011 קבע, כי יחסי עובד מעביד בין הצדדים יסתיימו בסוף שנת הלימודים תשע"ג. כאמור לעיל ולאור הסיכום האמור, הופסק הליך הפיטורים הפדגוגיים שנפתח נגד המבקשת. כפי שאמרנו, הייתה המבקשת מודעת ולכל המאוחר בחודש יוני 2012, כי בכוונת המשיבה לפעול בהתאם לסיכום האמור - סיכום לפיו תפרוש התובעת לגמלאות בסוף שנת הלימודים תשע"ג. 8. משהסתמכה המשיבה על הסיכום מחודש מרץ 2011, ופעלה על פיו, פניית המבקשת היום לבית הדין בטענה כי נפל פגם בהסכמתה שיש בו כדי לאיין את הסיכום מחודש מרץ 2011 - כשנה לאחר שברור למבקשת כי בדעת המשיבה לפעול בהתאם לאותו סיכום ולאחר שהיא עצמה מימשה את היתרונות שהוקנו לה בסיכום האמור (תקופת העסקה מובטחת של שנתיים והפסקת הליך הפיטורים הפדגוגיים) - נגועה בשיהוי של ממש ובחוסר תום לב. 9. המסמכים המצורפים לבקשה מעידים על קיומן של תלונות קשות והשגות על דרך התנהלותה של המבקשת; ותשובות המבקשת במענה להן ולפיהן - לא היו דברים מעולם. במציאות זו של תלונות על התנהלות המבקשת, תשובות לפיהן המבקשת להן כי לא היו דברים מעולם - אין לקבל את עמדת המבקשת האומרת, כי הציגה ראיות לכאורה שיש בהן כדי לשכנע כי סיכויי התביעה טובים. עוד נוסיף, כי המסמכים מלמדים על התנהלות בעייתית במקום העבודה, ובפרט חמורה בעינינו העובדה כי המבקשת פנתה לחוקר פרטי אשר על פי סיכום החקירה התבקש "על ידי מזמינת העבודה, עדנה זאדה, לבצע חקירה בכיסוי, בעניינה של התלמידה... אשר למדה בכיתתה שלה מורה עדנה בבית הספר "אמית" באשקלון, בחשד של תקיפה בין התלמידה ובין המורה עדנה". במסגרת אותה חקירה בכיסוי, נחקר אביה של התלמידה ולעניין זה נביא מדוח הפעולה של אותו חוקר האומר: "האבא דרש לדעת מה קורה, מה עשתה הבת שלו, השבתי כי לא עשתה דבר והתחלתי בהרגעת האיש מאחר והבנתי שהאיש חולה ואינו בקו הבריאות" דוח הפעולה מיום 13.3.2013. המעט שניתן לומר הוא, כי התנהלות זו איננה התנהלות המצופה מעובד הוראה ויש בה כדי לבסס את התלונות נגדה. 10. מאזן הנוחות - טובתם של התלמידים והבטחת האווירה החינוכית בבית הספר - ומאידך האפשרות לפצות את המבקשת בכסף, ככל שיימצא בסופו של יום יש להחזיר את המבקשת לעבודתה - מחייב את דחיית הבקשה. 11. מהמקובץ עולה כי דין הבקשה להידחות הן מהטעם של שיהוי וחוסר תום לב בהם נגועה הבקשה והן לגופה, מקום שלא שוכנענו כי סיכויי התביעה ומאזן הנוחות מצדיקים את מתן הסעד המבוקש. 12. משנדחתה הבקשה תשלם המבקשת למשיבה הוצאות בסך של 2,500 ₪. המשיבה תגיש כתב הגנה עד ליום 1.9.2013. התיק ייקבע לדיון מקדמי נוסף לקביעת המשך ההליכים. על המועד תשלח לצדדים הודעה בנפרד. צוויםמוריםמשרד החינוךדיני חינוך