נכות בגין בעייה בתכיפות בהטלת שתן ? 1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 3.4.13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 36% נכות צמיתה מיום 1.1.12 (להלן: ההחלטה). 2. טענות המערער: 2.1 שגתה הוועדה עת לא העניקה למערער נכות בגין בעייה בתכיפות בהטלת שתן, כשהיה עליה להפנות עניינו של המערער לאורולוג בעוד הוועדה קבעה כי היא אינה מוצאת מקום להפנותו למומחה בתחום זה. 2.2 שגתה הוועדה עת התעלמה מחוות הדעת שהונחו בפניה לרבות חוו"ד של ד"ר אמון אורולוג מומחה שקבע את נכותו של המערער בגין התכיפות בהטלת שתן בשיעור 10% לצמיתות וכן נכות נוספת בגין הפרעה בזיקה בשיעור 30% לצמיתות. וכן חוו"ד של ד"ר פרח ג'וזיף פסיכיאטר שקבע למערער נכות בשיעור 20% בעוד הוועדה קבעה למערער נכות בשיעור 10%. 2.3 שגתה הוועדה עת דחתה תלונת המערער לעניין יתר לחץ דם ללא כל הסבר או הנמקה ומבלי להפנות המערער לבדיקה מתאימה. 3. טענות המשיב: 3.1 עניינו של המערער נדון בעבר במסגרת החלטת וועדה מיום 31/3/08 במסגרתה ניתנו למערער נכויות בגין עמוד שדרה מותנית, רגל שמאל ותפקוד מיני ובסה"כ 28%. לאחר שהוא הגיש תביעה חדשה יש קביעה מיום 11/7/11 של וועדה רפואית לעררים שהעניקה למערער 36% נכות זמנית. הנכות הזמנית היא בגין הפרעת הסתגלות. הוועדה לא מתכנסת בתום הזמניות וקובעת נכות יציבה. 3.2 חוות הדעת של ד"ר גוזיף היא משנת 2005 כשוועדה משנת 2008 כבר קבעה כי אין למערער נכות צמיתה בגין מצב נפשי. 3.3 חוות הדעת של ד"ר אמון אין עליה תאריך, יחד עם זאת היא כבר עמדה בפני וועדה לעררים קודמת מיום 3/2/03 אבל בישיבה לפני כן טרם סיכום הדיונים התייחסה לאותה חוות דעת של ד"ר אמון שכבר אז לא נשאה תאריך וקבעה שאינה מקבלת מסקנותיו מאחר והבדיקות האובייקטיביות לא הראו סטיה מהנורמה, לגבי הבעיה בתפקוד המיני נכותו הועמדה על 30% לצמיתות, על הוועדה הזו לא הוגש ערעור. 3.4 לעניין יתר לחץ דם - הוועדה הרפואית לעררים מיום 11/7/11 שקבעה את הנכות הזמנית, קבעה כבר נכות קבועה בדבר יתר לחץ דם בגובה 0%, כאמור הנכות הזמנית הייתה אך ורק בתחום הנפשי, מכל מקום הוועדה נשוא הערעור מציינת כי על אף שבסיכום רופא משפחה מ- 10/12 אין אבחנה של יתר לחץ דם ואין תרופה לטיפול ביתר לחץ דם ברשימת התרופות ומציג בשקית תרופותיו ותרופה שמטפלת בלחץ דם ולכן הוועדה דוחה את הערעור מבחינת יתר לחץ ומשאיה על קנה את ההחלטה וליישם במערער את פריט 9 (3) (א) שעוסק ביתר לחץ דם. 3.5 לעניין טענת המערער על הפרעות בהטלת שתן, כאמור וועדות חלוטות לא העניקו למערער נכות בגין כך וטענת המערער בעניין היא טענה בעלמא שלא צורף אליה מסמך כלשהו ובעניין זה חובת הוועדה כי לא נקבע למערער טיפול תרופתי לבעיה זאת ואין מסמכים חדשים בתיקו ולכן היא אינה מפנה אותו למומחה בעניין זה, זוהי קביעה בדין, משיש קביעה חלוטה על כך שלא מגיעה נכות בגין כך ומשלא הוצגו מסמכים מעודכנים ואין תיעוד על טיפול תרופתי, לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213). 5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים. 6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור. 7. לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שעיינה במסמכים הרפואיים שבתיק ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערער ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לו. 8. במסגרת ישיבתה מיום ה- 3/4/13 שמעה הוועדה את תלונות המערער (סעיף ד' לפרוטוקול), אשר ציין כי מפאת כאבים בגב תחתון וברגל שמאל אינו ישן בלילה כי נפל והחליק בשנת 96 בזמן עבודה. המערער הוסיף כי הוא סובל מבעיות בתפקוד המיני, בריחת שתן לעיתים בלילה וכי לא היה מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי ואינו מקבל טיפול תרופתי. המערער טען בפני הוועדה כי הוא סובל מלחץ דם ומטופל תרופתית בציון שמות התרופות אותן נוטל. 9. הוועדה ביצעה בדיקה מקיפה למערער ובמסגרת ממצאיה (סעיף ז' לפרוטוקול), ציינה: "מבחינה פסיכולוגית - בבדיקה: התמצאות תקינה דיבור ספונטיני תקין, תואם לסיטואציה, רוב התלונות קשורות לבעיות גופניות בעת הבדיקה לא נצפו הפרעות אפקטיביות, אפקט תואם, בתוכן אין סימני מחשבות שווא והפרעה בתפיסה. אינו מעלה סימנים שמאפיינים לתגובה פוסט טראומטית. לא נמצא בטיפול פסיכיאטרי ולא נוטל תרופות בתחום הנפשי. הוועדה עיינה בחוות דעת של ד"ר גוזיף פרח מה- 19/10/05 ולא מקבלת את מסקנותיו. התובע אינו מגלה סימני תגובה בתר חבלתיים, אין הפרעות אפקטיביות והתובע לא נמצא בטיפול פסיכיאטרי. הוועדה מסתפקת בדחיית הערר מבחינה פסיכיאטרית. מבחינה אורטופדית - מתהלך בצליעה על חלקו השמאלית עם דרופ - פוט חלקי, נעזר במקל הליכה, בבדיקתו על ספת הבדיקה לא נמצאה חולשה משמעותית עד כדי דרופ פוט..., אך חולשה חלקית של ה... משמאל לא דו צדדי שלילי החזרים גדיים הופקו למעט החזר אכילס משמאל. יושב בספת הבדיקה ללא קושי כשרגליו ישרות וגבו זקוף. בתיקו לא נמצאו מסמכים רפואיים המעידים על טיפול רפואי עכשוי או צילומי הדמיה עדכניים. מבחינה אורטופדית הוועדה דוחה את הערר. מבחינה פנימית - על אף שבסיכום רופא משפחה מ- 10/12 אין אבחנה של יתר לחץ דם ואין תרופה לטיפול ביתר לחץ דם ברשותו תרופות שמציג בשקית בין תרופותיו נורגלגל 50 מ"ג. בהתחשב בנ"ל בסעיף זה דוחה הוועדה את הערר. בהטלת שתן לא מקבל טיפול תרופתי לבעיה זאת ואין מסמכים חדשים בנושא זה בתיקו לכן לא מוצאת הוועדה להפנותו למומחה בתחום זה". (ההדגשות הוספו א.ק). 10. על פי סעיף 213 לחוק, החלטות של ועדה לעררים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, בפני בית דין אזורי לעבודה. 11. הוועדה לעררים פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה; היא קובעת עובדות, אשר לבית הדין כלים לבחינתן. בית-הדין ישתמש בסמכותו במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוהה כטעות שבחוק (דב"ע שם/1-1318 יצחק עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 60). 12. בעניין חובת ההנמקה של הועדה לעררים כבר נפסק, כי הועדה היא גוף מעיין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין את החלטתה היטב, (דב"ע נד/154-0 דן יעקב לבל נ' המל"ל פד"ע כז 474). כן נפסק, כי ההנמקה צריכה לאפשר לא רק לרופא אחר לעמוד אחר הלך מחשבתה של הועדה אלא גם לבית הדין לעשות כן כדי לוודא אם הועדה אכן נתנה פירוש נכון לחוק, (דב"ע לה/129-0 שריקי נ'המל"ל פד"ע ז' 206). קביעת הוועדה היא סבירה ומנומקת דיה. ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיעה למסקנותיה וזאת כפי שיפורט להלן. 13. באשר לחוות דעת רפואיות המוגשות לועדה על ידי הנפגע, קבעה הפסיקה "שאין ועדה רפואית חייבת לקבל מסקנות שבחוות-דעת רפואית שהוגשה לה על-ידי צד לערעור, אך חייבת היא להתייחס לחוות-הדעת, התייחסות עניינית ומנומקת" (דב"ע ל/ 15-0 אשר בטרמן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב' 147). הסדר הטוב מחייב שהועדה הרפואית תנתח את חוות הדעת הרפואית אשר בפניה, תצביע על מה שנחשב בעיניה כטעות בחוות הדעת ובמידה ואינה מקובלת עליה תנמק הסתייגותה ממנה (דב"ע לד/258-0 יגאל הניג - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ו' 225). עם זאת, כאשר מדובר בחוות דעת שהונחו בעבר בפני וועדות קודמות ונידונו על ידי אלה אין הוועדה המאוחרת נדרשת לשוב ולבחון אותן חוו"ד שההחלטה לגבי אלה היתה חלוטה אלא אם מונחים בפני הוועדה מסמכים מאוחרים שלא נידונו על ידי הוועדה כפי שיפורט להלן. 14. המערער מתייחס במסגרת טיעוניו לשתי חוו"ד שניתנו בעניינו ואשר לא זכו להתייחסות ו/או זכו להתייחסות שאינה מספקת. האחת חוו"ד של האורולוג, ד"ר אמון והשנייה חוו"ד של פסיכיאטר, ד"ר פרח ג'וזיף. לציין, כי בניגוד לנטען על ידי ב"כ המערער חוו"ד של הפסיכיאטר, ד"ר ג'וזיף פרח - מתאריך 19.10.05 זכתה להתייחסות מצד הוועדה כשהוועדה מציינת כי לא מצאה אצל המערער במסגרת בדיקתה את המערער ממצאים (שפורטו על ידה לפרוטוקול) לתסמונת בתר חבלתית אותם מצא ד"ר פרח. לעניין זה נקבע, כי שעה שהממצאים הרפואיים שמצאה הועדה שונים מאלה ששימשו תשתית עובדתית למומחה שהכין את חוות הדעת, "מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאים תהיינה שונות". מכאן, כי קביעה בדבר השוני בממצאים, דיה כדי לצאת 'חובת הנמקה עניינית ומנומקת'".(דב"ע נא/ 122-99 חיים רייזלר נ' המוסד פד"ע כג 169). מכאן, שהוועדה מגיעה למסקנות שונות ממסקנות המומחה משנמצאו על ידה ממצאים שונים מהממצאים שהיוו תשתית לחוו"ד לאור האמור מציינת הוועדה כי היא אינה מקבלת את חוו"ד. 15. באשר לחוו"ד האורולוג, ד"ר אמון, כעולה מהמסמכים אותה צירפה ב"כ המשיב חוו"ד זו זכתה להתייחסות בעבר במסגרת ישיבת וועדה לעררים מתאריך 3.2.03. במסגרת אותה וועדה נקבע כי הוועדה לא מצאה ממצאים שהעידו על הפרעה המתבטאת בתכיפות מתן אליה התייחס ד"ר אמין בחוות דעתו ועל כן דחתה האמור חוו"ד בתחום זה לעניין תכיפות במתן שתן והעניקה נכות בגין הפרעה בזיקפה נושא שנידון אף הוא בחוו"ד. המדובר בחוו"ד שנידונה כאמור במסגרת וועדה מתאריך 3.2.03 מכאן שאין חולק כי זו קדמה למועד התכנסות אותה וועדה במסגרתה נידונה. המערער לא הציג בפני הוועדה נשוא הערעור מסמכים חדשים מאוחרים כלשהם המתייחסים לשתי הטענות המועלות על ידו בפני הוועדה נשוא הערעור לעניין החמרה במצבו הן בעניין תכיפות במתן שתן ובעיות בזיקפה. לא הוצגו ממצאי בדיקות רפואיות, לא מסמכים רפואיים לא כל שכן חוו"ד עדכניות. משכך, אין לקבוע כי נפלה טעות בהחלטת הוועדה שלא נזקקה לתלונותיו אלה של המערער חסרות התימוכין במסמך רפואי כלשהו ובדין לא הפנתה המערער לבדיקה עדכנית אצל אורולוג והסתמכה על קביעות קודמות של וועדות חלוטות. 16. הלכה פסוקה היא שקביעת צורך בבדיקות עזר או התייעצות עם מומחים רפואיים נוספים הם עניינים בתחום הרפואה ואין לבית-הדין סמכות להתערב בהם. בסמכותה הבלעדית של הוועדה לקבוע את סוגי הבדיקות שהיא נדרשת להם לצורך קביעת מסקנותיה, ואין לבית-הדין סמכות להתערב בכך. הוועדה במקרה דנא מנמקת קביעתה כי בהעדר מסמכים עדכניים אין מקום לשלוח המערער לבדיקה עדכנית. קביעה זו של הוועדה הינה רפואית וביה"ד לא יתערב בה. 17. האמור, לעניין תלונות המערער החסרות תימוכין במסמך רפואי מתייחס גם לתלונותיו בהתייחס ליתר לחץ דם. המערער קבל בעבר נכות בגין ליקוי זה ולא הציג מסמכים רפואיים כלשהם עדכניים, כאשר לדברי הוועדה התרופות אותן נוטל אינן מזכות אותו בנכות מעבר לנכות שנקבעה לו - קביעה זו של הוועדה הינה רפואית וביה"ד לא יתערב בה. 18. קביעת שיעור הנכות ובחירת פריט הליקוי התואם את מגבלות המבוטח, הינה בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הוועדה, המהווה בנסיבות העניין קביעה רפואית מובהרת, שאין בית-הדין מוסמך להתערב בה כשהוועדה במקרה דנא מנמקת קביעותיה הרפואיות בעטיין אין מקום להעניק למערער נכות מעבר לזו שנקבעה לו בהעדר תימוכין רפואי לטענות המערער בדבר החמרה. 19. העולה במקובץ מהאמור לעיל הוא, שהוועדה התייחסה לממצאים והבדיקות שהיו בפניה ונימקה את החלטתה באופן ברור, המובן גם למי שאינו מומחה רפואי. מדובר, אפוא, בקביעות המתבססות על מומחיות בתחום הרפואה, תחום המצוי בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה. עצם ההסתמכות על הצורך בניתוח המסמכים שהיו בפני הוועדה - שעה שקיימת הנמקה מספקת של הוועדה ביחס אלה ומשעה שלא הומצאו מסמסכים עדכניים/אחרים - מצביע על כך שמדובר בטענה מתחום הרפואה. 20. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה - הערעור נדחה בזאת. 21. אין צו להוצאות. 22. לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.. מחלות מערכת השתןנכות