הנמכת קיר תומך ענייננו בערר על החלטת הועדה המקומית לתו"ב שרונים (להלן:"הועדה המקומית"), ליתן תוקף לתכנית הצ / מק / 1-5 / 214 (להלן: "התכנית") בכפוף לקבלה חלקית של ההתנגדויות ודרישת הנמכת הקיר התומך עד גובה מירבי של 2 מ'. עסקינן בתכנית בסמכות ועדה מקומית הכוללת איחוד וחלוקה, הרחבת דרך ועוד הוראות אחדות ביניהן קביעת הוראות בינוי בסמכות ועדה מקומית על פי סעיף 62 א (א)(5). העוררים הינם בעלי מגרשים הסמוכים לשטח התכנית ממערב וטוענים כי הבינוי המוצע הכולל כאמור קיר תומך של 2 מ' בגבול מגרשיהם פוגע בהם שכן קובע חומה בגבולם, יסתיר להם את השמש, יחסום את הרוח ויפגע קשות באיכות חיים בהתאמה כאמור ירד ערך מגרשיהם. המשיבה 2 יוזמת התכנית שבנדון טוענת ראשית למחיקה על הסף בשל אי הגשת הערר במועד, וכן כי גובה המגרשים נקבע עוד מראש במסגרת היתר שהוצא בשנת 97 שכלל ביצוע עבודות פיתוח במתחם בכללותו כמתחייב מגובה הכביש הסמוך ממזרח על פי אותו נספח פיתוח נקבע כבר גובה המגרשים ונכלל קיר תומך בגובה של כ - 4 מ', כתוצאה מאותו גובה. אלא שמסיבות שונות נוכח דרישת הועדה המקומית להגיש בינוי סדור ניזומה התכנית נשוא ערר זה, אשר חזרה במקור על אותם נתונים וכתוצאה מההתנגדויות החליטה הועדה המקומית להנמיך את גובה הקיר התומך כמחצית (עד 2 מ') ולאפשר עליו גדר קלה שעל פי הסכמת המשיבה לא תעלה על 1.1 מ'. עוד טוענת המשיבה 2 כי בתיהם של העוררים נבנו בעבר הרחוק על פי המצב התכנוני הקודם ועל פי המצב התכנוני התקף מתאפשר להם לבנות בתים חדשים בגובה שיהיה גבוה משמעותית מהבתים שהתכנית הנוכחית מאפשרת למשיבה לבנות. זאת ועוד הכניסות והחזיתות של בתי העוררים נמצאות מעברו השני של הרחוב המרוחק מבתי המשיבה ואין זיקה או הקשר תכנוני בין קירות התמך לבין חזית הבתים והרחוב בו מתגוררים העוררים. יתר על כן בתי המשיבה גובלים במרבית בתי העוררים בקו בניין אחורי. המשיבה הבהירה כי החלטת הועדה לקבל את התנגדות העוררים בחלקה פגעה בה באופן משמעותי ביחס למצב התכנוני הקיים שהובהר לעיל, ואולם היא החליטה שלא לפנות לועדת הערר שכן בבחינת האינטרס לקידום מהיר של ההליך לעומת הסתמכותם על גובה הקירות התומכים הסטטוטורי היתה ידו של הראשון על העליונה ולפיכך בחרו לקבל את החלטת הועדה ובלבד שיוכלו לקדם את הפרויקט. דיון איחור בהגשת הערר כעולה מתגובת המשיבה 2 בתאריך 1/5/08 נשלחה ההחלטה נשוא הערר לב"כ העוררים דאז . על פי אישור רשות הדואר בנוגע למעקב פריטים דבר הדואר נמסר לייעדו ביום 5/5/08. גם העוררים אישרו כי דבר הדואר התקבל אצל ב"כ במועד זה. על פי הוראות סעיף 112 ב' לחוק התו"ב התשכ"ה - 1965, ערר על החלטת ועדה מקומית בדבר אישור תכנית ניתן להגיש עד 15 ימים מיום שהומצאה לעורר החלטת הועדה המקומית. הווה אומר לענייננו עד יום 17/5/08. הערר שבכותרת לעומת זאת הוגש ביום 10/6/08, וזאת גם אם נתייחס לבקשתם המקורית של העוררים להגיש את הערר באיחור כאילו מדובר בהגשת הערר עצמו. יש לציין כי הערר גופו הוגש רק ביום 25/6/08. מכל מקום מדובר באיחור משמעותי הכופל ואף למעלה מכך את התקופה שקבועה בחוק להגשת הערר. מנגד ביקרה המשיבה אשר על פניו נפגעת אף היא מהחלטת הועדה המקומית להבליג על כך תוך שהיא מסתמכת לדבריה על סופיות הדיון במוסדות התכנון. במצב דברים זה ספק לנו אם ראוי להאריך את המועד להגשת הערר שכן הוודאות התכנונית מחייבת, לדעתנו הכרה בסופיותו של ההליך מקץ תקופת הערעור הקבועה בחוק. למעלה מן הצורך נבהיר כי גם לגופם של דברים לא מצאנו ממש בטענותיהם של העוררים שכן ראשית בטבלת הוראות הבניה של תכנית הצ / 1-5 / 0 והצ / 1-5 / 193, הקובעת את המצב התכנוני הקודם לתכנית נשוא ערר זה, נקבע גובה מפלס הכביש כאלמנט הקובע ממנו נספר גובה הבנין המותר העולה כדי 9 מ'. כבר קבענו לא אחת כי אחת מנקודות הייחוס הנכונות לקביעת גובהם של מגרשים וגובה מפלס הכניסה לבית הינה גובה הכביש הסמוך וזאת בעיקר מטעמי ניקוז. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי הכביש (רחוב האחוזה) הגובל בחלקות ממזרח גובהו קבוע במסגרת תכנית פיתוח וכן הינו סלול בפועל. במצב דברים זה קיימת וודאות תכנונית ומעשית בנוגע לגובה המגרשים המתחייב. זאת בשונה ממצב בו מדובר בתכנון בתולי אשר טרם יצר ציפיות שאז ראוי לבחון חלופות נוספות דוגמת דירוג מגרשים, נטיעת צמחייה וכיו"ב, אולם לא זה המצב בפנינו. בענייננו כאמור מדובר כבר במעשה תכנוני עשוי בהסתמך עליו רכשה המשיבה 2 את קניינה ושינוי ממנו עלול לפגוע בזכויות מוקנות. לא זו אף זו לא מצאנו בעובדה כי בגבול חצרות העוררים יוקם קיר תומך בגובה של עד כ - 2 מ' ועליו גדר שקופה של 1.1 מ' פגיעה של ממש ברכושם ו/או בפרטיותם, הגם שמאותו קיר תומך ועד לבתים שיבנו בשטח התכנית גופם, ישתרע מרחק של כ - 5 מ' וכן כי מן העבר השני קיימים ברוב הבתים ומכל מקום על פי תב"ע קווי בניין של 5 מ'. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל הערר נדחה. קירותקיר תומך