הועדה המקומית קבעה צורך בחתימת המתנגד לתכנן רמפה משותפת למעבר כלי רכב בין 2 החלקות הגובלות וכן רישום זיקת הנאה למעבר כלי רכב כמפורט לעיל. העורר מבקש הבקשה יצא כנגד הגבלת מיקום בריכת השחייה (לדבריו בניגוד לנת / 400 / 7 / 93 התכנית המתירה הקמתן של בריכות שחייה בנתניה). כן ביקש העורר לאפשר למגרשו שהינו טרפז מאורך, לצידו שצ"פ כניסה להולכי רגל מאותו שטח. יש לציין כי לפתרון זה הסכימה חל"ת נתניה. עיקר הערר נגע לתנאי למרפה משותפת בהסכמת המשיב הגובל. ודוק: העורר המבקש הביע נכונותו להקנות לשכנו זכויות שימוש והנאה בחלקו שלו (של המבקש) בדרך משותפת אולם תהה כיצד יוכל לחייב את שכנו במתן זכויות מקבילות. הועדה המקומית מצידה הבהירה לעניין זה כי בהעדר הסכמת שכן לרמפה משותפת כנ"ל לא ניתן לאשר ההקלה שהתבקשה בקן בניין נוכח הותרת מעבר צר מידי לכניסת כלי רכב לחלקה. ביום 11/12/08 קבענו בהחלטת ביניים כדלקמן: "...על פי המצב התכנוני התקף במקרקעין ובמקרקעי השכן (המשיב 2 ) ניתן לבנות בהן 2 יח' דיור ב- 2 קומות בלבד בסה"כ. ברי כי תכנונו של המשיב 2 כרוך בקבלת הקלה הפותחת פתח להתנגדות שכנו, הוא העורר בענייננו, מאחר והעורר הביע את נכונותו להתחייב שלא להתנגד לתכנון השכן במידה וזה יסכים לתכנון המוצע בבקשה נשוא הערר, ומאחר והעורר הינו המתנגד הפוטנציאלי העיקרי לתכנון זה, אנו רואים לנכון להציע כי המשיב 2 יסיר את התנגדותו לתכנון המוצע ויסכים פוזיטיבית לרמפה משותפת כנגד התחייבות העורר כמפורט לעיל. ההסכם אם יושג יעוגן בהחלטת ועדת הערר..." בעקבות האמור הודיע המשיב 2 כי הוא מסכים להתנות רמפה משותפת בין החלקות ומתנגד לגובה המבנה העתידי בחלקה 170. דיון והכרעה ככלל, אנו מוצאים את ההקלה שניתנו בקווי הבניין ובבינוי נוכח מידותיו החריגות וצורתו האי רגולרית של המגרש מוצדקות במקרה דנן. אשר לנושא הרמפה המשותפת, הרי שזה בא על פתרונו נוכח הסכמתו של המשיב 2 אשר פורטה בפנינו במכתבו מיום 17/12/08 בהמשך להחלטתנו. לפיכך היננו מאשרים פתרון של רמפה משותפת לשתי החלקות ובה תירשם זיקת הנאה צולבת לטובת בעלי הזכויות בחלקות. אשר לתכנון הבריכה הרי שהובהר בפנינו כי מיקומה על גג הבניין המתוכנן מחייב הגבהתו בגובה עומק הבריכה בתוספת עובי המעטפת שלה לכל הפחות. לעניין זה טען העורר כי הואיל ונת / 600 / א' אינה מגבילה גובה קומה, אזי הגבהה זו "נבלעת" בגובה המותר לבניה ממילא. דא עקא שתכנית נת / 400 / 7 שהינה תכנית המתאר החלה על שטח התכנון של המשיבה 1 מגבילה את גובה הקומה המותרת כדי 3.2 מ' לכל קומה, מרצפת הקומה ועד הרצפה שמעליה. בהתחשב בעובדה כי הבקשה שלפנינו כוללת הקלה בקומה ממילא איננו רואים לנכון לשנות מהחלטת הועדה המקומית ולהוסיף גובה נוסף על זה המחויב בתוספת הקומה שבהקלה, וזאת לצורך בריכה אשר ניתן למקמה גם במרתף ו/או בחצרות הבתים, (הכל כמפורט בתכנית הבריכות). לפיכך ככל שניתן למקם הבריכה בגג הבניין ללא תוספת גובה על הגובה המקסימלי הנגזר מהאמור בנת / 400 / 7 כמפורט לעיל כפול מספר הקומות המותר לרבות בהקלה נשוא ערר זה, ניתן לאשרה. היה ומיקומה של הבריכה יהא כרוך בתוספת גובה על האמור איננו סבורים כי נכון לאשרה במיקום זה וזאת לאור העובדה כי ההקלה הגביהה את הבניין ממילא. לעניין המעבר בשצ"פ איננו רואים מניעה לאשרו וזאת נוכח העובדה כי הכניסה לרכב מוסדרת באמצעות הרמפה המשותפת, ונוכח העובדה כי בין התכליות המותרות בשצ"פ גם שבילים. זאת ועוד המלצת הצוות המקצועי לעניין זה היתה חיובית והועדה המקומית לא נימקה הסירוב בניגוד להמלצת הגורמים המקצועיים. לפיכך הערר מתקבל בחלקו, כמפורט בהחלטתנו לעיל. רכבבניהמסמכיםועדה מקומית לתכנון ובניה