התנגדות להקלה בקו הבניין בשל פגיעה באוויר אור ונוף ובפרטיות הערר שבנדון הוגש על החלטת הועדה המקומית לתכנון ולבניה פ"ת (להלן: "הועדה המקומית") לאשר בקשה לבניית בניין מגורים בן 4 קומות ו - 2 קומות חלקיות במקרקעין הידועים כחלקה 111 בגוש 6394 (להלן: "המקרקעין") ברחוב חנן סנדר בפתח תקווה. הבקשה כללה הקלות בקווי בניין צידיים קומה שישית במפלס חדרים על הגג ותוספת דירה סה"כ 9 יחידות דיור. טענות העוררת העוררת מתגוררת בבניין הסמוך ממזרח למקרקעין ברחוב יואל משה סלומון 14 מתנגדת להקלה בקו הבניין בנימוקים של פגיעה באוויר אור ונוף ופגיעה בפרטיות. לטענתה, די בתוספת הקומות ואין צורך בהקלה הן בקווי בניין והן במספר הקומות. עוד טענה העוררת בכתב טענות מתוקן כנגד הצפיפות שהותרה שכן לטענתה מלכתחילה ניתן לבנות במקרקעין 5-6 יחידות דיור ובתוספות הקלה 7.8 יחידות דיור בלבד. לדבריה, תחשיב המשיבות לפיו ניתן לבנות במקרקעין מלכתחילה 8 יחידות דיור ובתוספת הקלה 9 יחידות דיור שגוי הואיל ומספר יחידות הדיור תלוי במספר הפינויים במקרקעין והואיל ופונתה יחידה אחת בלבד עפ"י הוראות פת / במ / 14 / 2000 א' היא התכנית החלה במקרקעין לעניין הצפיפות (להלן: "התכנית") פינוי אחד מקנה זכות ל - 14 יחידות דיור לדונם נטו, ובהתחשב בגודל המגרש (469 מ"ר) ל - 6.5 יחידות דיור בלבד. בנוסף טענה העוררת כי הגדלת הצפיפות תגרום למצוקת חניה, שכן עפ"י הבקשה מתוכננות במקרקעין 12 חניות בלבד. עוד טוענת העוררת כי החדרים המתוכננים על הגג אינם מהווים חלק מהיחידה תחתיהם בניגוד לתכנית הגגות הרלוונטית (פת / 2000 / א - להלן - תכנית הגגות). כמו כן חורג שטח הקומה השישית מהמותר עפ"י תב"ע (60 מ"ר) ומגיע כדי 87.14 מ"ר. טענות המשיבים עפ"י המצב התכנוני התקף ניתן לבנות במקרקעין בניין של 5 קומות + חדרים על הגג על קומת עמודים בקווי בניין צידיים של 4 מ' ל - 5 קומות 5 מ' ל - 5 קומות ו - 6 מ' לחדרים על הגג. בבקשה התבקשו 4 קומות בקו בניין צידי של 3.6 מ', 4.5 בקומות ה חמישית ו - 5.4 בקומה השישית. הואיל ואין תוספת לגובה האבסולוטי של המבנה והבניין מדורג לכיוון מגרש המתנגדים החליטה הועדה המקומית לאשר הבקשה. עסקינן במגרש פינתי לא רגולרי עם קווי בניין לחזית של 4 מ' לאחר הפקעה להרחבת דרך - תצמצם את אפשרות הבניה. הקטנת קווי הבניין קיימים משמעותית שכן הם תורמים תרומה נכבדה ליכולת לתכנון דירות סבירות. מאידך - אין ההקלה פוגעת באיכות חייהם של הדיירים ממזרח. דיון והכרעה התרשמנו כי במקרה דנן יש טעם בהקלה נוכח מגבולותיו של המגרש שהינו בצורה לא רגולרית וההפקעה שבוצעה והקטינה את שטחו ואת אפשרות הניצול בו. יש לציין כי כיום בנוי במגרש בית דו קומתי החורג בקווי הבניין מזרחה מהמבוקש. עוד יש לציין כי הדירות המתוכננות הינן בהיקף צנוע של 2-4 חדרים בהיקף של כ 100 - 50 מ"ר כולל מרפסות למעט דירה אחת בקומה חמישית של 5 חדרים בהיקף של 150 - 120 מ"ר. תמהיל כזה הינו מגוון וריאלי. עוד יש לציין כי התכנון אינו עושה שימוש בשטח החדרים על הגג ומוותר עליהם על כן טענתה של העוררת בעניין זה לפיה מבוקשת דירה במקום חדרים אינה נכונה. לעניין הצפיפות המותרת - התבקשו המשיבים להמציא ראיות בנוגע למספר היחידות הקיימות בשטח. ביום 22/2/09 הבהירו המשיבים כדלקמן: במקרקעין נבנה במקור בית משותף ובו 4 יחידות דיור שטר מכר ובו מצוינות ארבעת היחידות שצורפו להבהרת המשיבים. ביום 26.11.08 בוטל הרישום בטאבו כבית משותף (גם צו הביטול הוצג בפנינו) והבית חולק לשני חלקים. בחלקו האחד שימוש מרפאה למר מנשה רחימא ובחלקו השני למגורי המשפחה. בהתאם שולמו במהלך השנים מיסים בגין שתי יחידות, דירת מגורים ומרפאה. לפיכך נתבקשה ועדת הערר להכיר בעובדה כי מדובר ב - 4 פינויים ולכל הפחות 2 (מרפאה ובית מגורים). ברי כי כפי שהמירו הבעלים בשעתו את ארבעת הדירות שהיו קיימות במקום לאחת, ניתן לשוב ולחלקן שוב. יחד עם זאת התכלית התכנונית בפת / 2000 / 14 הינה ליצור תמריץ לפינויים ביחס למצב הקיים בשטח. בחינתו של זה האחרון מעלה כי בשטח היו קיימות שתי יחידות דיור. המבחן העיקרי לעניין זה הינו המבחן הכלכלי. הוכח בפנינו כי במקרקעין נתקיימו שתי יחידות האחת שימשה למגורים והאחת כמרפאה וזאת לאחר קבלת אישורים מתאימים ונשיאה בחובות הכספיים המתחייבים מעצם קיומן של שתי יחידות כנ"ל. לפיכך איננו רואים לנכון להתערב בהחלטת הועדה המקומית. הערר נדחה. בניההקלה (תכנון ובניה)בניין