היתר לבניית מרתף בהסכמת 75% מדיירי הבניין

היתר לבניית מרתף בהסכמת 75% מדיירי הבניין הועדה המקומית התנתה את מתן ההיתר המבוקש לבניית מרתף לפי תוכנית ע' 1 בקבלת הסכמת 75% מדיירי הבית המשותף. המרתף המבוקש מתוכנן להיבנות מתחת לקונטור דירת העוררים, כך שאין מחלוקת כי המרתף אינו יכול לשמש את מי מהדיירים האחרים בבניין, ובנייתו אף אינה פוגעת בדיירים האחרים. כמו כן, בניית המרתף אינה פוגעת ביכולתם ובזכותם של הדיירים האחרים בבניין לבנות מרתף מתחת לדירותיהם. העוררים נתנו הודעה על בקשתם להיתר בנייה ליתר חמשת הדיירים בבניין לפי תקנה 2ב' לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל- 1970 ואלה לא התנגדו לבקשה. הועדה המקומית מודעת לפסיקה הקובעת כי אל לה לועדה המקומית לעסוק בנושאים קנייניים ואולם לטענתה, במקרה דנן הוראת תוכנית ע' 1' מחייבת את קבלת ההסכמה של 75% מדיירי הבניין לבניית מרתף בבית משותף וזאת לנוכח סעיף 10(ט) לתוכנית ע'1 הקובע כי: "בניית מרתף והצמדתו לדירת מגורים בקומת קרקע, במקום שהתוכנית מאפשרת זאת, כמוה כהרחבת הדירה, כמשמעותה בסעיף 71ב' בחוק המקרקעין תשכ"ט" סעיף 71ב' לחוק המקרקעין קובע כי: "רשאים מי שבבעלותם שלושה רבעים מהדירות ושני שלישים מהרכוש המשותף צמוד לדירותיהם, להחליט בדבר הוצאה של חלקים מסוימים מהרכוש המשותף והצמדתם לדירה פלונית, לשם בנייה שמטרתה הרחבת דירה." הועדה המקומית טוענת כי יש לראות בסעיף 10(ט) לתוכנית ע'1 משום אימוץ סעיף 71ב' לתוך הוראות התוכנית, כך שהועדה המקומית מחויבת, על פי הוראות התוכנית, לדרוש את ההסכמה הקניינית הנדרשת לפי סעיף 71ב' לחוק המקרקעין. לענין עצם האפשרות כי תוכנית תכלול הוראה שהינה במהותה קניינית, מפנה הועדה להוראות סעיף 9א.2) לתוכנית ג' הקובעת כי: "חדר היציאה לגג ימוקם בשטח הגג הצמוד לדירה כרשום בלשכת רישום המקרקעין, או בהעדר רישום כנ"ל, עפ"י הסכמה של כל בעלי הזכויות במקרקעין, וירשם כחלק בלתי נפרד מהדירה." יצוין כי בעקבות העמדת הרוב הדרוש לבניה על רכוש משותף לפי חוק המקרקעין על 75% מבעלי הדירות, הועדה העמידה אף את הרוב הדרוש לפי סעיף זה על 75%. ההלכה אשר לפיה אל לה לועדות המקומיות לעסוק בשאלות קנייניות ידועה . הדבר קיבל חיזוק לאחרונה בהחלטתו של כבוד השופט מודריק בעת"מ 1475/07 הועדה המקומית לתכנון ובנייה גבעתיים נ' ועדת ערר- מחוז ת"א ואח' שם נקבע כי: " לדעתי הפסיקה בסוגיה דידן ברורה למדיי וביטויה העיקרי הוא בפס"ד בנייני ט.ל.מ. פסק הדין דן בבקשה לבנייה בבית משותף שאינה מבקשת לחרוג ממסגרתה של תב"ע אך מבקש הבנייה לא השיג את חתימת ההסכמה של כל בעלי הזכויות בבית המשותף. באופן רגיל היתר לבניה תואמת תב"ע ניתן בעקבות בקשה ואין צורך בהליך נוסף. אולם בבנייה בבית משותף, גם אם זו תואמת תב"ע מורות תקנות התכנון שבהעדר הסכמה מראש של כל בעלי הזכויות תובא הבקשה לידיעת כל בעלי הזכויות ותינתן להם זכות להשמיע את קולם המתנגד. זכות להתנגד אך לא זכות לאסור (וטו) את הבנייה. בית המשפט העליון מציין שאילו ניתן למיעוט כוח לאסור את הבנייה הדבר היה מקים פתח למעשים סחטנים. " כאשר קיימת מחלוקת קניינית בין מבקש ההיתר לצדדים שלישיים, או כאשר על פניו אין למבקש ההיתר זכויות קנייניות במקרקעין נשוא הבקשה להיתר, יכולה הועדה המקומית להחליט כי היא אינה דנה בבקשה, עד אשר יתבררו זכויותיו הקנייניות של מבקש ההיתר הערכאות המוסמכות לכך (הלכת "הלן אייזן"), אך לא זה המקרה בעניינו שהרי אין חולק על כך כי לעוררים זכויות בדירתם. אכן מתעוררת השאלה, כיצד יש לנהוג באותם מקרים שבהם הוראה בתוכנית מחייבת קבלת הסכמת בעלים אחרים במקרקעין לבנייה המבוקשת, דוגמת סעיף 9א.2) לתוכנית ג' אשר הובאה לעיל ובמילים אחרות, כיצד יש לפעול לאור הפסיקה במקום בו תוכנית כוללת הוראה קניינית. אין אנו נדרשים להשיב על שאלה זו לנוכח העובדה כי לדעתנו במקרה דנן לא מדובר על מצב שכזה. אין לדעתנו בהפניה אשר נעשית בתוכנית ע'1 לסעיף 71ב' לחוק המקרקעין משום אימוץ הוראות אותו סעיף אל תוך הוראות התוכנית ובמילים אחרות, אין לראות בהפנייה האמורה, הקובעת כי דין בניית מרתף לפי תוכנית ע'1 בהרחבת דירה כמשמעותה לפי סעיף 71ב' לחוק המקרקעין, כדי להפוך את החובה להסכמת 75% מדיירי בית משותף לחלק מהוראות התוכנית. כל שהסעיף אומר, כי במישור הקנייני דין בניית מרתף בהרחבת דיור כמשמעותה בסעיף 71ב' לחוק המקרקעין, ללמדך, כי במישור הקנייני דרוש רוב של 75% לבנייה שכזו. לנוכח האמור, אין לדרוש כתנאי להתרת בניית מרתף לפי תוכנית ע'1 הצגת חתימות של 75% מדיירי הבית המשותף בפני הועדה המקומית, ועל הועדה המקומית לנהוג ביחס לבניית מרתפים לפי תוכנית ע'1 כאל כל בנייה אחרת ברכוש המשותף דהיינו, עליה לתת את היתר הבנייה המבוקש ולהתעלם מהמחלוקת הקניינית הקיימת לעניין האפשרות לבצע את הבנייה המבוקשת, ככל שקיימת מחלוקת כזו, בכפוף להלכת "הלן אייזן" כאשר אין למבקש ההיתר על פניו זכויות בנכס. וראה בעניין זה את החלטתנו בערר תא/5546/07 שפיגל רון נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב. במקרה דנן נמסרו כאמור הודעות לכל דיירי הבניין על הבנייה המבוקשת לפי תקנה 2 ב' לתקנות התכנון והבנייה, ואיש מהדיירים לא התנגד לבנייה המבוקשת, במקרה שכזה אין כל מקום להפעיל את הלכת הלן אייזן. לפיכך אנו מקבלים את הערר בעניין זה וקובעים כי על הועדה המקומית לתת לעוררים את ההיתר המבוקש על ידם לבניית מרתף. בניהמרתףהיתר בניהבניין