הפיכת חניה למחסן / סגירת חניה למחסן (קבלת היתר)

הפיכת חניה למחסן / סגירת חניה למחסן (קבלת היתר) ערר על החלטת המשיבה מס' 1 מיום 9/7/2008 לאשר סגירת חנייה למחסן. רקע המדובר על בקשה שהוגשה על ידי המשיבים 2 לסגירת חנייה צמודה והפיכתה למחסן. הועדה המקומית אישרה את הבקשה עוד בראשית שנת 2008, אולם על החלטה זו של המשיבה 1 הוגש ערר בתיק ערר 151/08, ובעקבות הערר הוחזר הדיון לוועדה המקומית, על מנת שתשמע את הצדדים טרם החלטה. הועדה המקומית קיימה דיון נוסף בבקשה להיתר, כאשר בין היתר, ערכה סיור במקום. כמו כן, קיבלה המשיבה 1 המלצות מהצוות המקצועי, בראשות מהנדס העיר. בסופו של הדיון, החליטה המשיבה 1 לאשר את הבקשה להיתר, אולם זאת בכפוף לכך שהקיר ייבנה בחלקו הפנימי של העמוד הקיים בין שתי החניות, ובתחום שטח החניה של המשיבים 2 בלבד. כמו כן, עובי הקיר יהיה 10 ס"מ בלבד. המשיבה 1 אף התנתה את מתן ההיתר באישור יועץ תנועה לגבי החנייה החלופית. על החלטה זו הוגש הערר שבפנינו. הערר במסגרת הערר טוענת העוררת, כי הבנייה המבוקשת תפגע בהם בשני מישורים עיקריים: במישור הראשון- הבנייה תפגע בשימוש הסביר בחנייה, כך שיהיה קשה יותר לפתוח ולסגור את דלתות המכונית, ובמישור השני- בכך שהדבר יוצר בעיה בטיחותית של כניסה ויציאה לחנייה. המשיבה 1 הגישה כתב תשובה, בו היא טענה שטענות העוררת נשקלו ברצינות, נערך סיור במקום, נתקבלה חוות דעת של יועץ תנועה, ובשקלול כל הגורמים, נתקבלה החלטה סבירה- לאשר את הבנייה. עוד מציינת המשיבה בהקשר זה, כי יש גם לזכור כי מבקש ההיתר הינו אדם נכה, ולכן אינו יכול להשתמש בחנייה שסגירתה מבוקשת והוקצתה לו חנייה אחרת. עוד טענה המשיבה 1, כי הערר הוגש באיחור של 11 חודשים. דיון האיחור בהגשת הערר אנו סבורים, כי מן הראוי היה למחוק את הערר על הסף עקב האיחור הרב בהגשתו. החלטת המשיבה 1 נתקבלה עוד ביום 9/7/08, ואילו הערר הוגש ביום 21/6/09. אין כל הסבר או נימוק מדוע הערר הוגש באיחור כה רב. נציין, כי העוררת הייתה מעורבת בכל הליכי התכנון ואף הגישה ערר בעבר, כך שאין ספק כי ידעה על ההחלטה. מתן אפשרות להגשת עררים באיחור של כמעט שנה, פוגע הן בציבור והן ביעילות ההליך התכנוני, ואף באמון במוסדות התכנון. אשר על כן, מן הראוי היה למחוק את הערר על הסף, עקב האיחור הרב בהגשתו. למעלה מן הצורך, נתייחס בקצרה לטענות לגופם של דברים. הפרעת הבנייה לשימוש בחנייה טוענת העוררת, כי הבנייה תפגום באופן השימוש שלה בחנייה. איננו מקבלים טענה זו. הבנייה אינה פולשת לשטח החנייה של העוררת, ואף מצויה בנסיגה ממנו. לפיכך, אין כל פגיעה בחנייה, כפי שרכשה אותה העוררת. העובדה כי העוררת נהגה להשתמש גם בשטח החנייה של המשיבים 2 על מנת לצאת ולהיכנס לרכבה, אינה מקנה לה זכות קניינית בחנייה זו, והמשיבים 2 רשאים שלא לאפשר לזרים לעבור בתחום החנייה שלהם. חשוב לציין, כי החלטת המשיבה 1 מיטיבה, למעשה, את מצבה של העוררת, כך שהחנייה שלה למעשה גדלה על חשבון חניית המשיבים 2, וזאת לאור החלטת המשיבה כי הבנייה תיבנה בחלק הפנימי של העמוד, וברוחב של 10 ס"מ בלבד. כך הבניה החדשה יוצרת רצועה נוספת של חנייה, על חשבון המשיבים 2, לטובת העוררת. לאור האמור לעיל, לא מצאנו כל ממש בנימוק זה. יציאה וכניסה לחנייה ראשית נבהיר, כי טענה זו לא נטענה בערר הקודם, ועלתה לראשונה רק בפנינו. שנית, טענה זו נטענה ללא כל ביסוס של חוות דעת מומחה או יועץ תנועה, אלא על סמך הרגשה של העוררת ונציג מטעמה שטען בדיון בפנינו. לגופם של דברים, טענת העוררת מבוססת על ההנחה, כי הסגירה תתבצע עד קו המרפסת. אלא, שלא אלו פני הדברים. סגירת המחסן מוגבלת לקו הבניין, ואינה יכולה לחרוג לקו המרפסת. לפיכך, ההפרעה בתמרון ובכניסה וביציאה, של המחסן הבנוי עד קו הבניין, הינה מינימאלית, אם בכלל קיימת. בעניין זה נציין, כי את הנושא בחנו הן מהנדס העיר והן יועץ תנועה מטעם המשיבה 1, ולא מצאנו כל סיבה לסתור את הממצאים מטעמם. הלכה פסוקה בעניין זה הינה, כי כדבר שבשגרה אמור מוסד התכנון לפעול בהתאם להמלצת הצוות המקצועי מטעמו, ודווקא החלטה בניגוד להמלצת הצוות המקצועי, צריכה להיות החריג ולהיות נסמכת על מומחה נגדי לצוות המקצועי. כך שבענייננו פעלה המשיבה 1 נכון, בכך שהסתמכה על המלצת מהנדס העיר, שהינו הגורם המקצועי לבחון טענות מסוג זה. עוד נבהיר, כי נציגי המשיבה 1 אף ערכו ביקור במקום, כך שהחלטתה ניתנה גם על סמך התרשמות בלתי אמצעית. הפיכת החנייה לשטחי שירות העוררת טענה בנוסף, כי הפיכת החנייה אסורה, היות והיא מוסיפה שטח עיקרי. איננו מקבלים טענה זו. מדובר בהפיכת החנייה למחסן. שטח מחסן הינו שטח שירות, והיות וקיימים עודפי שטחי שירות בבניין זה, אין כל מניעה לאשר את המבוקש. סיכום לאור האמור לעיל אנו דוחים את הערר על כל חלקיו. למען הסר ספק נבהיר, כי המחסן ייבנה בהתאם להחלטת המשיבה 1, כלומר בקיר הפנימי בין החניות, ברוחב של 10 ס"מ וכך שלא יבלוט מקו הבניין. מחסןחניה