התנגדות למתן היתר סגירת מרפסת עררים על החלטת המשיבה מס' 1 מיום 15/6/2009 לאשר בקשה להיתר לסגירת מרפסת, בבניין הנמצא ברח' לואי ליפסקי, רמות. רקע מדובר על בקשה להיתר לסגירת מרפסת. בבניין זה הוגשה בעבר בקשה לתוספות בנייה לארבע יחידות דיור, לרבות ליחידת הדיור נשוא ערר זה. ביום 14/1/2008 אישרה המשיבה מס' 1 את הבקשה לתוספת המבוקשת, אך סירבה לבקשה לסגירת המרפסת. החלטה זו נבחנה על ידי ועדת הערר, ובמסגרת תיקים 70+73/08 החליטה ועדת הערר, בהחלטה מנומקת, לאשר את הבקשה להיתר. החלטת ועדת הערר בתיקים אלו לא דנה בנושא המרפסת המבוקשת הנבחנת בערר זה. המשיב מס' 2 הגיש בקשה לגרוע חלק מהתוספת שאושרה לו על הגג ובזכויות הבנייה שנוצרו עקב הגריעה, להשתמש לסגירת המרפסת. העוררים הגישו התנגדות לבקשה, וזאת מטעמים אדריכליים וארכיטקטוניים. המשיבה מס' 1 דנה בהתנגדות ודחתה אותה. על החלטה זו של המשיבה מס' 1 מיום 15/9/2008, הגישו העוררים עררים במסגרת תיקי ערר 440+450/08. ועדת הערר החליטה בהחלטה מנומקת מיום 19/1/2009, לקבל את העררים 440+450/08 בחלקם ולדחותם בחלקם האחר. ועדת הערר הבהירה, כי סגירת המרפסת הינה נדרשת תכנונית, ולכן קיימת הצדקה תכנונית להקלה המבוקשת. עם זאת, ציינה ועדת הערר, כי אל מול אינטרס המשיב מס' 2 וההצדקה התכנונית, יש לבחון, האם אכן סגירת המרפסת מהווה פגיעה תכנונית בעוררים ובסביבה. לפיכך, קבעה ועדת הערר, כי הבקשה להיתר תוחזר לוועדה המקומית, כאשר המשיב מס' 2 יגיש בקשה להיתר מתוקנת עם התייחסות ספציפית לאופן סגירת המרפסת ונתונים נוספים שנקבעו בהחלטה. עוד קבעה ועדת הערר, כי לעוררים תהיה זכות להגיש התנגדות לגבי הבקשה להיתר המתוקנת. פן מהותי נוסף בהחלטה בעררים 440+450/08 הינה דרישה לקבל את התייחסות מהנדס העיר בפן האדריכלי. ועדת הערר ציינה בהחלטה, כי הועדה המקומית תהיה רשאית לאשר את הבקשה להיתר המתוקנת, היה וזו תהיה סבירה מבחינה אדריכלית וארכיטקטונית. המשיב מס' 2 אכן הגיש בקשה להיתר מתוקנת לאור הנחיות ועדת הערר. מהנדס העיר בחן את הבקשה להיתר ואישר אותה מבחינה אדריכלית, לרבות פרטי הסגירה המוצעים. מהנדס העיר קבע, כי בשכונת רמות ישנן סגירות רבות של מרפסות זכוכית ואלומיניום, והסגירה המוצעת אופיינית לשכונת רמות ולא חורגת במראה. עוד הסביר מהנדס העיר, כי אין בסגירה פגיעה באופי הבניין, וכי מדובר בסגירה פשוטה של מסגרות אלומיניום, כמקובל. המשיבה מס' 1 קיבלה את המלצת מהנדס העיר והמלצת הצוות המקצועי, והחליטה לאשר את הבקשה להיתר. על החלטה זו הוגשו העררים שבפנינו. העררים במסגרת העררים טוענים העוררים, כי אף לאחר פירוט חומרי הגמר לסגירת המרפסת, עדיין מדובר על פגיעה אדריכלית ותכנונית קשה לבניין. עוד טענו העוררים, לגבי פתח יציאה לגג, אשר כרגע הינו באמצעות סולם לא בטיחותי. העוררים אף טענו כי העורר החל בעבודות, תוך ביצוע עבירות בנייה, לפני שקיבל היתר. העוררים טענו, כי לא זומנו לדיון בפני המשיבה מס' 1. דיון האיזון: כפי שהבהרנו ברקע המפורט לעיל, במקרה שלפנינו עלינו לערוך איזון בין היתרון בסגירת המרפסת למשיב מס' 2 לבין הפגיעה האדריכלית הנטענת על ידי העוררים. בהחלטתנו הקודמת, בעררים 440+450/08, ביקשנו לקבל פירוט של הסגירה וכן את חוות דעת מהנדס העיר. כמבואר לעיל, חוות דעת מהנדס העיר והצוות המקצועי של המשיבה מס' 1, הינה כי אין פגיעה אדריכלית לא במראה השכונה ולא באופי הבניין. מהנדס העיר הינו בעל המקצוע הנכון לבחון, האם יש בסגירה פגיעה אדריכלית או ארכיטקטונית, והוא כאמור סבור שאין מדובר בפגיעה וכי מדובר בסגירה המשתלבת בשכונה ובבניין. לאור הפירוט של חומרי הסגירה וחתכים, בחנו אנו באפון עצמאי את הפן האדריכלי והאסתטי ולא מצאנו לנכון להתערב בחוות דעתו לעניין זה. כך, שאף בחינה עצמאית של ועדת הערר מובילה אותנו למסקנה דומה- המדובר בתוספת המשתלבת עם הבניין ובחומרים המקובלים בשכונת רמות, ואין כל פגיעה אדריכלית או ארכיטקטונית. אשר על כן, אנו סבורים כי החלטת הועדה המקומית הנסמכת על חוות דעת הצוות המקצועי והינה סבירה והגיונית. העלייה לגג העוררים טענו רבות לגבי פתח היציאה לגג ובטיחות הפתרון שהוצע. נבהיר, כי נושא זה אינו חלק מהבקשה להיתר שבפנינו, ולפיכך אין כל מקום להכרעת ועדת הערר בעניין. עם זאת נציין, כי בעררים קודמים לגבי בניין זה, החלטנו מפורשות, כי יימצא פתרון נוח ובטיחותי לעלייה לגג, ומהתמונות שהוצגו לנו לא קיים עדיין פתרון שכזה. לפיכך, אנו מנחים את הועדה המקומית להפעיל אמצעי אכיפה, כך שהחלטת ועדת הערר בנושא מתן פתרון נאות ובטוח לעלייה לגג, אכן תקוים. אי זימון המתנגדים העוררים טענו, כי לא זומנו לדיון בפני המשיבה מס' 1. איננו סבורים כי הייתה חובה לזמן את המתנגדים פעם נוספת טרם קבלת החלטה. המתנגדים כבר הופיעו בפני הועדה המקומית ושטחו את טענותיהם בנושא, ואף ניתנה להם הזדמנות להשלים את טענותיהם לגבי הבקשה להיתר המתוקנת בכתב. העובדה, כי מדובר בהרכב שונה של ועדה מקומית, אינה מקנה למתנגדים באופן אוטומטי זכות עמידה פעם נוספת. בכל מקרה, שמענו באריכות בפנינו את טענות המתנגדים, כך שאף אם היה פגם בכך שהתנגדותם נשמעה רק בכתב ולא בעל פה בפני המשיבה, הרי שפגם זה נרפא עת נשמעו טענותיהם בהרחבה בדיון בעל פה בפני ועדת הערר. התחלת בניה ללא היתר העוררים טענו כי העורר החל בעבודות ללא היתר. בנייה ללא היתר הינה עבירה, ועבירה חמורה. ביצוע עבירת בנייה על ידי מבקש ההיתר מהווה שיקול לסרב לבקשתו. אף כי מדובר בשיקול מהותי, עדיין, אין מדובר בשיקול מכריע וייתכנו מקרים בהם, למרות שבוצעה עבירת בנייה, רשאי מוסד התכנון לאשר את הבקשה להיתר. במקרה שבפנינו הצדדים הטיחו זה בזה טענות חמורות, הן במישור הפלילי הכללי והן במישור ביצוע עבירות בנייה. אולם, טענות אלו לא הוכחו ולא גובו בתצהירים או בראיות. לפיכך, איננו יכולים לקבוע, כי אכן בוצעה עבירת בנייה על ידי מבקש ההיתר. בכל מקרה, אף אם התחיל העורר בעבודות הבנייה, טרם ניתן ההיתר, על מוסדות האכיפה של המשיבה מס' 1 לטפל בכך, אולם לטעמנו, בנסיבות תיק זה, אין בכך בכדי למנוע את אישור הבקשה להיתר. סיכום: לאור האמור לעיל, אנו דוחים את העררים ומאשרים את החלטת המשיבה מס' 1, אשר הינה החלטה סבירה והגיונית בנסיבות העניין. סגירת מרפסתמרפסת