ערר שלא לאשר שימוש חורג להפעלת אתר למחזור פסולת מצוקה לתקופה של 5 שנים במקרקעין הידועים כחלקה 10 בגוש 7667 בשטח חקלאי ברעננה. הוועדה המקומית קבעה כי היא אינה מאשרת את הבקשה, אין זה בסמכותה לאשר שימוש חורג למטרת בניה שטרם בוצעה על פי היתר כדין. מדובר בשטח המהווה דרך חקלאית המצוי בשטח נופש מטרופוליני על פי תמ"מ 3/21, והיא אינה מוסמכת לאשר הבקשה. העוררים טענו כי מדובר בחלקה הממוקמת באזור חקלאי בצפון מערב רעננה ליד אתר מזבלה עירוני שנסגר, בסביבה לא מגודלים גידולים חקלאיים ואין כל תכנון עירוני לשנים הבאות. העורר הבהיר כי הוא מנהל עסק בתחום ציוד מכני כבד, פינוי הריסות וגריסת פסולת בניין באזור רעננה והואיל והמקרקעין בהם חנו הכלים הופקעה על ידי העירייה, לצורך הקמת מועדון נוער, סוכם שהעירייה תפעל להקצות לו קרקע חלופית לצורך איחסון הכלים הנ"ל. אז מצא את המגרש נשוא הערר. אין סתירה בין הייעוד העתידי לבין שימוש חורג לתקופה של 5 שנים. רעננה היא עיר בה מבוצעת בניה רבה ויש צורך בתחנות מעבר כגון דא. הוועדה המקומית טענה כי התבקש במסגרת הבקשה מבנה יבין בשטח של 24 מ"ר וכי מדובר בשימוש תעשייתי למטרות עסקיות והואיל ומדובר בקרקע חקלאית הרי שיש צורך באישור וולקחש"פ וועדה מחוזית, ונוכח עמדת הוועדה המחוזית, אין באפשרותה לאשר הבקשה. דיון והכרעה בדיון שנערך לפנינו הבהיר ב"כ הוועדה המקומית כי אינו יודע אם הקרקע הוכרזה כקרקע חקלאית. אלא, שמברור במחוז עולה כי הקרקע חקלאית מוכרזת. כפועל יוצא מכך במידה ויאושר השימוש החורג המבוקש, אישור זה מותנה בקבלת אישור הוולקחש"פ והוועדה המחוזית בהתאם להוראות התוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק"). ככלל אנו סבורים כי יש מקום להסדרתן של תחנות מעבר לפסולת בניין, בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה, אשר המליץ בשעתו על טיפול מוסדר שיכלול הקמת מערך איסוף ברשויות מקומיות שיתן מענה לשיפוצים המתבצעים בבתי התושבים ולפסולת בניין. האלטרנטיבה הינה השלכתה של הפסולת לרשות הרבים באופן פירטי, שכן לצערנו, חלק ניכר מהאוכלוסיה אינו טורח לשנע הפסולת לאתרי פסולת קבועים המצויים במרחק רב ממקום הבניה. השימוש המוצע בבקשה נשוא הערר כולל משטח לפסולת בניין, כיסוי במצעים מהודקים, משקל, ומבנה יביל לשירותים וכן שלוש אמבטיות, מגרסת פסולת וגדר. כמו כן כולל התכנון במפר הגבהה לעצירת תשטיפים. על כגון דא ניתן לומר כי עסקינן בתחנת מעבר לפסולת בניין במסגרתה אמורה להיות אותה פסולת גם מטופלת (נגרסת, מתהדקת, נשטפת ומפונה). על תחנה כזו חלות בין היתר תקנות רישוי עסקים (תחנת מעבר לפסולת), התשנ"ח - 1998. שם קבועים כל האלמנטים המחוייבים ומגוון הפעולות האפשרי במסגרת אותן תחנות. ככלל איננו מוצאים מניעה למיקום התחנה המבוקשת במקרקעין נשוא הערר ואולם הבקשה חסרה נתונים רבים ובראש ובראשונה מסמך סביבתי על פי הנחיות היחידה לאיכות הסביבה אשר תבחן הפעלתה של תחנה כגון דא והשלכותיה על המקרקעין הסמוכים. מסמך כזה מחייב לדעתנו מקום בו מדובר בתחנת מעבר לפסולת ואופציונאלי עפ"י תקנה 16 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו אגרות) בכל בקשה להיתר. אשר לנושא הייעוד כנופש מטרופוליני בעתיד - הרי שהוועדה המקומית הבהירה לנו כי עד כה לא החל כל תכנון כזה או אחר במקרקעין נשוא הערר, ועל כן איננו סבורים כי יש בכך כדי להגביל שימוש חורג זמני לתקופה שלא תעלה על 5 שנים לצורך תחנת מעבר כנ"ל. סיכומם של דברים ככלל, אנו רואים בחיוב הסדרתן של תחנות מעבר לפסולת בניין, ואנו סבורים כי המקרקעין המוצעים מתאימים על פניו לתכלית זו לפרק זמן קצוב שלא יעלה על 5 שנים. יחד עם זאת בהתחשב ומדובר בקרקע חקלאית מוכרזת , יש לקבל אישור וולקחש"פ וועדה מחוזית ולדאוג לתקנה כמפורט בהחלטה זו במסגרת הועדה המקומית. ההחלטה התקבלה בדעת רוב: יו"ר הועדה עו"ד מיכל גלקין גולן, אדר' מר שמואל חכים, מר ניסן קרופסקי, מר עמירם גלילי וכנגד דעתו החולקת של מר מוחמד נטור. דעת מיעוט - נציג מתכנן המחוז: אינני חולק על דעת הרוב, בצורך להסדרתן של תחנות מעבר פסולת לבניין, אולם, אני סבור כי המקרקעין המוצעים אינם מתאימים לתכלית זו. מדובר בשטח הנמצא בלב שטח חקלאי פתוח בעל רגישות נופית וסביבתית גבוהה ולא בכדי אזור זה נקבע בתכניות המתאר הארציות והמחוזיות כאזור נופש מטרופוליני. השימוש המבוקש מחייב מעבר של כלים כבדים ומשאיות, גידור, תאורה, הצבת מבנים, סלילת ו/או הרחבת דרכים, מפגעי אבק ורעש וכו' ומהווה פגיעה קשה בתפקודו האקולוגי של כל האזור. אני סבור כי מן הראוי שהשימוש המבוקש ימוקם במגרש המיועד לכך באזור תעשיה של רעננה (ע"פי תכנית רע/במ/2002) ו/או במגרשים אחרים בתחום אזור התעשייה או בסמוך לו, או מקום אחר מתאים לשימוש המבוקש. לאור האמור, לדעתי אין מקום לשנות את החלטת הועדה המקומית ויש לדחות את הערר. מיחזורפסולתשימוש חורגערר