ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון להתנות בקשה לאישור שינויים ותוספות שהגישה העוררת לדירה קיימת בקומת קרקע במקרקעין הידועים כחלקה 327 גוש 3926 ברחוב הבשן 10 בראשון לציון (להלן: המקרקעין) בתנאים כדלקמן: "לאחר שנשמעו הצדדים וקיבלנו את הסכמת המתנגד והמבקשים הוחלט: לאשר את הבקשה בתנאי שהמבקשים יזיזו את הגדר על חשבונם לתוך תחום המגרש שלהם שיחושב ע"י המודד כשטח הפלישה. במידה וההזזה לא תיעשה תוך 90 יום, ההתנגדות תתקבל והמבקשים יהרסו את המקלט עד לגבול המגרש כתנאי לקבלת היתר בניה. ההיתר יינתן בתנאי ולאחר השלמת הדרישות...." תמצית טענות העוררת: הישיבה לא נוהלה כדין, היא לא ידעה על ההתנגדויות עד קיומה של הישיבה וכפועל יוצא מכך לא הובאה התייחסות רלוונטית מטעמה לאותן טענות. על מנת להגיש הבקשה נדרשה העוררת לתקן תכנית החלה במקרקעין וכך עשתה בשנת 2007 במסגרת תכנית רצ/מק/1/ 5/ 21/ 4 (להלן: התכנית המתקנת) נקבע כי קווי הבניין יהיו כמסומן בתכנית על פי הבנייה הקיימת בפועל. החומה בין בית העוררת לבית המתנגד בנויה 27 שנים ואושרה במסגרת בקשת היתר המתנגדים. במהלך כל אותם שנים לא הוגשה בקשה לתיקון ההיתר ו/או ביטול או הזזת החומה. בין היתר תפקידה של החומה גם ניקוזית עקב הפרשי גבהים בין החלקות. הואיל והחומה מעוגנת בהיתר דיירי האם 11 מנועים מלטעון כנגד מיקומה. העוררת אינה בעלת כל הזכויות במקרקעין והריסת החומה חושפת אותה לתובענות. אושר פטור לתוספת הממ"ד על ידי רשויות הג"א על סמך ממ"ד קיים. תמצית טענות המשיבים: מדובר בפלישה לאורך שנים. המשיבים לא היו ערים לתב"ע שהופקדה בשעתו. תקנון אותה תכנית קבע אך ורק שינויים בקוי בניין ללא שינויים בזכויות הבניה המאושרות. ונספח הבינוי של התב"ע קו הבניין בקטע הגובל עם המשיבים נקבע 2.5 מ' ולא 0 וכמו כן לא נקבעה חריגה של המקלט ו/או הגדר בשטח המשיבים. התכנית המתקנת לא אישרה את בניית החומה בפועל ואינה כוללת שטח זה כלל. אין בסיס לטענה כי המשיבים נכנסים בנעלי מבקשי ההיתר המקוריים. מדובר בדיירים שרכשו דירות לאורך השנים וחלקם גם לאחר שהבניין היה קיים. קבלת הערר תותיר המשיבים במצב שינציח את חריגת הבניה בשטחם ויפגע בקניינם. עמדת הועדה המקומית: יש לדחות את הערר על הסף עקב איחור בהגשתו. ההחלטה נשלחה ב- 22.6.09 והערר הוגש ביום 3.8.09. בשנת 1993 לערך תוך הרחבת דירתה ללא היתר חרגה העוררת באופן ניכר מקוי הבניין המותרים, הקימה מקלט תוך פלישה למקרקעי המשיבים וכו'. בעקבות הליכים פליליים שננקטו נגדה יזמה העוררת את התכנית המתקנת שנועדה להכשיר החריגות על ידי התרת קו הבניין בכל החזיתות למצב הקיים בפועל. בחזית הדרומית בה בנוי המקלט (גבול המשיבים) קבעה התכנית קו בניין 0 אולם ברי כי לא אישרה ואין בכוחה לאשר בניית מקלט מטעם העוררת בחלקה שבבעלות המשיבים. במסגרת הדיון בועדה המקומית ונוכח מאמצי שכנוע מצידה, הסכימו המשיבים להותיר המקלט הבנוי בחלקתם על תילו, כפוף להזזת הגדר בין החלקות כך ששטח הפלישה יוחזר להם במקום אחר. הועדה המקומית אינה מוסמכת ליתן לעוררת היתר בניה על מקרקעי המשיבים, בניגוד לתקנות 2 א'. המשיבים נתנו הסכמתם להצעה אולם העוררת מתנגדת להזזת הגדר ולפיכך לא ניתן לתת ההיתר. קיים פתרון ניקוז הנדסי לבעיה עליה מצביעה העוררת בעניין זה, אם תיהרס הגדר. דיון והכרעה: ועדת הערר דנה בערר בשעתו ובתום הדיון קיבלה החלטת ביניים כדלקמן: הועדה המקומית תעביר לועדת הערר את התשריט הצבעוני של התב"ע בצירוף התייחסותה ככל שנדרשת בתוך 7 ימים. ככל שתועבר התייחסות היא תועבר גם ליתר הצדדים שיוכלו להתייחס בתוך 7 ימים נוספים. הצדדים (העוררים והמשיבים 2) יודיעו לועדת הערר בתוך 30 יום אם הגיעו להבנות מחוץ לכותלי הועדה. בחלוף המועד הנקוב הגישו הצדדים סדרה של בקשות לאורכות. לא מכבר הודיע בא כח המשיבים כי לא נסתייע ומאחר וממילא מוצו כל האורכות שניתנו, אנו רואים ליתן החלטתנו. לעניין האיחור - איננו מקבלים הטענה בנוגע לסילוק על הסף מחמת איחור שכן במקרה דנן הובהר לנו כי לא נודעה לעוררת זכותה להגיש ערר וכן לא הובאה בפנינו כל ראייה למועד מסירת ההחלטה לעוררת אשר טענה כי עד הגשת הערר, זו לא נמסרה לה כדין. לגופם של דברים - איננו סבורים כי העוררת יכולה להיבנות מהוראות התכנית המתקנת. תכנית זו, שעניינה בתיקון קוי בניין, קובעת גבולותיה בגבול בין המקרקעין נשוא הערר (מגרש 322) וחלקת המשיבים (מגרש 1010 מדרום), תוך שאותו גבול מסומן גם כעובר על חלקים מבניין העוררת אשר פולש לחלקת המשיבים. לא זו אף זו, קו הבניין הדרומי עצמו לא מסומן בתשריט התכנית. מסומנים בו קוי הבניין המזרחיים והמערביים עד קו הגבול, אך כאמור שוליו הדרומיים של הבניין הפולשים לחלקת המשיבים אינם מסומנים לא כקו בניין ולא כגבול התכנית. במצב דברים זה, אם לא תתקבל הצעת הועדה המקומית (כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטתה) ולחילופין כל הסכמה אחרת (במישור הקנייני והתכנוני) על ידי הצדדים כולם, לא ניתן יהיה להוציא היתר בניה לחלקים הדרומיים בבית העוררת אשר הכשרתם מתבקשת. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אין מנוס אלא לדחות את הערר. בניהתכנון ובניהעררועדה מקומית לתכנון ובניה