ערר על החלטת הועדה המקומית לסרב לבקשה להכללת קומת מרתף בזכויות בניה, שינוי פתחים, תיאור מצב קיים והוספת מ"ר, במקרקעין הידועים כחלקה 492 גוש 3701 (הללן: "המקרקעין") ברחוב אוסישקין 12 ברחובות. וכך החליטה הועדה המקומית: "לסרב לבקשה, הבקשה אינה תואמת את הוראות החוק ואת החלטת ועדת הערר. נערך סיור של מהנדס העיר ומנהל מח' הפיקוח על הבניה ביום 15/9/09 ונמצא כי: בקומת המרתף קיימת חלוקה ליח"ד נוספות כוללות - מטבחים, שרותים וחדרי רחצה. קיים חלל מתחת למרפסת - לא ניתן לאשר בו שום שימוש ויש למלא בחול ולאטום אותו. בקומת הקרקע קיימת פרגולת בטון - לא ניתן לאשרה, שהרי היא מחוץ לקווי הבניין ועשויה בטון. בקומה א' עפ"י הבקשה המוגשת, אינה מבטאת את המצב הקיים בשטח ושינם שימושים מלאים בחלל גג הרעפים בשטח העולה על המותר. על כן יש לתקן הבקשה בהתאם להחלטת ועדת הערר ובהתאם למותר בת.ב.ע." על החלטה זו הגיש העורר (המבקש) ערר ובו טען כי קומת המרתף משמשת את צרכי המשפחה ובכלל זה בנו שהינו רכז בצופים. החלל מתחת למרפסת הינו בהתאם להיתר הבניה, פרגולת הבטון הינה חניה מקורה שבגינה ניתן היתר כדין, וכי כל חלל מעל 1.80 נכלל בזכויות הבניה. מדובר בסאגה רביעית המובאת לדיון בפני ועדת הערר בנוגע לעורר מחד ולשכניו המשיבים מאידך. בשעתו ניתנה החלטת ועדת הערר בערר 31/08 במסגרת זו קבענו פוזיטיבית כי: "לעניין הנמכת התקרה בגג מדובר בקורות שהותקנו ורטיקאלית במרווחים משמעותיים זו מזו, ואינן מפחיתות מהשימוש בחלל (אשר נותר גבוה בעיקרו) כשימוש עיקרי למגורים. יש לציין כי מהנתונים והתמונות שהוצגו בפנינו עדיין רוב החלל אינו מונמך ולכן לא נהיר איך חושב מלכתחילה הקיזוז שביקש העורר לערוך בשטח אותו חלל ומכל מקום ברי כי מדובר בהנמכה מלאכותית לפיכך במצב התכנוני הקים יש לקצץ בשטח הגג. לעניין קוו הבניין של קומת הקרקע הרי שאנו מקבלים את עמדת הועדה המקומית גם כאן שכן מהות ההקלה שאושרה בערר הקודם, הינה הקלה בקומות במובן זה שקומת המרתף תחשב כקומת קרקע משחרגה מהגדרת מרתף, ולפיכך יש להתאימה לקווי הבניין של קומת קרקע. לעניין הערת האזהרה - נוכח המחלוקת בין העורר למשיבה 2 והואיל ואל לגופי התכנון לקבוע מסמרות בעניינים קניינים, אנו רואים לנכון לקבל את בקשת העורר ולשנות את נוסח ההערה באופן שלא יאפשר קיומן של שתי יחידות ללא קבלת היתר כדין. לעניין הכניסה הנפרדת - מדוחות הפיקוח עולה כי קיימת במקום יחידה נפרדת שלא כדין. במצב דברים זה מוצדקת דרישתה של הועדה המקומית. יתר על כן בהעדר יחידה נפרדת , כפי שטוען העורר, תמהנו מה טעם מצא העורר לכניסה נפרדת ומהלך מדרגות לקומה הראשונה. לעניין הפשפש החלטתנו הקודמת מדברת בעד עצמה. שביל הכניסה אמור לשמש את שני הצדדים העורר ושכנתו ויש להתאים הפשפש להחלטה זו כפי שקבעה הועדה המקומית ולחילופן להסירו." בתום הדיון החלטנו כי: "ב"כ העורר והועדה המקומית ינסו להגיע להבנה לגבי חלל הגג ותחשיב השטחים בחלל הגג וזאת בתוך 10 ימים מהיום." לאחר בקשות שונות לאורכה פנה מהנדס הועדה המקומית והודיע כי נעשתה הנמכה ועל כן השטחים בעלי חלל הנמוך מ - 1.80 אינם נחשבים כשטחים עיקריים. לאור האמור ניתנה החלטה לפיה הצדדים יודיעו באופן מוסדר ומוסכם (כך במקור) על כל הסכמה ככל שהגיעו אליה עד יום 25/4/10. לאחר מכן התקבל ביום 3/6/10 פירוט הסכמות כדלקמן: "1. החלל מתחת למרפסת (המזרחית) יאטם ולא יעשה בו כל שימוש. החלל נאטם (מצ"ב דו"ח פיקוח. בקומה התחתונה (על פי החלטת ועדת ערר - קומת קרקע) היו בעבר מספר מטבחונים (קיט'שנט) סוכם כי יוותר אחד לשימוש פנימי. פורק (מצ"ב דו"ח פיקוח). תיוותר דלת הכניסה לקומת הקרקע (שלא תהווה כניסה לדירה נוספת). בחלל הגג, הונמכו חלק מן השטחים לידי 1.80 מ', ואינם נכללים במניין השטחים כלל, והשטחים שמעל ל - 1.80 מ' נכללו בשטחים העיקריים. יהיה צורך בתיקון התכניות בהתאם. (מצ"ב דו"ח פיקוח). הפרגולה לחנייה יכולה להיוותר על כנה." נראה כי מחמת חוסר בהירות החלטת יו"ר הועדה המפורטת לעיל, סברו הצדדים כי עליהם להגיע להסכמות בכלל הסוגיות בעוד שועדת הערר ייפתה את כוחם לעשות כן בנוגע לחלל הגג ותחשיב השטחים בו בלבד. לחלופין יכלו הצדדים להציג הסכמות המקובלות על כולם (לרבות המשיבה 2) לאישור החלטת ועדת הערר כפי שניתן לעשות בתיקים אחרים. אשר על כן ולאור כל האמור אנו קובעים כדלקמן: לעניין קומת המרתף - קבענו כבר בעבר (בהחלטה 31/08 ואף בערר 136/07) כי תרשם הערת אזהרה אשר תגביל תוספת יחידות דיור במקרקעין ללא קבלת היתר כדין. כן קיבלנו את עמדתה המקורית של הועדה המקומית בנוגע לכניסה הנפרדת וזאת במסגרת ערר 31/08. החלטה זו לא נתקפה ואין באפשרותנו לשנות ממנה היום. הובהר לנו כי החלל מתחת למרפסת נאטם. לעניין הפרגולה - עניין זה על פי רישומנו טרם נדון על ידינו ואם מקובלת על הועדה המקומית הטענה כי מדובר בחניה מקורה אשר ניתן בגינה היתר בניה אזי ניתן לאשררה. ולא הרי בהיותה עשויה מחומר קשיח וחורגת מקווי הבניין היא אינה ניתנת לאישור. לאור הצהרת הועדה המקומית כאמור לעיל אנו מקבלים את עמדתה. נושא חלל גג הרעפים טעון הצגה חדשה בפני הועדה המקומית של פריסת הקומה וסימון בהיר של השטחים העולים על 1.80 תוך אישושם בדו"ח פיקוח. כל הנ"ל יועברו לעיונם של המשיבים 2 ולאחר מכן תתקבל החלטת הועדה המקומית בעניין. לפיכך הערר נדחה ברובו. בניהמרתףעררזכויות בניהועדה מקומית לתכנון ובניה