התנגדות לתכנית להרחבת בית קברות

התנגדות לתכנית להרחבת בית קברות לפנינו ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה הוד השרון (להלן: "הועדה המקומית") לאשר את תכנית הר / מק / 329 / 55 (להלן: "התכנית"). עניינה של התכנית בהרחבת בית העלמין מגדיאל ושטחה 0.0397 דונם. התכנית חלקה במקרקעין הידועים כחלקה 94 בגוש 6408 (להלן: "המקרקעין"). הזכויות בחלקה זו שייכות לעוררים. חלקה 94 מצויה בצמוד לחלקה 14 השוכנת ממערב לה ובה מצוי כאמור בית הקברות של מגדיאל. התכנית מכשירה מצב קיים בשטח לפיו פולשים חלק מהקברים המצויים בגבולו המזרחי של בית הקברות לחלקה המערבית (חלקה 94 כאמור). יש לציין כי על פי מפת המדידה מדובר בחלקי קברים הפולשים לחלקה. רקע משפטי נוכח הפלישה האמורה התנהלו ו/או מתנהלים בין הצדדים הליכים מספר. בשנת 2004 נתן בית משפט השלום (כבוד השופט גדול) פסק דין בתביעה שהגישו העוררים הן לצו מניעה קבוע לעתיד האוסר על שימוש במקרקעין, והן לסילוק ידן של המועצה הדתית וחברת קדישא מהמקרקעין. במסגרת זו קצב בית המשפט עד יום 31/12/05, שאם לא יושלמו הליכי התכנון וההפקעה בנוגע לשטח שבמחלוקת יהא על הנתבעות שם לסלק את ידם לרבות כל השייך להם בתחומי המקרקעין. משחלף התאריך הנקוב בהחלטת בית המשפט ולא אושר כל הליך תכנוני אחר נקטו העוררים בהליכים על פי פקודת ביזיון בית משפט ובמסגרת זו קיבל בית משפט השלום (כבוד השופט גדול) את הצעת הועדה המקומית לפיה ימונה שמאי מוסכם על התובעים והועדה המחוזית שיישום את הנזק שנגרם לתובעים והועדה המקומית יחד עם עיריית הוד השרון ישלמו לתובעים כפל שווי. על החלטה זו ערערו העוררים לבית המשפט המחוזי ושם נפסק כי ההחלטה על פי נוסחה ניתנה, ככל הנראה, על דרך הפשרה, ועל כן ציווה לבטל את ההחלטה ולזמן את הצדדים לדיון מחודש. לפיכך נערך דיון נוסף בפני בית משפט השלום בכ"ס (כבוד השופט גדול) בסופו ניתן פסק דין לפיו עד ליום 11/11/09 על המשיבות 1 ו - 2 (משיבות 2 , 3 בענייננו - ו.ע.מ), להעתיק הקברים שבמחלוקת ממיקומם הנוכחי זולת אם תאושר התכנית באופן סופי ומקום הקברים ייכלל בתוך שטחו של בית העלמין המורחב. כנגד כל יום של איחור נקבע קנס, ובסוף ההחלטה ציין כבוד השופט כי הוא "עדיין תקווה כי יעשה מאמץ למנוע צער מהנפטרים וקרוביהם כמו גם יצירת מחלוקת בין צבורים שונים בהוד השרון וכל מי שיוכל להשפיע על זירוז מתן תוקף משפטי מחייב יעשה כן בגבולות הזמן עד ליום 1/11/09. שלא במפתיע, גם על פסק דין זה הגישו שני הצדדים ערעורים והתיק תלוי ועומד בפני בית המשפט של ערעורים במחוז מרכז, הרכב כבוד השופטים טל, סטולר, ולורך. במסגרת זו ניתנה החלטה מיום 15/7/09, לפיה בהסכמת הצדדים מונה שמאי שיקבע את שווי הקרקע בשטח של כ - 13 מ"ר כקרקע חקלאית ללא פוטנציאל בניה וכפל השווי יהווה דמי שימוש שיקבלו המערערים בגין זכויות השימוש מיום תפיסת השטח ועד לשינוי התב"ע שתגדיר את השטח כחלק מבית הקברות. יש לציין כי כפי שעדכנו אותנו הצדדים בעל"פ חוות דעת כזו ניתנה, ואולם העוררים עמדו על טענתם וביקשו להגיש סיכומים ובהתאם הוגשו סיכומי הצדדים והעניין עומד בפני בית המשפט המחוזי בהיבט שראשיתו בקניין, ואחריתו בקיום צווים, ולחילופין בבזויים. רקע תכנוני המקרקעין נשוא הערר מסומנים כאזור חקלאי במסגרת תג"פ 329 וכאזור לפיתוח במסגרת R/6, כן הוקצו זכויות בניה דלילות באזור חקלאי על פי הר / 329 / א. למעשה מדובר במובלעת בין שני פיצולים מכביש 531, בגבול הוד השרון וכ"ס. איננו סבורים כי מבחינה תכנונית נכון לייעד במובלעת זו ייעודים כלכליים ואף על פי תכנית הר / 1202 עליה נעמוד עוד מעט היא מיועדת בשלמותה לבית קברות. תכנית הר / 1202 הינה תכנית שהופקדה זה מכבר וליתר דיוק בתאריך 1/11/2006 כאשר החלטתה האחרונה של הועדה המחוזית בעניין זה ניתנה ביום 22/7/09 קובעת כדלקמן: "11. לאור האמור ומאחר ולא עמד לבחינה בפני הבעלים בתחום התכנית, התושבים סביב והוועדה עצמה תשריט והוראות שיש בו כדי להראות את כל הנושאים התכנוניים יחד, מחליטה הוועדה החלטת ביניים כדלקמן: על הועדה המקומית להכין תשריט בהתאם להחלטתה כאמור בסעיפים 1 - 10 לעיל וכן הוראות תכנית התאומות את הצעותיה ובהתאם להחלטות כאמור לעיל בנושאים העיקריים שבהם דנה הוועדה. התשריט והוראות התכנית יועברו לבדיקת לשכת התכנון לעמידה בהחלטות הוועדה כאמור ולאישור וועדת המשנה להתנגדויות טרם פרסום בהליך של 106 (ב) בפרסום כמו להפקדה. לבעלים ולמתנגדים ולתושבים סביב יינתנו עוד 30 יום נוספים לתגובות וכן עוד 21 יום נוספים לתגובת הוועדה המקומית לתגובות אלו..." מן האמור עולה כי הליכי התכנון מצויים בעיצומם וכי נכון לתכנית עוד סבב התנגדויות. יחד עם זאת ניתן ללמוד כי מהעובדה כי הועדה המחוזית לא החליטה על הפקדה חדשה כי אם על הליך לפי 106 (ב), סביר להניח כי אין בדעתה לשנות את מרבית הקביעות התכנוניות האמורות בתכנית. דיון והכרעה כך או אחרת, אנו סבורים כי תקומתו התכנונית של השטח אשר על פי התכניות המאושרות היום כלוא בין שתי הסתעפויות של כביש 531 וגובל בבית קברות קיים באיחוד וחלוקה מחדש ויהא זה במתחם כזה או אחר הכל תוך הקצאת זכויות כלכליות בהתאם לכללים לאיחוד וחלוקה כמפורט בחוק התכנון והבניה סעיף 121 ואילך ובתקנות הרלוונטיות. הווה אומר - בניה כלכלית במובלעת עצמה לא סביר כי תתוכנן. בדיון שנערך בפנינו הובהר כי הקברים הפולשים למקרקעין נשוא התכנית נכרו לפני 12/87, אז אושרה תמ"א 19 אשר קובעת קו בניין של 5 מ' ועל כן אנו דוחים את טענת העוררים לפיה מן העובדות עולה כי מדובר בהפרה רבתי של הוראות התכנית התקפה ביודעין, שכן לשיטתם מדובר הן בקברים והן בקו בניין, בעוד אותו קו בניין הינו פרי תכנית אשר באה לעולם לאחר כרייתם של הקברים האמורים. לעניין טענת העוררים לפיה מדובר בתכנית שלא בסמכות הועדה המקומית איננו רואים עין בעין עם העוררים, סעיף 62 א' (3) קובע את סמכותה של הועדה המקומית להגדיל שטחים שנקבעו בשטחים בת תוקף לצורכי ציבור. אין חולק כי השטח אשר נקבע לצורכי ציבור בתכנית בת תוקף הינו השטח המוגדל כאן וזאת על חשבון שטח פרטי. למעלה מן הצורך איננו רואים כל סתירה לחוזר המנכ"ל 1/01 אשר קובע הגדלתם של שטחים שנקבעו בתכנית בת תוקף לצורכי ציבור. כוונתה של אותה הוראה בחוזר המנכ"ל הינה כי אין להגדיל שטח לצורכי ציבור אחד על חשבון משנהו ואולם גם על פי הגישה המפורטת בחוזר המנכ"ל אין צורך כי הן השטח הקבוע לצורכי ציבור והן השטח באמצעותו רוצים להגדיל את השטח המיועד לצורכי ציבור יקבעו בתכנית אחת. במצב דברים זה מתוך ניתוח הפוטנציאל התכנוני של החלקה, כפי שעולה מהנתונים התכנוניים התקפים והמוצעים; בשים לב לעובדה כי עסקינן בהכשרת מצב יוצא דופן בו נכרו קברים תוך פלישה מסוימת למקרקעין נשוא התכנית, אולם לא מדובר בפלישה רבתי; בהתחשב בעובדה כי מדובר בשטח אשר ברי כי נכנס בגדר אחוז ההפרשות המחויבות לצורכי ציבור בכל תכנית (יש להבהיר נקודה זו ולציין כי אחוז ההפרשות לצורכי ציבור המקובל כיום הינו למעלה מ - 50 אחוז בעוד השטח נשוא תכנית זו מהווה 8% מתוך האחוז המקובל כאמור); כמו גם בעובדה כי גם על פי הפרוגרמה כפי שהיא משתקפת בתכנית 1202 יש צורך בהרחבת בית הקברות הקיים; ולאור כמובן הרגישות של הנושא; הגענו לכלל מסקנה כי ראוי ונכון לאשר את התכנית במתכונתה המוצעת. אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה. בניההתנגדות לתכניתבתי עלמין / בתי קברות