בקשה להיתר לבניית בית דו משפחתי שהוא איחוד של חלק מחלקה, הנמצאת בחלק הנמוך של ההר עליו נמצאת השכונה. המדובר במגרש עליו חלה תכנית חפ/1141ב (להלן: "התכנית"), אשר פורסמה בשנת 1971. סעיף 14 לתכנית (אשר כותרתו היא גובה הבניינים וצורת גגותיהם) קובע הוראות אלו לגבי גובה המבנים: "א. הבנינים בכל חלקות הבניה באזור מגורים א' מיוחד ופרט לאלה הכפופים להגבלות של החלטת ועדת השרים ביחס לפארק הלאומי, יהיו בני קומה אחת, שגובהו הממוצע של הבנין כולל מסד לא יעלה על 4.0 מ' מעל הקרקע הטבעית מדוד מהנקודה האמצעית של הבנין. ב. תותר הקמת קומת עמודים בגובה של 2.20 מ' שתכלול גינה, כניסה לבית, מוסך, מקלט או מחסן לצרכי הבית, מפלס הרצפה של קומה זאת יווצר ע"י חציבה נוספת מתחת למפלס רצפת הבנין שנקבע לפי סעיף א' דלעיל. ג. במגרשים ששפועם מעל 35% תותר בניית שתי קומות כפי שנקבע בישיבתה ה-275 מיום 14.4.64 של הועדה המחוזית ביחס לתכנית 1135 של חב' דניה. ד. גובה הבנינים בשטח שכפוף להגבלות של החלטת השרים יהיה קומה אחת או קומה אחת על קומת עמודים נמוכה בחלק הנמוך של המגרשים שהטופוגרפיה מחייבת זאת. תותר בניית 2 קומות על קומת עמודים נמוכה מבלי לשנות אחוז הבניה המותר במגרשים שגגות בניניהם יהיו נמוכים במספר מטרים מגובה הכביש. ה. הבנינים יכוסו בגגות רעפים או בטון למיניהם או כל גגות אחרים ופרט לגגות מצופים זפת וסיד." בקשת הבנייה של המשיבים, כמו גם התנגדויות העוררים והתייחסותה של המשיבה מס' 1 (להלן: "הוועדה המקומית") לבקשה, היו כולם לסעיף 14(א) לתקנון התכנית, והדיון בפנינו נסב סביב הסוגיה האם הגובה של המבנה המוצע, אכן תואם את הוראות סעיף זה. המשיבים והוועדה המקומית סברו כי המדובר בסעיף המתיר קומת מסד, קומת עמודים ומעליה קומת מגורים, ועל כן ניתן היה לפרסם הקלה בקומה, ולבנות שלוש קומות בחתך (בנוסף לקומת המסד). העוררים לא חלקו על קביעה זו, אלא שהם סברו כי הגובה חורג מהמותר על פי התכנית. בא כוחם המלומד של העוררים טען כי הוראותיה של התכנית הכללית לגובה בניינים בעיר חיפה, חפ/מק/1400גב, אינה חלה על המגרש, מאחר וקיימות הוראות ספציפיות הקובעות את גובה המבנים המותר במקום. לטענת העוררים, הבקשה כוללת סטיה בגובה, אשר לא ראוי היה לאשרה (גם אם אין בכך משום סטיה ניכרת). המשיבים, מצדם, סבורים כי הבקשה תואמת את הוראות התכנית. למעשה, הם סבורים כי בשל העובדה כי קיים שיפוע של למעלה מ-35% במגרש, מותרות למעשה שתי קומות מגורים, ועל כן אין למעשה צורך בהקלה בקומה (הוועדה המקומית סברה כי הנתון העובדתי שגוי, ועל כן דרשה את פרסום ההקלה). ככל שהדבר נוגע לעניין גובה המבנה, טענו המשיבים והוועדה המקומית כי דרך החישוב של גובה המבנה בה נקטה הוועדה המקומית, הינה בהתאם לפרשנות שניתנת לבנייה בשכונת דניה מזה שנים רבות, לרבות במסגרת הליכים שהיו בפני ועדת הערר. על כן, סברו הם כי מן הראוי שטענות העוררים בעניין זה יידחו. בנוסף הועלו טענות נוספות על ידי העוררים, אולם לנוכח המסקנה אליה הגענו, אין אנו סבורים כי יש להתייחס לכך בשלב זה, שכן ממילא לא ניתן היה לאשר את הבקשה, כפי שאושרה על ידי הוועדה המקומית. עיון בתשריט התכנית מגלה כי קיים סימון ברור של מיקום הגבול הצפוני של השטח הכפוף להגבלות אליהן מתייחסים סעיפים 14(ד), 16(ד) ו-16(ה) לתקנון התכנית. הקו עובר לאורך רחוב הולנד, וממערב, לאורך רחוב משה סנה. כל מה שנמצא מדרום לרחובות אלו (ורחוב אסתר רבין, בהיותו הרחוב הדרומי ביותר בשכונה, עונה על הגדרה זו), נמצאים בתחום המגבלות הנ"ל. הוועדה המקומית לא ידעה להשיב מה מקור החלטת השרים הנ"ל. עם זאת, בדיקה אותה ערכנו מגלה כי תכנית המתאר הארצית לגנים לאומיים, שמורות טבע ושמורות נוף מס' תמ"א 8, קובעת כי השטח בו נמצא הרחוב, הינו "גן לאומי מוכרז", שהוא גן לאומי אשר הוכרז לפי חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, תשכ"ג-1963 (ומכאן האמירה כי המדובר בהחלטת השרים בעניין הפארק הלאומי). ככל הנראה, הוראות התכנית לגבי אזור זה נועדו לצמצם את הפגיעה שתיצור הבנייה בתחום הגן הלאומי. לפיכך, הוראות סעיף 14(א) לתקנון התכנית כלל אינן רלוונטיות למגרש שבפנינו. אין המדובר בעניין חדש, שכן ועדת ערר זו (יו"ר הוועדה עו"ד פרזנצ'בסקי, והחברים שמחה אפק ויגאל נויפלד), כבר קבעה בעבר כי סעיף זה אינו רלוונטי לבתים ברחוב אסתר רבין, במסגרת ערר 147/04 הבר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה ואח', כי הסעיף הרלוונטי הוא סעיף 14(ד) (סעיף 14 להחלטה): "ב. תוכנית חפ1411/ב' איננה קובעת הוראות לגבי גובה הקומות ו/או קומת העמודים וההתייחסות היחידה לנושא הגובה מופיעה בס' 14(א) אשר איננו ישים לבתים שברח' אסתר רבין עליהם חל ס' 14(ד). התוכנית איננה קובעת כל הוראה בנושא גובה המבנה וגובה הקומות וההוראה היחידה, שבס' 14(ד) קובעת את מספר הקומות המותרות בלבד. הקביעה כי גובה המבנה יהיה נמוך מגובה פני הכביש, אינה קובעת גובה מחייב אלא מציבה תנאי לחלות סעיף זה. ג. לפיכך, אין אנו מקבלים את עמדת המשיבים כי תוכנית חפ1400/גב' איננה חלה על שטח זה. הוראת ס' 2.4 בתוכנית חפ1400/גב' חלה רק במקום בו נקבעה הוראה מחייבת לגבי אופן חישוב גובה המבנה או נקבע גובה אבסולוטי. כאשר בתוכנית חפ1141/ב' אין התיחסות למבנה כגון זה שבפנינו, אין מנוס מלפנות לתוכנית חפ1400/גב' המהווה תוכנית משלימה לצורך חישוב גובה המבנה. ד. לפיכך גובה המבנה הינו בהתאם להוראות תוכנית חפ1400/גב' דהיינו 10.8 מ' בלבד לפי חישוב של 3 קומות בגובה ממוצע של 3 מ' לכל קומה ומסד של 1.80 מ'. כמובן שכל האמור לעיל כפוף למגבלה של ס' 14(ד), דהיינו שגובה המבנה כולו נמוך ממפלס הכביש." ראוי להדגיש, כי בפרשת הבר הנ"ל המדובר היה במגרש הנמצא בצד הנמוך של הכביש, אשר לפי האמור בהחלטה, היה אמור להיבנות כאשר הוא כולו נמצא מתחת למפלס הכביש. במקרה שבפנינו המדובר במגרש הנמצא בצד הגבוה של הכביש, ועל כן לא מתאפשרת בנייה בגובה של שתי קומות, אלא רק קומה אחת, ובחלק הנמוך של המגרש, קומה אחת מעל קומת עמודים נמוכה. הבקשה שבפנינו מציגה בנייה בגובה של שלוש קומות, הן בחלק הגבוה של המגרש, והן בחלק הנמוך שלו (למעשה, בחתכים מסוימים ניתן לראות גם ארבע קומות - במרחק של 13-15 מ' ממפגש קווי הבניין הצפון מערביים, מתוכננות בבירור 4 קומות בחתך. ניתן לראות זאת גם בחזית המערבית). תקנה 2(8) לתקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס"ב-2002, קובעת כי תוספת קומות לא תהווה סטיה ניכרת, בכפוף לתנאים הבאים: "(א) הבניין, לאחר הוספת הקומות, משתלב בסביבה הקרובה; (ב) מספר הקומות הוא בהתאם למפורט בטבלה להלן: מספר הקומות המותר לפי, מספר הקומות, לרבות קומת התכנית, למעט קומת מרתף עמודים מפולשת, שמותר ולרבות קומת עמודים מפולשת להוסיף בהקלה 1 עד 2 1 3 עד 4 2 5 עד 9 3 10 עד 15 4 16 ומעלה 5 על אף האמור בפסקת משנה זו, הוספת קומות מרתף הכוללות שטחי שירות בלבד והוספת קומה אחת שגובהה עד 2.20 מטרים נטו בבניינים שגובהם לאחר מתן ההקלה 16 קומות ומעלה, לא תיחשב כתוספת קומה לעניין תקנות אלה; "מרתף" - חלק מבניין, שהחלל בין רצפתו לתחתית תקרתו נמצא כולו או חלקו מתחת למפלס פני הקרקע המתוכננים או פני הרחוב לאורך יותר מפאה אחת של החלל, ושפני תקרתו אינם גבוהים יותר מ-1.20 מטרים מפני הקרקע האמורים או מפני הרחוב." כאמור, התכנית מאפשרת, בשטח בו נמצא הרחוב, בנייה של קומה אחת בלבד בחלק הגבוה של המגרש, וקומה אחת מעל קומת עמודים, בחלק הנמוך של זה. על כן, המקסימום אותו ניתן להתיר בחלק הגבוה של המגרש, לרבות קומת עמודים, הוא שתי קומות. בפועל, הבקשה כוללת שלוש קומות (לפחות) בחלק הגבוה של המגרש. על כן, המדובר בסטיה ניכרת מהוראות התכנית החלה, אותה לא ניתן להתיר. אשר על כן, אנו קובעים כי יש לבטל את החלטת הוועדה המקומית להתיר את הבנייה, מאחר וזו כוללת סטיה ניכרת. יש לאפשר בנייה התואמת את הוראות התכנית, המתייחסת לאזור הכלול בתחום המגבלות, בהתאם להחלטת השרים לגבי הפארק הלאומי, ולא על פי האמור בסעיף 14(א) לתקנון התכנית. הואיל והערר התקבל שלא מהנמוקים שנטענו על ידי העוררים, אין אנו מוצאים לנכון לעשות צו להוצאות. בניההיתר בניה