בקשה להיתר בנייה לביצוע עבודות שיפוץ נרחבות בבית מגורים ובין היתר הוגשו בקשות לשלוש הקלות: שתי הקלות בקווי הבניין הצפוני והמזרחי לשם הכשרת מצב קיים, וכן הקלה לבניית ממ"ד מעבר לקווי הבנייה, עד למרחק של 1.36 מ' מגבול המגרש במקום 5 מטר לפי דרישת התוכנית. העוררת התנגדה לבקשה להיתר לפי סעיף 2(ב) לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל- 1970, ולפיכך, לפי הלכת "צומת האלופים", אין לה זכות ערר לועדת ערר זו, זולת אם הטענה שבפיה היא נגד ההקלות, או כי הבקשה להיתר שאושרה נוגדת את התוכניות החלות במקום. הטענה המרכזית של העוררת הינה נגד אישור ההקלה לממ"ד, כאשר זו אינה מתמקדת בבנייתו עד למרחק של 1.36 מ' מגבול החלקה, אלא במיקומו של הממ"ד. כאן המקום לציין, כי מלכתחילה המשיבים כלל לא התכוונו לבנות ממ"ד במהלך ובמסגרת שיפוץ ביתם, אלא שהדבר נכפה עליהם על ידי שלטונות פיקוד העורף, אשר דרשו את בנייתו כתנאי למתן אישור להיתר. המשיבים מבקשים למקם את הממ"ד על גבול אמצע החלקה, בקו המשכי לקיר המשותף הקיים. העוררת מתנגדת למיקום זה וטוענת כי הדבר יגרום להחשכת מטבחה ולמניעת אוויר/ אוורור מהמטבח, וכי הדבר אף יגרום לפגיעה בהנאתה בגינה המצויה מדרום לממ"ד המבוקש. כמו כן טוענת העוררת נגד הגובה של הממ"ד אשר עתיד להתרומם לטענתה לגובה של כ- 4 מ' מעל לגינתה ובנוסף טוענת העוררת כי בניית הממ"ד במיקומו המבוקש יפגע בקו הביוב המצוי במקום. מכל הסיבות האמורות טוענת העוררת כי אין לאשר את בניית הממ"ד במיקום המבוקש, וכי יש להזיז אותו צפונה, כך שזה יתרחק מגבול המגרש עם העוררת. לחלופין מציעה העוררת כי הממ"ד ייבנה בחזית הבניין. על בסיס תשריט היתר הבנייה שהוצג בפנינו במהלך הדיון וטיעוני הצדדים שנטענו בהרחבה, החלטנו לדחות את הערר בקשר להקלה להקמת הממ"ד וליתר דיוק - בקשר למיקומו. המחוקק רואה חשיבות עליונה בבניית מרחבים דירתיים מוגנים, כאמצעי היעיל ביותר להגנה מפני התקפות על העורף. הדבר בא לידי ביטוי בשורה ארוכה של תיקוני חקיקה שנעשו לאחר מלחמת המפרץ הראשונה, שעה בה תפיסת ההגנה באמצעות ממ"ד באה לעולם, והחליפה את התפיסה המסורתית של בניית מקלטים. כך בין היתר נקבע בסעיף 79 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה- 1965, בסעיף 151(ג), כי הוספת שטחי שרות לשם בניית ממ"ד לא תהווה סטייה ניכרת מתוכנית, כאשר בד בבד נקבע בתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכנית ובהיתרים) התשנ"ב- 1992, כי שטח הממ"ד הנדרש לפי תקנות ההתגוננות האזרחית ייחשב כשטח שרות (סעיף 9(ד)(1) לתקנות). כמו כן נקבע בסעיף 4(ג) לתקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתוכנית) התשס"ב- 2002, כי בניית מרחב מוגן כתוספת לבניין קיים בחריגה מקווי הבניין הקבועים בתוכנית לא תהווה סטייה ניכרת מהתוכנית. יצוין כי מקלט אינו משמש כתחליף לממ"ד משמע, קיומו של מקלט בבניין אינו שולל בניית ממ"ד, והכרה בשטח הממ"ד הנדרש לפי תקנות ההתגוננות האזרחית כשטח שרות. כך נקבע לאחרונה על ידי ועדת ערר מחוז ירושלים בראשותו של גלעד הס בערר 25/09 (י-ם) לנג נ' רשות הריוי לתכנון ובנייה ירושלים (). סעיף 4(ג) לתקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתוכנית) התשס"ב- 2002מלמד, כי המחוקק צפה את האפשרות כי בניית ממ"ד כתוספת לבניין קיים יחייב במקרים רבים את בנייתו בתוך מרווחי הבנייה, כאילוץ תיכנוני. למרות שתקנות סטייה ניכרת מתירות בנייה של ממ"ד בתוך מרווחי הבנייה יש לזכור כי הדבר אינו רצוי מבחינה תיכנונית. לפיכך יש להתיר זאת רק בהעדר חלופה למיקום הממ"ד בתוך קווי הבנין. השתכנענו כי לא קיים מקום חלופי ראוי לבניית הממ"ד. הצעת העוררים, למקם את הממ"ד בחזית הבניין הינו פתרון גרוע מבחינה תכנונית, הן לענין השתלבותו בבניין הקיים ובעיקר לנוכח הפגיעה הקשה במראה החזית. לענין השאלה אם למקם את הממ"ד במקום המבוקש או להזיזו צפונה, ובכך להרחיקו מגבול המגרש עם העוררת, אנו בדעה כי המקום שנבחר הינו הטוב והנכון ביותר מבחינה תיכנונית. מיקום זה של הממ"ד שומר על התפיסה התיכנונית הבסיסית הקיימת היום, לפיה שני הבתים בנויים בקיר משותף בגבול המגרשים. אם וכאשר ייבנה בעתיד ממ"ד לדירת העוררת, ייצמד זה לממ"ד של המשיבה, ובכך ישתלבו שני הממ"דים בבניין הקיים. הזזת הממ"ד לכיוון צפון ייצור בעתיד, כאשר ייבנה ממ"ד לבית העוררת, חצר פנימית בלתי מנוצלת וכמעט בלתי נגישה, תוצאה שהיא בלתי רצויה ולא נכונה מבחינה תיכנונית. לדעתנו טענות העוררת כי מיקומו המבוקש של הממ"ד יסתיר את האור והאוויר במטבח של העוררת הינה טענה בלתי מבוססת אשר קיים ספק רב באשר לנכונותה, ובעיקר לנוכח העובדה כי חלון המטבח פונה לכיוון מזרח, וכאשר קיר הממ"ד מצוי צפונית לחלון זה. מכל מקום, גם אם נגרמת פגיעה כל שהיא בעוררת, המדובר בפגיעה קלה ולא משמעותית, וכאשר אנו שוקלים פגיעה זו מול הצורך החיוני בהקמת הממ"ד, והיתרונות התיכנוניים המובהקים למיקומו במקום המבוקש, הכף נוטה באופן ברור בעד אישורו במקום המבוקש. בקשר לטענה כי הממ"ד ייבנה על קו הביוב, אנו מורים למשיבים להגיש לאישור הועדה המקומית תוכנית מפורטת להסתת קו הביוב הקיים, אשר תהווה חלק מהיתר הבנייה, כך שהממ"ד לא ייבנה מעליו. הסתת קו הביוב יתבצע על חשבון המשיבים גם אם הדבר ידרוש ביצוע עבודות בגינת העוררת, ובמקרה כאמור יהיה על המשיבה להחזיר את מצב הגינה לקדמותה. לפיכך אנו דוחים את הערר בקשר להקלה להקמת הממ"ד בתוך מרווחי הבנייה, ומאשרים את בנייתו במקום המסומן בתשריט הבקשה להיתר. עם זאת אנו מורים כי הממ"ד יוקטן באופן ששטחו הפנימי נטו יהיה בגודל המזערי הנדרש על ידי שלטונות פיקוד העורף, קרי - 9 מ"ר. באשר לגובה של הממ"ד, על פי הבקשה להיתר שהוצגה בפנינו, רצפת הממ"ד תיבנה בהמשך לרצפת דירת המשיבים, וגובה הממ"ד יהיה כ- 3.25 מ' ברוטו. תקרת הממ"ד תגיע עד לגובה רצפת הקומה השנייה, ולפיכך גובה זה הוא הנכון ביותר מבחינה ארכיטקטונית, ואין אנו רואים מקום להתערב בגובה זה. טענת העוררת כי גובה ממ"ד יהיה 4 מ' אינה נכונה מבחינה עובדתית. כפי שהתברר במהלך הדיון, על פי טבלת חישוב השטחים שבתסריט אכן קיימים בבית המבוקש כעשרה מטר שטחים עיקריים מעבר למותר על פי התוכנית החלה במקום. לפיכך אנו מורים למשיבים לתקן את הבקשה להיתר הבנייה, באופן שתציג שטחי בנייה עיקריים התואמים את התוכנית החלה במקום, דהיינו, 81.6 מ"ר לקומה. ככל שבקשה מתוקנת זו לא תדרוש שינוי בבינוי , כפי שטענו המשיבים במהלך הדיון (לטענתם המדובר בהצגה שגויה של סוגי השטחים בטבלת חישוב השטחים) ניתן יהיה לבצע תיקון זה במסגרת מילוי אחר תנאי ההיתר. בטענות הקנייניות אשר הועלו על ידי העוררת אין בדעתנו לדון שכן, אין אנו מוסמכים להכריע בהן. סוף דבר אנו דוחים את הערר, בכפוף לתנאים דלעיל לענין קו הביוב ותיקון נושא שטחי הבנייה. בניהשיפוצניקשיפוציםהיתר בניה