כל עוד לא נמצא בידי מבצע הפעולה מסמך המתיר את הבנייה, אין הוא יכול להסיק כי הוא זכאי לבצעה, על סמך החלטה של רשות רישוי, שכן זו עדיין יכולה להשתנות או להתבטל. דברים ברורים ביותר נפסקו בעניין זה על ידי בית המשפט העליון, בבג"ץ 529/80 ברוריה גרצברג נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה "המרכז" ואח', פ"ד לה(2) 491, 498 "לבסוף טען מר סער, שהחלטת הוועדה המקומית, אשר ניתנה ביום 15.6.80, כמוה כמתן היתר בנייה לעותרת, והוועדה המקומית לא הייתה רשאית לחזור בה מהחלטה זו. לטענת עורך הדין סער שגתה הוועדה המקומית בהחלטתה האחרונה, כשהייתה סבורה, שאין לה סמכות לדון שנית בעניין, אחרי שהוועדה המחוזית דחתה את הערר הקודם של העותרת. גם טענות אלה אינן מבוססות. כפי שנפסק לא פעם, היתר בנייה פירושו מסמך בכתב, שהוצא על-ידי ועדה מקומית, המתיר את הבנייה, וכל עוד מסמך כזה לא נמסר לידי מבקש ההיתר, הרי אין בידו היתר בנייה." דברים אלו חודדו על ידי בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה, בעת"מ (חי') 323/01 פלא פון תקשורת בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה "רכס הכרמל": "אין ספק, שמתן היתר על ידי רשות התכנון פירושו לא רק חתימת ההיתר באופן הקבוע בסעיף 18 לתקנות התכנון והבניה, אלא גם מסירתו לידי מבקש ההיתר, העותרת במקרה הנוכחי. " בניהמסמכיםהיתר בניה