סמכותה של ועדת הערר להתלות היתרי בנייה הוועדה המקומית טענה כי אין בסמכותה של ועדת הערר להתלות היתר בנייה שהוצא על ידה. טענה זו יש לדחות מכל וכל, וזאת מעבר לעובדה כי ממילא ההיתר שהוצא על ידה הינו בלתי חוקי, מאחר והוצא לאחר שהוגש ערר על ידי העוררת. תקנה 16 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן: "תקנות בקשה להיתר"), קבעות כי בסמכותה של הוועדה המקומית לתת היתר, לסרב לתיתו, לתקנו, לשנותו, להתלותו או לבטלו לפי סעיף 216 לחוק, בין השאר, מסיבות המפורטות בסעיף. תקנה זו פורשה בהרחבה, ובלבד שהמדובר בנושאים טכניים הקשורים בביצוע הבנייה. בע"א 630/97 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נהריה נ' שיר הצפון חברה לבניה בע"מ ואח', פ"ד נב(3) 399, 407, קובע בית המשפט העליון את הכלל בנושא: המילים "בין השאר" בתחילת תקנה 16(א), שהודגשו לעיל, מלמדות שרשימת 18 התנאים המנויים לאחר מכן, אינה רשימה סופית וממצה וניתן להוסיף עליה. עיקרו של ערעור זה, כפי שהונח לפנינו, עומד על אופיים ועל תוכנם של תנאים נוספים אלה, כאשר לכאורה, ולכאורה בלבד, אין בתקנה מגבלה על התוכן האפשרי של תנאים נוספים להיתר הבנייה. התנאים המפורטים בתקנות משנה (1)-(18) לתקנה 16(א), כרוכים בפעולות בנייה או קשורים לפעולות האמורות להתבצע באתר הבנייה. תנאים אלה, כקביעת בית-משפט קמא, הם תנאים בעלי צביון טכני במהותם, הבאים להבטיח ביצוע בטיחותי יעיל, המשתלב בהגנה ובשמירה על צורכי הציבור והסביבה, של בעל ההיתר בעת ביצוע הבנייה על-פי ההיתר." כאשר מוצא היתר להריסה של מבנה, אשר לכאורה יש צורך בשימורו (ובשלב הגשת הערר, לא היה ברור האם אכן זהו המצב), וזאת בניגוד להוראה מפורשת בתמ"א, לוועדת הערר הסמכות לדון בערר (בהתאם להלכה שנקבעה בעת"מ (חי') 136/00 צומת האלופים בע"מ נ' ועדת הערר המחוזית - מחוז חיפה ואח', פד"מ תש"ס (2000), 405). הואיל ולוועדת הערר יש סמכות לכאורה לדון בערר, יש לה סמכות להיכנס בנעליה של הוועדה המקומית, ולקבל כל החלטה אשר בסמכותה של זו לקבל. כך נקבע, לדוגמה, בעת"מ (י-ם) 341/01 סונול ישראל בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים ואח', : "הובהר היטב בפסיקתו של בית משפט זה, כי ועדת ערר היא מוסד תכנון לפי חוק התכנון והבניה. לפי סעיף 12ב(א) לחוק משתרעת סמכותה של ועדת הערר, בכל הנוגע להחלטות הועדה המקומית, על כל ענין שבו ניתנת בחוק התכנון והבניה זכות ערר על החלטות הועדה המקומית. אישור תכנית או דחייתה הוא ענין למוסד תכנון על-פי החוק, וועדת הערר, כך נאמר, היא בכלל מוסדות התכנון. ועדת הערר רשאית כמוסד תכנון ב"דרגת ערעור" על החלטות הועדה המקומית לשים את שיקול דעתה התכנוני במקום שיקול דעתה של הועדה המקומית. אין לועדה המקומית יתרון בענין זה על ועדת הערר שמפעילה "ביקורת מינהלית ותכנונית" על החלטות הועדה המקומית, להבדיל מן הביקורת השיפוטית שמפעילים בתי המשפט המינהליים ובית הדין הגבוה לצדק, לפי הענין" וכך קבע בית המשפט העליון בעע"ם 402/03 עמותת העצמאים באילת (לשכת המסחר) נ' ועדת ערר מחוז דרום ואח', פ"ד נח(3) 199: "בהקשר זה יצוין, שועדת הערר היא מוסד התכנון הבכיר והמקצועי לעניין אישורים לשימוש חורג. בהרכב הוועדה הושם דגש על מומחיות חבריה בענייני תכנון ובניה (ר' סעיף 12א לחוק). ועדת הערר מצויה מעל הוועדה המקומית בהיררכיה התכנונית, והחלטתה של ועדת הערר שעניינה שימוש חורג היא החלטה סופית מטעם רשויות התכנון. במסגרת סמכותה של ועדת הערר, במסגרת ערר שהוגש לה, היא רשמית להחליף את שיקול דעתה התכנוני של הוועדה המקומית בשיקול דעתה התכנוני שלה, ולקבל החלטה תכנונית אחרת מזו שקיבלה הוועדה המקומית" 3. הוועדה המקומית סבורה כי במקרה שבו היא הוציאה היתר בנייה בלתי חוקי, אין שום אפשרות לבטלו, אלא באמצעות הוצאת צו שיפוטי. טענה זו אין לקבל. כאמור, בהינתן כי לוועדת הערר סמכות לדון בערר, היא מוסמכת לקבל כל החלטה שהוועדה המקומית יכולה לקבל. אם הוועדה המקומית מוסמכת להתלות היתר (והיא אכן מוסמכת לעשות כן, כאמור, בכפוף לקביעות של תקנה 16 לתקנות בקשה להיתר), אזי גם ועדת הערר מוסמכת לעשות כן. 4. פרשנות אחרת לא רק שיוצרת אבסורד לפיו כל פעם שהוועדה המקומית חוטאת בהוצאת היתר בלתי חוקי, האזרח משלם את המחיר, והוא מטורטר לבתי המשפט בניסיון לעצור את מחדליה, היא גם גורמת לכך שנשללת ממנו האפשרות להתדיין בערכאה מינהלית נוספת. זוהי פרשנות המנוגדת לתכלית החקיקה אשר יצרה את מוסד ועדת הערר, והיא בלתי סבירה לחלוטין. 5. דברים אלו נכונים בוודאי כאשר המדובר בהליך בלתי הפיך, כדוגמת הריסת מבנה, אשר היתר להוצאתו נעשה באופן הנוגד את הוראות התכניות החלות על הקרקע. אם זהו המצב, מדוע יש לשלוח את המתנגד להתדיין בפני ערכאה מינהלית, אשר סמכויות ההתערבות שלה מוגבלות לעילות ההתערבות המינהלית, ולא לאפשר קיומו של דיון בפני ערכאה תכנונית? ברור כי הדבר נותן כוח בלתי סביר בידיה של הוועדה המקומית, אשר יכולה בדרך זו לפגוע בזכויות מוקנות של מתנגדים, על ידי הפעולה הפשוטה של חתימה על היתר בלתי חוקי, ולהביא לכך כי המתנגדים יוצבו בפני עובדה מוגמרת, כאשר הבניין ייהרס בטרם ניתן יהיה לבחון את טענותיהם לגופן. כאמור, זוהי פרשנות שאין להסכים לה. 6. על כן, אנו דוחים את טענות הוועדה המקומית בעניין זה. החלטת ועדת הערר ניתנה מכוח סמכותה על פי דין. זאת מעבר לעובדה שהיא כלל לא נדרשה, שכן ההיתר הוצא בניגוד להוראה מפורשת בדין. לפיכך, אנו דוחים את טענות הוועדה המקומית לבטל את ההחלטה בשל חוסר סמכות. בניההיתר בניהעררועדת ערר