בקשה לאשר תכנית לסגירת עמודים, תוספות בניה, מרפסות זיזיות, תוספת קומה, עלית גג, מעלית וחניות בהתאם לתמ"א 38 (שינוי מס' 1). כל זאת במקרקעין הידועים כחלקה 36 בגוש 10763, רח' נעמי 6 בחיפה. הועדה אישרה את הבקשה בכפוף לתנאים, ביניהם ציפוי חזיתות הבניין וציפוי קשיח, אישורים שונים ועוד. העוררים, המתנגדים לבקשה, הינם בעלי הזכויות בדירה בקומה הרביעית והאחרונה, בבניין המצוי מצפון למקרקעין ברח' לאה 29. תוואי השטח, משתפל מצפון דרומה כך שהמקרקעין נשוא הערר נמוכים ממקרקעי העוררים. הבניין בו דירתם של העוררים בנוי באופן לא רגולרי כך שסלון ביתם הנמצא בחלק הדרומי יוצא למרפסת לא מקורה ועמודת המרפסות הללו בולטת באופן יחסי לדופן הדרומית של הבניין. כפועל יוצא מכך, המרחק לגבול המגרש מהמרפסת, נע באלכסון שבין 2 מ' ל - 4 מ', כאשר חזיתה וחזית הסלון מופנים לכיוון דרום מערב. הבקשה, נשוא הערר כוללת כמפורט לעיל גם תוספת קומה (קומת פנטהאוז) ועליית גג מעליה, סך הכל מתוכננות בתוספת לגובה שתי דירות דו - קומתיות, וכן דירות בקומת הקרקע. תמצית טענות העוררים במקרקעין מותר לבנות על פי התכניות התקפות שלוש קומות מעל קומת עמודים מפולשת וגובה הבניין המותר 13.8 מ'. המרווח הקבוע לכיוון רח' נעמי (דרומה) הינו 5 מ', לכיוון מדרגות מרים (מערבה) 10 מ' ומרווח צדדי של 4 מ'. ההחלטה שהתקבלה על ידי הועדה המקומית הינה שרירותית, בלתי מנומקת ולא נערך כלל דיון בוועדה בעניין הבקשה. הבינוי המוצע חורג מהסביבה ואינו משתלב בה ולכן מהווה סטייה ניכרת. סביבת הנכס הינה סביבה המאופיינת במבנים, לרוב בגובה של 3 - 4 קומות כאשר הבנייה השלטת הינה בנייה של גג שטוח, ללא עליית גג. החריגה בקומות ובגובה, בשילוב עם עליית גג מביאה לבינוי החריג מסביבתו. הבינוי המוצע גורם להסתרת נוף מהותית לדירת העוררים, לפגיעה בפרטיות ולהצללה. דירת העוררים הינה דירת פנטהאוז המצויה בקומה העליונה של הבניין, קיימת סמיכות רבה בין המבנים באופן שהמרחק בין מרפסת דירת העוררים לבין בניין המשיבים הינו כ - 7.68 מ' ומרפסת דירת העוררים גבוהה מגג בניין המשיבים בכ - 2 מ'. מהחלונות הדרומיים וממרפסת דירת העוררים נשקף נוף ים מרשים ופתוח - זהו נוף ייחודי המהווה נכס חשוב של העוררת, לדירת העוררים נוף שונה גם מכיוונים אחרים, אולם הנוף הדרומי הינו ייחודי שכן מדובר בנוף ים ובנוף פתוח איכותי. הבינוי המוצע מציע תוספת גובה של 6 מ' ובהתאם מביא למצב בו מול דירת העוררים נבנה מגדל מגורים החורג מגובה ומספר הקומות המותר. שני הפנטהאוזים המבוקשים כוללים פתחים המשקיפים לדירת העוררים ובכך פוגעים בפרטיות העוררים בצורה חריפה. אישור הבקשה על פי תמ"א 38 באופן אוטומטי ללא בחינת אלטרנטיביות תכנוניות, שיקול דעת והתחשבות בשכנים מהווה כשל בתפקוד הועדה המקומית. תמצית עמדת המשיבים בבניין נשוא הערר קיימות כיום 3 קומות מעל קומת כניסה, על פי תכניות המתאר המקומיות החלות במקרקעין, מותרת בניה של 4 קומות ותוספת עלית גג. על פי תכנית המתאר חפ/229/י מותרת עלית גג בגובה 3 מ' ומאחר ומבוקשת קומה נוספת אחת בלבד אזי לא ניתן לומר כי התוצאה תהיה מבנה חריג לסביבה. כך או אחרת, זכויות מכוח תמ"א 38 אינן יכולות להיחשב סטייה ניכרת, שכן הן תואמות תכנית. אין זה מדויק לומר שמרבית המבנים הם בני 3 - 4 קומות, אכן קיימים מבנים בני 3 קומות מעל קומת כניסה, אולם חלק לא מבוטל של המבנים כמו זה של העוררים למשל הם בני 4 קומות מעל קומת כניסה. כמו כן, בסביבת המבנה ניתן לראות ניצנים של חיזוק מבנים על פי תמ"א 38, למשל ברח' לאה 19, רח' רות 30, רח' בועז פינת צפרירים - כל אלה מנצלים זכויות בהתאם למבוקש בבקשה דנן. לא די בקיומן של חלופות אפשריות לבניה במקרקעין, על החלופות להיות כלכליות וישימות מבחינה תכנונית. ככל שקיים ספק באשר לכלכליות החלופות יש לדחותן שהרי בסופו של יום לא ניתן לצפות מהמשיבים המבקשים להגשים את תכליתה של תמ"א 38 ולחזק את ביתם מפני רעידות אדמה לשים את כספם על קרן הצבי. סך הכל מדובר בבקשה מתונה שאינה ממצה את הזכויות המוקנות כיום מכוח תמ"א 39 לאחר תיקוניה. הפגיעה בנוף הנשקף מדירת העוררים מידתית ומתחשבת בתכנון המבנה של העוררים בכך שהיא מתירה את הנוף הנשקף מהמרפסת הפונה לכיוון צפון מערב ולמעשה מתחשבת באופן בו נבנה המבנה בו מתגוררים העוררים. מכל מקום, יש להעדיף את זכות המשיבים להתגונן מפני פגעי מלחמה ורעידות אדמה על פני זכותם הלכאורית של העוררים לנוף בכיוון 360 מעלות. עמדת הועדה המקומית הבקשה להיתר נבחנה בפרוטרוט על ידי הצוות המקצועי לרבות על ידי מהנדס העיר, מדובר בבקשה שהוגשה ב- 27/10/2011 ואושרה לאחר שעברה תהליך מיום 28/05/12. בבניין העוררים ובמקרקעין נשוא הערר ניתן לבנות 3 קומות על קומת עמודים ועליות גג. גם במקרה בו הייתה נוספת עלית גג היה בניין גבוה ממילא מגובהו הקיים. הבניה המוצעת הינה לתוספת גובה של כ - 5.3 מ' מעל גג המבנה הקיים, מתוכם גובהה של הקומה הנוספת הינה כ - 2.8 מ'. ב בשכונה ובאזור ניתנו כבר היתרים לחיזוקי בניין לפי תמ"א 38 הכוללים תוספת קומה ועלית גג כך שלא מדובר בחריג לסביבה ובוודאי לא במציאות של תכנית המתאר העדכנית. תוספות השטחים נדירות הקיימות מופנות כלפי רח' נעמי ולא כלפי בניין העוררים. הפתחים בדירות הנוספות תואמים את הפתחים בדירות הקיימות ובנוסף, חלק ניכר משטחי הבניין הנוספים הינם לסגירת קומת עמודים דבר שאינו פוגע בעוררים ו/או בסביבה. דיון והכרעה ועדת הערר שמעה בהרחבה את הצדדים, דנה בטענותיהם ואף יצאה לסיור בשטח על מנת להתרשם מהם באופן בלתי אמצעי. במסגרת זו, מצאנו בין היתר כי מדירת העוררים נשקף נוף לכמה חזיתות, אחת החזיתות העיקריות הינה החזית הדרומית הכוללת גם נוף פתוח לכיוון הים כמו גם גגו המוזנח של בית המשיבים, בסמיכות מיידית. ממרפסת הסלון של העוררים כמו גם מחדר השינה ומחדר העבודה נשקף נוף לכיוון דרום. כמו כן, נשקף מבית העוררים נוף מכיוונים אחרים ובין היתר נוף צפוני ומזרחי. כמו כן, ראינו כי בסביבה הקרובה קיימים פרויקטים נוספים על פי תמ"א 38 כך שלא מדובר בתכנון יחיד. תמ"א 38 מיטיבה וטבעה מפרה את הכללים התכנוניים והאדריכליים הנוהגים על פי תכניות תקפות, מהווה "אנטי - תכנון", ומאפשרת באופן גורף, ובכפוף לשיקולים ולתנאים הקבועים בה, תוספת אשר מסתכמת היום ל - 2.5 קומות בנוסף לבניה בקומה המפולשת. תוספת שכזו, במסגרת תמ"א, ברי כי יש בה כדי לשנות תכנון נוהג. יחד עם זאת, הפתרון הקבוע בתמ"א הוא הפתרון הנבחר והבלעדי בו נקטה הרשות המבצעת על מנת להכין את העורף ולמגן אותו מפני הסכנה שברעידות אדמה. נזכיר כי פעמים רבות כמו גם בענייננו, אותו מיגון כולל גם מיגון בפני סכנות ביטחוניות שכן הקמת ממ"דים מהווה פתרון הן במישור הבטיחותי והן במישור הביטחוני. על האיזון שקבעה התמ"א ועל מטרותיה נקבע כבר בעבר כדלקמן: "ככלל, כפי שהבהרנו לא אחת, רואה וועדת הערר בחיוב רב יוזמות לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38. בקשות אלה, מגשימות בראש ובראשונה את מטרת העל של תכנית זו ומקדמות את הערכות הציבור הרשויות והמדינה במדרג המוכנות לקראת רעידות אדמה אשר עתידות להתרחש באזורנו. תחזית זו היא העומדת בבסיס החלטות הממשלה ומוסדות התכנון כולם בקדמם התמ"א האמורה. אין המדובר בסיסמה בלבד כי אם בסיכון ממשי בפניו עומד הציבור בארץ. כפועל יוצא מהשגת מטרת על זו (או אם תמצי השפעת הלוואי שלה) זוכה בראייתנו הציבור גם בהתחדשות פני אותם בתים ומקום בו ניזומות מספר בקשות בסביבה קרובה (כבענייננו) לאלמנט ההתחדשות משקל משמעותי ומיטיב סה"כ עם הסביבה. גם במקרה דנן בו מדובר ברחוב מעורב מבחינת גובה הבניה, אשר נבנה זה מכבר וזקוק לחיזוק פשוטו כמשמעו, לא מצאנו כי יש במוצע בבקשות כשלעצמן כדי לפגוע באנטרס של שוכניו ועל כל פנים לא מעבר לצפי הטבעי שאמור לקחת דייר/תושב סביר המתגורר בעיר מה עוד כי באותו רחוב הודגמו כמפורט לעיל מבנים אחרים בגובה זה." בערר (מרכז) 43+9/10. ב () 142/08 : "עוד הובהר כי התכנית כוללת החיזוק הנדרש על פי תמ"א 38 ופתרון חניה לכל הדירות בבניין , קיימות כמבוקשות ( וזאת בשונה מהדרישות עפ"י תמ"א 38 למציאת פתרון חניה לדירות החדשות בלבד). בהתחשב בכל האמור ובחשיבות שרואה ועדת הערר לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38, כמו גם במצבו העכשווי של המבנה שהוצג לנו בתמונות, והעובדה כי על פי דין קיימת שארית משמעותית של זכויות בניה אנו רואים לנכון לאשר החלטת הועדה המקומית. איננו סבורים כי יש בשיפוץ ובתוספת המבוקשת כדי להוריד ערכם של בניינים סמוכים, בסופם של דברים עם סיומו של השיפוץ ייתכן ויביא רוח חדשה ותנופה תכנונית גם ליתר השכונה דבר שיביא דווקא לעליית ערך הבתים בה. מכל מקום טענה זו נטענה בעלמא ללא כל תימוכין." ובעניין עררים (מרכז) 30+42/10: "בבסיסה של תמ"א 38 ובראשון לציון גם תכנית רצ/1/ 106 רציונל של עידוד ביצוע חיזוק מבנים על ידי תוספות בניה, כמפורט בסעיף 2 לדברי ההסבר לתכנית: "... הוראות התמ"א קובעות את המסגרת הסטטוטורית שתאפשר מתן היתרי בניה מכוחה, וכן מציעה תמריצים שיעודדו את החיזוק ויאפשרו אותו מבחינה כלכלית. זאת תוך שמירה על איזון בין הצורך לחיזוק ומימונו ובין שיקולים עירוניים רחבים אחרים" כן ראה בסעיף 5 לדברי ההסבר, שם נקבע כדלקמן: "... במסגרת התמריצים לביצוע החיזוק, מציעה התמ"א תוספות בניה למבני מגורים קיימים (סעיף 11) ולמבנים שאינם מיועדים למגורים (סעיף 14). למבני מגורים מציעה התמ"א שני סוגים של תוספות: תוספת יחידות דיור למבנה (כמפורט בסעיף 11.1) והרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה (כמפורט בסעיף 11.2). במבנים שאינם מיועדים למגורים מציעה התמ"א תוספת בשטח בניה של קומה טיפוסית. בכך מאפשרת התמ"א להתגבר על מיצוי זכויות הבניה ומהווה תמריץ לחיזוק מבנים" למותר לציין כי היוזמה המקורית לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38 לא צלחה באופן נרחב וזאת בין היתר, כנראה, בשל היעדר תמריצים מספקים ולאור האמור תוקנה התמ"א לאחרונה בשינוי מס' 2 אשר מאפשר ניצול הזכויות המוגברות על פיה גם בבניית בניין חדש, חלף בניין ישן אשר חיזוקו נדרש על פי תנאיה, וכן הותרה תוספת כפולה של זכויות הן בקומה המפולשת והן בקומה הנוספת על פי התמ"א (דבר שהיה חלופי על פי נוסחה המקורי של התמ"א). גם יוזמה זו משודרגת מקומית ונשקל שדרוגה ברמה הארצית באופן שתיווספנה זכויות רבות יותר על מנת להפוך את החיזוק והפרויקטים הנגזרים ממנו כלכליים יותר. במצב דברים זה טענותיהם של העוררים לפיהם עניינה של הועדה המקומית בחיזוק המבנה ותו לא ועליה להימנע מאישור יחידות דיור נוספות, הינן בבחינת מס שפתיים בלבד שלא לומר אנכרוניסטיות. ברי כי על מנת לחזק מבנים יש לגרום לכך שאותו חיזוק יהא כלכלי ואותה כלכליות נעוצה בראש ובראשונה בתוספת זכויות בניה. יחד עם זאת הובהר: "...לצד הוראות אלה קובעת התמ"א מערכת של שיקול דעת במגוון של תחומים לרשות המקומית ולא מחייבת קבלת כל בקשה לחיזוק מבנים באופן אוטומטי. כך, נקבע בפרק ג' שיקול דעת למוסד התכנון בשמירת זכותו לסרב ליתן היתר ו/או לאשר תכנית מפורטת בשל תנאים ייחודיים ו/או לקבוע אי החלה של התכנית בתחום חלקים ממרחב התכנון המקורי ועוד. התמ"א מקדמת האינטרס הציבורי החשוב של חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, תוך קביעת מנגנון מאזן של תמריצים לצורך ביצוע החיזוק "במחיר" של תוספת זכויות, על כל השלכותיה." (ר' 345/10 נעמה וניר זהבי נ' הוועדה המקומית הוד השרון ואח'). תוצאה של הסתרת הנוף, לא מונעת ברגיל קידום פרויקטים על פי התמ"א. אנו סבורים כי מקום בו מדובר בנוף ייחודי אשר מהווה חלק משמעותי ממאפייניו ובעקיפין - מערכו של בית מגורים, יש להעדיף אפשרות המשמרת לכל הפחות את חלקו. ונסביר: ברגיל אנו סבורים כי למאן דהוא אין זכות קנויה לנוף מקום בו מדובר בישוב אורבאני. קביעה זו נתמכת בפסיקה ענפה ראה למשל דבריו של ביהמ"ש המחוזי בנצרת שכבר קבע כי : "אף תושב אינו יכול לצפות כי השכונה הקטנה והשקטה בה בחר לבנות את ביתו תישאר תמיד כך. ישנה התפתחות מתמדת. קיימים התרחבות גידול ושינויים. אל השכונה באים לגור תושבים חדשים ולא תמיד מאותו מרקם חברתי וסוציאלי של הוותיקים. אי אפשר לעצור את החיים ואת השינויים אלא בגבולות שהחוק מתיר." עת"מ 134/01 הרב שיק נ' הוועדה המקומית גליל מזרחי. עוד נפנה להלכה שנפסקה בבית המשפט העליון ולפיה: "כל מי שבא להתגורר בעיר צריך לקחת בחשבון, בצד התועלת הצומחת לו ולאחרים מרשת הכבישים, גם את הרעש והזיהום הנגרמים על-ידי המכוניות. כך אם רחוב נעשה סואן ורועש יותר, בעקבות התפתחות של אזור מסוים, וכך גם אם נסלל כביש בפאתי העיר מכוח תכנית חדשה. גם מי שבא להתגורר במקום שקט בפאתי העיר צריך לקחת בחשבון שהעיר תתפתח, כבישים חדשים ייסללו, ורעש המכוניות ישיג גם אותו." (" 1182/92 ברעלי נ' הועדה המקומית י-ם) כן השווה " (-) 836/06 קופלר ואחר נ' וועדת הערר ואח', שם אישר ביהמ"ש את החלטת וועדת הערר שקבעה: כל צריך וחייב לקחת בחשבון כי יתכן ויינתנו הקלות אשר תפגענה בנוף הקיים לבני ביתו". הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו כענייננו יתרונה היחסי של דירת העוררים נסמך על חריגה מהוראות התכניות החלות במקרקעין. יחד עם זאת, מקום בו ניתן לשמר את אותו נוף מבלי לפגוע בהתכנות פרויקט לחיזוק בניין, אנו סבורים כי יש להעדיף אפשרות זו. ובמה דברים אמורים במקרה שלפנינו הציגו העוררים תכנון אלטרנטיבי לתכנון המוצע. אמנם קיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לעצם הצגתו של אותו תכנון, שכן כתב הערר המתוקן, במסגרתו הוצג התכנון הוגבל לטענות שנטענו כבר בכתב הערר המקורי בלבד, ואולם, לטעמנו, הצגת חלופות מהווה ברגיל חלק ממסגרת הטענות מקום בו מדובר בתכנון בכלל ובתמ"א 38 בפרט, ולכן אנו סבורים כי נכון לבדוק חלופות כאלו ולעניין זה יש לציין כי ועדת הערר נוהגת לפעמים מיוזמתה לבחון אפשרויות תכנוניות נוספות על אלה המוצגות בפניה. נזכיר כי ועדת הערר מהווה מוסד בעל אופי דואלי (תכנוני ומעין שיפוטי), ככזו היא בעלת סמכות מקורית לדון בהיבט התכנוני של בקשה נתונה המובאת לפניה. אלא שבחינת החלופות שהוצגו על ידי העוררים אינה משכנעת כי מדובר בחלופות כלכליות ותכנוניות סבירות. החלופה האחת עניינה בהריסת המקלט הקיים, יצירתה של דירה בעלת מטבח ללא חלון, מדובר בדירות קטנות המוצעות בקומת הקרקע חלקן ללא גינות ובעלות מגוון מצומצם ביותר של כיווני אויר. אותה חלופה יוצרת נכסים פוטנציאליים אשר אינם אטרקטיביים במיוחד באזור קא עסקינן, אשר התכנותם הכלכלית לטעמנו, אינה סבירה. חלופה נוספת שהוצגה עניינה בבניית 3 דירות בקומת העמודים ודירת גג עם מרפסת, כאשר הדירה תיבנה בחלק המזרחי ובכך "תיחסך" רוב ההסתרה. בבקשה נשוא הערר, מדובר על שתי דירות גג ודומנו כי לא ניתן להשוות בין האפשרויות. יש להזכיר כי הבקשה נשוא הערר כוללת שתי דירות, בקומת העמודים, שיפור הדירות בקומות א', ב' ו - ג' ושתי דירות פנטהאוז להן עלית גג. יחד עם זאת, אנו סבורים כי ניתן לשפר את התכנון המוצע באופן שיאפשר מפתח רחב יותר מבית העוררים לכיוון הנוף הייחודי לו הם טוענים מדרום. אפשרות כזאת, אשר מאזנת לטעמנו באופן נכון בין האינטרסים של הצדדים, עשויה לקום במידה ובקומת הפנטהאוז ובקומת עלית הגג תיסוג הקומה כולה מזרחה ב 3.30 מ', עד קו הממ"ד המתוכנן בחלק הדרומי של הדירה המערבית, ובכך יפתח לעוררים מבט שלם יותר מכיוון הסלון ומרפסת הסלון. בנוסף, שיפוע עליית הגג בצד זה יתוכנן ממזרח למערב כך שהגג ייפגש עם הממ"ד בקיר המערבי שלו. יתרת השטח תשמש כמרפסת גג אשר בה המעקה הקדמי לכיוון הנוף יהיה שקוף. לעניין זה יש לציין כי הואיל ומרפסת הסלון של העוררים הפונה לאותו כיוון תחומה בקירות, המהווים אלמנט סגנוני כלשהוא נכון, לדעתנו להמירם באלמנט שקוף כזה או אחר על מנת לקבל אפקט נכון יותר של הנוף אשר נשקף מאותה מרפסת. את אותם המטרים אשר יקוזזו מרצועת הבניה המזרחית ניתן להוסיף בקומת הגג בחלקים הדרומיים או הצפוניים שלו, למיטב הבנת אנשי המקצוע של המשיבים. אנו מבקשים לציין כי נסיגות כנ"ל נדרשות רק מקום בו מדובר בנוף ייחודי. אנו סבורים כי טוב תעשה הועדה המקומית אם תקבע כללים ברורים בנוגע להסתרת הנוף הפתוח, במיוחד לכיוון הים, בשים לב לאינטרסים החשובים והנכונים העומדים בבסיס תכניות מתאר ארציות 38 על שינוייהן, באופן בו ייקבעו כללים לחיזוק ותוספת זכויות מזה תוך שמירה וקביעת נסיגות הכרחיות ככל שהכרחיות מזה. סיכומם של דברים, אנו סבורים כי אינטרס הציבור לחיזוק מבנים על פי התמ"א גובר על אינטרס הפרט לנוף בלתי מוגבל מביתו, במקרים בהם מדובר בנוף ייחודי המהווה מאפיין בסיסי של דירה כמו גם אחד מהמרכיבים המשמעותיים של ערכה נכון לקבוע תיקון פרטני באופן בו תמוזער הפגיעה בנוף. איננו מבטלים את הפגיעה בנוף או את משמעותה הכלכלית אולם באיזון האינטרסים, גובר אינטרס הציבור לפתיחות באופציה בעלת התכנות סבירה ותרופתו של הנפגע הקונקרטי בפגיעה על פי פרק ט' לחוק, לעניין זה. משמעות קביעה לפיה כל אימת שיפגע נוף מדירה נתונה, תיסוג התמ"א מפני הנוף, הינה ריקונה מתוכן בחיפה. עמדת נציגת מתכנן המחוז, הגב' אורית חפר רוגובין: לדעתי, יש להותיר את חלק גג הבניין הקיים הפונה מערבה פנוי מבינוי ברוחב של 10.5 מ' (עד קו פודסט המדרגות המשותפות) בשטח זה תותר מרפסת עם מעקה שקוף. במאזן שבין דירת השכנים ובנין המבקשים ראוי שלא לחסום את הנוף הנשקף מדירת השכנים שכן ערכו האיכותי של הנוף לדירה רב. צמצום התחום המותר לבניה על גג הבניין הקיים מאפשר עדין ניצולו של הגג אם כי בצמצום שטחי הדירות המוצעות. בנוסף יצוין כי ביחס הקרבה בין הבניינים, גם מיקומה של המעלית וגם שיא רכס הגג סמוכים לבניין השכנים ובמדד האיזון שבין שני הצדדים יוותרו אלו כמוצע. תוצאת ההחלטה לפיכך, ברוב דעות חברי הועדה הערר מתקבל מקצתו ונדחה ברובו. הבקשה תתוקן כמפורט בדעת הרוב. הוספת קומותבניהמעליתתוספת קומהתוספת בניהמרפסתגגחניה