עקירת עצים לשימור מבקש ההיתר הפר את החלטת ועדת הערר בדבר שימור עצים; העוררים טענו כי בעת בניית המבנה בשנים 2006-2009 חרג המשיב 2 מהחלטת ועדת הערר ועקר עצים לשימור. המשיב 2 טוען כנגד כי כל העצים נעקרו בהתאם לאישור פקיד היערות ובתיאום עם המשיבה 1. לטעמנו, אכן נראה, כי נעקרו עצים מעבר למה שקבעה ועדת הערר. אלא, שנושא זה אינו רלבנטי לבקשה להיתר שבפנינו. כפי שאוזכר ברקע לעיל, לאחר סיום בניית המבנה, לרבות עקירת העצים, הוכנה ואושרה תכנית נקודתית למקרקעין. תכנית זו כוללת הוראות מפורשות לגבי העצים במקרקעין, ולפיכך היא הנורמה המחייבת החלה על המקרקעין מיום אישורה. 6. מכאן לאחר שאושרה התכנית, הוראותיה הן הקובעות ביחס למקרקעין ולא הוראות החלטות של הוועדה המקומית או ועדת הערר בהליכי רישוי שקדמו לתכנית. 7. בכל מקרה, אף אם נהג המשיב 2 שלא כדין ועקר עצים בשנת 2009 בניגוד להחלטת ועדת הערר, הרי אין בכך בכדי למנוע הנפקת היתר בניה בהתאם לתכנית נקודתית שאושרה בשנת 2011. 8. ייתכן ויש בהתנהגות זו להוות שיקול שלא לאשר בקשה להיתר, ובכך נדון להלן, אבל בהחלט אין בה בכדי לחסום מתן היתר בניה מכוח תכנית מאושרת המתייחסת גם לנושא העצים. נקבע כי תנאי למתן היתר בניה יהיה הכנת נספח מפורט לשתילת עצים בהתאם להוראות התכנית, נספח אשר יאושר על ידי אגף שפ"ע וכן בעל מקצוע מתחום העצים. שימור עציםעקירת עצים / נזק לעצים