תחנת מעבר לפסולת יבשה שאושרה ע"י הועדה המקומית וועדת הערר לפני 7 שנים במסגרת ערר 49/07 וכן במסגרת ערר 331/07, שם נדון ספציפית נושא איחוד החלקות המבוקש גם היום. במסגרת זו החלטנו כדלקמן: "ענייננו בהחלטת הועדה המקומית נתניה (להלן: הועדה המקומית) לסרב לבקשה לאיחוד חלקות הידועות כחלקות 80-84 בגוש 8236 באזור התעשייה קרית אליעזר שבנתניה. במקרקעין הוחלט בשעתו להקים תחנת מעבר לפסולת גושית יבשה (ר' החלטתנו בערר 49/07). במסגרת זו קבענו כי בעניין איחוד החלקות אנו משיבים את הדיון לגורמיה המקצועיים של הועדה המקומית האם הבנוי בבקשה יחייב איחוד חלקות עפ"י זכויות הבניה המוקנות בחלקות השונות המרכיבות את המקרקעין. בדיון בפנינו הבהירו נציגי הועדה המקומית כי האיחוד דרוש על מנת למנוע סטיות מקווי הבניין הן לגבי הבניה המבוקשת היום (אם כי בצורה מינורית), והן לגבי בנייה עתידית. החלטת הועדה המקומית לסרב לאיחוד המבוקש נעדרת כל נימוק תיכנוני. בחינה עניינית מעלה כי היפוכם של דברים. מדובר ב-4 חלקות צמודות המצויות בבעלות אחת והחולט להקים בהם פרויקט אחד. בנסיבות אלה, אנו רואים לנכון לאשר את האיחוד המבוקש ומורים לוועדה המקומית לעשות זאת בהתאם לבקשה שהוגשה אליה ובכפוף לאמור בכל דין." דא-עקא שמשום מה לא נסתייע והעוררת נזקקה לחידוש בקשתה ומכיון שביקשה גם לשנות מקוןי הבנין, נעשה הדבר במסגרת תכנית ע"פ סעיף 62א.א לחוק. העוררת טוענת בתמצית כדלקמן: קיים נוהל לפיו פועלת המשיבה ואינו מאפשר איחוד חלקות השייכות לבעלים 1. המשיבה 1 התעלמה מסיכון חיים ומשלום הציבור שכן המרכז לפינוי אשפה, מפנה גם אשפה רטובה גזם וסוגים נוספים שאינו מורשה בהם, דבר המביא לפליטת גזים רעילים המסכנת את העוררת ואת יתר הסביבה. הועדה המקומית קבעה קביעות לא מנומקות, על פיהן הבקשות מועילות לציבור אולם אלה עומדות בסתירה עובדתית למצב הקיים. היה מן הראוי כי המשיבה תציג את תוצאות בדיקת הניטור המעידות על זיהום אויר ופליטת גז רעיל המסכן חיי אדם, המשיבה התעלמה מטובת ציבור שלם של מפעלים, תלמידי ביה"ס הלומדים סמוך למקום וציבור הגר בשכונות הצמודות למפגע. תמצית עמדת המשיבה 2 למעשה הערר מופנה רק כנגד ההחלטה מיולי 2013 ועניינו בנסיון לבטל 2 החלטות קודמות וחלוטות של ועדת הערר הן בנוגע לעצם השימוש במקרקעין והן בנוגע לאיחוד החלקות. דין הערר להידחות על הסף מבלי לדון בו בכלל. שכן התכנית מצומצמת לקוי בנין ואיחוד חלקות ואילו הערר עוסק בעצם השימוש במקרקעין לתחנת מעבר, נושא זה כבר נידון והוכרע בפני ועדת הערר בעבר. אין כל מניעה עפ"י חוק התכנון והבניה לאשר את איחוד החלקות. שינוי קוי הבנין לקו אפס נועד להגשים את האינטרס הציבורי, שכן כבר בהתאם להיתר הבניה הקיים, קיימת זכות להקמת סככה בתחנת מעבר בקוי בנין של 4 מ' צדדי מערבי ו-5 מ' קדמי צפוני בשנת 2007 נבנתה סככת רשת כזו, ואולם כי לא כיסתה באופן מלא את אזור העבודה פנתה העיריה למשיבה וביקשה להגדיל את הסככה עד גבולות המקרקעין על מנת להקטין מטרד לשכנים, כתוצאה מהיווצרות אבק. לצורך זה הוגשה התכנית המפורטת נשוא התגובה שמטרתה שינוי קוי הבנין, ולשינוי זה אין מטרה אחרת מלבד הגדלת הסככה, לכן האינטרס הציבורי תומך בשינוי קוי הבנין והגדלת הסככה. תמצית עמדת הועדה המקומית מטרת התכנית הינה לאפשר הקמת סככה לקירוי אזור התפעול של תחנת המעבר - קירוי קשיח עם קונסטרוקצית פלדה. הועדה המקומית מוסמכת עפ"י סעיף 62א.א.1 לאשר תכנית איחוד גם מקום בו מדובר בבעלים 1 כעולה מעת"מ (ב"ש) 1765/12/11 קיבוץ אור הנר נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה שמעונים, התחשבות בטובת הכלל נעשית ע"י בדיקת רקע מהות התכנון ולא זהות בעלי המגרשים. במקרה דנן ועדת הערר אישרה את האיחוד הספציפי הזה במסגרת ערר 331/07 וזאת עפ"י תשריט. לגופם של דברים הערר נסב סביב אודות העוררים לעצם קיום פעילותה של המבקשת באתר, עצם קיומה של תחנת מעבר אושר ע"י הועדה המקומית וועדת הערר לפני שנים. רשיון העסק מפרט בפורטרט סוגי הפסולת שיכולים להיות מטופלים בתחנה וסדרי הפעולה מתחייבים על מנת לשמור על כך. בשעתו הגישה משרד להגנת הסביבה כתב אישום נגד המשיבה בגין חריגה מאותם סדרים, אולם ביהמ"ש זיכה את המשיבה מכל ההאשמות. רשות רישוי העסקים והאגף לאיכות הסביבה פועלים וממשיכים לפעול למניעת מפגעים במקום. דיון והכרעה עצם קיומה של תחנת מעבר במקרקעין הוכרע כבר בערר 49/07 לאחר סיור במקום וניתוח של טענות הצדדים. גם עצם האיחוד של החלקות הוכרע באותה שנה, ולא ברור לנו מדוע לא פעלו הצדדים למימושה של אותה הכרעה במועד הרלבנטי. במצב דברים זה, אין נוהל שפורסם, ואינו מחייב את ועדת הערר, לא כל שכן במועד בו התקבלה ההחלטה האופרטיבית, יכול לשנות רטרואקטיבית את החלטת ועדת הערר ופועלה, ומטעם זה גם איננו נזקקים לנימוקי הצדדים בנוגע לסמכות הועדה המקומית בהיבט זה, שכן ועדת הערר החליטה בשעתו על איחוד אותן חלקות ממש. גם לגופם של דברים, הרי שפעילות המשיבה במקרקעין נבדקת ומפוקחת במסגרת חוק רישוי עסקים בפיקוח שוטף, ואין זה מעניינה ו/או ביכולתה של תב"ע המקודמת במקרקעין לטפל בנושאים אלה. תכליתה של התכנית הינה הקמת סככה אטומה בהתאם להנחיות האגף לאיכות הסביבה בעיריה, דבר שבא להיטיב עם הכלל והעוררת בכלל זה. לאור כל האמור ובהעדר נימוקים לגופו של תכנון בענין האיחוד ו/או קוי הבנין הערר נדחה. בניהפסולתועדה מקומית לתכנון ובניה