ערר להתיר תכנית שינויים הכוללת הקלה בגובה מרתף ל - 2.45 מטר, וכן שינויים בגידור ובפיתוח, במקרקעין הידועים כמגרש 3 בחלקה 254, בגוש 6720 (להלן: "המקרקעין"), שברחוב דביר 7 שבגני תקווה. תמצית טענות העוררים העוררים יוצאים כנגד מיקום הגדרות בתוך החלקה, כמו גם המיקום המבוקש של פח האשפה לטענתם, בחלקתם שלהם. עוד נטען כי המשיב הינו עבריין בניה, כי בניגוד להתחייבויותיו וחיובי הועדה המקומית לא הזיז המשיב את בור הביוב ויתר התשתיות בשביל הגישה לחלקה, כי המשיב משתמש במרתף ביתו לצורכי עסק מסוג מכון כושר, כי אנשים נכנסים ויוצאים מביתו דבר היוצר בעיות תנועה, ורעש של מכשירי הכושר, כמו גם העובדה כי למשיב כלב גדול המצוי בחצר ונובח על הבאים. העוררים טוענים כי יש לדחות את הבקשה ולחייב את המשיב להציב את פח האשפה בחלק שלו, להזיז את בור הביוב משביל הגישה, ולבצע חפירה חדשה ולהפריד בין קו המים לחשמל. תמצית עמדת המשיבים העורר הינו עבריין בניה, ובין הצדדים נטוש סכסוך ארוך לטענת המשיב בגין התעמרות העוררים. המשיב טוען לעבירות כאלה ואחרות מצד העוררים המטופלות על ידי הרשויות המקומיות. כן הובהר כי בין הצדדים מתנהל הליך של פירוק שיתוף בין כל השותפים בחלקה. לגופם של דברים נטען כי התשתיות שהונחו, הונחו בהנחיית ובפיקוח מהנדס התשתיות של מועצת גני תקווה, ולתמיכה בטענה זו המציא המשיב מכתב של מהנדס המועצה לפיו המיקום התשתיות תואם עם מהנדס התשתיות של המועצה. לעניין מכון הכושר נטען כי מדובר בטענה שאינה נכונה, כי הדבר נבדק על ידי מפקח מטעם הועדה המקומית, כי המקום גם אינו מתאים למכון כושר שכן על פי הוראות מינהל הספורט קיימת דרישה לגובה מינימאלי של חדר כושר של 2.80 מטר, לא עושים שם שימוש מסחרי ואין כוונה כזאת. לעניין התשתיות - נטען כי בהיתר הבניה של העוררים הם התחייבו לבנות נישה להצבת פח האשפה של הבית העורפי (של המשיב) ולא עשו כן, וכי הדבר טופל גם על ידי מהנדס המועצה. חלף הנישה האמורה הציבו העוררים במקומה מיכל סולר ויצרו מפגע. עבור כל הבתים העורפיים ברחוב מוקצית נישה בשטח הבתים החזיתיים לצורך מיקום פח האשפה, לצורך איסוף האשפה. תמצית עמדת הועדה המקומית על פי תשריט החלוקה בין הצדדים המשיב מחזיק במגרש 3 והעוררים בחצי ממגרש 1. הבית במגרש 1 נבנה על פי היתר שיצא בשנת 1997, ואילו במגרש 3 על פי היתר מ - 2008. ביום 30/7/12כ קיבל המשיב היתר בניה לשינויים בפתחים ובמיקום מדרגות ירידה למרתף. הועדה המקומית החליטה ביום 22/10/13 כדלקמן: "א. הועדה המקומית אינה זירה לבירור מחלוקות קנייניות. ב. מיקום פח האשפה כבר נקבע בהיתרים מקוריים של הצדדים. ג. לטענות בדבר מיקום התשתיות יש לקבל חוות דעת מהנדס תשתיות ואשור מהנדס המועצה המקומית. ד. עפ"י דו"ח מפקח אין ראיות לשימוש החורג הנטען וכי השימוש במרתף כמכון כושר הינו שימוש פרטי של המבקש. יחד עם זאת תירשם הערה בהיתר כי המרתף לא ישמש לשימוש עסקי." הועדה המקומית טוענת כי מיקומו של פח האשפה נקבע לפני שנים רבות בהיתרי הצדדים ואין למיקום זה תחליף מעשי. לעניין הגדרות הרי שהם נבנו על ידי העוררים עצמם ומיקומם תואם תשריט חלוקה מאושר, ולעניין ההקלה בגובה מרתף הרי שהיא ניתנה במסגרת מדיניות ההקלות שנקבעה על ידי הועדה המקומית, ואין בעצם קיומה של ההגבהה בסטייה מההיתר כדי להצדיק הסירוב לבקשה. דיון והכרעה ועדת הערר דנה בערר ושמעה בהרחבה את טענות הצדדים, הוצגו בפנינו בין היתר היתרים, היתר העורר ולפיו אכן קיים פח אשפה נוסף (בנוסף לפח המיוחד ליחידתו שלו), בתחום השטח של חלקתו בחזית החלקה הפונה לסמטת דביר. לעניין התשתיות אנו סבורים כי החלטת הועדה המקומית אשר התנתה את תיאומן באישור מהנדס המועצה הינה החלטה נכונה, ומכל מקום ברי כי קווי התשתית עשויים וצריכים לעבור בכל חלקי המגרש. לעניין גובה המרתף - הרי שהחלטת הועדה ניתנה בהתאם למדיניות הועדה המקומית לאחר שגובשה לאור הערות ועדת הערר בדבר העדר התאמה בין השימושים שניתן לעשות במרתף על פי התכנית, לבין הוראתה המגבילה את גובהו כדי 2.2 מ'. לעניין זה נפנה למשל לערר 132/11 התנועה לאיכות השלטון נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה יהוד שם נקבע כדלקמן: "לעניין המרתפים וגובהם, לעניין זה כבר הבהרנו כי מקום בו מאפשרת תכנית שימושים עיקריים במרתף (דוגמת חדר משחקים וכיוצא באלה) כפי שקובע המשטר התכנוני במקרה דנן, הרי שיש להתאים את גובהו של המרתף לכל הפחות ל-2.50 מטר כפי שנקבע בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל - 1970, וההקלה שאושרה בעניין זה מקיימת בקירוב את החלטותינו אלה, ולפיכך איננו רואים לנכון לשנותה. לעניין זה אנו מתכבדים להפנות למשל לערר 67/08 רמון נ' הוועדה המקומית לתו"ב מצפה אפק, שם קבענו בעבר כדלקמן: "עניינה של תקנה 2.03 הנזכרת לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל - 1970 מזה כ 15 שנה, בגובה מינימלי של חלקי בנין. במסגרת זו נקבע גובה (מינימלי של מרתף המשמש למטרת שירות 2.05 מ' ואילו חדר הנועד למטרה עיקריית כדי 2.50 מ'. במקרה דנן מדובר בסטייה מינורית של 15 ס"מ אשר אינה משמיטה את הרציונאל מהוראות התכנית אשר עניינן שלא להפוך את המרתף לשטח בגובה מינימלי על שטח עיקרי. במצב דברים זה, ובהתחשב בעובדה כי העוררת הדגימה מצבים דומים ואף בהיקפי שטחים העולים על האמור בהפרשי הגובה האמור, דבר שלא נסתר בראיות על ידי הועדה המקומית אנו רואים לנכון לקבל את הערר. חרף האמור אנו סבורים כי יש מקום לטיפול כולל בסוגיה של גובה המרתף המותר כפי שיפורט להלן: השימוש במרתף וסיווגו נגזרים בראש וראשונה מתקנות תכנון והבניה (חישוב שטחים תכניות והיתרים) התשנ"ב - 1992. עפ"י התכנית "המרתף" ישמש את הצרכים הביתיים של המשפחה בלבד. ברגיל, מרתף מהווה חלק מחלל המגורים בבתים צמודי קרקע ומשמש פעמים רבות כחדר טלוויזיה, חדר משחקים, חדר עבודה ועוד כהנה וכהנה שימושים המוגדרים כשימושים עיקריים עפ"י תקנה 9 לאותן תקנות. שימושים אלה מותרים גם עפ"י התכנית האמורה לעיל ולפיכך ספק לנו אם קיים טעם כלל לבסיסה של ההוראה המגבילה את גובה המרתף כאמור לעיל. לפיכך, אנו ממליצים לועדה המקומית לדון בהקדם ולבחון את מדיניותה בהתאם לתקנות ולאור דברינו כאן ולנקוט בצעדים התכנוניים המתבקשים בהתאם לדיון זה לרבות לעניין סיווג שטחי המרתף. " לעניין מיקום הפח הגם שאכן על פי ההיתרים הקודמים הפח אמור להיות בקדמת חלקם של העוררים, אנו סבורים כי אין לכאורה מניעה למקמו בתחום הגבול הצפון מזרחי של החלקה הכולל שביל ברוחב 3 מטר של גישה לבית המשיב. על פניו הואיל ומדובר בנישה שממידיה גמישים באופן מסוים, ניתן לכאורה למקמה על חשבון אותו שביל גישה ובלבד שיוותר מעבר של לפחות 2.5 מטר לרכב לכניסה לחלקה. לפיכך אנו משיבים את נושא מיקום הנישה האמורה לפח האשפה לגורמי המקצוע בועדה המקומית אשר יבחנו אם ניתן למקמה על חשבון שביל הגישה, וזאת הן על מנת להקטין את החיכוך בין השכנים והן על מנת להגביר את סיכויי ההיתכנות של הפתרון בפועל. בכפוף לאמור הערר נדחה. בניההקלה (תכנון ובניה)מרתףתכנית שינוייםערר