בקשה להיתר בניה לבית חד משפחתי חדש (קומה אחת מעל קומת עמודים ועליית גג), צמוד לבית חד משפחתי קיים (מתוכנן כדו משפחתי), ברחוב שארית הפליטה 18, חיפה. הבקשה כרוכה בהקלה של 6% באחוזי הבניה (שיפור דיור) וכן הקלות בקווי בניין. לבקשה הוגשה התנגדויות, ביניהן התנגדות העורר - שותף בנכס (בעליו של הבית הצמוד לבית המבוקש). הועדה המקומית חיפה (להלן: "הועדה המקומית") קיבלה באופן חלקי את ההתנגדויות ואישרה את הבקשה בתנאים. על כך עורר העורר בפנינו. תמצית טענות העורר בבית העורר המהווה "מחצית" מהבית הדו משפחתי, ואשר בנוי כבר על החלקה, ישנו פאטיו, צמוד לקיר משותף, שאליו פונים חלונות של שני חדרים. הכוונה בהיתר המקורי היתה כי גם בבית הצמוד ייבנה פאטיו מקביל. בנוסף, המגרש עליו מבוקשת הבניה, נמוך בכ- 2.5 מ' מהמגרש של העורר והכוונה היתה שהבניה תהיה נמוכה יותר, על מנת למנוע הסתרת הפאטיו. בבקשה מושא הערר, אין פאטיו ונוספה קומה, כך שלמעשה מבוקש קיר גבוה מעבר לגובה גג בית העורר, החוסם את כל גובה הפאטיו של העורר. בנוסף, החריגה בקו בניין אחורי, וכן פיתוח חריג מגביה את המבנה המבוקש באופן שהוא גבוה יותר מהמבנה של בית העורר. כתוצאה מכך נחסם לחלוטין הפאטיו של העורר. בכך יש פגיעה משמעותית בעורר. על מנת למנוע את הפגיעה יש להימנע מכל הקלה ויש להנמיך את גג הבניין המבוקש בכ- 2 מ' מגובה גג הקיים באזור הפאטיו. תמצית טענות המשיב 2 ההתנגדות קנטרנית וחסרת תום לב. העורר בנה את ביתו בשנת 1993 והוא תכנן אותו כבית חד משפחתי, למרות שהמגרש מיועד לבנית בית דו משפחתי. הפאטיו לא חוקי, וההיתר שהוצא לו חורג מדיני התכנון. אין כל חלון הפונה לבית המבוקש. לפאטיו שני פתחים, שאחד מהם מופנה למגרש המשיב, מקום בו אמור להיות קיר משותף. בנוסף העורר חסם חלק מפתח הגג של הפאטיו, באופן לא חוקי. העורר אינו יכול לקבוע כיצד יתוכנן ביתו של המשיב 2 ואינו יכול לחייבו לבנות פאטיו. גובה המבנה הנו תוצאה של שינוי התכניות החלות. אין מקום לדרוש כי גם המשיב יבנה בהתאם להוראות התכניות שהיו תקפות במועד בו בנה העורר את ביתו ושכבר אינן רלוונטיות. תמצית עמדת הועדה המקומית על המגרש דנן ניתן לבנות בית דו משפחתי, מכוח תכנית חפ/1141/ב'. בעבר (שנות ה- 90) נבנה ביתו של העורר והיום מבקשים את "החצי השני". אין הגבהה של פני קרקע טבעית. קרקע טבעית נקבעת לפי גובה הקרקע המקורי (לפני בניית החצי הראשון), ולא מה שמצוי כיום בשטח, אשר כפי הנראה נחצב במהלך השנים. הבקשה אינה חורגת מן הגובה המותר - 4 מ' מעל פני קרקע טבעית. מאז נבנה ביתו של העורר, אושרה תכנית חפ/229/י/5 אשר חלה על הבקשה ומאפשרת, בין היתר, את תוספת עליית הגג. יש חריגה של 65 ס"מ במרווח האחורי ושל 40 ס"מ במרווח צדדי, אשר אינן מהוות סטיה ניכרת, ועל כך פורסמו הקלות. דיון והכרעה לאחר ששמענו את טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערר להידחות. הבקשה מושא הערר הנה לבניית בית מגורים, בצמוד לבית מגורים קיים, אשר נבנה על ידי העורר, לפני כעשרים שנה. התכניות החלות על החלקה, מאפשרות את הבניה המבוקשת, כאשר מבוקשות הקלות בגין חריגות מינימליות בקווי בניין, וכן תוספת של 6% שטחי בניה בהקלה, אשר ועדה זו כבר פסקה לא אחת, שמתקבלת כדבר שבשגרה, ולפיכך אין למנוע אותה, אלא מטעמים מיוחדים. טעמים כאלה לא הוצגו כאן. הגם שטענות העורר מופנות בעיקר לגובה המבנה, אשר, כאמור, תואם את התכניות החלות. אנו סבורים כי ההקלות המבוקשות אינן יוצרות מבנה חריג בגודלו או בנפחו, ביחס לזכויות הבניה המוקנות, ולגודל המגרש. ככלל, אמנם, הקלות נתונות לשקו"ד הועדה המקומית, אולם מקום שהן נועדו לשיפור הדיור, כפי המצב בענייננו, ומשאין מדובר בהקלות מוגזמות או רבות, אזי איננו רואים מניעה לאשרן. התרשמנו כי עיקר דאגתו של העורר מופנית לפאטיו אשר בנה בקו ההשקה של מגרשו עם מגרשו של המשיב. העורר ידע כי המגרש מיועד לבניה של מבנה דו משפחתי, בקיר משותף. כאשר החליט העורר לבנות את הפאטיו, במקום בו אמור לעבור הקיר המשותף, לקח על עצמו סיכון, שבעלי הבית הסמוך, לא יחפצו בתכנון זהה והפאטיו ייחסם. במשך 20 שנה נהנה העורר מהפאטיו, שכן חלקו של המשיב לא נבנה, אולם משבא המשיב לממש את זכויותיו הקנייניות ולבנות על המקרקעין שבבעלותו, אין העורר יכול למנוע ממנו את התכנון, כל עוד זה תואם את התכניות החלות והדין. נציין עוד כי הנמכת ביתו של המשיב, כפי שמבקש העורר, תגרום ל"חפירתו" ביחס לחלקה שבעורף המגרש, באופן בלתי סביר, שכן כבר היום קיים במקום קיר תומך בגובה של 8 מ'. לאור כל האמור, אנו דוחים את הערר. בניהגגהיתר בניה