שימוש חורג ממגורים לעסק של בית קפה, משקאות משכרים הגשתם לצורך צריכה במקום, ועריכת משחקי ביליארד או סנוקר בקומת הקרקע ברחוב דיזנגוף תל אביב, גוש 6955, חלקה 3. שטח העסק נשוא הבקשה להיתר בנייה הוא כ-108 מ"ר, מתוכם 70 מ"ר מתנהלים בחנות, שם מותר לעשות את השימוש המבוקש על פי התכניות החלות במקום, ולפיכך מתייחסת הבקשה להיתר לשטח של כ-38 מ"ר, אשר נבנו על פי היתר הבנייה כמגורים. השימוש המבוקש מותר על פי תכנית 58 החלה במקום, ולפיכך מדובר על היתר לשימוש חורג מהיתר. בערר בערר 5178/08 אמד פיתוח נדל"ן והשקעות בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב קבענו כי כאשר מדובר בבקשה להיתר לשימוש חורג מהיתר יש להוכיח את התאמת השימוש המבוקש למקום ("מבחן ההתאמה"). במקרה הנדון לא הועלתה טענה כלשהי כי המקום נשוא הבקשה להיתר לשימוש חורג אינו מתאים לשימושים המבוקשים. הטענה העיקרית היא כי העסק גורם למטרדים למגורים, אך כאמור לנוכח העובדה כי השימוש מותר על פי התכניות החלות במקום, הטענה האמורה אינה יכולה למנוע את אישור הבקשה להיתר לשימוש חורג. עם זאת, הבקשה שבפנינו העלתה שאלה לעניין אישור הצבת שולחנות וכיסאות על השטח המצוי בחזית העסק. עיריית תל-אביב מסדירה אפשרות להציב שולחנות וכיסאות בחזית בתי קפה ומסעדות על פי חוק העזר לתל אביב יפו )שמירת הסדר והנקיון) התש"ם 1980. חוק העזר לתל אביב יפו )פתיחתן וסגירתן של חנויות) התש"ם 1980 קובע אפשרות לחרוג משעות הפתיחה והסגירה הקבועות בחוק העזר, בדרך של קבלת "היתר לילה". היתר זה מוענק על פי מפת היתרי הלילה אשר אושרה על ידי מועצת העיר. כאשר הועדה המקומית מעניקה היתר לשימוש חורג להפעלת מסעדה או בית קפה, פועל יוצא מהענקת אותו היתר הוא, כי מפעיל המסעדה/ בית קפה יכול לפנות ולבקש היתר להעמדת כסאות ושולחנות מחוץ לבית העסק מאגף רישוי עסקים, כאשר אגף זה קובע גם עד איזה שעה ניתן יהיה להפעיל את העסק בכלל, ואת החלק המצוי מחוץ לבית העסק בפרט. כאשר אגף רישוי עסקים מאשר הצבת שולחנות וכיסאות מחוץ לבית עסק, אין ספק כי יש בכך משום פוטנציאל ליצירת מטרד לסביבה, ובעיקר כאשר קיימים מגורים באותו בניין או בסמוך אליו. לפיכך התעוררה השאלה, שהועלתה על ידי ועדת הערר, האם, מתי ובאיזה אופן על הועדה המקומית המאשרת היתר לשימוש חורג לבית קפה או למסעדה, לעסוק בשאלת העמדת כסאות ושולחנות מחוץ לבית העסק. בדיון שהתקיים בנושא הופיע בפנינו מנהל אגף רישוי עסקים, מר אלחנן משי, אשר הסביר לנו את הליך אישור הצבת שולחנות וכיסאות מחוץ לבית העסק, לרבות את נושא האכיפה ובדיקת המטרדים לאזור. הוא הסביר את מערכת הפיקוח והאכיפה המופעלת בתל אביב על מנת להבטיח כי לא ייגרמו מטרדים כתוצאה מהצבת כסאות ושולחנות מחוץ לבתי קפה ומסעדות. לאור דבריו הגענו למסקנה, כי ככל שמדובר בבקשה להיתר לשימוש חורג מהיתר, אין מקום כי הועדה המקומית, הדנה בבקשה, תביע את עמדתה בשאלה האם ניתן לאשר העמדת שולחנות וכיסאות מחוץ לבית העסק ובאילו תנאים, שהרי על פי התכניות החלות במקום ניתן להפעיל את העסק במקום המבוקש. לעומת זאת, כאשר מדובר בבקשה להיתר לשימוש חורג מתכנית, לבית קפה או למסעדה, שניתן לאשר להם הצבת שולחנות וכיסאות מחוץ לבית העסק על פי חוק העזר לתל אביב יפו (שמירת הסדר והנקיון) התש"ם 1980, על החלטת הועדה המקומית להתייחס בהחלטתה גם לשאלה אם ניתן באופן עקרוני לאשר הצבת שולחנות וכיסאות מחוץ לבית העסק. הועדה המקומית יכולה להחליט שהיא מאשרת היתר לשימוש חורג, אך כי לא יהיה ניתן להציב כיסאות ושולחנות מחוץ לבית העסק. במקרה כאמור, העסק לא יוכל להגיש בקשה להצבת שולחנות וכיסאות מחוץ לבית העסק, ואגף רישוי עסקים לא יוכל לאשר את הצבתם. לחלופין, תוכל הועדה המקומית לקבוע כי ניתן יהיה להתיר הצבת שולחנות וכיסאות מחוץ לבית העסק. במקרה כזה איננו חושבים כי על הועדה המקומית להיכנס לשאלה באילו שעות ובאילו תנאים לאשר הצבת כיסאות ושולחנות בחוץ, שכן אם הועדה המקומית הגיעה למסקנה העקרונית כי ניתן לאשר את הצבתם מחוץ לבית העסק, ראוי ונכון לדעתנו להותיר את שאלת הזמנים והתנאים לאגף רישוי עסקים, אשר יש לו את הנסיון והכלים לפקח על מידת ההפרעה לסביבה, ובידו גם הכוח להגביל את שעות השימוש בשטח שלפני בית העסק, לאכוף את החלטותיו ואף להפסיק את האישור במקרה של הפרה. במקרה הנדון מדובר כאמור בהיתר לשימוש חורג מהיתר. לפיכך, איננו רואים מקום לתת הוראות לעניין השימוש בשטח המצוי לפני בית העסק לצורך הצבת כיסאות ושולחנות. טענות למטרדים בשימוש כאמור צריכים להיות מטופלים על ידי מחלקת רישוי עסקים כמפורט לעיל. לפיכך אנו דוחים את הערר. בית קפהשימוש חורג