העוררות טוענות גם כנגד עצם החיוב בהיטל השבחה וטענתן בתמצית היא, כי לא היתה השבחה. לטענתן אישור השימוש החורג - לשימוש ביניים להפעלת חניון, הינו שימוש נחות על פי עש"א (ת"א) 22989/08/11 חניוני מאיה בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב יפו, לעומת השימוש המותר והמיטבי על פי תכנית תא/2623 (מע"ר, מסחר, תעסוקה וכו'). אשר על כן, אין באישור השימוש החורג משום השבחה. המשיבה הודיעה בדיון בפנינו כי הגישה ערעור על פ"ד חניוני מאיה, וכי התקיים בו דיון. בדיון בפנינו, הודיעו הצדדים על הסכמתם להקפיא את ההכרעה בסוגיה זו, עד לקבלת פסק דין חלוט בעניין חניוני מאיה. אשר על כן, סוף דבר אם כן הוא, כי ערר 85054/09 נמחק ואילו לגבי עררים 85175/12, 85041/13: הסוגיה של החייב בהיטל ההשבחה, הוכרעה כאמור לעיל, ולא נפל פגם במשלוח דרישת היטל ההשבחה על ידי המשיבה. לעניין הסוגיה היחידה שנותרה אם כן, במחלוקת בין הצדדים בעררים אלו: האם היתה השבחה בגין אישור השימוש החורג לחניון, אם לאו. לאור הסכמת הצדדים - ההכרעה בעניין זה תוקפא עד לקבלת פסק דין חלוט בעניין חניוני מאיה. על הצדדים ליתן הודעה למזכירות ועדת הערר תוך 60 יום לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, אשר תכלול גם עדכון לגבי הליכי ערעור כלשהם, ככל שיהיו. בהתאם להודעה שתינתן, ייקבע המשך הטיפול בערר, לעניין ההכרעה בסוגיה היחידה שנותרה במחלוקת, לאור החלטתנו לעיל. בנסיבות העניין, העוררות ביחד ולחוד, תישאנה בהוצאות משיבה מס' 1 בכל העררים, בסכום כולל של 12,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. מעבר לכך, אין צו להוצאות בנסיבות העניין. שימוש חורג