כן נטען כי כשם שבעת אישור בניין העוררים אושרה התרחקות מקו ה - 0, כך היה על המשיבה לעשות בעת אישור הבניין נשוא הערר. נטען לפגיעה בשל הפיכת השצ"פ לשפ"פ, לרבות בשל הענקת זכויות בניה לחלקה הגובלת בשלמות, וכן בשל שינוי קו הבניין הקדמי כתוצאה מכך. הפגיעות הנטענות הן פגיעה בפרטיות, פגיעה באור, נוף, והגדלת צפיפות בשל הגדלת יחידות הדיור מ - 4 יחידות ל - 8 יחידות דיור. נטען כי שיעור ירידת הערך מבוססת על שיעורי דחייה בגין העדר אפשרות של העוררים למכירת דירותיהם מאז נבנה הבניין הנטען כפוגע. נטען כי הפגיעות הנטענות הן פגיעות גם מחזית דירות העוררים ולא רק מצידו של הבניין הפוגע, כיוון שקו הבניין החזיתי הוסט קדימה באופן היוצר "חומה" לצד הבניין, הניכרת ומשפיעה גם על חזית הבניין ופוגעת בה. המשיבה טוענת כי העוררים לא הרימו את נטל ההוכחה המוטל עליהם. נטען כי על פי תשריט התכנית המהווה חלק מהוראות התכנית, באזור מגורים ב' יש סימון בחלקת העוררים של בנייה בקיר משותף גם על פי המיקרא בתשריט. נטען כי אין סתירה בין סעיף 12 להוראות התכנית והערה מס' 1 לבין התשריט, כנטען. הבחירה של העוררים לבנות את הבניין שלהם בקו בניין של 4 ולא 0, על פי טופס הכנת תיק לדיון אשר הוגש על ידי המשיבה, היתה בחירה סובייקטיבית שלהם בעוד שתביעה על פי סעיף 197 הינה אובייקטיבית, על פי המצב התכנוני הקודם. אשר על כן, אין כל שינוי במצב התכנוני החדש לעניין הקיר המשותף. כמו כן נטען כי בקו בניין 0, אין כל חלונות ועל כן לא הוכחו כלל ראשי הנזק הנטענים. אין כל פגיעה בפרטיות לכיוון בניין העוררים וכי גם במצב התכנוני הקודם היה אמור להיבנות בניין בצד זה, ובקיר משותף, ואשר על כן לא הוכחו ראשי הנזק הנטענים. אשר לשינוי משצ"פ לשפ"פ נטען כי מדובר באזור המצוי דרומית לבניין העוררים. כן נטען כי מדובר באזור עירוני צפוף וסואן, ואין בתכנית משום בינוי חריג, או תוספת חריגה לסביבה. צפיפות כשלעצמה איננה ראש נזק כפי שנקבע בהחלטות ועדות הערר. תוספת יחידות הדיור הינה זניחה. כן נטען כי שיעורי הנזק הגבוהים הנטענים, 26%-24%, לא הוכחו. לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת התכניות, והתשריטים הרלבנטים, אנו סבורים כי לא הוכחה הטענה לעניין הפגיעה בשל בנייה בקו 0. במצב התכנוני הקודם על פי תכנית רח/800/א, מופיע בתשריט התכנית סימון בחלקות הרלבנטיות של קו אדום, אשר לפי המיקרא בתשריט הינו בניה בקיר משותף. אין מחלוקת על כך בין הצדדים. הטענה שהועלתה בעניין זה היא, כי ישנה סתירה בין התשריט לבין הוראות התכנית. טענה זו שהועלתה בערר אין לה בסיס. בדיון בפנינו נטען על ידי השמאי כי הערה 1 בסעיף 12 להוראות התכנית מתייחסת לבתים קיימים ומכאן הוא מסיק כי הסימון לעניין קיר משותף מתייחס לבתים קיימים, על אף סימונו בחלקה הרלבנטית וסימונו כשאין בניין קיים. לא נמצאה סתירה בין הערה 1 לבין הסימון בתשריט. ההערה גם איננה מתייחסת כנטען, אך ורק לאזור מגורים ב' אלא מוסבת על כל סעיף 12, וסכמת הבינוי גם היא איננה תומכת בטענה. בנוסף, כפי שנטען בדיון ע"י ב"כ המשיבה, וטענה זו לא נסתרה ע"י ב"כ העוררים, על פי התשריט נבנו בניינים עם קיר משותף באזור מגורים ב' גם ברחוב טלר עצמו, וכמופיע בתשריט ישנם סימונים של קיר משותף גם כאשר אין מדובר בבניין קיים. אשר על כן, אנו דוחים את כל הטענות לפגיעה בגין הוראות התכנית בענין בניה בקו 0. אשר לטענות לפגיעה בגין שינוי קווי הבניין: בסעיף 2.1, להוראות התכנית בו מפורטות מטרות התכנית, נאמר בס"ק 5 כי בין מטרות התכנית: "שינוי בקו קדמי מ - 5 מטר ל - 0 מטר לכיוון השפ"פ". בעניין זה, נוכח טענות הצדדים וההוראות הרלבנטיות סבורים אנו כי יש מקום לבחון האם יש בשינוי זה כדי לגרום לפגיעה במקרקעי העוררים. אשר על כן, אנו מחליטים על מינוי שמאי מייעץ אשר יבחן האם נגרמה פגיעה למקרקעין בגין השינוי בקו הבניין הקדמי. לצורך כך יבחן השמאי המייעץ את כלל רכיבי המצב התכנוני החדש אל מול כלל רכיבי המצב התכנוני הקודם. ככל שימצא כי נגרמה פגיעה למקרקעין בשל השינוי בקו הבניין הקדמי, יקבע את שיעורה לגבי כל אחד ואחד מן העוררים. בבחינתו את כלל רכיבי המצב התכנוני החדש, כאמור יבחן השמאי המייעץ גם אם ישנם אלמנטים משביחים בתכנית החדשה. ככל שימצא כי ישנם אלמנטים משביחים בתכנית החדשה, יבחן האם יש בהם כדי לקזז או לאיין את הפגיעה, ככל שיקבע כי ישנה. לאחר מתן חוות דעת השמאי המייעץ, הצדדים, ככל שירצו בכך, יוכלו לטעון לעניין חוות דעת השמאי המייעץ, תוך 14 יום מיום מתן חוות הדעת ואך ורק טענות שיש בהם משום טענות לטעות מהותית או דופי חמור בחוות הדעת ובכפוף לעקרונות ולאמות מידה שנקבעו בהחלטתנו בנוגע להיקף ההתערבות המצומצם בחוות דעת שמאי מייעץ ואשר אושרו לאחרונה בבר"ם 3644/13 משרד התחבורה ואח' נ' גלר דוד ואאורה ואח' (החלטה מיום 23.4.14). אם בהתאם לתוצאה אליה יגיע השמאי המכריע תרצינה המשיבות לטעון טענת פטור לפי סעיף 200 לחוק, תהיינה רשאיות להגיש בקשה מפורטת לוועדת הערר, במסגרת תיק ערר זה, תוך 14 יום מהמועד בו הומצאה להן חוות דעת השמאי המייעץ, ובשים לב לעקרונות שקבענו בהחלטתנו בעניין זה, בין היתר, ערר (ת"א) 95053/09 יאיר טובה ו- 5 אח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת-גן; ערר (ת"א) 95032/11 מגדלי התמרים בע"מ נ' אבירם אליהו ומרגלית ו- 71 אחרים; ערר (ת"א) 95000/08 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת גן נ' אל בוחר משה ואסתר; עררים (ר"ג) 95053/09+ 95051/09 דסזר זהבה ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת גן ואח', העוררים אם ירצו בכך יוכלו להגיש תגובתם תוך 14 יום נוספים. לענין חלוקת שכר טירחת השמאי המייעץ, בהתאם לתוצאה אליה יגיע השמאי המייעץ יבחן האם יש מקום לעשות שימוש בשיקול הדעת שהוקנה לו בתקנה 5 לתקנות התכנון והבניה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ התשס"ט-2009), לענין אופן חלוקת שכר טירחתו בין הצדדים. אם לאחר קבלת חוות דעת השמאי המייעץ ירצה מי מהצדדים לטעון לענין ההוצאות, יוכלו לעשות כן תוך צירוף אסמכתאות, תוך 14 יום. אי הגשת תגובה תוך פרק זמן זה משמעותה הסכמתם לאי מתן צו להוצאות. תוכנית בניהקירותבניהמסמכיםתשריט