יש להסדיר את נושא החניה, אלא שאין לכך הצדקה לדחיית התכנית. יש לדרוש כי יבוצע תכנון הולם של מקומות החניה הנדרשים (והוועדה המקומית אף יכולה לדרוש תקן חניה שונה מהתקן הקבוע בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ"ג-1983, כל עוד המדובר בתקן סביר), כתנאי להפקדת התכנית, במקום לקבוע כי יש בכך הצדקה לדחיית התכנית. אנו סבורים כי יש להציג תכנון חניה הכולל בנייה בתת הקרקע (ולו באופן חלקי), גם על מנת שניתן יהיה להשאיר מקום פנוי לגינון במגרש. על כן, אנו מבטלים את החלטת הוועדה המקומית, וקובעים כי יש מקום להפקיד את התכנית, על בסיס של 17 יחידות על המגרש. תקן החניה ונושאי החניה ייקבעו על ידי הוועדה המקומית, כאשר זו תהיה זכאית לקבוע שיעור קרקע פנויה לגינון, מספר כניסות ויציאות לחניה, וכד'. אין בכך בכדי לפגוע בזכותה של הוועדה המקומית לקבל כל החלטה שזו תמצא לנכון, לאחר שיישמעו התנגדויות (ככל שיוגשו כאלו). והנה, לא רחק היום, וביום 14.10.13 הגישה העוררת ערר נוסף על החלטת הועדה המקומית שלא להפקיד התכנית, בנימוק של העדר מענה לצרכי גינון וחניה. ביום 30.1.14 הודיעה העוררת כי הגיעה להסכמה עם הועדה המקומית על מתכונת תכנית להפקדה הכוללת תכנון מוסכם של חניות וגינון. בהתאם להסכמות אלה, התכנית תוקנה והוחלט על הפקדתה ע"י הועדה המקומית. מהנדס העיר ציין בדיון בפנינו כי יזם התכנית הגיש חוו"ד תנועתית מטעמו. התכנית אושרה להפקדה לאחר שחוו"ד נבחנה ואושרה ע"י מהנדס העיר. לתכנית הוגשו התנגדויות של בעלי דירות בסביבה. בגין התנגדויות אלה החליטה הועדה המקומית ביום 20.7.14 "לקבל את ההתנגדות ולדחות את התכנית. הגדלת מספר יחידות הדיור תיצור עומס תחבורתי בצומת בה מצויים גני ילדים ובית יד לבנים" [ההדגשה הוספה-ח.ד.ג.]. אין בהחלטה זו הסבר כיצד הגדלת מספר יחידות הדיור תיצור עומס תחבורתי ולמעשה אף מהטיעונים שנשמעו בדיון בפנינו לא נטען, ולא התרשמנו, כי העומס התחבורתי הצפוי ייגרם כתוצאה מהגדלת מספר יחידות הדיור. טענת המתנגדים במישור התחבורתי היא שחלק מהחניה של בית יד לבנים והחניה של גני ילדים שהוקמו ברחוב הגדוד העברי נסמכת על מגרש העוררת, אשר עד כה היה מגרש ריק ששימש לחניה. עם מימושה של התכנית, יוותרו מבני הציבור ללא חניה ציבורית מספקת והדבר יצור עומס על חניות ברחוב. המתנגדים לא הגישו חוו"ד תחבורתית מטעמם, ויותר מכך טיעונם ממחיש כי בעיית החניה הצפויה להיווצר אינה פועל יוצא של התכנית נשוא הערר, אלא של עצם מימוש הבניה במגרש המיועד לבינוי. הרי גם אם תבקש העוררת לממש אך את הזכויות המגיעות לה לפי תכנית ג/10484, לא יוותר המגרש ריק ויחדל לשמש כמקום חנייה לדיירי הסביבה והמבקרים בה. מכאן, שמצוקת החניה הצפויה במקום אינה מושפעת מכמות יחה"ד שתיבנה במגרשה של העוררת, אשר להן תסופק חניה עפ"י תקן בתחום המגרש, ולכן אינה יכולה להצדיק דחייתה של התכנית. יתרה מכך, הכניסה למגרשה של העוררת והיציאה ממנו נקבעו מרחוב השומר על מנת להרחיק את התנועה הקשורה למגרש זה מאיזור מבני הציבור הממוקם ברחוב הגדוד העברי, והוא המקור למצוקת החניה והתנועה הצפויה. כמו כן, בשל קרבת מגרשה של העוררת למבני הציבור שמאחוריו, הרי שתושבי הבניין שיוקם על מגרש זה אינם צפויים להגיע למבני הציבור עם רכב, אלא ברגל. נוכח כל האמור לא התרשמנו כי הגדלת מספר יחידות הדיור המבוקשת בתכנית היא שתיצור עומס תחבורתי בצומת, ומכל מקום לא הונחה לא בפני הועדה המקומית ולא בפנינו כל חוות דעת מקצועית המוכיחה זאת. בפני הועדה לא הונח למעשה כל מידע חדש לעומת זה שהיה בפניה לעת הפקדת התכנית. בנסיבות אלה, איננו סבורים כי יש הצדקה להחלטה אחרת מזו שהתקבלה בעת הפקדת התכנית. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שבאיזור קיים צורך ממשי במקומות חניה ציבוריים, ולו למבני הציבור. אף אם מצוקה זו אינה תוצאה של התכנית המוצעת, הרי שהמגרש עליו חלה התכנית אינו "משק סגור" המתקיים בפני עצמו. מגרש הוא חלק ממרקם והשיקולים התכנוניים באישורה של תכנית לוקחים בחשבון את מכלול ההיבטים של סביבת המגרש, השכונה שהוא חלק ממנה וצרכיה. כך, אם מתעורר הצורך בהרחבת דרך, או הוספת שטחי ציבור, יש מקום לשקול את תרומתה של התכנית לצרכים אלה, כשאין הכרח ואף לא אפשרות מעשית כי כל מגרש יקצה את השטחים הציבוריים הנדרשים באופן ישיר עבורו דווקא. לפיכך, ביקשנו בהחלטתנו מיום 2.12.14 כי יועץ התנועה של התכנית יבחן ביחד עם מהנדס הועדה אפשרות של הקצאת שטח בגבולות המגרש לצורך הרחבת דרך ויצירת חניות ציבוריות/מפרץ חניה. מהנדס הועדה הודיע כי מבחינת החלופות לתוספת מקומות חניה ציבוריים עולה כי ניתן להוסיף שתי חניות ציבוריות, אחת בחלק הדרומי של חלקת המגורים והשניה בחלק המזרחי, כל חלופה אחרת תהווה מפגע תחבורתי, למעט חניה תת קרקעית שתאפשר תוספת חניות ציבוריות אך נפסלה ע"י היזם משיקולים כלכליים. בהתייחס להודעה זו, הודיע היזם כי החלופה של חניה תת קרקעית אינה כדאית מבחינה כלכלית, וכי לא ניתן ליצור חניה ציבורית ברכוש המשותף של דיירי הבניין, וכי נוכח התמשכות ההליך ואישור נספח התנועה ע"י מהנדס העיר בטרם הפקדת התכנית, יש לאשר את נספח התנועה כמות שהוא או, לכל היותר, לאשר תוספת שתי חניות ציבוריות כמפורט בהודעת מהנדס הועדה. אנו סבורים כי תוספת שתי חניות ציבוריות שנמצאה אפשרית ואינה כרוכה בשינוי תכנוני משמעותי הנה ראויה מבחינה תכנונית. לפיכך, אנו מחליטים כי יתווספו שתי חניות ציבוריות בהיקף המגרש, אשר יסומנו בתשריט התכנית כחניה, עם זיקת הנאה לציבור, ובהוראות התכנית ייקבע לגביהן כי חניות אלה מיועדות לשמש את הציבור הרחב, ותתאפשר נגישות אליהן בכל עת. באשר לחלופה של חניה תת קרקעית שהועלתה במכתבו של מהנדס העיר - חלופה זו אמנם הוזכרה גם בהחלטתה הקודמת של ועדת הערר, אולם נושא זה נבחן לעת הפקדת התכנית והועדה המקומית לא מצאה לנכון לדרוש חלופה זו. משהוגדלו שטחי הגינון וניתן מענה לחניות לשביעות רצון הועדה המקומית ויועציה המקצועיים, לאחר נקיטה בשני הליכי ערר, ומשלא ברור כלל אם היא תאפשר תוספת מקומות חניה ציבורית, ואם כן - כמה, אנו סבורים כי אין הצדקה להחזיר את התכנית אל שולחן המתכננים ולדרוש בה שינוי כה מהותי בשלב זה של ההליך התכנוני. עוד טענו בפנינו המשיבים 2 ו-4, מהמתנגדים לתכנית, כי תוספת הגובה המבוקשת למבנה (שתי קומות) תפגע באור, אויר ונוף הנשקפים מדירותיהם. לא השתכנענו כי זה אכן המצב. המשיב 2 הוא בעלים של דירת פנטהאוז בבניין ממזרח למגרש העוררת, מעברו השני של צומת הרחובות השומר - הגדוד העברי. בשל מיקומו של הבניין, הרי אין הוא אמור להיות מוצל על ידי הבניין שתקים העוררת. זאת ועוד, המרחק המתוכנן בין הבניינים הוא כ-20 מ', ועל כן הבניין המוצע אינו צפוי לייצר חסימה של אויר ונוף מעבר לצפוי ולקיים באיזור אורבאני. המשיבה מס' 4 היא הבעלים של דירה בקומה הרביעית בבניין שממערב למגרש העוררת, על רחוב הגדוד העברי. הגם שהמגרש עליו בנויה דירת משיבה זו מוגבה במעט ממגרשה של העוררת, מדובר בהפרש גובה קטן (כ-2 מ'), פחות מגובהה של דירה. על כן, אף בניה בהתאם לגובה המותר עפ"י תכנית ג/10484 (4 קומות מעל קומת עמודים + קומת גג), היתה יוצרת את אותה הסתרה לדירת המתנגדת. יש לציין כי על אף ההקלה שניתנה בקו הבניין הצידי לכיוון מערב (3.60 מ') מדובר בהקלה נקודתית של מספר בליטות בשל צורת המבנה המתוכנן, ולא בהתקרבות של המבנה כולו אל מגרש המתנגדת. אנו סבורים כי הגובה המוצע אינו חריג משמעותית לקיים באיזור. כך, במגרש הצמוד למגרשה של העוררת ממערב (על רחוב השומר) קיימות 6 קומות מעל קומת כניסה. מדובר אפוא בחריגה של קומה אחת מהסביבה הקרובה. כמו כן, התכנית אינה מציעה תוספת של אחוזי בניה, ובשל צורת המגרש (כמעט משולש) תוספת הגובה נדרשת לשם ניצול של אחוזי הבניה המותרים בו. יחד עם זאת, על מנת לצמצם את השפעת הבניין המתוכנן על הבניינים הקרובים אליו ממערב, אנו קובעים כי שתי הקומות העליונות תיבננה בנסיגה של 5 מ' מקו בנין מערבי של המגרש. לפיכך, הערר מתקבל. אנו מאשרים את התכנית, בכפוף למפורט בהחלטה זו לעניין תוספת שתי חניות ציבוריות ונסיגה בשתי הקומות העליונות. מקום חניהחניה