בקשה לתוספת אולם ציבורי בשטח של כ-212 מ"ר, במתחם למבני ציבור בו ממוקם בי"ס בכפר כנא. בנוסף, כן התבקשה קומת חניה בשטח של כ-187 מ"ר. העורר גר בסמיכות לבית הספר, באיזור שבו רוחב הכביש הראשי בפועל הוא כ-6 מ' במקום 11 מ'. אין חולק כי בשל כך איזור הצומת הסמוך לבית העורר ולכניסה הקיימת לבית הספר סובל מבעיות תנועה וחניה קשות, ואלה באים לידי ביטוי בעומס תחבורתי ובסכנה בטיחותית להולכי רגל, אשר הומחשו בדיון באמצעות תמונות וסרטונים. טענתו העיקרית של העורר היא כי הוצאת ההיתר עומדת בסתירה להוראות תכנית ג/15118, לפיהן: "לא יינתנו היתרי בניה משני צידי הדרך נשוא התכנית, ללא הרחבתה של הדרך בפועל והסדרתה (כולל מרכיבים בטיחותיים, כגון מעקות בטיחות, סימונים של מעברי חציה להולכי רגל וכד'). בהתאם לנספח תחבורתי, המהווה חלק בלתי נפרד מתכנית זו" (סי\עיפים 3.1 ו-13 להוראות התכנית). הקו הכחול של התכנית כולל את תוואי הדרך, כך שהוראה זו קובעת מגבלה על מגרשים מחוץ לקו הכחול של התכנית. מצ"ב תשריט התכנית עליו מסומן השטח שבתוכו מבוקשת תוספת הבניה: כפי שניתן לראות מתשריט זה, המגרש הציבורי שעליו מוצעת הבניה גובל אך בחלקו בתחום הדרך, כשהחלק שעליו מוצעת הבניה (במערב המגרש) אינו גובל בדרך. מבחינה לשונית, לשונה של הוראת התכנית מתייחסת להיתרי בניה "משני צידי הדרך נשוא התכנית", כך שלא יכול להיות חולק כי ההתייחסות היא אך לבניה הגובלת בחלק הדרך שבתחום התכנית, ולא לדרך כולה, החוצה את היישוב כולו. יחד עם זאת, עדיין מתעוררת השאלה אם יש להתנות מכוחה של הוראה זו כל בניה במגרש הגובל לקטע דרך זה או שההתניה מתייחסת אך ורק לשטח עליו מבוקשת הבניה ככל שהוא גובל בדרך. כפי שנפסק לא אחת, תכנית היא בגדר חיקוק ועל פרשנותה חלים, בשינויים המחויבים, אותם כללי פרשנות החלים על דברי חקיקה אחרים, לרבות הבחירה בפרשנות המגשימה באופן מיטבי את תכלית התכנית, כפי שהם נלמדים ממכלול הוראותיה, נספחיה והקשרה התכנוני (ראו, למשל, עע"ם 241/12 ועדת הערר המחוזית מחוז הדרום נ' פז בתי זיקוק אשדוד בע"מ ואח'. ). על מנת להתחקות אחר הקשרה של הוראה זו בתכנית, נפנה תחילה למטרתה של התכנית להצר את רוחב דרך מס' 11 לצורך מתן לגיטימציה למבנים קיימים. כן נפנה להחלטת הועדה המחוזית לאשר את התכנית מיום 26.6.06, בה הוספה תניה זו להוראות התכנית בעקבות קבלת התנגדות בני משפחת העורר, וכרקע לכך הוסבר בהחלטת הועדה כך: "....נותר לדון בטענות המתנגדת [עואודה חמדה - הוספה שלי, ח.ד.ג.] באשר לצמצום רוחב הדרך בקטע קטן של הדרך בסמוך לבית היזם מ-12 ל-11 מ'. מטענות הצדדים והתמונות עולה כי קיימת בעיה תחבורתית באזור הצומת הסמוכה לבית היזם, בית המתנגד ובית הספר. בעיה זו נובעת, בין היתר, מכך שהדרך הסלולה בפועל קטנה מזו שמתוכננת בתכנית המאושרת או המוצעת, לא הוסדרו חניות לפי התכנית המאושרת, ואף קיימת בעיה שלא כדין, וקיומם של שימושים לאורך הדרך, מבלי שהוסדרה חניה כדין לשימושים אלה בתחומי המגרשים שבתחום התכנית המאושרת החלה על האיזור. במהלך הדיון המתנגד הבהיר, כי אינו מתנגד לגוף התכנית, אם תבוצע הדרך בכל רוחבה בהתאם לתכנון המוצע. לשאלת הועדה, האם יסכים לתכנית, היה ולא ניתן יהיה לקבל היתרי בניה על פיה למבנים קיימים ו/או לשם הרחבת מבנים בצידה, עד אשר תוסדר הדרך המאושרת בפועל, וינתן פתרון לבעיה התחבורתית שתוארה לעיל, השיב כי היה ותנאי זה יוסף לתקנון התכנית הוא יסכים לתכנית. היזם מצידו, אינו מסכים להכללתו של תנאי כאמור, והוא מצידו מבקש לקבל היתר בניה כבר כעת וזאת לאור ההליך פלילי המתנהל נגדו בשל הבניה הבלתי חוקית שבנה. הועדה סבורה, כי בנסיבות העניין, טענות המתנגד צודקות ונכונות תכנונית, וכי אכן יש צורך להסדיר ובהקדם את הבעיה התחבורתית הנ"ל, שמהווה סיכון בטיחותי למשתמשי הדרך, לרבות תלמידי בית הספר הסמוך, וכי עד להסדרתה בפועל, לא ניתן להמשיך ולפתח את האזור משני צדי הדרך....." הנה כי כן, התניית היתרי הבניה משני צידי הדרך הולדתה בסכנה התחבורתית באיזור הצומת הסמוך לבית העורר ובית הספר, שהנו בתחום התכנית, ובצורך להרחיב את הדרך בטרם יינתן היתר הבניה שביקש יזם התכנית להוציא לביתו שחרג לתחום הדרך במצב הקיים, או היתר בניה אחר באיזור זה. לשם הגשמת תכלית זו אין הצדקה להרחיב את פועלה של התניה זו לכל אורכה של דרך מס' 11, כפי שטען העורר, ואף לא להחילה על בניה שאינה גובלת בתחום התכנית, שאינה גובלת אליבא דכולי עלמא בחלק הבעייתי של הדרך, ואשר אינה חודרת לתחום הדרך המאושרת. בנוסף, ההתניה האמורה אשר חלה על מגרשים מחוץ לשטח התכנית הנה הוראה חריגה. משמעותה הטלת מגבלה על הוצאת היתרי בניה על מי שלא נכלל בשטח התכנית, מבלי שפורסמה למי שעלול להיפגע ממנה ובכך יש קושי (למעט בכל הנוגע ליזם התכנית, שהיה צד להליך התכנוני). איננו נדרשים להכריע בעניין זה, שהצדדים אף לא טענו לגביו בפנינו, ודי לנו לצורך המקרה שבפנינו לומר כי לכל הפחות יש לפרש תניה שכזו באופן מצמצם. לפיכך, הואיל ושטח הבניה המבוקשת אינו גובל בקטע הדרך שבתחום התכנית, ומכיוון שמדובר בתוספת מבנה חדש, שלו כניסה נפרדת מהכניסה הקיימת של בית הספר מחוץ לקטע הדרך שבתחום התכנית - אין לראות את ההיתר המבוקש כהיתר בניה מצד הדרך נשוא תכנית ג/15118. יחד עם זאת, מן המסמכים שהוצגו בפנינו אנו סבורים כי יש אי בהירות באשר לשימוש המבוקש. הבקשה שאושרה בהחלטת הועדה המקומית היא ל"תוספת אולם תרבות סמוך לבית ספר יסודי 'אלחיכמה'". לעומת זאת, בבקשה להיתר שהוגשה לאישורו של משרד החינוך, תוארה הבקשה כ"תוספת אולם רב שימושי לשמושי בית הספר אלחכמה כפר כנא בלבד". בדיון שבפנינו הסביר מהנדס המועצה המקומית כי מדובר באולם תרבות שישמש הן את תלמידי בית הספר בשעות הלימודים והן את תושבי הכפר. דא עקא, שאף אחת מההגדרות שפורטו לעיל אינה תואמת שילוב שימושים זה. להגדרת השימוש יש השלכות נוספות, כגון לעניין תקן החניה הנדרש, ואשור משרד החינוך. כך, תקן החניה שהוצע נגזר משימוש ושטח של אולם התרבות בלבד (וגם בו לא הוכח כי הבקשה עומדת, שכן לאולם התרבות נדרשים 21 מקומות חניה לפי התקן, ובבקשה מוצעות פחות מ-10 חניות) בהתעלם מכך שהאולם משמש גם את בית הספר. באשר לחניית בית הספר הוצגה תכנית חניות עתידית, שאין בשלב זה תקציב לביצועה. הואיל ומדובר באולם המשמש, לפי הנטען בפנינו ובפני משרד החינוך, גם את בית הספר, לא ניתן להתעלם מכך בחישוב תקן החניה הנדרש. העורר העלה טענות נוספות לעניין סטיות במדידה, שבגינן המבנה חודר תחום הדרך וקיימות חריגות מקווי בניין. עוד טען העורר כי לא נלקחו בחשבון כל השטחים המבונים של בית הספר, חלקם בנויים ללא היתרים. טענות אלה לא קיבלו מענה בתגובת הוועדה המקומית, הואיל והוגשו תיקונים לבקשה וטרם הסתיימה בדיקתם ע"י הוועדה המקומית. מהנדס המועצה המקומית השיב כי כל השטחים המבונים של בית הספר נמנו בבקשה המתוקנת וכי אין הם חורגים מן השטחים המותרים לבניה במגרש. משלא הוגשו לועדת הערר המסמכים המתוקנים והתייחסות מפורטת לטענות שהועלו, אין בידינו נתונים להכריע בטענות אלה, ואנו נאלצים להחזיר נושאים אלה לבדיקת הועדה המקומית. נוכח כל האמור, הבקשה תתוקן ותוגש לבדיקת הוועדה המקומית בהתאם להנחיות הבאות: יש לפרט בהיתר את השימושים המותרים במבנה המוצע, ולהוסיף לתנאי ההיתר כי לא יותרו בו אירועים פרטיים, לרבות אירועים של ניחום אבלים, שמחות וכיוצ"ב. ככל שהאולם אמור לשמש לא רק את בית הספר, יש לתקן את תיאור הבקשה ולהגישה מחדש לאישור משרד החינוך. אישור משרד החינוך לבקשה המתוקנת יהווה תנאי להוצאת היתר בניה. תנאי להוצאת היתר בניה יהיה הגשת נספח חניה ותנועה, אשר יאושר ע" הועדה המקומית. מספר החניות שיקבלו מענה בנספח החניה, וביצוען יהא תנאי להוצאת היתר בניה, יגזר מסך שטחי הבניה של בית הספר, שכן המבנה אמור לשרת את אותו בית ספר. ככל שהאולם אמור לשמש שימושים ציבוריים נוספים, שיוגדרו כאמור בס"ק 1, ייקבע התקן לשטח האולם לפי התקן המחמיר. יש לעדכן את המדידה, תוך בדיקה של טענות העורר בנוגע לסטיות בגבולות המגרש. לאחר עדכון המדידה יבדוק מהנדס הועדה המקומית אם קיימות חריגות בקווי בניין, ואם כן - יש לבטלן או להסדירן בהתאם להוראות הדין. יש לכלול במניין השטחים את כל השטחים הבנויים של בית הספר, לרבות שטחים שנבנו ללא היתר. על מהנדס הועדה לוודא כי סה"כ השטחים לא יחרוג מהשטחים המותרים לבניה. מבנה ציבור