ערר להתיר תכניות שינויים להגבהת גדר והגדלת מרפסת

ערר להתיר למשיבה תכניות שינויים להגבהת גדר והגדלת מרפסת במקרקעין הידועים כחלקה 159 בגוש 3256 ברחוב נחל אביב במכבים (להלן: "המקרקעין"). הועדה המקומית החליטה כדלקמן: "בפני חברי הועדה הוצגה חוות הדעת התנועתית של יועצת התנועה של הועדה אינג' אורנה מוזס. לפי חוות הדעת, המפורטת לעיל הבניה המבוקשת, לרבות שינוי מיקום החניות והגבהת הגדר לא יוצרת מפגע תנועתי ואין מניעה לאשרה. כמו כן הובהר כי בהתאם להוראת סעיף 32.6 להוראת תכנית מר/מק/75/165 בסמכות הועדה המקומית לאשר הגבה גובהו של גדר . לאור זאת מחליטה הועדה לדחות את ההתנגדויות ולאשר הבקשה". העוררים, תושבי הרחוב מתנגדים לנושא הגדר, אשר הגבהתה אושרה. המדובר בגדר העוטפת את המגרש שהינו מגרש פינתי בכיוון דרום. יש לציין, כי הגדר נבנתה מלכתחילה על פי היתר, במסגרתו שונה מיקום החניה של המשיבים מהחלק הדרום מערבי של המגרש (במסגרת "מגרעת" אשר הותירה אותו לכאורה בתחום הרחוב), לחלק המזרחי בהיקף הגדר הקיימת. תמצית טענות העוררים הגדר חורגת מהגובה המותר על פי התכנית, שכן, נתבקש בהיתר, גובה של 1.5 מטר, בפועל הגובה מגיע בחלק מהגדר ל - 1.8 מטר ועל פי התכנית החלה במקרקעין ניתן לבנות במסגרתה גדר בגובה 1.1 מטר לכל היותר. עוד נטען, כי החניה החדשה מצריכה יציאה בנסיעה לאחור, בניגוד למתחייב מתקנה 45 לתקנות התעבורה, התשכ"א 1961. אמנם, הועדה המקומית רשאית במקרים מיוחדים לאשר גדר בניה בחריגה מהקבוע בתכנית לעניין זה, אולם, אין מקום להחריג את המקרה דנן, שכן, עם השלמת הגדר, נגרם סיכון לציבור. לא זו אף זו, גם יועצת התנועה שנשלחה לא בדקה את הדברים בתיאום עם העוררים והם מצויים בתחושה שהיה ניסיון למצוא מוצא, בניגוד לתב"ע. תמצית עמדת המשיבה ההיתר הוצא ביום 23.6.13, ההיתר כלל בין היתר, בניית מרתף למגורים והעתקת מקום החניה. הגדר מפרידה בין הרחוב לבין חדרי השינה הנמצאים במרתף ומשמשים באופן קבוע את בני הבית. במקור הגדר תוכננה כגדר מחופה אבן למטר ומעליה מסגרות, אולם עם התקדמות הבניה הוחלט מבחינות אסתטיות לצפות את הגדר בטייח ולוותר על גדר המסגרות ולפיכך הוגש היתר השינויים. המשיבים נאלצו להגיש לועדה דוח יועץ בכיר, אשר בדק ומצא כי אין הגדר מהווה בעיה בטיחותית בין אם גובה 2 מטר או 1.1 מטר וכך גם לא שינוי מיקום החניות. אף יועצת התנועה של הועדה המקומית ביקרה במקום והגישה דוח שפרטיו מופיעים בפרוטוקול ההחלטה. העוררים מצידם לא הגישו כל חוות דעת מקצועית. טענת העוררים לפיו החריגה צריכה להיות רק במקרים חריגים, אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות העיריה שמאפשרת בהרבה מקרים אחרים לגביהם הוצגו תמונות, גדרות שגובהן עולה על 1.1 מטר במגרשים פינתיים. תמצית עמדת הועדה המקומית העוררים טוענים טענה בטיחותית וטענה סטטוטורית. לענין הבטיחותי, נבדקה הבקשה לאור טענות המשיבים על ידי, אינג' אורנה מוזס, שהתייחסה באופן מפורש וענייני לחששם של העוררים וקבעה בעניין שדה הראיה קביעות לפיהן בניית הגדר לא פגעה בתנאי הראות שהיו קיימים לפני כן בצומת, וכן כי פתרון החניה החלופי בתחום המגרש, הינו פתרון שכיח. בניגוד למשיבים העוררים לא תמכו את טיעונם הבטיחותי בחוות דעת מקצועית. לא זו אף זו, בכל סביבת הגדר החיה ואחריה, לכיוון הצומת, ישנה צמחיה סבוכה הקיימת במקום, ללא קשר עם הגדר והגבהתה. לעניין הסטטורי, אמנם הגדר מוגבלת בדרך כלל כדי 1.1 מטר, אולם סעיף 326 לתכנית החלה, מאפשר חריגה מהנ"ל במקרים מיוחדים ואמור בענייננו הינו מקרה מיוחד שכן גובה המגרש גובה ב - 80 ס"מ מגובה המדרכה, ומשכך, גדר בגובה של 1.1 מטר גובה המדרכה, לא תצמיח למשיבים כל תועלת ופרטיותם תפגע. דיון והכרעה ועדת הערר דנה בערר ושמעה בהרחבה את טענות הצדדים. גם אם עומדת לעוררים זכות ערר, וספק לנו, אם אמנם כך, הרי שבחינת הדברים לגופם מעלה, כי אין בטענותיהם ממש. ראשית, יש להבהיר, כי על פי התכנית החלה במקרקעין, היא מר/מק/75/165 (להלן: "התכנית"). אמנם, ברגיל, גובה הגדרות במגרש פינתי הינו 1.1 כקבוע בסעיף 32.4, אולם, סעיף 32.6 אכן קובע, כי במקרים מיוחדים תהיה הועדה המקומית מוסכמת לאשר בניית גדר וחריגה מהקבוע בפרק זה. יש לציין, כי הפרק בכללו מאפשר בדרך כלל, בניית גדרות עד גובה של כ - 2 מטר מעל לפני הקרקע, בעוד במקרה דנן, מדובר בגובה של 1.1 מטר מפני האדמה במדרכה הגובלת בגדר. על כך, יש להעיר, כדלקמן: אם הכוונה לקביעת גובה הגדר בהתאם לגובה המדרכה, הרי שכל אימת שקיימים הפרשי גבהים, בין המדרכה לגובה המגרש, קיימת סיבה מצויינת לחריגה מהוראות התכנית. אם לעומת זאת הכוונה ל - 1.1 מטר מגובה המקרקעין (הגובלים במדרכה), אזי, אין כל חריגה מהוראות התכנית ואין צורך בשימוש בסעיף 32.6, שכן, על פי התכנית, הגדר מגעת כדי 1 מטר מעל המסלעה הקיימת בחלקה (גובה אשר כמובן נכנס בגדר המותר). לפיכך לא מצאנו בטענות הסטטוטוריות דבר. כך או אחרת, הועדה נקטה משנה זהירות ונימקה את החלטתה באופן מפורט כאילו דובר בחריגה מהוראות התכנית. במסגרת זו הסתבר גם לנו, כי גובה הגדר ביחס לגובה המגרש הינו סביר ביותר וכך גם ביחס לגובה הרחוב. לעומתו מצויה הגדר בגובה מקסימלי של בין 1.5 ל - 1.8 מטר, אשר הינו גובה סביר, כפי שגילה מתכנן התכנית את דעתו ביתר הסעיפים הנוגעים לגובה גדרות חיצוניות. זאת ועוד, לאור תוואי הדרך וצורת המגרש, בדקנו והשתכנענו כי אין בהגבהת הגדר משום סיכון העוברים והשבים. יש לציין, כי המגרש מצוי פינתית בין רחוב נחל אביב לרחוב יובלים. הנוסע ברחוב נחל אביב, (רחוב הולנדי צר) בואך רחוב יובלים (אף הוא רחוב צר) מגיע לצומת בה עליו להאט (ועל פי תשריט יועצת התנועה, מפתח הראיה הנדרש על מנת לפנות בצומת בשלום, אינו חופף בשום לגדר הבית ואינו נזוק ממנה). יש לציין, כי המשיבה הציגה בפנינו שורת תמונות של בתים פינתיים בשכונה, בהן קיימות גדרות הגבוהות, אף מעבר למה שנתבקש במקרה דנן. בהתחשב במהירות התנועה המותרת ברחוב (25 קמ"ש) ובתוצאות בחינת משולש הראות, על ידי יועצת התנועה (לפיהן הגדר האמורה אינה מפריעה לאותו משולש), לא מצאנו אף בטענות העוררים בהיבט הבטיחותי ממש. יחד עם זאת, אנו ממליצים, למען הסר ספק לבחון בחיוב הצבת תמרור "עצור" בצומת. הנושא של מיקום החניה אושר כבר בהיתר הקודם ואיננו רואים להדרש אליו במסגרת זו, אולם, למען הסר כל ספק, נבהיר כי הפתרון של כניסה לחניה ויציאה בהילוך אחורי ממנה, הינו פתרון שכיח ושגור במגרשים לצמודי קרקע ובלעדיו, דומה כי לא ניתן לקיים חניות בתחום המגרשים, כמצוות המחוקק. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל - הערר נדחה. בניההגדלת דירה / שטחתכנית שינוייםמרפסתעררגדר