מוסדות תכנון לא יכריעו במחלוקות קנייניות עם זאת, עצם קיומן של מחלוקות כאמור, אינו מונע מאת הועדה המקומית או מועדה זו, לדון בבקשה להיתר. כבר נקבע לא אחת כי במצב דברים זה, אין לעצור את הליכי הרישוי והתכנון המקודמים על הנכס. לעניין זה נפנה להלכה שנקבעה בבג"צ 1578/90 הלן אייזן נ' הועדה המקומית לתכנון לבניה ת"א, שם נקבע, כדלקמן: "גם לגופם של דברים אין אנו סבורים שהילכת בג"צ 879/89, הישימה גם לעובדות המקרה שלפנינו, מונעת בעד הועדות לתכנון ולבניה להחליט לפי שיקול דעתן מקום שעל פני הדברים אין למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקנין, שלא יתקיים דיון בבקשה כל עוד לא ניתן פסק דין מטעם בית משפט מוסמך הקובע שלמבקש זכות קניינית. הטעם לדבר: ביכולות הועדות להישמע בטענה שאין טעם שהן תקדשנה דיון סרק לשאלות התכנוניות המתעוררות כאשר נראה לכאורה שזכות הבניה, אם תאושר, אינה ניתנת למימוש. לפיכך אם יוצא לכאורה מהחומר שהומצא על ידי המבקש או בעלי הקנין האחרים בנכס שאין למבקש זכות קניינית, תוכלנה הועדות להפנות את המבקש לבית המשפט המוסמך; מאידך גיסא, אם השאלות הקנייניות שנויות במחלוקת או אם יוצא שלכאורה יש למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקנין או שבאין התנגדות לאחר שנשלחו הודעות כדין לזכאים, אין זכויות הקנין שנויות במחלוקת, תדונה הועדות בשאלות התכנוניות המתעוררות. בשום מקרה לא תכרענה הועדות בשאלות הקנייניות לגופו של הענין, הואיל והפונקציה המוטלת עליהן היא תכנונית בלבד". הווה אומר וכפי שהבהירה ועדה זו, בראשות עו"ד מיכל גלקין גולן, בערר 286/12 ישינסקי נ' הועדה המקומית לתו"ב קריות, פסק הדין מבחין בין שתי תוצאות: מצב אחד - בו למבקש קיימות הזכויות הקנייניות ברורות, או לחלופין השאלות הקנייניות שנויות במחלוקת - אין לעכב את ההיתר; מצב שני - אין למבקש זכויות קנייניות - גם אז לא מתעוררת כל שאלה ולא ניתן לאשר את ההיתר. בענייננו, אין חולק כי למבקשי ההיתר קיימות זכויות קנייניות בנכס. במצב דברים זה, אין מקום לעכב את הבקשה להיתר וככל שלעוררים טענות קנייניות, עליהם לבררן בפני הערכאה המתאימה. הוועדה המקומית אף הבהירה לעוררים בהחלטתה, כי עליהם לפנות לערכאה המתאימה. בנסיבות העניין, אין מנוס מדחיית הערר. מוסדות התכנון