הסדרת מקומות חניה בפרויקט תמ"א 38 הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב אישרה לעוררים חיזוק בניין המצוי בתל אביב, גוש 6215 חלקה 298, בפני רעידות אדמה, מכוח תמ"א 38 תוך השלמת הקומה העליונה הקיימת בבניין באופן שתהיה זהה לקומה הטיפוסית בבניין וכן תוספת קומה חלקית מעליה תוך תוספת שתי יחידות דיור קיימות והרחבת יחידות הדיור הקיימות. הועדה המקומית אישרה את הבקשה להיתר, תוך קביעת מספר תנאים עליהם הוגש הערר שבפנינו. להלן אדון בתנאים עליהם הוגש הערר. בבקשה להיתר התבקש הסדרת שני מקומות חניה עוקבים במרווח הצדדי מערבי של המגרש, וכן הסדרת מקום חניה בודד במרווח החזיתי- צפוני של המגרש. הועדה המקומית סירבה לאשר את הסדרת מקום החניה בחזית מהנימוק כי על פי מדיניותה יש להותיר רצועה של 2 מ' בחזית המגרש לצורך גינון, וכן סירבה הועדה המקומית לאשר את שני מקומות החניה במרווח הצדדי מהנימוק כי אלה אינם עונים על הרוחב המינימאלי אשר נקבע על ידי משרד התחבורה, הדורש רוחב חניה של 2.80 מ' כאשר קיימת חניה בין שני קירות. הועדה המקומית טוענת גם כי הסדרת שני מקומות חניה עוקבים אינם יכולים לענות על תקן החניה, וכן כי במידה ותאושרנה החניות העוקבות, לא יהיה מקום המתנה לתמרון לרכבים. בנושא הראשון, הובהר במהלך הדיון כי מבקשי ההיתר יוכלו להסדיר את הרוחב הנדרש לחניה הצדדית בדרך של הזזת מזגנים, ולפיכך נושא זה בא על פתרונו. לענין השאלה האם החניות העוקבות יכולות להיחשב לחלק מתקן החניה, תשובתי היא חיובית. הסדרת מקומות חנייה בחצרות בתים, בעיקר כאשר מדובר בהסדרתם בבניין קיים, מחייבת לעיתים תכופות הסדרת מקומות חניה עוקבות, גם אם שתי החניות אינן שייכות לאותם בעלים, על אחת כמה וכמה כאשר הן שייכות לאותם בעלים. שיטת חניה זו אומנם אינה נוחה, ואולם נסיון החיים מלמד כי ככל שקיימת מצוקת חניה גדולה יותר באזור, כך מובטח כי דיירי הבניין יחנו בחניות, גם אם הן כפולות/ עוקבות, למרות אי הנוחות הכרוכה בכך. ואולם, בדרך כלל רצוי כי יהיה מדובר בלא יותר משני רכבים החונים בשיטה זו, בעיקר לאור העובדה כי הרכב החוסם חייב להמתין בדרך כלל ברחוב עד ליציאתו של הרכב החסום. לעניין החניה המבוקשת בחזית המגרש, מדיניותה של הועדה המקומית להותרת רצועה פנויה של 2 מ' בחזית המגרש לצורך גינון הינה מדיניות עקבית שועדת הערר כבר הביעה את תמיכתה בה, ולפיכך אני מקבל תנאי זה של הועדה המקומית. יצוין כי ביטול החניה בחזית מאפשר תמרון ומקום המתנה לשתי החניות העוקבות בחזית הצדית. התוצאה היא שאני דוחה את הערר בנושא החניה המבוקשת בחזית. סוף דבר, אני מקבל את הערר בנושא הסדרת שני מקומות חניה בחזית הצדית ובכפוף לכך כי מבקשי ההיתר יסדירו את הרוחב של 2.80 מ', ואני דוחה את הערר בנושא אי אישור החניה בחזית הקדמית. לעניין השאלה האם הועדה המקומית יכולה לדרוש תשלום לקרן חניה בגין מקום החניה החסר, אנו קבענו לאחרונה בערר 5009/14 אמנון הלפר נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב כי על הועדה המקומית לקבוע בהחלטתה לאיזה חניון יופנו הכספים אותם היא גובה לקרן חניה, ולפיכך הועדה המקומית תודיע לעוררים על החניון המיועד תוך 21 ימים ממועד החלטה זו. והיה אם העוררים יחלקו על הפנית כספי קרן החניה לחניון שייקבע, יוכלו הם להגיש בקשה מתאימה לועדת ערר זו במסגרת הערר שבפנינו. הנושא השני בהחלטת הועדה המקומית עליו הוגש הערר הוא ההחלטה שלא לאשר את בניית המרפסות המבוקשות בחזית המערבית, באופן שאלה חורגות מקו הבניין הצדדי עד למרחק של 2.5 מ' מגבול המגרש, על אף שבסמכותה של הועדה המקומית לאשר חריגה זו מכוח סמכותה של הועדה המקומית לאשר חריגה מקו הבניין הצדדי עד למרחק של 2 מ' לצורך הרחבת יחידות הדיור הקיימות מכוח סעיף 11.1.4(א) לתמ"א 38. כאן המקום לציין, כי העוררים ביקשו את בניית המרפסות האמורות על חשבון השטחים אותם יכולה הועדה המקומית לאשר כהרחבת יחידות הדיור הקיימות מכוח סעיף 11.1.4(ה) לתמ"א. לאחר עיון בתשריט הבקשה להיתר, הגעתי למסקנה כי חריגה זו, העולה בכ-20 ס"מ על החריגה אותה הייתה יכולה הועדה המקומית לאשר כהקלה (חריגה של 10% מקו הבניין הצדי), הינה חסרת משמעות מבחינת השפעתה על הסביבה, בעוד שתוספת מזערית זו לרוחב המרפסת מאפשרת שימוש סביר ויעיל במרפסות האמורות. לפיכך אני מקבל את הערר בנושא זה ומאשר את בניית המרפסות המערביות עד למרחק של 2.5 מ' מגבול המגרש הצדדי. נושא נוסף עליו הוגש הערר שבפנינו הוא ניצול השטח המתקבל בקומת הקרקע מתחת למגדל הממ"דים המתוכנן. העוררים ביקשו לנצל שטח זה לשם בניית מחסן. הועדה המקומית טענה בפנינו כי לא ניתן לאשר את ניצול השטח האמור שכן שטח המחסן יחרוג מקווי הבניין, מעבר למה שניתן לאשר מכוח סעיף 11.1.4(א). לטענתה, חריגה מקווי הבניין המותרים מכוח התמ"א, ועד לגבול המגרש, אפשריים אך ורק לצורך בניית מגדלי ממ"דים, אך לא לשם שימוש אחר, ולפיכך השטח המתקבל בקומת הקרקע מתחת למגדלי ממ"דים לא יכול לשמש למחסן או לכל שימוש אחר למעט לממ"ד, במקרה שנבנית דירה בקומת הקרקע. אינני מקבל טענה זו, שכן הממ"ד מהווה חלק מהרחבת יחידות הדיור הקיימות. לעניין זה נקבע בסעיף 11.1.1(ב) לתמ"א 38 כי "שטחה של קומה מפולשת לצורך סגירה ומילוי לפי סעיף זה במקרה שהבקשה להיתר כוללת גם הרחבת קומות לצורך הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה קיים כאמור בפסקה 11.1.4(ה) יהיה עד לקו המתאר של הקומה המורחבת". כמו כן נקבע בסעיף 11.1.1(ה) לתמ"א כי "סגירה ומילוי הקומה המפולשת על פי האמור בפסקאות (א)-(ד) יכולה לשמש לצורך הוספת יחידות דיור במבנה ו/או לשימושים אחרים התואמים את הוראות התכנית החלה במקום לרבות להרחבת הדירות בקומה הראשונה של הבנין". מכאן עולה כי ניתן לנצל את השטח אשר נוצר מתחת למגדל הממ"דים בקומת הקרקע, לצורך כל שימוש המותר על פי התכניות החלות במקום, גם אם שטח זה אינו משמש לממ"ד, האף שייתכן כי אותו שטח מצוי מעבר לקווי ההרחבה המותרים מכוח סעיף 11.1.4(א) לנוכח העובדה כי ניתן לאשר הקמת מגדל ממ"דים מעבר לקו הבנייה האמור בדרך של אישור הקלה, או ללא צורך באישור הקלה כאשר ההרחבה היחידה המתבצעת בדירות היא הקמת ממ"דים, כפי שנקבע בסעיף 11.1.4(ה) לתמ"א. לפיכך אני מקבל את הערר בנושא זה, ומאפשר את ניצול השטח אשר יתקבל מתחת למגדל הממ"דים לצורך בניית מחסן. התנאי האחרון הוא החלטת הועדה המקומית שלא לאשר בניית מרפסת בצד הדרומי עד גבול החלקה, באופן המשכי לבנייה הקיימת במקום בקיר אפס. בעניין זה מפנה בא כוח העוררים לסעיף 15 לתמ"א, הקובע כי: " על אף האמור בתכנית זו בעניין קווי בנין, המרווחים בין המבנים לאחר שיורחבו לא יקטנו מ- 4 מ' לצדדים ו- 6 מ' לאחור, אלא אם מהנדס הועדה המקומית חיווה את דעתו כי ניתן לחרוג ממידות אלה לצרכי הבלטת מבנה מעלית, מרחבים מוגנים דירתיים, רכיבי חיזוק לפי סעיף 10 או כי ניתן לאשר קו בנין 0 (אפס) לצד ולא קיימת לכך מניעה מטעמים תכנוניים ואדריכליים." לטענת ב"כ העוררים מוסמך מהנדס הועדה המקומית לאשר בנייה עד קו אפס במרווחים הצדדיים מכוח הסיפא של הסעיף. אינני מקבל פרשנות זו של סעיף 15. לדעתי הסיפא של הסעיף מובאת בהקשר של האפשרות להקים מבנה מעלית, מרחבים מוגנים דירתיים ורכיבי חיזוק לפי סעיף 10 באופן שלא יישמרו המרחקים בין הבניינים המפורטים בסעיף, והוא אינו מקנה שיקול דעת למהנדס הועדה המקומית לאפשר חריגה מקווי הבניין אשר נקבעו בסעיף 11.1.4(א). פרשנות כאמור, תרוקן מתוכן את סעיף 11.1.4(א). . הדבר עולה גם מהכותרת של הסעיף, כי זה עוסק ב "מרחקים בין מבנים" ולא בקביעת אפשרות לבצע בניה מעבר לקווי הבניין. לפיכך, אני דוחה את הערר בנושא זה. דעת גב' רונית קידר, מר ניסים ארזי ומר מיכאל גופר לעניין הסדרת חניות עוקבות בניגוד לדעת יו"ר הועדה, אנו סבורים כי לא ניתן להתיר שני מקומות חניה עוקבים במרווח הצדדי מערבי של המגרש, אף לא בכפוף לכך שרוחב החניה יהיה 2.80 מ' במקום רוחב של 2.5 מ'. חניות עוקבות, אף ברוחב חניה של 2.80 מ', אינן מאפשרות תמרון עצמאי לכל חניה ולפיכך סותרות את תקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חניה ) התשמ"ג - 1983, המחייבות מרחב תמרון ביציאה ובכניסת כלי הרכב למקום החניה. נציין כי ראויה בעינינו בעניין זה מדיניות המשיבה, כמופיעה בנספח י' לתשובתה, לפיה לכל יח"ד יוצמד מקום חניה "עצמאי" וככל שמאושרות חניות עוקבות תוצמדנה שתיהן לאותה יח"ד, הכל בתנאים המפורטים במדיניותה. עם זאת ניתן היה לאשר התרת מקומות חניה עוקבות, לו היה מדובר בשתי חניות המשויכות לאותה יחידת דיור (עיינו למשל ערר 310/13 חיים סער ואח' נ' הועדה המקומית שומרון ואח'). אולם זה לא המצב כאן. כאן מדובר בחניות עוקבות המשויכות לשתי יחידות דיור שונות. שלא כדעת יו"ר הועדה, אנו סבורים כי אין בעובדה ששתי היחידות מצויות בבעלות אחת, כדי להוות טעם להתיר חניות עוקבות ליחידות הדיור השונות. ברי כי המשתמשים ביחידות הדיור השונות הם אנשים שונים, גם אם היחידות מצויות בבעלות אחת. הצורך לתאם את נושא החניה בין הדרים בשתי יחידות דיור, אינו מאפשר שימוש נוח בחניות אלה. הדרישה כי המשתמשים בשתי יחידות דיור שונות יתאמו ביניהם עניין יומיומי כחניה, עשויה להביא לאי ניצול של אחת החניות, באופן שזו לא תהווה פתרון חניה כלל. לפיכך, לדעתנו אין לקבל את הערר בנושא החניות העוקבות היות והוא מאפשר הסדרת מקומות חניה עוקבות, לשתי יחידות דיור שונות. עם זאת, אם ייקבע בהיתר הבנייה כי שתי החניות העוקבות תוצמדנה לאותה יחידת דיור, ויירשם בשל כך הערת אזהרה תכנונית לפי סעיף 27 ל תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011, ניתן יהיה לאשר את הבקשה להיתר עם שתי חניות עוקבות. בשאר הנושאים אנו מצטרפים לעמדת יו"ר ועדת הערר. לפיכך הוחלט כקבוע בהחלטת יו"ר ועדת הערר, למעט לעניין החניות העוקבות, ביחס אליהם הוחלט כקבוע בהחלטת רוב חברי הועדה. בניהתמ"א 38מקום חניהתמ"אחניה