בקשת העורר לתוספת בבית צמוד קרקע פרטי+מחסן+ממ"ד במקרקעין הידועים כחלקה 117 בגוש 6390 (להלן: "המקרקעין") בפתח תקווה, (שכונת שעריה). תמצית טענות העורר בעבר, אושרה בקשה דומה על ידי הועדה המקומית אשר לא התגבשה כדי היתר, מסיבות שאינן תכנוניות, אלא בשל הסדרת זכויות העוררים במקרקעין. משחזרו העוררים על בקשתם, קיבלו את ההחלטה נושא הערר ובה סירוב. לא ברור מדוע מצאה הועדה המקומית לסתור החלטות שלה לחרוג ממדיניותה ולדחות באופן גורף את בקשת העוררים. לטענת העוררים קיימות סיבות לא ענייניות לתוצאה הלא ברורה אליה הגיעו ואין כל מניעה תכנונית לאשר את הקמת המחסן החדש, שינוי מקום החניות, הממ"ד ותוספת הבניה. תמצית עמדת הועדה המקומית בקשת העוררים כוללת מבנה נפרד בחצר, המהווה חיבור של מחסן עם חדר ממ"ד ובהתאם לסעיף 9.2 לפת/2000/א, תוספת ממ"ד לבניין קיים תהיה בצמוד אליו. כמו כן, סעיף 6.18 לפת/2000 קובע, כי בבניינים חד קומתיים לא יעלה שטח בניין עזר על 9 מ"ר ליח"ד כאשר במסגרת הבקשה מבוקש מחסן בשטח של 11.62 מ"ר. כמו כן, אדריכל העיר, העיר כי לא ראוי מבחינה אדריכלית לאשר את המבנה הנפרד המבוקש. הבקשה שהוגשה על ידי העוררים בשנת 2009, נדונה ואושרה בכפוף להריסת מחסן לא חוקי בחצר הבית. אולם לא דובר בבקשה זהה, אלא בבקשה במסגרתה התבקש מחסן של 12 מ"ר בצמידות לבית הקיים, כפי שמותר. דיון והכרעה עם תום הדיון בפני ועדת הערר במסגרתו נדונו בהרחבה טענות הצדדים, התבקשו העוררים להמציא דוגמאות בנוגע לתכנונים דומים שאושרו לדבריהם על ידי הועדה המקומית. במסגרת הדיון טענו העוררים לדוגמאות בהן אושרו מחסנים ומבני עזר שלא בצמוד למבנה. לאחר ניסיונות חוזרים מצד העוררים לקבל מסמכים לאישוש טענותיהם בועדה המקומית. המציאו העוררים, היתר שניתן ברחוב קיבוץ גלויות 27 ובו הותר בניין עזר (2 מחסנים) בשטח של 14 מ"ר כל אחד וזאת ביום 11.09.2006, כמו כן, נטען למקרה דומה בתיק 4113 ברחוב דוד רמז 20 ובתיק 5814, וכן נטען כי נערך בירור עם הגורמים המקצועיים במשיבה והתברר כי לפרקים מאושרים שטחי מחסנים בשטח של 12 מ"ר שלא בצמוד למבנה וכן כי אושרו בעבר מחסנים בדירות גן בקומת הקרקע, באמצעות העברת שטחים מקומת מרתף באמצעות תכנית פת/2000/ד. ב"כ הועדה המקומית, טען כי המשיבה מאשרת מחסנים בשטח של עד 9 מ"ר שלא בצמוד למבנה בהתאם לפת/2000/א או לחילופין, מחסן של 12 מ"ר צמוד למבנה ובכפוף לעמידה בקווי בנין. לעניין דירות הגן, מאושרים מחסנים בני 6 מ"ר עם כניסה מהגינה ללא צורך בניוד זכויות בהתאם לפת/מק/2000/ד. לעניין ההיתר למחסן בשטח 14 מ"ר, ברחוב קיבוץ גלויות הרי ששם חלה תב"ע ספציפית המאפשרת הקמתם של מחסנים בשטח של 14 מ"ר, במנותק ממבנה המגורים ואילו ההיתר ברחוב דוד רמז 20, ענייננו בממ"ד, תחת מחסן קיים אשר אושר לאחר פרסום הקלה. לטענת הועדה המקומית לעניין הבקשה שאושרה בהקלה, דובר בהפעלת שיקול דעת תכנוני ספציפי ואין בכך כדי לשחזרו ולהעתיקו על פני כל העיר. ועדת הערר דנה בערר ואף יצאה לשטח להתרשם באופן בלתי אמצעי מטענות הצדדים. במסגרת זו נמצא, כי רחוב חגי מאופיין בבנייה צמודת קרקע ובנייה בת 2 קומות וכי המבנה ברחוב חגי 23, הינו דו משפחתי בקיר משותף. דומה כי לעניין שטחו של המחסן יש ממש בעמדת הועדה המקומית, שכן תכנית פת/2000/א מאפשרת בניית מחסן במגורים צמודי קרקע בשתי חלופות: האחת ללא שינוי מהוראות פת/2000, דהיינו, בשטח של 9 מ"ר ליח"ד אחת ובמיקום שייקבע על ידי המהנדס (מיקום גמיש). השנייה, בשטח של 12 מ"ר כחלק מהמבנה הראשי, ללא חריגה מקווי הבניין. גם לעניין הממ"ד, תכנית פת/2000/א אף מחייבת תוספת הממ"ד, בצמוד לבניין ובחומרי גימור תואמים למבנה הקיים ובאישור אדריכל העיר. הוראות פת/מק/2000/ד קובעות כדלקמן: "העברת אחוזים מקומה לקומה: א. באזורים מגורים א' וא' מיוחד ב ב- 1 ... תותר העברת אחוזי בנייה עיקריים מקומה לקומה ובתנאים הבאים: סה"כ אחוזי הבניה יישארו בהתאם לתכנית המתאר ללא הגבלת שטחי בנייה. אין חריגה מקווי בניין עפ"י תכנית מתאר מאושרת החלה בחלקה. אין חריגה מגובה (מספר הקומות) המותר על פי תכנית המתאר החלה על החלקה. תידרש בדיקה ואישור אדריכל העירייה... בבדיקה תתייחס לשיעור ההעברה ליחסים בין הקומות והתייחסות לסביבה הקרובה. תכסית קרקע ( עיקרית + שירות) באזור מגורים א, ב, ג, צמודי קרקע 45%. על אף האמור לעיל הוראות פת/2000/ 10 בדבר תכסית קרקע 5% תשאר בתוקף". נבהיר, כבר עתה, אנו סבורים, כי במבנה המגרש והבנוי בו הכוללים חזית של 12 מטר מתוכה 3 מטר מוקצים לכניסה לחניה ולחניות, כאשר המבנה עצמו משתרע על רוחב של כ - 8.5 מטר ומופנה צפונה אל החצר, כאשר כלפי החצר מופנים גם המטבח וגם הסלון, אין זה נכון מבחינה תכנונית להוסיף בצמוד למבנה מצפון, ממ"ד ו/או מחסן, ובהתחשב בנתוני המגרש והמבנה המופיעים, יש הגיון תכנוני במיצובם של המחסן והממ"ד בנפרד מהמבנה, זולת אם הממ"ד או המחסן ימוקמו במגרעת המזרחית בחזית הבית דרומה. מנגד, ברי, כי מטבע הדברים מיקומו של ממ"ד צריך להיעשות ככל האפשר כחלק אינטגרלי מיחידת המגורים אותה הוא אמור לשרת. כך או אחרת, העובדה כי תכנונית קיים הגיון באפשרות לבצע המחסן או הממ"ד או שניהם בנפרד, אינה מאפשרת אישור תכנון כזה ללא הקלה. שכן, כפי שהובהר לעיל, התכניות החלות במקרקעין אינן מאפשרות מחסן במידות המבוקשות שלא בצמוד למבנה. לפיכך, עומדות בפני העורר הברירות הבאות: להקטין את המחסן ל - 9 מ"ר, (במנותק מהמבנה) ולהצמיד את הממ"ד לדירת המגורים במגרעת הדרום מזרחית של המבנה הקיים. כל זאת ללא פרסום נוסף. לפרסם הקלה בדבר מיקומם של המחסן והממ"ד. בהיבט זה הבענו דעתנו כי קיימת הצדקה תכנונית למיקומו של אחד מהשניים לכל הפחות בנפרד מהבניין. אולם, מובן, כי עצם קיומה של סיבה אינה מכריעה את הכף. שכן, מקום בו מדובר בחריגה מהוראות התכניות התקפות, יש לשמוע מתנגדים תחילה. על העורר איפוא להחליט אם הוא בוחר במסלול "הירוק" שהוצע בסעיף 23.1 שאז עליו לתקן את הבקשה ולהעביר את הממ"ד למגרעת הקדמית, מתוך הנחה שיכנס גם בתחום קווי הבנין שאם לא כן, עליו לפרסם הקלה. את המחסן ניתן להקטין ולהותיר במקומו. לחילופין ניתן לפרסם הקלה בתכנון המקורי שהוצע. בניהתוספת בניהמחסן