העוררים טוענים לפגיעה בפרטיות, הן לענין המגורים והן לעניין בריכת השחייה הנמצאת בחצר. בשומה מטעמם נטען גם לפגיעה בגין ראשי נזק של הגדלת צפיפות; רעש סביבתי; הגדלת עומסי תנועה בעיקר בכניסה וביציאה לבניין; זיהום אוויר, חסימת אוויר ואור. ירידת הערך הנטענת היא בשווי של 910,000 ש"ח. המשיבות טוענות כי לא הורם נטל ההוכחה על ידי העוררים. נטען כי הערר והשומה שצורפה עליו אינם עומדים בעקרונות שהותוו בהחלטות ועדת הערר לעריכת שומה ולעמידה בנטל ההוכחה לענין סעיף 197 לחוק. נטען, כי השומה מטעם העוררים איננה מפורטת ואיננה מבוססת. ראשי הנזק שנטענו, נטענו באופן כללי וסתמי ללא כל פירוט וביסוס ובהתעלם מהמצב התכנוני הקודם. נטען כי כל הסביבה לפי המצב התכנוני הקודם, גם לפי תכנית רח/550/ב שאושרה בשנת 1987, היא סביבה של בניה רוויה, לרבות במגרשים צמודים למקרקעי העוררים. המגרשים נשוא הערר, חלקות 655 ו-654 בגוש 3703 עליהם חלה התכנית, הם המובלעת האחרונה, לבד ממקרקעי העוררים, שאינם מקרקעין בבניה רוויה. לפיכך, היה על העוררים לצפות כי גם המגרש הסמוך להם, ישנה יעודו למקרקעין בבניה רוויה. לעניין הטענה לפגיעה בפרטיות, הן לעניין הבריכה והן לעניין המגורים, טוענים המשיבים כי גם במצב התכנוני הקודם היו העוררים חשופים לפגיעה בפרטיות. העוררים עצמם מיגנו את הבריכה בשדרת עצים כנגד החשיפה הקיימת כיום לפרטיותם, אשר נגרמה לא בגין התכנית נשוא הערר. נטען כי יש לקחת בחשבון את השימוש המיטבי במקרקעי העוררים - 3 או 4 יחידות דיור ולא יחידת דיור אחת כפי שקיים בפועל. אשר לשאר ראשי הנזק שנטענו, המשיבים טוענים כי לא נתמכו בחוות דעת מומחים וכי נטענו ללא ביסוס וללא התייחסות למצב התכונני הקודם. כך למשל, טענה ב"כ משיבה מס' 2, כי חוות דעת מומחה מטעמה מעלה כי, לכל היותר יש תוספת של פחות מכלי רכב אחד לדקה. לא הוכחה כלל פגיעה בשל תוספת תנועה, רעש או זיהום אויר. אשר לשעור ירידת הערך הנטען - המשיבים טוענים כי שעור ירידת הערך נקבע באופן כללי וסתמי ללא פירוט למרכיבים לפי ראשי הנזק הנטענים. כן נטען כי לא פורטו עסקאות השוואה רלבנטיות כנדרש. דיון והחלטה לאחר ששמענו את הצדדים ועיינו בכתבי הטענות, בשומות הצדדים, ובמסמכים הרלבנטים, אכן עולה כי שומת העוררים לוקה בחסר ויש בה פגמים רבים. אין בה כנדרש, התייחסות לכלל רכיבי המצב התכנוני הקודם. אין התייחסות לאופי הסביבה על פי המצב התכנוני הקודם, סביבה של בניה רוויה, לרבות במקרקעין סמוכים למקרקעי העוררים. בנוסף, רק בדיון בפנינו הועלה כי חזית בית העוררים איננה פונה לכיוון הפרויקט. עורף בית העוררים (חדר שינה, חדר אמבטיה וכו'), הוא הפונה לכיוון הבנין נשוא הערר. אין לכך כל התייחסות בתביעה ולא ניתן לכך ביטוי בשומת העוררים, לא לענין הפגיעה הנטענת ולא בכימותה. ראשי הנזק השונים שנטענו בשומה, נטענו באופן כללי וסתמי, ללא פירוט וביסוס. לא פורט ולא בוסס כיצד יש בהם תוספת פגיעה, בהתייחס למצב התכנוני הקודם ולאופי הסביבה - בניה רוויה. העוררים לא התייחסו ולא התמודדו עם הפסיקה והטענות כי מדובר בתכנית המהווה התפתחות סבירה של עיר. עיון בהוראות התכנית נשוא הערר, מעלה כי אין מדובר בתכנית חריגה לתכניות שאושרו בסביבה, לא באופי הבניה, לא בצפיפות ולא בתכסית הבניה. גם העוררים לא חלקו על כך. בשומה מטעמם גם לא ניתן ביטוי לכלל רכיבי התכנית במצב התכנוני החדש, כמו למשל להוראות בדבר הרחקת קו הבניין ועוד, לא לענין הפגיעה הנטענת ולא לענין שעורה. על נטל ההוכחה המוטל על העוררים ועל העקרונות בדבר עריכת שומת מקרקעין המוגשת בתמיכה לתביעה על פי סעיף 197 לחוק, עמדנו בהרחבה ברבות בהחלטותינו. עקרונות אשר גם אושרו על ידי בתי המשפט. על מנת שלא להאריך נסתפק בהפניה לכמה מהמרכזיות שבהן, ובהן ערר (מרכז) 405/07 אריק שניידר ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה; ערר (מרכז) 786-929/04 גודינר סיני ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה; ערר (גב) 95042/07 דורון סמי ויעל נ' ועדה מקומית לתכנון ולבניה גבעתיים; ערר (מרכז) 384/07 אדם עמל ועוד 97 עוררים נ' הוועדה המקומית לתו"ב פ"ת, ערר (חל) 95219/07 ישיבת יקירי ירושלים ואח' נ' הועדה מקומית לתכנון ולבניה חולון ואח', אשר אושרה בעמ"נ 24576-04-10 ישיבת יקירי ירושלים ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון ואח' ועוד רבות אחרות. לאור כל האמור לעיל ישנה בנטען בעייתיות רבה לעניין עמידת העוררים בנטל ההוכחה המוטל עליהם להוכחת תביעתם לפי העקרונות שנקבעו בפסיקה ובהחלטותינו, נוכח הפגמים רבים בתביעה ובשומה מטעמם. נטענו ראשי נזק של הגדלת עומסי תנועה, הגדלת הרעש הסביבתי וזיהום האוויר. אולם, לא נעשתה כל השוואה למצב התכנוני הקודם ולא פורט כיצד יש בתכנית נשוא הערר כדי לגרום לתוספת פגיעה על עומסי התנועה וזיהום האוויר הקיימים לפי המצב התכנוני הקודם. ראשי נזק אלו נטענו באופן כללי וסתמי, ללא כל פירוט וביסוס כנדרש. לעניין נטל ההוכחה מוטל על התובעים בעניין ראשי נזק של הגדלת רעש והגדלת עומסי תנועה, עמדנו בהרחבה גם בערר אדם עמל (לעיל). כן נפנה בעניין זה לערר 95236/07 קסטנבאום נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב; ערר 95297/07 אבולש מזל .נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה בת ים; ערר 95004/08 מקמל ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה בני ברק ועוד, וכל האמור שם בעניין זה חל גם כאן. אשר על כן, לא הורם נטל ההוכחה לענין ראשי נזק נטענים אלו, והערר נדחה בגין ראשי נזק נטענים. לענין ראשי הנזק האחרים שנטענו - פגיעה בפרטיות, באור ובזרימת אוויר: כאמור, ישנה, בעייתיות רבה בענין נטל ההוכחה בנסיבות אלה, גם בענין ראשי נזק אלו. אולם, לאחר ששמענו את הצדדים ובחנו את המסמכים שהוצגו בפנינו, לרבות התכנית נשוא הערר, החלטנו לבסוף, על אף הפגמים הרבים שיש בשומת העוררים, ולו לפנים משורת הדין, לעניין ראשי נזק אלה, שלא לדחות על הסף את הערר, ולאפשר בחינה על ידי שמאי מייעץ, האם נגרמה פגיעה למקרקעי העוררים בגין אישור התכנית, הכל בכפוף להנחיות להלן: השמאי המייעץ יבחן את כלל רכיבי המצב התכנוני הקודם, ובשים לב לטענות בדבר אופי הסביבה, בניה רוויה גם על פי המצב התכנוני הקודם, לרבות תכנית רח/550/ב', ולרבות במקרקעין הסמוכים למקרקעי העוררים. כמו כן עליו לבחון את הטענות בענין המבנה הטופוגרפי של שני המגרשים לעניין המצב התכנוני הקודם. בחינתו לענין הפגיעה במקרקעין תעשה כאמור, אך ורק לגבי ראשי הנזק האמורים לעיל. השמאי המייעץ יבחן את טענות הצדדים לעניין קיומם של אלמנטים משביחים בתכנית, לרבות לעניין הרחקת קו הבניין. ככל שימצא כי ישנם אלמנטים משביחים בתכנית, יבחן האם יש בהן כדי לקזז או לאיין את הפגיעה, ככל שיקבע כי ישנה. ככל שימצא השמאי המייעץ כי נגרמה פגיעה למקרקעי העוררים, יקבע את מרכיביה ואת שיעורה ביחס לכל אחד ואחד מראשי הנזק שנותרו לבחינתו כמפורט לעיל. בנסיבות העניין אנו מחליטים כי העוררים ישאו במלוא הוצאות שכר טירחת השמאי המייעץ. לאחר מתן חוות דעת השמאי המייעץ, הצדדים, ככל שירצו בכך, יוכלו לטעון לעניין חוות דעת השמאי המייעץ, תוך 14 יום מיום מתן חוות הדעת ואך ורק טענות שיש בהם משום טענות לטעות מהותית או דופי חמור בחוות הדעת ובכפוף לעקרונות ולאמות מידה שנקבעו בהחלטתנו בנוגע להיקף ההתערבות המצומצם בחוות דעת שמאי מייעץ ואשר אושרו לאחרונה בבר"ם 3644/13 משרד התחבורה ואח' נ' גלר דוד ואאורה ואח' (החלטה מיום 23.4.14). כבר כאן ייאמר כי, טיעונים בעניין חוות דעת שמאי מייעץ , אשר יהיה בהם טיעונים "מן הגורן ומן היקב" כנגד חוות דעת השמאי המייעץ, ואשר יש בהם משום מחלוקות מקצועיות שמאיות (לגיטימיות ככל שתהיינה) בלבד, של מי מהצדדים עם קביעות השמאי המייעץ, לא יידונו. אם בהתאם לתוצאה אליה יגיע השמאי המייעץ ירצו המשיבים לטעון טענת פטור לפי סעיף 200 לחוק, יהיו רשאים להגיש בקשה מפורטת לוועדת הערר, במסגרת תיק ערר זה, תוך 14 יום מהמועד בו הומצאו להם חוות דעת השמאי המייעץ. תשומת לב המשיבים להחלטות שניתנו ע"י ועדת הערר בענין תחולת סעיף 200, והן בין היתר, ערר (ת"א) 95053/09 יאיר טובה 5 אחרים נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת-גן; ערר (ת"א) 95032/11 מגדלי התמרים בע"מ נ' אבירם אליהו ומרגלית ו- 71 אחרים; ערר (ת"א) 95000/08 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת גן נ' אלבוחר משה ואסתר; עררים (ר"ג) 95053/09+ 95051/09 דסזר זהבה ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת גן ואח'. העוררים אם ירצו בכך יוכלו להגיש תגובתם תוך 14 יום נוספים. העדר תגובה מהצדדים תוך פרק זמן זה, משמעותה הסכמתם לחוות דעת השמאי המייעץ. בנסיבות הענין, ולו לפנים משורת הדין, החלטנו שלא ליתן צו להוצאות. תוכנית בניהבניהבניין