בקשה מכוח תמ"א 38, אשר אינה מבקשת לנצל את מלוא הזכויות אותן ניתן לבקש מכוח תמ"א 38. הבקשה הנה בקשה להריסת מבנה קיים וישן והקמת מבנה בן 4 יח"ד סה"כ ובגובה כולל של 5 קומות. הבקשה מציעה מקומות חניה בתחום המגרש, במספר התואם את תקן החניה. כפי שכבר פסקנו בעבר, לקידום פרויקטים מכוח תמ"א 38, חשיבות לאומית וציבורית גבוהה. תמ"א 38 על תיקוניה, הבהירה את כוונת המחוקק לאפשר ולקדם פרויקטים מסוג זה, גם במחיר של פגיעה מסוימת בציבור, וזאת מפאת הצורך החיוני בחיזוק מבנים, כנגד רעידות אדמה. נציין עוד, כי פרויקטים אלה, מסייעים ומקדמים התחדשות עירונית ותוספת יחידות דיור במרכזי הערים. נראה, כי לנוכח מצוקת הדיור, המהווה בעיה לאומית כלל ארצית, לא יכול להיות חולק, כי גם מטעם זה יש לקדם בניה מכוח התמ"א. בתיקון 2 לתמ"א 38, נקבעה האפשרות להריסת בניין קיים ובניית בניין חדש תחתיו, התואם את תקן 413 (עמידות מבנים ברעידות אדמה), וזאת בהתאם לזכויות המוקנות בתכניות המאושרות החלות על המגרש ובצירוף התמריצים מכוח התמ"א. זאת על מנת לעודד הריסת מבנים ישנים ובניית חדשים תחתם, אשר מבחינה קונסטרוקטיבית עדיפה משמעותית על חיזוק מבנים קיימים (ר' לעניין זה ספרם של פרופ' נמדר ועו"ד גדרון, תמ"א 38, בעמ' 242). בכך, הבהיר המחוקק כי לשיטתו יש מקום לשינוי באופי הסביבה, באמצעות פרויקטים של הריסה ובניה מחדש, ושינוי זה נובע באופן ברור מהגדלת נפחי הבניה והגבהתה ביחס למצב המאושר, מכוח תמריצי התמ"א אותם ניתן לקבל, כאמור, בנוסף לקבוע בתכניות החלות. יש לזכור כמובן, כי הזכויות מכוח התמ"א אינן זכויות מוקנות והענקתן נתונה לשיקול דעת הועדה המקומית, אשר רשאית לסרב למתן מלוא הזכויות מכוח התמ"א, בין היתר, כאשר היא סבורה כי יש טעם תכנוני או אדריכלי המצדיק זאת (סעיף 22 להוראות תמ"א 38). בענייננו לא השתכנענו כי הבניה המבוקשת (אשר כאמור, אין בה כדי לנצל את מלוא התמריצים אותם ניתן לקבל מכוח תמ"א 38) משום פגיעה בעורר או שינוי הסביבה. כאמור, ועל כך אין חולק, התכניות המאושרות החלות על המגרש, כמו גם על המגרשים בסביבתו, מאפשרת בניית שלוש קומות על קומת עמודים ומסד וכן עליית גג. לעניין זה אין משמעות לעובדה שלא נוצלו זכויות הבניה בחלק מן המגרשים בשכונה, ובפועל קיימת גם בניה נמוכה ברחוב. בניגוד לטענת העורר, את אופי הסביבה יש לגזור מהזכויות המוקנות בתכניות המאושרת, אשר יכול בעל מגרש לנצל ללא צורך בפרסום ולוועדה המקומית נתון שק"ד מצומצם מאוד שלא לאשרן. בכל מקרה, לא ניתן לקבוע את אופי הסביבה רק מן הבנוי בפועל. ומאחר ואופי הסביבה, על פי התכנית המאושרת, מאפשר בניית מבנים בני 4 קומות בצירוף עליית גג, ובענייננו מבקשים 5 קומות ועליית גג (תוספת של קומה אחת), וכפי שנמסר על ידי הועדה המקומית, הפרש הגבהים בין המאושר למבוקש מכוח התמ"א, הנו כ- 1 מ', לטעמנו לא נגרם שינוי לאופי הסביבה, בוודאי לא שינוי מהותי המצדיק מניעת או צמצום פרויקט מכוח תמ"א 38. באשר לחריגות בשטחים, לא הוכח כי נפלה טעות בחישוב השטחים העיקריים או שטחי השירות, שביצעה הועדה המקומית, ואשר הוצג בפנינו שנית במהלך הדיון. בכל מקרה, כאמור, ולאור העובדה שקיימות עוד זכויות רבות שלא נוצלו מכוח התמ"א, הרי שאין צורך להכריע בטענות העוררים בעניין זה, שכן ניתן להכשיר את שטחי הבניה המבוקשים גם בדרך זו. לעניין מדיניות הוועדה המקומית, הרי שטענה זו לא הוכחה בפנינו, וממילא לא נתמכה על ידי הועדה המקומית עצמה. בכל הנוגע לפגיעה בעורר ולהצללה שתיגרם לביתו, כאמור, גובה המבנה המבוקש אינו גבוה באופן משמעותי מזה שניתן היה לבנות ללא ניצול זכויות מכוח תמ"א 38. אכן, נפח הבניה גדול יותר מזה שהיה מתקבל ללא הזכויות מכוח התמ"א, אולם לאור העובדה שבית העורר מצוי מערבית לבניין המבוקש, אזי ברוב שעות היום ממילא לא תיגרם הצללה. בכל מקרה, במאזן השיקולים בין הצורך הציבורי בחיזוק מבנים ותוספת יח"ד, ובין הצללה חלקית לבניין גובל, אנו מעדיפים את הראשון. לאור כל האמור, הערר נדחה. בניהתמ"א 38תמ"א