אין מבחן אחד על פיו יקבע האם מערכת היחסים עולה כדי שותפות סעיף 1 לפקודת השותפויות, הוא סעיף ההגדרות, מורה כי שותפות היא "חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות", קרי: שותפות יסודה בהסכם; וכן כי קשרי שותפות הם "הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, למעט את הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי כל דין אחר". סעיף 2 לפקודת השותפויות מתייחס לנסיבות מסוימות שמתוכן ניתן ללמוד, על דרך החיוב ועל דרך השלילה, על הסכמה לכינונה של שותפות - ובין היתר נקבע בסעיף כדלקמן: "לשם הכרעה אם קיימים קשרי שותפות ואם לאו, יש ליתן את הדעת על כללים אלה: (1) שיתוף מכל צורה או הגדר בנכס או בכל זכות בו - אין בכך בלבד כדי ליצור קשרי שותפות בין בעלי הנכס או הזכות, ואפילו הם נוטלים חלק ברווחים המגיעים מן השימוש בהם; (2) נטילת חלק בהכנסה ברוטו מנכס, היא בלבד אינה יוצרת קשרי שותפות, בין שנוטלי החלק יש להם בנכס זכות או טובת הנאה משותפות ובין שאין להם; (3) הנפרע חוב או סכום קצוב אחר, בין בשיעורין ובין בצורה אחרת, מתוך רווחיו הנצמחים של עסק, איננו נעשה בשל כך בלבד שותף בעסק או חב כשותף בו; (4) חוזה, שעל פיו עובדו או שלוחו של בעל עסק יקבל את גמולו בחלק מרווחיו של העסק, אין בו בלבד כדי לעשות את העובד או את השלוח שותף בעסק או חב כשותף בו; (5) בן זוגו או ילדו של שותף שנפטר או התלוי בנפטר, המקבל בדרך של אנונה חלק מרווחי העסק שהנפטר היה שותף בו, אינו נעשה משום כך בלבד לשותף בעסק או חב כשותף בו; (6) המלווה כסף למי שעושה עסק או עומד לעשות עסק, ועל פי החוזה שביניהם יקבל המלווה ריבית בשיעור משתנה לפי רווחי העסק, או יקבל חלק ברווחים- אין המלווה נעשה משום כך בלבד שותף בעסק או חב כשותף בו; (7) המקבל, בדרך של אנונה או בדרך אחרת, חלק ברווחי עסק כתמורה בעד מכירת המוניטין של העסק, אינו נעשה משום כך בלבד לשותף בעסק או חב כשותף בו; (8) חוץ מן האמור לעיל בסעיף זה, תהא קבלת חלק ברווחי עסק, או כל תשלום התלוי ברווחי עסק או המשתנה לפיהם, ראיה לכאורה שהמקבל הוא שותף בעסק, אלא שניתן לסתור ראיה זו בשים לב לכל נסיבות העסקה שבין הצדדים". הואיל ואין מבחן בודד על פיו יקבע האם מערכת היחסים עולה כדי שותפות כמשמעותה בפקודה, על בית המשפט לבסס את הכרעתו לאחר בחינתם של פרמטרים שונים ומגוונים. בע"א 727/88 שוורץ נ' רנן, פ"ד מו(5) 851 מונה בית המשפט העליון "חלק מסימני ההיכר שיכולים להטות את הכף לכאן או לכאן" ובתוכם: כוונת הצדדים להיות שותפים; הצגתם של הצדדים לציבור כשותפים; השתתפות הצדדים ברווחי העסק; ומשכם של היחסים בין הצדדים (שם, עמ' 854). מכאן, שאין המדובר ברשימה סגורה וניתן להוסיף עליה פרמטרים שונים המאפיינים "קשרי שותפות". ואכן, לאורך השנים מנתה הפסיקה מרכיבים נוספים המאפיינים "שותפות". יפים לעניין זה דבריה של חברתי כב' השופטת ברון בקשר לקרטריונים המנויים בסעיף 2 לפקודה כפי שהובאה בפסק דינה בת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2023-04 כחול מקבוצת הפרדס בע"מ נ' מרחבים ירוקים בע"מ (28/6/11): "בבית המשפט העליון נקבעו קווים מנחים נוספים שלאורם ניתן לבחון אם בעלי הדין הסכימו לנהל יחדיו עסק במטרה להפיק ממנו רווחים - ובהקשר זה נודעת חשיבות לכוונת הצדדים להיות שותפים, להשתתפותם בנכסים ובחזקה של העסק, לקיומה של זכות שווה לנהל את העסק, להשתתפות הצדדים ברווחי העסק ולזכות ההדדית לחייב זה את זה בענייני העסק, וכן למשך היחסים בין הצדדים ולאופן שבו הציגו את יחסיהם לציבור [ראו: ע"א 167/89 תנעמי נ' חמסי, תק-על 92(2) 387, 389 (1992); להלן: "עניין תנעמי"]. ודוק: השאלה אם נקשר בין בעלי דין הסכם להקמת שותפות היא שאלה מעורבת בעלת פן עובדתי ופן משפטי - 'השאלה, מתי הממצאים העובדתיים המצטברים מצביעים על קיומה של שותפות היא שאלה משפטית, אך קביעת התשתית העובדתית העולה מעל פני הראיות באשר לקיומה של שותפות שאלה שבעובדה היא' [ראו למשל: רע"א 4339/06 חברת אירו-פארם בע"מ נ' פיטרמן , תק-על 2006(3) 3342, 3344 (2006)]". הנטל להוכחת קיומם של יחסי שותפות מוטל על הטוען זאת (ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2711/06 סדלינסקי נ' מלינגר (3/4/11); ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2154-07 אופקים סוכנות לביטוח בע"מ נ' תשובה (21/8/11); ז. יהודאי "דיני שותפויות בישראל", 1988, בעמ' 64). דיני חברותשותפות