עתירה להורות על ביטול לפיה ביטל מינהל מקרקעי ישראל עסקה מיום 19.9.11 בעניין נכס הידוע כגוש 19951 חלקה 5 תכנית 13161/ג מגרש 120, הנמצא בישוב מזרעה. כפי שיפורט, דינה של העתירה להידחות, וכך אני מורה. הרקע העובדתי: העותרים הם אחים, תושבי כפר מזרעה. העותר 1, עורך דין במקצועו, ייצג, כך לדבריו, את כל האחים בנוגע לנושא נשוא העתירה. העותרים השתתפו במכרז שערכו המשיבים שמספרו צפ/196-2011. עניינו של המכרז בחלקות מקרקעים לבנייה עצמית בכפר מזרעה. המכרז יועד לתושבי המקום מחוסרי דיור. העותרים זכו בהגרלה שנערכה ביום 19.9.11 במגרש מס' 120. באותו מועד נמסרה לעותרים הודעת זכייה, עליה חתמו כל העותרים. הודעת הזכייה מפרטת שורה של תנאים שעל הזוכה במכרז למלא. למען הסדר אביא את ההודעה, עליה חתומים העותרים, כלשונה: "לתשומת לבך/כם! א. בהתאם לתנאים המפורטים בפרוספקט, עליך/כם לחתום על חוזה חכירה עם המינהל תוך 60 יום מיום אישור העסקה ולהסדיר תוך תקופה זו את כל התשלומים בגין הקרקע. כמו כן עליכם להסדיר את תשלום הוצאות הפיתוח (במידה וחלים על המגרש) במועד אשר נקבע במכרז. ב. אם לא תשלים/ו את כל המוטל עליך/כם על פי תנאי הפרוספקט ומכתבנו זה תוך התקופה הנזכרת בפסקה א' לעיל, מכל סיבה שהיא, נראה בכך חזרה מצידך/ם והמינהל יהיה חופשי לעשות במגרש כרצונו לפי שיקול דעתו הבלעדי, לרבות הקצאתו מחדש בכל דרך שימצא לנכון, וכן יחלוט כל סכום שימצא לנכון מתוך הפיקדון שהופקד על ידך/כם בהתאם לנדרש בתנאי הפרוספקט". כאמור, כל ארבעת העותרים חתמו ביום 19.9.11 על המסמך הנ"ל. אין חולק, כי העותרים לא מילאו אחר התנאים המפורטים במסמך עליו חתמו. לאחר שלא בוצע התשלום, הוחלט ביום 29.12.11 לבטל את העסקה הנ"ל. כנגד החלטה זו הוגשה העתירה שבפני. טענות הצדדים: העותר 1 הוא מי שבפועל טיפל, כך לדבריו, בשם העותרים בכל הנושאים הקשורים למכרז שבנדון. אין חולק על העובדה כי לא מולאו תנאי המכרז בהתאם למפורט בכתב ההתחייבות שצוטט לעיל. לדברי העותר 1, עקב מחלה, הוא לא טיפל במועד בהסדרת התנאים שנקבעו לזוכה במכרז. עוד טוען הוא, כי לא קיבל הודעות מסודרת בדבר הזכייה במכרז ובדבר חובתו להסדיר את כל הנושאים, ולאחר מכן, עקב המחלה, נדחה הטיפול בעניין. לדבריו, לאחר שהתאושש ממחלתו, פנה למינהל כדי להמשיך לטפל בזכייתו, ונמסר לו כי העסקה בוטלה. יצוין כי לעתירה צורפו מסמכים רבים, המעידים כי אכן העותר 1 היה מאושפז ובהמשך טופל בטיפולים שונים עקב מחלה קשה. ב"כ המשיבים טוען כי העתירה הוגשה בשיהוי וכי לגופו של עניין אין מקום להתערב בהחלטת המשיבים. לטענתו המשיבים היו מודעים לחיוביהם ולא מילאו אחר תנאי המכרז. מכאן שלא נפל כל פגם בהחלטת המשיבים. דיון והכרעה: עם כל ההתחשבות במצבו הבריאותי של העותר 1, לא מצאתי בפני כל עילה להתערב בהחלטת המשיבים, אשר הורו על ביטול העסקה נשוא המכרז. שיהוי בהגשת העתירה: בטרם אתייחס לגופה של העתירה, יצוין כי העתירה הוגשה ביום 12.5.13, כחצי שנה לאחר שהתקבלה החלטת המשיבים בדבר ביטול העסקה נשוא המכרז. ההודעה בדבר החלטת הביטול נשלחה אל העותרים ביום 2.1.12, ויש להניח כי התקבלה אצלם, או אצל העותר 1, כמי שטיפל בנושא, בסמוך לאחר מועד המשלוח. מאז ועד למועד בו הוגשה העתירהחלפה, כאמור, כחצי שנה. בהתאם לתקנה 3 לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א - 2000, היה על העותרים להגיש את עתירתם בתוך 45 ימים מיום שהתקבלה ההחלטה נשוא העתירה, או מיום שההחלטה נמסרה לידיהם. בשים לב לאמור לעיל, לוקה העתירה בשיהוי חמור. יצוין כי לא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת העתירה, ובגוף העתירה עצמה לא הועלו גם כל טענות של ממש, שיש בהן כדי להצדיק את השיהוי, וזאת גם אם מביאים בחשבון את מחלתו של העותר 1. די בכך כדי שהעתירה תידחה. העדר עילה להתערבות בהחלטת המשיבים: ואולם, מעבר לאמור, גם לגופו של עניין לא מצאתי כל עילה להתערב בהחלטת המשיבים. כאמור, אין, למעשה, מחלוקת כי העותרים לא מילאו אחר התנאים אשר התחייבו למלא בהתאם למסמך עליו חתמו העותרים ביום 19.9.13 ושצוטט לעיל. העותרים חתמו ובחתימתם אישרו את ידיעתם לחובות החלים עליהם כמי שזכו במכרז. לא ניתן לקבל את הטענה כי כל ארבעת העותרים לא היו מודעים לחיוביהם בהתאם לאמור בכתב ההתחייבות. לא ניתן גם לקבל את הטענה כי כל העותרים לא יכלו לטפל בהסדרת קיום תנאי הזכייה במכרז, רק מהטעם שהעותר 1 חלה. מי שחותם על מסמך התחייבות, חייב לברר את תוכנו ולמלא אחר ההתחייבות שנחתמה על ידו. אין הוא יכול לטעון אחר כך כי לא הבין או לא ידע את אשר חתם עליו. מעבר לכך, ממסמכים שצורפו לתגובת המשיב, עולה כי ביום 21.12.11 פנה העותר 1 אל המשיבים בבקשה לברר ולהסדיר את נושא מילוי התנאים. באותו מכתב ציין העותר 1 את דבר מחלתו. עם זאת, עולה מהמכתב כי העותרים היו מודעים לכל החובות החלות עליהם, בהתאם להתחייבות מיום 19.9.11 וכאמור, לא מילאו אחר התחייבויותיהם. העותרים 2-4 אינם יכולים לחסות תחת טענה כי בהיותו של העותר 1 מי שטיפל בנושא, הם לא היו מודעים לכל המשמעויות הנדרשות מהתחייבויותיהם. כאמור, העותרים חתמו על ההתחייבויות, ומאחר והיו מודעים למחלת אחיהם, היה עליהם לפעול כדי להסדיר את קיום ההתחייבויות מול המשיבים. יצוין עוד, כי ממכתבו של העותר 1 עולה, כי מיד לאחר אישור העסקה, פנה הוא בעצמו לגב' בשם סוזי, אשר עדכנה אותו בכל המוטל עליו לעשות. העותר מציין בחיוב את טיפולה המסור והמנומס של אותה גב' סוזי. בהמשך, כך עולה מפנייתו של העותר, הוא אושפז ביום 26.12.11. מכאן שאשפוזו היה לאחר למעלה מ-3 חודשים מהמועד שצוין במסמך מיום 19.9.11, במובן זה שהיה על העותרים להשלים את כל חיוביהם, בהתאם למסמך הנ"ל, עוד קודם לאשפוזו של העותר 1. אין צורך לומר, והעותר 1, שהוא עורך דין בהכרשתו, בוודאי מודע למשמעות החובה לקיים את תנאי המכרז. גם אם סבל העותר 1 מבעיות בריאות (ואינני מטיל ספק בכך) , ניתן היה לפנות לעמית למקצוע, שיסייע בידו להסדיר את כל הנושאים הנדרשים מהתחייבויות העותרים בהתאם לתנאי המכרז שהעותרים התחייבו לקיים. כאמור, דבר זה לא נעשה, ובפועל לא הוסדרו ולא מולאו כל התנאים הקבועים במכרז ובטופס עליו חתמו כל ארבעת העותרים. בנסיבות אלו, כאשר לא מולאו התנאים, לא נפל כל פגם בהחלטת המשיבים, אשר ביטלו את זכייתם של העותרים במכרז. נדגיש לעניין זה, כי כשם שהקפדה על קיום תנאי המכרז בשלבי עריכת המכרז היא רכיב מרכזי ומהותי בדיני המכרזים, כך גם ההקפדה על קיום התנאים שנקבעו כי על הזוכה במכרז למלא. הקפדה זו על קיומם של תנאי מכרז, בכל שלביו, היא חלק מרכזי בעיקרון של שוויון ההזדמנויות בין המתמודדים. על הרשות המנהלית החובה להקפיד בקיום כל התנאים, ככתבם וכלשונם, באופן שלא יצור אי-שוויון בין מתמודדים. "העקרונות העומדים ביסוד דיני המכרזים: האינטרס הציבורי והאינטרס העסקי. האינטרס העסקי עניינו בקבלת ההצעה האופטימאלית מבחינה כלכלית. האינטרס הציבורי עניינו בהבטחת קיומם של כללי המינהל התקין. על-פי כללים אֵילו מחוייבת הרשות לבצע את תפקידה ללא משוא-פנים, בשמירה על טוהר המידות, מתוך מטרה ליצור תחרות הוגנת בין המציעים ולנהלהּ בתנאים של שוויון [עע"מ 21/13 מגנזי תשתיות בע"מ נ' ערים חברה לפיתוח עירוני בע"מ (ניתן ביום 24.3.2013)]. נזכיר עוד כי "המכרז הינו חוזה, אך לא חוזה רגיל. עיקרון תום הלב מפנה את מקומו לעיקרון השוויון. בניגוד לחוזה מן המניין, שמתמקד בשני צדדים, המכרז משקיף גם על צדדי ג' שבחרו שלא להשתתף במכרז - לעיתים בשל תנאי המכרז. הראייה היא ציבורית, ועסקינן בשוויון הזדמנויות. על כן, מתן הזדמנות למציע לתקן בדיעבד פגם מהותי,... , אך משום שנהג בתום לב או בהעדר רשלנות - פוגע מיניה וביה בשוויון" [עע"מ (מנהליים) 1873/12 אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב, (ניתן ביום 6.8.2012)]. הדברים נאמרו שם בענין שינוי בדיעבד של פגם בערבות בנקאית ואולם הוא נכון, בהתאמה המתחייבת, גם לתיקון בדיעבד של פגם בקיום תנאי המכרז, בנסיבות כגון אלו שבפני. מכאן גם החובה החלה על הרשות המנהלית להקפיד במילוי התנאים בהם חויב הזוכה במכרז, וביטול הזכייה אם לא מקיים הזוכה את התנאים ככתבם וכלשונם. כך ככלל, וכך במקרה שבפני. אשר על כן, מהטעמים דלעיל, סבור אני כי החלטת המשיבים התקבלה כדין, בהתאם לסמכותם ומשיקולים ענייניים שעניינם באי קיום חיובי הזוכים במכרז. לא מצאתי עילה להתערב בהחלטה נשוא העתירה שבפני. סיכום: בסיכומו של דבר, מהטעמים הנ"ל, סבור אני כי החלטת המשיבים לביטול המכרז היא לא רק החלטה סבירה, אלא גם החלטה מתחייבת בנסיבות העניין, ובכל מקרה לא מצאתי כי נפל בה פגם המצדיק את התערבותו של בית המשפט המנהלי בהחלטה. אשר על כן, העתירה נדחית. העותרים ישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות המשיבים ביחד ולחוד, בסכום של 10,000 ₪, אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. קרקעותמקרקעיןמינהל מקרקעי ישראלמקרקעי ישראל