ועדת המכרזים פעלה בהתאם להחלטה שניתנה בעתירה הראשונה ופנתה לקבל חוות דעת מקצועית, וזו ניתנה לה מפרופ' מ' פיינרו ("פיינרו") אשר הגיע למסקנה ששתי ההצעות הן טובות וסבירות ועונות לתנאים המקצועיים והרפואיים של המכרז. בצד זאת הוא קבע כי בהיבט הניהולי, המקצועי והרפואי, קיימת עדיפות קלה, כלשונו, להצעתה של העותרת. 5. לאחר שהוגשה חוות דעתו של פיינרו, שבה ועדת המכרזים והתכנסה ביום 27.4.13 על מנת לדון בהצעות שהגישו העותרת והמשיבה. לאחר דיון החליטה ועדת המכרזים לפצל את המכרז ולבטל את מרכיב הדימות שנכלל בו, וכפועל יוצא מכך היא החליטה להכריז על הצעת המשיבה כהצעה זוכה בהיותה ההצעה הזולה מבין שתי ההצעות. החלטה זו הובאה לדיון במליאת מועצת העירייה וזו החליטה, ביום 8.5.13, לאמץ את החלטת ועדת המכרזים, היינו לפצל את המכרז ולשקול את ההצעות רק על פי מרכיב ההפעלה וללא מרכיב הדימות. בקשר לכך חשוב לציין כי המכרז נועד לקבל הצעות "לביצוע הקמתו של מרכז לשירותי רפואה דחופים בעיר סח'נין והפעלתו השוטפת של המוקד לתקופה קצובה". בפסקה ז' של הנספח (מסמך ב') של תנאי המכרז נאמר, בין השאר, "על המציע להתייחס במסגרת הצעתו למכרז, למתן כל השירותים (עבודות ההקמה, אופן ביצוע שירותי ההפעלה והתמורה שהוא מבקש) למעט בנוגע למכון לרדיולוגיה אבחנתית ובנפרד למתן כל השירותים (עבודות ההקמה, אופן ביצוע שירותי ההפעלה והתמורה שהוא מבקש רק בנוגע למכון לרדיולוגיה אבחנתית. מובהר בזאת כי העירייה תהיה רשאית להחליט, על פי שיקול דעתה הבלעדי, באם להתקשר עם הזוכה במכרז בחוזה למתן השירותים, בלא המכון הרדיולוגיה אבחנתית או למתן השירותים גם לגבי המכון לרדיולוגיה אבחנתית" ("הוראת הפיצול"). (כל ההדגשות במקור, א"ק). 6. העותרת והמשיבה הגישו הצעות כנדרש, היינו להפעלה ולדימות בנפרד, ואין מחלוקת כי טבלת ההשוואה של ההצעות, הכוללת גם את סכומי האומדן, היא כדלקמן: השירות האומדן(כולל מע"מ) הצעת העותרת יחסית לאומדן הצעת המשיבה 3 יחסית לאומדן הפעלה 1,000,000 ₪ 982,800 ₪ 98.28% 799,110 ₪ 79.91% רנטגן (דימות) 425,000 ₪ 70,200 ₪ 16.5% 1,017,900 ₪ 239.5% ביחד 1,425,000 ₪ 1,053,000 ₪ 73.89% 1,817,000 ₪ 127.5% 7. בדיון שהתקיים בוועדת המכרזים הובעה דעתו של היועץ המשפטי של העירייה ששתי ההצעות גם יחד הן בלתי סבירות, וכי ניתן לפצל את המכרז, לבטל חלק ממנו (הדימות) ולבחור בהצעה המיטבית לגבי החלק הנותר. אחד מחברי הוועדה היה בדעה שהפיצול מקנה יתרון לאחת המציעות ולכן הוא הסתייג מאפשרות זו. 8. לעותרת שתי טענות עיקריות. האחת, כי ועדת המכרזים וכמותה גם העירייה לא היו רשאיות להחליט על פיצול המכרז; והאחרת, שהצעתה היא ההצעה הטובה ביותר שכן, כעולה מטבלת ההשוואה, הצעתה הכוללת עומדת על כמיליון ₪ ואילו הצעתה הכוללת של המשיבה עומדת על כמיליון ושמונה מאות אלף ₪ וביחס לאומדן, הפער בין ההצעות הוא כ-50% לטובתה של העותרת. 9. העירייה טוענת שנוסח תנאי המכרז נותן בידה את הסמכות להחליט על פיצול המכרז, ועל אחת כמה וכמה כך כאשר הדבר נעשה על רקע העובדה שלעירייה אין מקורות מימון לצורך הקמת מערך הדימות ותשלום עבור הפעלתו, שכן משרד הבריאות סירב לקבל על עצמו את ההשתתפות במימון של השירות. המשיבה טוענת שאין כל דופי בהחלטה לפצל את המכרז, וכמו גם העירייה היא מפנה למסמכי המכרז שם כלולה ההוראה בדבר אפשרות הפיצול כמצוטט לעיל. 10. לאחר עיון בכתבי הטענות ושמיעת טענות הצדדים, החלטתי לדחות את העתירה ולבטל את צו הביניים שניתן ביום 13.5.13 (בקשה 5). 11. אכן, צודקת העותרת כשהיא טוענת שבהחלטת ועדת המכרזים לפצל את המכרז נפל פגם. התנאי הרלוונטי במכרז קובע כי "... העירייה תהיה רשאית להחליט, על פי שיקול דעתה הבלעדי, באם להתקשר עם הזוכה במכרז בחוזה למתן השירותים, בלא המכון לרדיולוגיה אבחנתית ..." (ההדגשה הוספה, א"ק). 12. העותרת טוענת, וכאמור היא צודקת בכך, שהשלב שבו יכולה העירייה להחליט על פיצול המכרז הוא השלב שלאחר קביעת הזוכה במכרז ולא בשלב של הפעלת שיקול הדעת לצורך בחירת ההצעה הזוכה. לטענה זו של העותרת יש סימוכין בלשון הוראת הפיצול, שכן מדובר בהפעלת הסמכות רק בשלב ההתקשרות עם "הזוכה במכרז", ואין לך זוכה במכרז אשר לא נקבע ככזה על ידי ועדת המכרזים. תמיכה נוספת לכך ניתן למצוא בחלק אחר של הוראת הפיצול, והוא שמי שרשאי להחליט על הפיצול היא העירייה ולא ועדת המכרזים, ואין מחלוקת שההתרחשות בענייננו אירעה בסדר הפוך, היינו ועדת המכרזים החליטה לפצל את המכרז, על יסוד כך קבעה את הצעת המשיבה כהצעה זוכה והעירייה אימצה המלצות אלה. 13. אם היה עליי לפסוק בעתירה על יסוד השיקולים המנויים עד כאן, הייתי מקבל את העתירה ומתערב בהחלטתה של ועדת המכרזים, על אף הכלל הידוע שלפיו בית המשפט אינו בבחינת ועדת מכרזים עליונה ואין הוא מתערב בשיקול הדעת של ועדת מכרזים (עע"מ 3827/10 טל אופיר גינון ופיתוח בע"מ נ' עיריית נשר, פסקה 9 (17.3.11)). אחת מעילות ההתערבות מתקיימת כאשר ועדת מכרזים נוהגת בניגוד לתנאי המכרז, שכן בעשותה כך היא מפרה את אחד מעקרונות היסוד של דיני המכרזים, היינו עקרון השוויון (ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ''ד נז(1) 883, 895 (2003)), ונוכח העובדה שוועדת המכרזים החליטה לפצל את המכרז בלא שנתונה לה סמכות לעשות כן, הרי זו עילה להתערב בהחלטתה ולבטלה. 14. אלא שכמסתבר, האופן שבו פעלה ועדת מכרזים הוא תוצאה של התנהלות העותרת עצמה, וגם אם הפתרון שזו מצאה לבעיה שבפניה היא ניצבה אינו חף מפגמים, דומה כי אין מנוס מלתת לו הכשר וכפועל יוצא מכך לדחות את העתירה. בדברים אלה כוונתי היא לכך שהמעיין בטבלת ההשוואה יגיע על נקלה למסקנה שהעותרת נוקבת עבור חלק הדימות במכרז בסכום נמוך שהוא על גבול האבסורד, ובדיון שהתקיים ביום 28.5.13 ניתנה לכך תמיכה בדבריו של בא כוח העותרת. בהתייחסו לסכום הנמוך שננקב בחלק של הצעת העותרת אמר בא כוחה, בהתייחסו לטענת העירייה שאין לה תקציב למימון שירות הדימות, כי "אם הבעיה היא היעדר תקציב, הרי העותרת באה ואומרת שהיא מוכנה לעשות את עבודת הרנטגן ב- 60,000 ₪ (הסכום הוא ללא מע"מ, א"ק). צריך לשאול אותה איך תעשי את העבודה בסכום כזה? הצעת העותרת היתה 60,000 ₪ לגבי רנטגן, לגבי העבודה של חדר המיון הייתה הצעה בסכום שקרוב ל- 900,000 ₪ כאשר העותרת הציעה במקשה אחת, זה לא שני פרויקטים נפרדים, זה אותו פרויקט [כשהיא] עשתה את החישובים שלה, היא תוכל לעשות את שירותי הרנטגן ב- 60,000 ₪" (עמ' 2 לפרוטוקול). 15. מה שעולה מדברים אלה הוא שהעותרת הניחה, במקרה הטוב, או ידעה, במקרה הפחות טוב, שהוראת הפיצול נכללה בתנאי המכרז מפני שלעירייה אין מימון מספיק כדי לשלם עבור שני סוגי השירותים, ולכן היא נקבה בסכום נמוך במיוחד עבור שירותי הדימות, כך שהסכום הכולל של הצעתה היה נמוך במידה שאפשרה לה לטעון שהצעתה היא ההצעה המיטבית ולכן יש לקבלה. בעע"מ 687/04 ינון תכנון יעוץ ומחקר בע"מ נ' רשות הנמלים והרכבות רכבת ישראל (15.6.06) קבע בית המשפט שהתנהלות כזו מצד מציע במכרז היא "תכססנות" הגורמת להפרת כללי השוויון בין המתחרים ובין השאר גם אמר כי: "התחרות בין המציעים נסבה, בין היתר, על הערכים הכספיים שכל מציע מעמיד ביחס לפריטים שונים שיש לתמחרם על פי דרישת המזמין. כאשר מציע אחד מגיש הצעה כספית המכילה ערכים כספים בלתי ריאליים ביחס למספר רכיבים בהזמנה, הוא מביא באופן מלאכותי להוזלה ניכרת של הצעתו הכספית הכוללת, אך אגב כך הוא מפר את כללי השוויון בתחרות, בסטייתו מהבסיס המשותף המתחייב להצגת ההצעה הכספית. הפרת כללי השוויון כאמור, מצדיקה, כשלעצמה, פסילה על הסף של ההצעה". (וראו גם בר"מ 6926/10 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ (22.11.10)) 16. אכן, עיון בפרוטוקול ועדת המכרזים מלמד שהחלטתה להעדיף את הצעת המשיבה, על בסיס פיצול המכרז, לא נומקה באופן מפורש בכך שהיא ראתה את הצעת העותרת כהצעת תכססנית, אולם העקבות לכך הם לדעתי די ברורים ולכן החלטתי שלא להתערב בהחלטה. מדברי היועץ המשפטי, כפי שנרשמו בפרוטוקול, עולה ששתי ההצעות נראו בלתי סבירות ומכאן, ככל הנראה, המחשבה שיש לפצל את המכרז. עיון בטבלת ההשוואה מלמד שהשקפה זו אינה חסרת יסוד, שכן בצד הסכום הנמוך במידה בלתי סבירה שהציעה העותרת עבור שירותי הדימות הציעה המשיבה עבור שירותים אלה סכום שהוא גבוה במידה בלתי סבירה. 17. במצב עניינים זה יכולה הייתה ועדת המכרזים להתעלם מאותו חלק המתייחס לשירותי הדימות בהצעותיהן של העותרת והמשיבה, ולבחון את ההצעות רק בהקשר של הפעלת המוקד, ואין מחלוקת שבהקשר זה הצעת המשיבה עדיפה. לכאורה, היה מקום להורות גם על פסילת הצעתה של המשיבה ולהורות על הגשת הצעות חדשות ולמעשה עריכת מכרז חדש. אלא שגם לפתרון זה מגרעות משלו וההלכה היא שככלל, יש להימנע מביטול מכרז (עע"מ 10089/07 אירוס הגלבוע בע"מ נ' לאה ברוך, פסקה 48 (5.4.11)). המכרז נועד לאפשר מתן שירותי רפואה דחופה לתושבי סח'נין והאזור ובשל סיבות שונות, שהדיון בהם חורג מגדר העתירה, העניין מתעכב חודשים ארוכים. במצב דברים זה הגעתי למסקנה שיש להעדיף את העניין הציבורי על פני עניינה של העותרת, ומן הנימוקים המפורטים לעיל החלטתי לדחות את העתירה. העותרת תשלם לכל אחת מן המשיבות 1 ו-3 שכר טרחת עורכי דין בסכום של 8,000 ₪. מכרזחוות דעת