עבירה של נהיגה ברכב מנועי ללא רישיון נהיגה בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 ועבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף- בניגוד לסעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל -1970. 4. בעובדות כתב האישום נטען כי ביום 11/09/12, בפקיעין, נהג המערער ברכבו כשאין לו רישיון נהיגה ומבלי שהייתה לו או לאדם אחר פוליסת ביטוח בת תוקף. המערער הודה בבית משפט קמא והורשע על סמך הודאתו. הצדדים טענו לעונש ובית משפט קמא גזר את דינו ביום 04/04/13 והטיל עליו את העונשים הבאים: 30 ימי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, 6 חודשי פסילה בפועל, 3 חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים וחתימה על התחייבות כספית על סך 3,000 ₪ להימנע מלבצע עבירות בהן הורשע למשך שנתיים. 5. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש ובעיקר עונש המאסר והפסילה בפועל. טענות הצדדים: 6. המערער טען כי העונש שהוטל עליו חורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת, הן ביחס לעונש המאסר בפועל והן ביחס לעונש הפסילה בפועל. 7. בא כוח המערער פירט את נסיבותיו האישיות של המערער. המערער עובד כצבעי באופן עצמאי והוא זקוק לרישיון הנהיגה. אחיו נכה בשיעור של 100% וזקוק לסיוע וטיפול. כמו כן, גם אמו סובלת מבעיות רפואיות וזקוקה לעזרה. אביו נפטר לפני שנתיים ולכן עול פרנסת המשפחה נופל עליו. 8. עוד טען בא כוח המערער כי המערער בן 30, מאורס ועומד להתחתן, אין לו הרשעות קודמות וזהו כישלונו הראשון. מה גם, ביום 20/11/12, קיבל רישיון נהיגה. 9. בא כוח המערער הפנה לפסיקה של בתי המשפט ממנה עולה כי הוטלו עונשים קלים יותר בגין אותן עבירות מהעונש שהוטל על המערער. 10. עוד יש לומר כי בא כוח המערער טען לעניין הפניית המערער לשירות המבחן אך בסופו של יום הוא זנח את הטענה ולא ביקש להפנות את המערער לשירות המבחן לשם הגשת תסקיר. 11. המערער טען אם כי בלשון רפה לעניין חובת המשיבה להודיע על כוונתה לעתור למאסר בפועל. יצוין כי בא כוח המערער דהיום, יצג את המערער בבית משפט קמא. אציין כבר עתה כי בחנתי טענה זו ולא מצאתי כי יש בה כל ממש. המשיבה עתרה להטלת עונש מאסר בהיות המערער מיוצג ועל כן, לא נפל כל פגם בהליך שהתנהל בפני בית משפט קמא. יתכן שהיה ראוי שכבר עם הגשת כתב האישום תציין המשיבה את כוונתה לעתור להטלת עונש מאסר בפועל. 12. המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור. העונש, לטעמה, הולם, אינו חורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים. 13. המשיבה גם סבורה כי אין לתת כל משקל לטענת המערער בנוגע להצהרתה על כוונתה לעתור להטלת עונש מאסר בפועל. המשיבה הפנתה לכך שהצדדים טענו בבית משפט קמא לעניין העונש, כאשר המשיבה עותרת להטלת עונש מאסר בפועל ובא כוח המערער, לא העלה כל טענה בעניין זה, כך שאין כל מקום לייחס לעניין זה כל משקל בקביעת העונש בשלב הערעור. 14. המשיבה הפנתה לפסיקה של בתי המשפט בעבירות דומות ועל כן, ביקשה לדחות את הערעור. דיון והכרעה: 15. לאחר שעיינתי בגזר הדין, בהודעת הערעור, בפסיקה שהוגשה מטעם הצדדים, בפסיקה נוספת ואחרת ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור. 16. דנתי בעניין דומה לעניינו של המערער בעפ"ת 52459-11-10, גורוביץ' נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 17/03/11) ובו נדחה ערעור המערער על עונש מאסר בפועל של 45 ימים ופסילה בפועל של 10 חודשים. 17. יש לציין כי על פי ההלכה, ערכאת הערעור תתערב בגזר דין שניתן על ידי הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם הוטל עונש החורג מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים. לעניין זה ראו עפ"ת 7097-05, מדינת ישראל נ' ורשילובסקי, (ניתן ביום 03/07/06), ע"פ 3091-08, טריגר נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 29/01/09) וע"פ 6681-09, אל חטיב נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 13/01/10). כאמור, עניינו של המערער אינו נמנה עם המקרים החריגים ויוצאי הדופן. 18. אומנם נסיבותיו של המערער אינן קלות, יחד עם זאת, ביצע עבירה חמורה שמזה זמן רב, הפסיקה להיות נדירה ומצמצת. עבירה זו הפכה לתופעה לא נדירה ומכה שורשים בקרב רבים ועל כן, חובה על בית המשפט לתרום את תרומתו בצמצומה, זאת מעבר לסכנה הנשקפת ממי שאינו מורשה לנהוג, הן לעצמו, הן לנוסעים איתו והן למשתמשים בדרך. 19. לא התעלמתי מהעובדה כי המערער קיבל רישיון נהיגה לאחר ביצוע העבירה, אך העובדה כי הוא נהג ללא רישיון ובלי שהוכשר לכך עוד קודם לכן, מעידה על התייחסותו לחובה לקיים את הוראות פקודת התעבורה ותקנותיה. המערער נכשל בכך ועל כן, צדק בימ"ש קמא משהטיל עליו עונש הולם, כך שבנסיבות העניין, העונש שהוטל עליו הינו עונש שנתן ביטוי למכלול הנסיבות ושיקולי הענישה. 20. אשר על כן ועל יסוד האמור לעיל, אני דוחה את הערעור. על המערער לקיים את גזר הדין בהתאם להוראות בית משפט קמא. הואיל ועוכב ביצוע גזר הדין עד למתן פסק דין בערעור, בטל בזה הצו ועל המערער להתייצב לריצוי עונשו במסגרת עבודות שירות ביום 04/08/13, או בכל מועד שיקבע הממונה, כך שעל המערער לפעול כאמור בגזר הדין של בית משפט קמא ולהתייצב במועד הנ"ל או בכל מועד אחר שיקבע הממונה ובשעה 08:00 ביחידת עבודות השירות במתחם כלא חרמון ליד כפר מגאר. 21. עותק מפסק דין זה יועבר לממונה על עבודות שירות ולשירות המבחן. רכבמשפט תעבורהרכב מנועירישיון נהיגהפקודת התעבורה