בקשה לסעד זמני שמונה צווים שהוצאו על ידי המשיב לסילוק ידם ולפינויים ממקרקעי ציבור המצויים בעיר כפר קאסם. 2. בקשת המשיבים למתן הסעד הזמני הוגשה במסגרת תביעתם מיום 17.2.13 להורות למשיב להחכיר להם את המקרקעין הנדונים, או לחלופין להורות למשיב לשווק את המקרקעין באופן של מכרז על פי חוק חובת מכרזים, או לחלופי חלופין להורות למשיב להגיע להסדר עם המבקשים כמפורט בכתב התביעה. הרקע להגשת תביעת המבקשים הם שמונה צווים שהוצאו על ידי המשיב לסילוק ידם ממקרקעי ציבור בחודש ינואר 2013. המבקשים טענו בבקשתם בבימ"ש קמא, בתמצית, כי הם מחזיקים במקרקעין הנדונים בזכות, כי צווי הפינוי הוצאו על ידי המשיב שלא כדין ובאופן מפלה. המשיב טען, כי יש לדחות את הבקשה מאחר שצווי הפינוי הוצאו כדין, ותביעת המבקשים נעדרת כל עילה. המבקשים פלשו למקרקעין שהינם בבעלות המדינה, תפסו אותם שלא כדין ובנו עליהם את ביתם שלא כדין וללא היתר. 3. ביום 21.4.13 ניתנה ההחלטה נושא הבקשה שלפני אשר דחתה את בקשת המבקשים לסעד זמני וחייבה אותם בהוצאות המשיב. ההחלטה ניתנה על גבי פתקית, מבלי שהתקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה. 4. טענתם העיקרית של המבקשים בבקשה שלפני היא כי החלטת בית משפט קמא, אשר ניתנה מבלי שקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים, נוגדת את תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ואת חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), תשמ"א-1981. מעבר לכך חוזרים המבקשים על טענותיהם לפני בימ"ש קמא. לטענת המשיב דין בקשת רשות הערעור להידחות, והחלטת בימ"ש קמא צודקת וסבירה. המשיב חוזר על טענותיו בדבר חוקיות צווי הפינוי ולטענתו מתן סעד של עיכוב ביצוע צווי הפינוי, כמוהו כמתן לגיטימציה לפלישה שבוצעה על ידי המבקשים. המשיב מפנה להלכות בדבר שיקול הדעת הנתון לערכאה הראשונה בעניין מתן סעדים זמניים והכלל שערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטות מסוג זה. אשר לחובת קיום דיון בבקשה שהוגשה לבימ"ש קמא טוען המשיב כי בימ"ש קמא רשאי היה לדחות את הבקשה מבלי לקיים בה דיון במעמד הצדדים. חובת קיום דיון קמה, הן מכח תקנות סדרי הדין והן מכח חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), מקום בו ניתן הסעד הזמני במעמד צד אחד, מה שלא כך בעניינינו. 5. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בתגובה ובתשובה לה ובהחלטת בימ"ש קמא, ניתנת רשות ערעור והבקשה תידון כערעור. דין הערעור להתקבל. תקנה 366(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי "בקשה לסעד זמני תידון במעמד הצדדים...". זהו הכלל. בהמשך קובעות התקנות כי רשאי בימ"ש ליתן צו במעמד צד אחד (למעט צו עיקול) ובמקרה כזה יש לקיים דיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתוך 14 ימים ממועד מתן הצו (ראו תק' 367(א) לתקסד"א). המשיב מבקש להיתלות על לשון תקנה 367(א), ולפרש אותה כך שכאשר לא ניתן צו במעמד צד אחד, לא חייב בית המשפט לקבוע דיון במעמד הצדדים בבקשה, ורשאי הוא לדחותה ללא קיום דיון במעמד הצדדים. אין בידי לקבל טענה זו. דיון על פי תקנה 367 לתקסד"א (צו זמני במעמד צד אחד), הוא מקרה פרטי של דיון בבקשה לסעד זמני. כאמור הכלל הוא כי בקשה לסעד זמני תידון במעמד שני הצדדים, היינו, על בית המשפט לשמוע את טענות הצדדים לפניו טרם מתן החלטה בבקשה. וראו לעניי זה רע"א 8286/12 עזבון המנוח מג'אדלה מוחמד יחיא יוסף נ' עזבון המנוחה מג'אדלה עאישה (15.1.13) נקבע שם נקבע לעניין אופן הדיון בבקשה לסעד זמני על פי תקנה 366 (א) לתקסד"א: "...גם אם סבר בית משפט קמא כי אין מקום למתן הצו במעמד צד אחד, היה עליו לקבוע דיון במעמד הצדדים, כאמור בתקנה 366(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984". משלא התקיים דיון במעמד שני הצדדים בבימ"ש קמא, אין מנוס מהחזרת התיק אליו לקיום דיון ומתן החלטה לאחריו. 6. לגופו של עניין, מדובר בצווי פינוי שהוציא המשיב נגד המבקשים, ובבקשת המבקשים לעיכוב ביצוע צווי הפינוי עד להכרעה בתביעתם לזכויות במקרקעין הנדונים. בימ"ש קמא התייחס בהחלטתו לסיכויי תביעת המבקשים, וקבע כי הללו קלושים ביותר ואינם מצדיקים סעד זמני. מעבר לכך אין בהחלטת בימ"ש קמא כל התייחסות לשאלת מאזן הנוחות וליחס שיש ליתן לכל אחד מהשיקולים הללו בהכרעה בבקשה (כפי שכונה "מקבילית הכוחות" - ר' רע"א 9308/08 אלול נ' רביב (21.4.09). גם מטעם זה יש להחזיר את התיק לבימ"ש קמא להשלמת החלטתו. 7. יודגש, כי אין בתוצאה אליה הגעתי כדי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי התביעה או מאזן הנוחות, ובימ"ש קמא אינו כבול בהחלטתו לאחר שיקיים דיון במעמד הצדדים, להכריע בתוצאה כזו או אחרת. כמו כן אין בתוצאה אליה הגעתי כדי לאפשר למבקשים לעשות דיספוזיציה ושינויים במקרקעין נושא העניין. טרם מתן החלטתי, התקבלה בקשה מצד המשיב מיום 1.8.13, ובה נטען כי המבקשים ניצלו לרעה את הליכי המשפט, ערכו שינויים במקרקעין ואכלסו מבנים במקרקעין אשר בנייתם טרם הושלמה בעת הגשת הבקשה על ידי המבקשים. יובהר כי אם תתברר טענה זו כנכונה, יכולה היא לחזק (באופן משמעותי) את טענות המשיב בדיון לפני בימ"ש קמא. 8. על יסוד כל האמור, הבקשה מתקבלת במובן זה שהתיק יוחזר לבימ"ש קמא על מנת שיקיים דיון במעמד הצדדים בבקשת המבקשים לסעד זמני. בשל היות הפינוי בלתי הפיך, עד למתן החלטה בבקשה על ידי בימ"ש קמא לאחר שיקיים דיון במעמד הצדדים, הצו הארעי שניתן ביום 6.6.13 בבימ"ש זה יוותר על כנו. חזקה על בימ"ש קמא כי יקיים דיון בבקשה בהקדם האפשרי וכפי שמאפשר לו יומנו. בנסיבות העניין לא מצאתי לפסוק הוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. סעד זמנימקרקעיןסילוק ידפינוי מקרקעיןצוויםפינוי