ב"כ המערערים הלין על סירוב בימ"ש לקבל תסקיר בעניינם לצורך ביטול ההרשעה בהיותם נהגי מונית, נעדרי עבר פלילי, שלהרשעה עלולה להיות השלכה לגבי המשך עיסוקם, עליו פרנסתם. 14. המערערים הם אנשים נורמטיביים, אשר פעלו מתוך סערת רגשות. מערער 1 נישא זה מקרוב, יש לו משכנתא ומחויבויות כספיות ומערער 2 עבר אירוע לב. תשובת המשיבה 15. ב"כ המשיבה התמקד בסרטונים המתעדים חלקית את האירוע הראשון ובמלואו את השני וציין שבימ"ש לא מתערב בממצאי מהימנות שנקבעו על סמך הנראה בסרטונים. ב"כ המשיבה עמד על סתירות בין עדות מערער 1 למה שנצפה בסרטונים, התייחס לשמירה ועל זכות השתיקה כאשר הם הוצגו בפניו בחקירה והבהיר על שום מה נשללה טענת המערערים להגנה עצמית, משיצאו למסע נקם אחרי הפגיעה באב. באשר לעונש, טען ב"כ המשיבה כי נוכח התנהגותם הבריונית של המערער, ובהעדר לקיחת אחריות, העונש שהוטל עליהם אינו מחמיר. דיון והכרעה 16. הצפייה בסרטונים, ת/9 מעמדת התדלוק (מצלמות 10 ו-15) ות/8 מעמדת השטיפה, ועיון בכלל הראיות מלמדים כי לא נפלה שגגה בהכרעת הדין שהרשיעה את המערערים בתקיפת המתלונן. 17. אמנם צחי, מנהל התחנה, הסתגר במשרדו וצפה בסרטונים ת/9 בטרם הועברו לידי השוטרות. ברם, לא נמצאו ראיות לשיבוש בפועל ואין סיבה שלא להאמין לו שביקש לבחון את מה שתעדו, על מנת להבין על מה המהומה בעטיה הוזעק לתחנה. המתדלקת בר העידה שהיתה עמו במשרד מאחר והוא רצה באופן רגוע לשמוע מפיה מה קרה, כאשר בחוץ היו צרחות ובלאגן. לדבריו, המצלמות לא מתעדות את כל המתרחש בתחנה אלא מתמקדות במסלולי התדלוק ובחנות ולא בכניסה לתחנה. משכך קבע בימ"ש קמא, ובצדק, שלא הובהר עד תום האם האזור בו ארע אירוע האלימות בין המתלונן למערער 2 מצוי בכלל בטווח הצילום. הדרך נותרה פתוחה בפני המערערים לבדוק האם היתה בתחנה מצלמה אשר היה ביכולתה לתעד את אותו אזור אך הם לא עשו זאת. ראש משמרת הסיור, אביבית, העידה שאמנם היא לא בדקה איזה אזור מתועד בסרטונים אך היא תפסה את החומר הנוגע לכלל מצלמות האבטחה. מכל מקום, אירועי עמדת השטיפה צולמו במצלמה אחרת, הסרטון מאותה מצלמה הומצא ע"י אחר למשטרה ולגביו לא הועלתה כל טענה. 18. אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעת ממצאי מהימנות ועובדות אשר נקבעו על ידי הערכאה הדיונית, על אחת כמה וכמה כאשר חלק מהאירועים נושא כתב האישום מתועד וניתן לצפייה באופן בלתי אמצעי. כך גם אין מקום להתערבות ערכאת ערעור בחוסר האמון שייחס בימ"ש קמא לדברי המערערים ועדות ההגנה, אימו ואחותו של מערער 1, שניסו למזער בעדויותיהן והודעותיהן את חלקם של המערערים בתקיפת המתלונן. 19. בימ"ש קמא האמין למתדלקת בר, שהאירוע נחרט בזיכרונה, בין היתר, עקב פציעת האב. מאחר ובר קיבלה ממערער 1 באופן קבוע טיפ על התדלוק, כפי גרסתו, סביר שאין בליבה נגדו, להבדיל מהמתדלק יורי. למרות זאת, יורי לא תיאר את האירוע באופן חד צדדי, אלא תאר גם את חלקו של המתלונן ואת העובדה שניצת בעת שהושמעו לעברו הערות באשר למוצאו. בימ"ש קמא היה ער לכך שהמתלונן לא טמן את ידו בצלחת, ועדיין אישר שהתעמת עם מערער 1, כשהוא מגדף אותו, לא הסתיר שזרק מגב על ראשו של מערער 2 או כי הטיח שולחן בראשו של מערער 1, אך טען כי עשה כן כאקט של הגנה עצמית. 20. גם הקביעות לפיהן אין מדובר בהגנה עצמית מצד המערערים מבוססות כדבעי. בימ"ש קמא צדק בקובעו כי המערערים יכלו להביא לסיום האירוע עוד בטרם החל. מערער 1 היה יכול לעזוב את התחנה לאחר ההתנצחות המילולית, באשר המתלונן לא חסם את מוניתו, בניגוד לעדותו, ובהמשך היה עליהם לנתק מגע מהמתלונן ולא לדלוק אחריו לעבר עמדת השטיפה. העונש 21. כידוע, "אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים של טעות בולטת או חריגה קיצונית מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות" (ע"פ 2247/10 ימיני נ' מ"י, פיסקה 78). המערערים אמנם נחבלו בעקבות פעולותיו האינסטינקטיביות של המתלונן, בניסיון למלט עצמו מפניהם, אך הם הגיבו בבריונות ובאלימות על דבר של מה בכך, הערה מצד המתלונן למתדלקת על מתן שירות בעמדת התדלוק העצמי. 22. בימ"ש קמא סרב, בצדק, לבקשת ב"כ המערערים לקבל תסקירי מבחן בהעדר נטילת אחריות, כאשר פני המערערים במצב זה אינה לשיקום, בראותם עצמם קורבנות. 23. המערערים לא הביאו כל ראייה בפני בימ"ש קמא או בפנינו להוכחת טענתם כי הרשעתם עלולה לפגוע בפרנסתם כנהגי מוניות ומשכך לא הוכיחו פגיעה ממשית וקונקרטית בעתידם, כנדרש לצורך ביטול הרשעותיהם. זאת בנוסף לכך שהתנהגותם האלימה כלפי המתלונן אינה מצדיקה את ביטול הרשעותיהם. 24. בימ"ש קמא שקל את כל השיקולים הצריכים בטרם גזירת הדין. עונש המאסר שהוטל על כל מערער למשך 3 חודשים בעבודות שרות אינו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת ומתחשב בכל הנסיבות המקלות שהועלו על ידם. 25. אשר על כן, אנו דוחים את הערעור על כל חלקיו. המערערים יתייצבו ביום 12.11.13 בשעה 08:00 בפני הממונה על עבודות שירות לצורך קליטה והצבה ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת. התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עבודות השירות יעמדו בתוקפם עד לסיום ריצוי עבודות השירות. משפט פליליהרשעהערעור