כ"א. בית משפט קמא השיב על שאלה זו בשלילה, וסבר שאין באמור לעיל כדי להפסיק את המשך מירוץ ריבית הפיגורים על פי תנאי ההסכם (סעיף 6). אף אנו, לאחר ששקלנו ונתנו דעתנו לטיעונים ולנימוקים המפורטים שהביאו הצדדים בפנינו, ובשים לב לפסיקתו של בית המשפט העליון, סבורים שהתוצאה אליה הגיע בית משפט קמא בענין זה נכונה היא. כ"ב. סעיף 6 להסכם קובע: "החברה תשלם את תביעת המוסד לפי דרישה תוך 60 יום מיום קבלתה - פיגרה החברה בתשלום פרק זמן העולה על 15 יום, יהיה עליה לשלם למוסד ריבית בגובה הריבית המקסימלית על סכום התביעה, לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961, ועוד 20% מסכום הריבית הנ"ל". (נעיר כי בשנת 1985 שונתה התקופה של 60 יום ל-45 יום). כ"ג. אכן, כפי שגם טוענות המבטחות בפנינו, נראה כי מדובר בסעיף שיש בו משום סנקציה מחמירה למקרה של אי תשלום, ואולם, הגיונה בצידה. כפי שנכתב בדנ"א 10114/03 המוסד לביטוח לאומי נגד אררט, פ"ד ס' (4) 132, בעמ' 144, בדברי כב' המשנה לנשיאה (בדימוס) השופט א. ריבלין: "על התכלית העומדת מאחורי ההסכם - מניעת התדיינויות וחסכון במשאבים - עמדו גם חבריי בפסק הדין מושא הדיון הנוסף. לדברי המשנה לנשיא אור, "תכליתו הכללית של ההסכם היא להביא לפתרון מחלוקות עתידיות בין הצדדים לו ולהגיע להסכמה מראש כדי לחסוך התדיינויות בעתיד בכל תביעה ותביעה בנפרד..... הסדר זה יש לברך עליו. חשיבותו היא במניעת התדיינויות בין הצדדים להסכם על כל הזמן, האנרגיות והעלויות הכרוכות בכך.....". כך, גם , מוסיף המשנה לנשיאה (בדימוס) ואומר, שם, בעמ' 146: ".... המכניזם שנקבע משקף רצון משותף של הצדדים לוותר על בדיקה פרטנית של כל מקרה ומקרה, והויתור הזה כורך עימו מניה וביה, הבנה שייתכנו מקרים שבהם ההסדר הכללי שנקבע מראש לא יתאם באופן מלא את הנסיבות הפרטניות. לעיתים, כך יש להניח, יוצא המל"ל נשכר מן ההסדר המוסכם, ולעתים יהיו אלה חברות הביטוח שההסדר החוזי ייטיב עימן". על תכליתו של ההסכם למניעת התדיינויות בין הצדדים, חזר בית המשפט העליון גם ב-רע"א 8354/11 המוסד לביטוח לאומי נגד חנין, איילון ואבנר, מיום 19.4.12, סעיף 8. כ"ד. סעיף 6 של ההסכם, אותו הבאנו לעיל, נועד לשרת תכלית זו אשר באה לידי ביטוי בקביעת סנקציה חמורה למבטחות אשר בוחרות, ככל שהן בוחרות, למרות ההנחות הניתנות להן על פי ההסכם (תשלום מופחת של החזר הגמלאות), להתדיין בבית המשפט, בניגוד למטרה לה נועד ההסכם. כ"ה. ככלל, בהתדיינות רגילה בבית משפט אכן ראוי להביא בחשבון את העובדה שהצד הנתבע מפקיד בקופת בית המשפט את מלוא הסכום הנתבע ממנו, כולל הריבית הנדרשת, ומעמיד סכום זה לרשות הצד שכנגד, תוך שמירת זכותו לעמוד על השבת הסכום למקרה ויזכה בדינו. במקרה כזה יש מקום לשקול לפטור את הנתבע מתשלום ריבית החל מן המועד שבו הכסף המופקד עמד לרשות הצד שכנגד. כ"ו. ואולם, לא כך הם פני הדברים במקרה שבפנינו, שהרי עלינו לשוות לנגד עינינו את התכלית של ההסכם שנועדה למנוע ולחסוך התדיינויות והשקעת משאבים בהליכים משפטיים בין המוסד לבין המבטחות. ויתור על חיוב בריבית הפיגורים (לרבות תוספת ה-20% שנקבעה בסעיף 6 להסכם על ריבית הפיגורים שעל פי חוק) ירוקן למעשה מתוכן את תכליתו של ההסכם, שכן הוא עלול לאפשר למבטחות להמשיך את ההתדיינויות על ידי כך שיפקידו את הסכום, דבר שיעודד את המשך ההתדיינויות, ויעקר מתוכן את הסנקציה שנקבעה על ידי הצדדים בסעיף 6 להסכם שביניהם. כ"ז. נוכח האמור לעיל, שוכנענו שלא נפלה בענין זה שגגה בפסק דינו של בית משפט קמא ולכן יש לדחות את ערעור המבטחות. כ"ח. בהתייחס לע.א. 59269-05-13 שהגיש המל"ל, ובהמשך לדברינו דלעיל, אנו מקבלים את ערעור המל"ל במובן זה שאנו מורים שבעמ' 9 סיפא לפסק דינו של בית משפט קמא לאחר המילים: "בצירוף הפרשי ריבית מקסימלית (ריבית הפיגורים על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א-1961)", תתווספנה המילים: "ועוד 20% מסכום הריבית הנ"ל". כ"ט. בנוסף, אנו מורים על תיקון בהסכמה של פסק דינו של בית משפט קמא בנוגע לטעות טכנית שנפלה (בעמ' 9 סיפא), כך שמירוץ תשלום הריבית יחל ממועד משלוח הדרישה: 13.7.2005 ועד למועד התשלום בפועל. ל. ערעורו של המל"ל מתייחס, בין היתר גם, לכך שבית משפט קמא קבע, בעמ' 10 לפסק דינו, כי שכר טרחת עו"ד ישולם על פי ההסכם. הן בבקשה לתיקון טעות סופר שהגיש המל"ל לבית משפט קמא, והן בערעור המונח בפנינו, מציין המל"ל, שבהסכם אין התייחסות לנושא שכר טרחת עו"ד. לפיכך, ולאחר שנתנו את דעתנו לנסיבות הענין, אנו מחליטים בזאת לחייב את המבטחות, ביחד ולחוד, לשלם למל"ל בגין שכר טרחת עו"ד (בהתחשב הן בהליך בבית משפט קמא והן בהליך הערעור שבפנינו) את הסכום של 50,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד הפרעון המלא בפועל. ל"א. התוצאה מכל האמור לעיל היא שאנו דוחים את ערעור המבטחות (ע"א 54145-25-13), ומקבלים את ערעור המל"ל (ע"א 59269-05-13), הכל כמפורט לעיל. ל"ב. הפקדון, שהפקיד כל אחד מן המערערים בערעורו, ככל שהופקד, יוחזר על ידי המזכירות ליד ב"כ המערער (כל אחד בערעורו ), עבור המערער . ריביתשאלות משפטיות