בהעדר רווחים המקיימים את מבחן הרווח הקבוע בסעיף 302 בחוק החברות, מבקשת המבקשת את אישורו של בית המשפט לביצוע החלוקה המבוקשת, בהתאם להוראות סעיף 303 בחוק החברות. החברה פרסמה הודעה לנושיה בשני עיתונים יומיים בעברית אודות הגשת בקשה זו כנדרש על פי תקנה 2(א) בתקנות החלוקה (אישור חלוקה), התשס"א-2001 (ראו נספח א' להודעת החברה מיום 10.7.13 בעניין זה). בנוסף, פרסמה החברה דבר הגשת בקשתה זו באתר האינטרנט שלה, וכן באתר האינטרנט של הבורסה לניירות ערך באוסלו, נורבגיה, מקום בו נסחרות מניותיה. (ראו נספחים ב' ו - ג' להודעת החברה לבית המשפט מיום 10.7.13). ב. התגובות לבקשה: 2. ביום 12.5.13 הורה בית המשפט למבקשת להמציא את תגובתם של המשיבים לבקשה. לאחר מספר אורכות שניתנו - המציאו המשיבים את תגובותיהם לבקשה, כמפורט להלן: ביום 9.6.13 נמסרה לבית המשפט תגובתו של כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר"). במסגרת תגובה זו ציין הכנ"ר כי "בכפוף לשמיעת עמדת רשות ניירות ערך, רשם החברות ורשות המיסים - הכנ"ר אינו מתנגד למבוקש". ביום 7.7.13 התקבלה תגובת מדינת ישראל, באמצעות פרקליטות המחוז, לפיה הודע לבית המשפט "בשם רשות המיסים, הרשות לניירות ערך ובשם רשם החברות, כי הרשויות הללו אינן מתנגדות לבקשה חלוקת דיבידנד לפי סעיף 303 לחוק החברות, התשנ"ט-1999". עוד הודגש בתגובה זו "כי אין בהעדר התנגדותו של פקיד השומה לבקשה דכאן כדי להתייחס להשלכות המס של הפעולה המבוקשת וכי הדבר ידון במסגרת ההליכים לפי פקודת מס הכנסה, ככל שיהיה צורך בכך". כמו כן נמסר כי אין בתגובת המדינה "כדי לפגוע בטענות פקיד השומה ביחס לשומות הנבחנות כעת ואשר המבקשת מודעת לעצם בחינתן". ג. דיון והכרעה: 3. לאחר שעיינתי בבקשה ובכל נספחיה, ובכלל זה בחוות הדעת הכלכלית מחודש אפריל 2013 אשר הוכנה על ידי "וריאנס ייעוץ כלכלי בע"מ" (להלן: "חוות הדעת הכלכלית") הגעתי לכלל החלטה כי ניתן לאשר את בקשת המבקשת בהתאם למבוקש. כעולה מחוות הדעת הכלכלית אשר בחנה את איתנותה הפיננסית של המבקשת הרי שגם לאחר ביצוע החלוקה המותרת (דהיינו - זו המקיימת את מבחן הרווח לפי חוק החברות), וגם לאחר ביצוע החלוקה המתוכננת נושא בקשה זו - עדיין יוותרו בקופת המבקשת מזומנים ופיקדונות לזמן קצר בהיקף של כ-44.1 מיליון דולר ארה"ב המהווים כרית ביטחון מספקת לפירעון התחייבויות המבקשת גם במקרה שתחול הרעה בתוצאות פעילותה העיסקית במהלך השנים הקרובות (עמ' 3 בחוות הדעת הכלכלית). עוד עולה מחוות הדעת הכלכלית כי למבקשת אין הלוואות או התחייבויות לגופים פיננסיים, ומרבית התחייבויותיה מסווגות כהתחייבויות במהלך העסקים הרגיל והן ממומנות בעיקרן על ידי הפעילות השוטפת של המבקשת. המבקשת מציגה ריווחיות גבוהה במהלך השנים האחרונות ומייצרת באופן קבוע תזרימי מזומנים חיוביים בהיקף משמעותי. במהלך השנים 2010-2012 רשמה המבקשת רווח תפעולי מצטבר של 31 מיליון דולר ארה"ב (עמ' 3 לחוות הדעת הכלכלית). ניתוח הדוחות הכספיים של המבקשת ליום 31.12.12 אשר נעשה על ידי מחלקת התאגידים של הכנ"ר תומך באמור בחוות הדעת הכלכלית ומעלה כי לאחר ביצוע חלוקת הדיבידנדים המבוקשת אכן יישארו בקופת המבקשת מזומנים ופיקדונות בסך של כ - 44 מיליון דולר ארה"ב. מסקנה זו נובעת, בין היתר, גם מהעובדה שסך כל התחייבויותיה של המבקשת הסתכם ביום 31.12.12 בסך של 39.6 מיליון דולר ארה"ב ואילו, כנגד זאת, יתרת המזומנים והפיקדונות שנמצאו בקופת החברה ביום 31.12.12 הסתכמו בסך של כ-78.3 מיליון דולר ארה"ב אך למבקשת היו במועד זה גם לקוחות וחייבים בסך של 33.4 מיליון דולר ארה"ב. לא למותר לציין כי בחודש מאי 2013 חילקה המבקשת דיבידנד מרווחיה בסך של 9.2 מיליון דולר ארה"ב אך גם נתון זה הובא בחשבון בעת עריכת חוות הדעת הכלכלית אשר בחנה באופן שמרני את יכולת הפירעון של המבקשת בהתחשב בשיעורי הצמיחה והרווחיות החזויה של המבקשת הן ביחס לתקציבה, והן ביחס לביצועי העבר של המבקשת מבחינת רווחיותה. כעולה מתוצאות הבחינה הכלכלית המפורטות בחוות הדעת הכלכלית - המבקשת צפויה להפיק תזרימי מזומנים פנויים גבוהים אשר אמורים לשמש לפירעון כל התחייבויותיה הקיימות והעתידיות ללא שום קושי הנראה לעין. לאור האמור לעיל מסקנת חוות הדעת הכלכלית הינה כי "לא קיים חשש סביר כי החלוקה המתוכננת והחלוקה המותרת יפגעו בחוסנה הפיננסי של החברה וביכולתה לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות, כפי שמשתקף מדוחותיה הכספיים, בהגיע מועד קיומן" (עמ' 3 בחוות הדעת הכלכלית וראו לעניין זה גם את תצהירה מיום 2.5.13 של מזכירת המבקשת, הגב' עופרה בראון). 4. בפסיקת בתי המשפט נקבע כי "מבחן יכולת הפירעון" הינו מבחן כלכלי רחב המשתרע מעבר למבחנים מאזניים וכולל אף "מבחן נזילות" המחייב גם בחינה של תזרים המזומנים של החברה על מנת להסיר חשש שמא חברה המבקשת להפחית את הונה ולבצע באישור ביהמ"ש חלוקה שאינה מקיימת את "מבחן הרווח" - תהפוך לחדלת פירעון. הפסיקה מציינת כי מבחן יכולת הפירעון בהיותו מבחן הצופה פני עתיד איננו מבחן דטרמניסטי, ואין הוא דורש וודאות מוחלטת כי החלוקה המבוקשת לא תגרום לסיכול התחייבות כלשהי של החברה - המבקשת. מבחן זה הינו מבחן הסתברותי הבוחן את קיומו (או העדרו) של חשש סביר לאי קיום התחייבויותיה של חברה כתוצאה מביצוע חלוקה שאינה מקיימת את מבחן הרווח הקבוע בחוק החברות. ראו לעניין זה פר"ק מרכז 29889-03-10 איטונג תעשיות בע"מ נ' משרד המשפטים ואח' ( ביום 29.6.10, סעיף 40(ב) בפסק הדין) (להלן: "פסק דין איטונג"). כן נקבע בפסיקה (ראו לעניין זה פר"ק 28130-02-13 אופטיטקס בע"מ נ' משרד המשפטים ואח') כי מן הראוי שביהמ"ש יתבסס על מדדים כלכליים ועיסקיים לעניין מצב החברה תוך שהוא מביא בחשבון גם את האינטרס של נושיה. (ראו לעניין זה גם האמור בפסק דין איטונג, האמור בת"א מרכז 10446-03-09 ואלור מערכות ממוחשבות בע"מ נ' רשם החברות ( ביום 12.5.09, סעיף 4 בפסק הדין), וכן האמור בת"א מרכז 3488-06-08 מעיינות עדן בע"מ נ' רשם החברות ( ביום 24.7.08)). ד. סיכום ומסקנות: 5. כפועל יוצא מכל האמור והמפורט לעיל הנני סבור כי אין באישור החלוקה המבוקשת כדי לפגוע בכושרה וביכולתה של המבקשת לפרוע ולקיים כל חובותיה והתחייבויותיה הקיימים והצפויים בהגיע המועדים הנדרשים לפירעונם ולקיומם. משכך, הנני מקבל את הבקשה ומאשר את החלוקה המבוקשת בהתאם למפורט בכותרת של הבקשה. דיני חברותחוק החברות