המערער סטה לנתיב הנגדי, החל לעקוף רכב פרטי שנסע לפניו והתנגש עם חזית המשאית ברכב המנוח, המשאית המשיכה בתנועתה לשוליים השמאליים תוך שהיא דוחפת את רכב המנוח לאחור ושני הרכבים נפלו לתעלת מים מתחת לגשרון כאשר משאית המערער מוחצת את רכב המנוח. 6. כתוצאה מהתאונה נגרם מותו המיידי של המנוח וכן נחבל המערער חבלות קלות. ג. תסקיר שירות המבחן: 7. עובר לטיעונים לעונש, נשלח המערער לקבלת תסקיר שירות המבחן, אשר הוגש לבימ"ש קמא ביום 2.4.13. 8. כעולה מהתסקיר, המערער כבן 37, תושב באקה אלג'רביה, נשוי משנת 2002 ואב לארבעה ילדים. 9. שירות המבחן התרשם מבחור אינטליגנטי, המנהל אורח חיים תקין בדרך כלל. המערער נתון במצוקה נפשית ורגשית קשה, מאופיין ברגשות אשמה, חרטה וצער על הפגיעה במנוח וגרימת מותו. המערער מוטרד מתוצאות ההליך המשפטי כשלדבריו, כל ענישה תעצים את הכאב ותסב לו ולמשפחתו נזק ממשי. 10. המערער לא ביטא בפני שירות המבחן צורך בהתערבות טיפולית ואף שירות המבחן לא זיהה אצלו צורך בכך. 11. אשר על כן ונוכח התוצאות הקשות של התאונה, לא מצא שירות המבחן מקום להמלצה בעלת אופי טיפולי, עם זאת לאור אופי חייו הנורמטיבי של המערער, לקיחת אחריות על ביצוע העבירה, המליץ שירות המבחן שלא למצות עימו את הדין ולהטיל עליו מאסר שירוצה בעבודות שירות, בנוסף לעונשים נלווים. ד. הרשעות קודמות: 12. מעיון בגיליון הרשעותיו הקודמות עולה כי בתחום הפלילי לחובתו של המערער הרשעת אחת משנת 2000 בגין עבירת גניבה ובתחום התעבורתי לחובתו 38 הרשעות קודמות בגין עבירות תעבורה שונות שרובן עבירות ברירת משפט. ה. גזר הדין של בימ"ש קמא: 13. עם קבלת תסקיר שירות המבחן ולאחר שטענו הצדדים לעונש הטיל בימ"ש קמא על המערער 13 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או ללא רישיון נהיגה, פסילת רישיון הנהיגה בפועל לתקופה של 14 שנים אשר תחושב מיום 30.5.11, פסילת רישיון הנהיגה לתקופה של שנה על תנאי למשך שנתיים וקנס כספי בסך 3000 ₪ שישולם בששה תשלומים. בימ"ש קמא הדגיש כי הקטל הנורא בכבישים מחייב לנהוג עם עבריינים המורשעים בעבירת גרימת מוות ברשלנות במידת הדין ולא במידת הרחמים. בימ"ש קמא סבר כי מתחם הענישה בנסיבות רגילות הוא בין 6 חודשי מאסר בעבודות שרות ועד מאסר לתקופה של 24 חודשים, אך בנסיבות כמו במקרה דנן, מתחם הענישה הראוי נע בין 10 חודשים עד 20 חודשי מאסר בפועל. באשר למתחם הענישה הראוי לתקופת הפסילה קבע בימ"ש קמא כי המתחם עומד בין 10 שנים ל- 15 שנות פסילה בפועל. 15. מכאן הערעור שלפנינו שבמסגרתו עותר המערער להקל בעונשו באופן שעונש המאסר בפועל יופחת באופן משמעותי ולכל היותר, יועמד על 6 חודשים, אותם יהיה ניתן לרצות בדרך של עבודות שירות. באשר לפסילת רישיון הנהיגה, ביקש המערער לקצר את תקופת פסילת רישיון הנהיגה בפועל באופן משמעותי ולסייג את הפסילה באופן שיפגע פחות בפרנסתו של המערער, כך שיאפשר לו לנהוג ברכב פרטי. ו. טיעוני ב"כ המערער 16. בית משפט קמא שגה בקובעו את מתחם הענישה הראוי בנסיבותיו של המערער בין 10 ל- 20 חודשי מאסר, שעה שנאשמים לא מעטים בתיקי גרימת מוות ברשלנות בתאונות דרכים מסתיימים בתוצאה של ענישה בדרך של עבודות שירות. 17. עוד שגה בימ"ש קמא כאשר לא נתן משקל לאמור בתסקיר שירות המבחן הן באשר לנסיבותיו האישיות של המערער והן לעניין ההמלצה להימנע מהטלת עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח. 18. שגה בימ"ש קמא אשר אימץ את עמדת המאשימה ביחס לחומרת רשלנותו של המערער לאור נסיבות התאונה. 19. המערער תיאר במדויק בפני שירות המבחן את הרשלנות בגינה הועמד לדין, שלא התאים את נסיעתו לתנאי מזג האוויר ובדיעבד יצא לעקיפה שהיוותה סיכון לנוסעים בכביש. עוד ציין כי כעולה מעובדות כתב האישום, הכביש היה רטוב ממי גשם ושדה הראיה היה פתוח למרחק 200 מטר. לטענתו המדובר בנתון עובדתי אשר מחזק את הטענה כי רשלנותו של המערער איננה ברף הגבוה. 20. ב"כ המערער הפנה לתסקיר שירות המבחן וביקש להתחשב בנתוניו האישיים של המערער, אורח חייו הנורמטיבי, העובדה כי מדובר באירוע חריג בחייו, הטראוומה הקשה שחווה ועדיין חווה כתוצאה ממות אחיו בתאונת דרכים, לכן הציע שנאמץ את המלצת שירות המבחן ונקל בעונשו של המערער באופן שעונש המאסר יופחת ויומר בעונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. 21. לטענתו, פסילת רישיון הנהיגה לתקופה כה ממושכת (14 שנים) פוגעת מאוד במקור פרנסתו של המערער אשר מקיים את משפחתו מעבודתו כנהג משאית ז. טיעוני ב"כ המשיבה 22. המשיבה ביקשה לדחות את הערעור, ציינה כי צדק בימ"ש קמא בקובעו כי קיימות נסיבות חריגות שבהן יושתו על נאשמים עבודות שירות בתיקים של גרם מוות ברשלנות בתאונות דרכים, אך אלו הם מקרים חריגים שיש בהם שילוב של רמת רשלנות נמוכה יחסית ונסיבות אישיות ייחודיות. 23. עוד ציינה המשיבה, כי מי שנוהג הרבה שנים בכבישים על משאית כבדה מעל 15 טון ויוצא לעקיפה, חייב לקחת בחשבון את העובדה שהכביש הוא רטוב ולכן זו נסיבה לחומרה ולא לקולא. בנוסף ציינה כי התאונה לא נגרמה בשל הכביש הרטוב והדגישה כי עקיפה עם משאית כבדה היא לא עניין של רגע, וכאשר יש שדה ראייה פתוח של 200 מטר, אז יש די זמן להגיב ולנסות לחזור לנתיב ממנו יצא הנהג לעקיפה. 24. המשיבה סבורה, כי קביעת בית משפט קמא לעניין רמת הרשלנות היא נכונה וכאשר רמת הרשלנות היא כה גבוהה ומדובר במערער עם 39 הרשעות קודמות, הרי מדובר בעונש ראוי והולם. 25. המשיבה התנגדה לסיווג הפסילה, וטענה כי נהג שהוא מסוכן על הכביש הוא מסוכן בכל כלי הרכב ולא בסוג אחד ומסוים. מה גם, שאין שום סיבה אמיתית לסיווג הפסילה לרכב פרטי. ח. דיון והכרעה 26. נכתבו קולמוסים רבים וארוכים על נגע תאונות הדרכים והקטל בדרכים ודיו רב נשפך, נגע ההולך ופושה בכבישי הארץ ואשר בעטיו נגבה מחיר דמים נורא, בהרוגים, בפצועים בגוף ובנפש. תופעת הקטל בכבישים הפכה למגיפה של ממש בחברה הישראלית, ומחייבת את בית המשפט לגייס את כוחותיו, כדי להירתם ככל יכולתו למיגור תופעה זו. יפים לענייננו הדברים שנאמרו מפי כב' השופטת (בדימוס) פרוקצ'יה, בע"פ 5167/05 מג'דוב נ. מדינת ישראל, (ניתן ביום 10.10.05): "תופעת הפגיעות בנפש ובגוף עקב תאונות דרכים המשתוללות בכבישי הארץ מחייבת את מערכת המשפט לגייס את כוחותיה למלחמה יעילה, בכלים הקיימים, כדי לסייע במיגור מכת התאונות וקטילת חיי אדם תמימים עקב התנהגות עבריינית על הכביש. בין האמצעים הנתונים בידי מערכת המשפט, מצוי כלי הענישה. ראוי להשתמש בו באופן שישיג את תכליתו, ויביא, בין שאר האמצעים הננקטים, להחדרת המודעות לכללי המותר והאסור בנהיגה בכביש, ולסכנות האורבות מהפרתם. בתוך כך, אין להתעלם מנסיבותיו האישיות של עבריין תעבורה, אולם ברי, כי ככל שתוצאות עבריינותו חמורות יותר, כך הנכונות להתחשב בשיקולים אינדיבידואליים בענישה תלך ותיפחת". 27. בע"פ 6755/09 אזר אלמוג נ. מדינת ישראל, (ניתן ביום 16.11.09) (להלן: "אלמוג") נקבעו כללים מנחים באשר לענישה הראויה בעבירה של גרימת תאונת דרכים קטלנית ברשלנות: האחד, "ראוי לגזור על נאשם עונש מאסר בפועל ופסילה מלנהוג לתקופה הולמת, הן בשל עקרון קדושת החיים והן משיקולי הרתעה"; השני, "בדרך-כלל, הנסיבות האישיות של הנאשם בעבירה זו אינן בעלות משקל כבעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית, הן בשל אופייה המיוחד של העבירה הנדונה והן בשל ביצועה השכיח גם ע"י אנשים נורמטיביים", והשלישי "אמת המידה הקובעת בעבירה זו היא דרגת הרשלנות". עוד נקבע שם כי: "אין זה נכון מבחינת תורת הענישה לדון בעניינו של נאשם במנותק ממאורעות הזמן והתקופה. נהיגה אלימה בכבישים הפכה לרעה החולה של תקופתנו... בתי המשפט מצווים להחמיר עם עברייני תנועה. יש להירתם למניעת התופעה ולהגן על בטחון הציבור ושלומו, בין היתר באמצעות הרחקת נהגים מסוכנים פורעי חוק מהכביש לתקופה ראיה... הצורך להחמיר בעונש בגין עבירת גרימת תאונת דרכים קטלנית ברשלנות כמובן איננו פוטר את בית המשפט מלבחון את המקרה הקונקרטי בצורה מידתית. נהפוך הוא. בדיקה כזו תביא להקלה מסוימת בענישה בתיק אחד ולהחמרה מסוימת בתיק אחר" (שם, פיסקה 7). 28. יוצא איפוא, כי ככלל בהעדר נסיבות חריגות, מקום שקופחו חיי אדם ברשלנותו של נהג, המדיניות השיפוטית היא ענישה במאסר בפועל, תוך קביעת אורכו בהתאם לנסיבות התיק ובית המשפט העליון אף חזר לאחרונה על הלכה זו ברע"פ 2955/12 פלונית נ' מדינת ישראל, (ניתנה ביום 26.6.12). 29. במקרה דנן, רמת הרשלנות המתוארת בנהיגתו של המערער, לא היתה נמוכה (בהיותו נהג משאית שעקף רכב פרטי בדרך לא פנויה, בכביש רטוב ממי גשם וסטייה לנתיב נסיעה נגדי בו נהג המנוח תוך התנגשות חזיתית ברכבו). מאידך, על בית המשפט לבחון את נסיבותיו של הנאשם שלפניו ולהחליט בהתאם אליהן, כפי שנאמר בעניין אלמוג כי הצורך להחמיר בעונש בגין עבירת גרימת תאונת דרכים קטלנית ברשלנות כמובן איננו פוטר את בית המשפט מלבחון את המקרה הקונקרטי לעומק על מנת לקבוע ענישה מידתית, דבר שמתיישב אף עם תכלית תיקון 113 לחוק העונשין תשל"ז - 1977, ובכפוף להלכה הקובעת כי הענישה במקומותינו היא אינדיבידואלית. ואכן, עיון בפסיקת בית המשפט העליון מראה כי היו מקרים דומים, שמבחינת רמת הרשלנות, חלקם אף חמור מענייננו, ושבהם נידונו הנאשמים למאסר בפועל לריצויו בבית האסורים, הפחיתה ערכאת הערעור את העונש עד למידה שאפשרה ריצויו בעבודות שירות (ראו למשל ע"פ 1319/09 משה כהן נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 13.5.09); רע"פ 548/05 מאירה לוין נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 19.1.06); רע"פ 4261/04 יעקב פארין נ' מדינת ישראל, פ"ד נט (3), 440 ורע"פ 4732/02 ענת סורפין-לביא נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 25.11.02). 30. לטעמנו, יש לנהוג גזירה שווה וביתר שאת, בעניינו של המערער שבפנינו, שכן מתקיימות בו אותן נסיבות חריגות ומיוחדות, המצדיקות הקלה בעונשו. המדובר במערער שהינו מפרנס יחידי למשפחה המורכבת מאישה וארבעה ילדים. אשר על כן ולאור נסיבותיו המיוחדות של המערער ועל רקע המלצתו החד משמעית של שירות המבחן, לפיה מעבר לתפקודו החיובי ונורמטיבי של המערער ומשמעותו והשפעת התאונה ותוצאותיה על מערך רגשותיו, ובשל ההתרשמות שההליך המתנהל נגדו מהווה גורם הרתעתי משמעותי המחדד נורמות התנהגות, נראה לנו כי מקרה זה בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים הקלה בעונשו של המערער. 31. לאור כל האמור לעיל, הגענו למסקנה שבאיזון בין נסיבותיו האישיות של המערער, ההמלצה שבתסקיר שירות המבחן לבין חומרת מעשיו, נוטה הכף להקלה מסוימת בעונשו, הגם שאין לקבל את בקשת סנגורו, להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות. לפיכך, אציע לחבריי להפחית מעונש המאסר של המערער ולהעמידו על 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל. יתר חלקי גזר הדין ייוותרו על כנם. 32. באשר לטענת המערער לסיוג הפסילה, סבורני כי אין מקום להיעתר לה. סמכות ביהמ"ש לסייג את הפסילה בהתאם לסוג הרכב נקבעה בסעיף 36א לפקודת התעבורה. כאמור, סיוג עונש פסילה ייעשה במקרים חריגים ונדירים ובמשורה - ראו ע"פ 77/84 מדינת ישראל נגד שקולניק. פ"ד לט(2) וע"פ 3708/08 ג'לאל טואפרה נגד מדינת ישראל, (ניתן ביום 20.7.08). יודגש כי הסיוג במקרה דנא מרוקן מתוכן את משמעות הפסילה כשלעצמה וכי נזק כלכלי לבדו אינו מצדיק סיוג - ראו לעניין זה והשוו ברע"פ 4265/12 ויטלי איליזרוב נגד מדינת ישראל, (ניתנה ביום14.6.12). כ' סעב, שופט יגאל גריל, שופט (ס.נשיא): אני מצטרף לחוות דעתו של השופט כמאל סעב. י' גריל, שופט, ס. נשיא[אב"ד] שמואל ברלינר, שופט: לא השתכנעתי כי עומדים בפנינו נימוקים בעלי משקל מספיק שיש בהם כדי להצדיק התערבות בגזר דינו של בית משפט קמא. גזר הדין מפורט ומנומק, לוקח בחשבון את כל העובדות הנתונים והשיקולים הצריכים לעניין, והענישה שהוטלה כמפורט בו על המערער הולמת את הנדרש. הייתה כאן, כמוסבר על ידי חברי, סטייה חמורה מרמת זהירות נדרשת, אותה לא ניתן לראות כמשגה של חוסר תשומת לב למשך שבריר של שניה, כאשר המערער נהג במשאית, סטה למסלול הנגדי כשהוא עוקף רכב אחר, הכל כששדה הראיה פתוח למרחק, והתנגש חזיתית ברכבו של המנוח; לחובת המערער 38 הרשעות תעבורה קודמות; התוצאה הקשה של התאונה, אובדן חיי המנוח, מדברת בעד עצמה. ענישת המערער תואמת את הפרמטרים הקבועים בפסיקה, ככתוב, בין היתר, בפרשת אלמוג (ע"פ 6755/09), כמצוטט על ידי חברי. על כן, לו דעתי נשמעה, היה הערעור נדחה. ש' ברלינר, שופט בכיר התוצאה מכל האמור לעיל היא שהערעור מתקבל חלקית בדעת הרוב (ס. הנשיא, י. גריל והשופט כמאל סעב) כנגד דעתו החולקת של השופט ש. ברלינר, כך שתקופת המאסר בפועל שעל המערער לרצות תעמוד על תקופה של 9 חודשים. כל שאר חלקי גזר דינו של בית משפט קמא עומדים בעינם ללא שינוי. על המערער להתייצב בבית המעצר קישון לצורך ריצוי עונש המאסר בפועל שהוטל עליו, ביום ראשון 24.11.2013 עד השעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336. משפט תעבורההתנגשותסטיה מנתיבמשאית