עתירת אסיר המופנית כנגד החלטת וועדת שחרורים מיוחדת בהתאם להוראות סעיף 33(ב) לחוק שחרור על תנאי ממאסר התשס"א - 2001 (להלן: "החוק" או "חוק שחרור על תנאי ממאסר") בראשות כב' הנשיא בדימוס, השופט אהרון מלמד, לפיה נדחתה בקשתו של העותר לשחרור מוקדם על תנאי וברישיון (החלטה בתיק וש"מ 103/05 מיום 7/5/2013). מהטעמים שיפורטו, יוחזר התיק לוועדת שחרורים כדי שתדון שוב בעניינו של העותר, בין היתר בהתאם להנחיות שיפורטו במסגרת פסק דין זה. רקע עובדתי העותר הורשע בעבירות של חטיפה לשם אינוס, אינוס ורציחתה של המנוחה דפנה כרמון ז"ל. העבירות בוצעו ביום 11.6.1982. על העותר נגזר עונש של מאסר עולם בגין עבירת הרצח, ועוד 20 שנות מאסר בעבור כל אחת מהעבירות הנוספות. נגזר כי עונשי המאסר ירוצו בחופף זה לזה. בשנת 2002 נקצב עונשו לתקופה של 35 שנות מאסר שמניינן מיום 2.5.1984. מועד שחרורו המלא קבוע ליום 7.6.2019. העותר סיים לרצות שני שליש מתקופת מאסרו ביום 10.4.2007. בפסק הדין בו הורשע העותר, נקבע כי העותר נסע ביחד עם שלושה אחרים ברחוב ראשי בחיפה, כאשר הבחינו במנוחה, שהייתה אז אשה צעירה בת כ-21 שנים. החבורה חטפה בכוח את המנוחה. הנאשמים אנסו את הצעירה בזה אחר זה ולאחר מכן רצחו אותה והשליכו את גופתה הערומה ביערות הכרמל. הגופה נמצאה לאחר כחודש ימים. יצוין כי העותר טוען עד היום לחפותו. שתי בקשות שהגיש למשפט חוזר נדחו. להשלמת התמונה יצוין כי מעבר לאירוע שתואר ולמאסר אותו מרצה העותר, כי מדובר בעותר שבעברו מעורבות בפלילים קודם לפרשת רציחתה של המנוחה. העותר הורשע בעבר בעבירות אלימות, מרמה, עבירות בנשק ועבירות כנגד שוטרים, ונגזרו עליו עונשי מאסר, חלקם חופפים למאסרו הנוכחי. תמצית טענות ב"כ הצדדים ב"כ הצדדים טענו ארוכות בפני ועדת השחרורים ובפנינו. בשים לב לתוצאה אליה הגענו, איננו נזקקים להכריע, לעת הזו, במכלול הטענות. נציין כי תמצית המחלוקת שבין הצדדים היא באיזון שעשתה וצריכה ועדת השחרורים המיוחדת לעשות בין ההתייחסות לנתוניו האישיים של העותר, אל מול ההיבטים הציבוריים של שחרור מוקדם ברישיון של אסיר שהורשע בחמורה שבעבירות, כפי שפורט לעיל. ב"כ העותר מטעם הסנגוריה הציבורית טוענות כי עתירתן אינה תוקפת את החלטת וועדת השחרורים בשל פגמים או חוסר סבירות בהחלטה, אלא מהטעם שהעותר ראוי לשחרור מוקדם מאחר והוא עומד בכל התנאים הנדרשים לשחרור מוקדם. לטענתן קיימת בעניינו של העותר הסכמה מלאה של כל הגופים המקצועיים, בכל הנוגע להערכת המסוכנות הנמוכה וסיכויי השיקום הגבוהים. כך בהתאם למערך הפסיכולוגי של שב"ס, המחלקה לבריאות הנפש בשב"ס, הרשות לשיקום האסיר, וכן בשים לב להתנהגות האסיר בכלא במשך כל 29 שנות מאסרו. נתונים אלו גם נתמכים בחוות דעת שהוכנה ע"י מומחה בתחום הקרימינולוגיה מטעם העותר. ב"כ האסיר טוענות כי התנהגות העותר בכלא תקינה. הוא עובד באופן סדיר, יצא לחופשות ועבר כל טיפול אפשרי בהתאם למגבלותיו הקוגניטיביות. לטענת ב"כ העותר, נכנעה ועדת השחרורים ללחץ ציבורי ותקשורתי, ולא איזנה כראוי בין נתוניו האישיים של האסיר לבין מכלול הנתונים האחרים, דבר שהיה צריך להוביל לשחרורו המוקדם, אלמלא הוכנעה ללחץ התקשורתי/ציבורי. בהתאם טוענות ב"כ העותר כי הוא ראוי לשחרור מוקדם, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בחוק שחרור על תנאי ממאסר. ב"כ המשיבה טוענת כי אין מקום להתערב בהחלטת וועדת השחרורים המיוחדת, בהיותה החלטה סבירה שהתקבלה בהתאם לסמכות הוועדה כדין. לעניין זה מציינת ב"כ המשיב כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה, כאשר הביאה בחשבון כי העותר ממשיך לדבוק בחפותו, ומכאן שלא חל שינוי של ממש בתפיסת עולמו. כמו כן טוענת ב"כ המשיב כי לא נפל פגם במתן משקל לעמדת משפחת המנוחה ולאינטרסים ציבוריים בשים לב לנסיבות המקרה. כאמור, טיעוני ב"כ הצדדים פורטו בהרחבה בכתב ובע"פ, הן בפני וועדת השחרורים והן בפנינו. לא מצאנו לנכון להרחיב מעבר לאמור לעיל. דיון והכרעה כפי שיובהר, איננו סבורים כי לעת הזו יש מקום להכריע במחלוקת שענייה באיזונים שערכה וועדת השחרורים בין השיקולים השונים שנשקלו בנוגע לעותר. סבורים אנו שיש להחזיר את עניינו של העותר לדיון בפני וועדת שחרורים מיוחדת, מאחר ונראה כי בפני הוועדה הובאו נתונים שאינם מדויקים, ולכל הפחות נתונים שלא הובהרו כדי צורכם, ואשר היוו בסיס לקבלת ההחלטה ע"י הוועדה. הערות כלליות כאמור, בפנינו עתירה המופנית כנגד החלטת וועדת שחרורים מיוחדת. העותר הוא אסיר המרצה עונש של מאסר עולם ועונשי מאסר נוספים שנקצבו, כולם לתקופה של 35 שנות מאסר. בהיותו של העותר אסיר עולם, חלות על עניינו הוראות סעיף 5 לחוק, הקובעות כדלקמן: "אסיר עולם שעונשו נקצב ושנשא לפחות שני שלישים מהתקופה שנקצבה, רשאית ועדת שחרורים מיוחדת לשחררו על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר; ואולם לא תשחרר ועדת השחרורים המיוחדת אסיר עולם כאמור אלא אם כן שוכנעה כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור" (ההדגשה הוספה. ר.ש). מכאן שתנאי מוקדם הוא שיתמלאו שני תנאים במצטבר. האחד הוא שהאסיר ראוי לשחרור, והשני כי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור. בבואה של וועדת שחרורים לשקול האם ראוי האסיר לשחרור מוקדם, עליה לשקול שיקולים המפורטים בסעיף 9 חוק. בין היתר מורה סעיף 9 לחוק לשקול את השיקולים הבאים: "העבירה שבשלה נושא האסיר עונש מאסר, לרבות נסיבות ביצועה, סוגה, חומרתה, היקפה ותוצאותיה, תקופת המאסר שגזר עליו בית המשפט, ... וכן הקלה בעונש אם ניתנה לו בידי נשיא המדינה" (סעיף 9(1)); "הרשעותיו הקודמות של האסיר, מספרן, תכיפותן, סוגי העבירות שבהן הורשע, חומרתן, נסיבות ביצוען, תוצאותיהן, היקפן ותקופות המאסר שנשא בשלהן" (סעיף 9(3)). ניתן ללמוד מהוראות אלו שוועדת שחרורים מוסמכת לשקול, בין יתר השיקולים, את התמונה הכוללת המתקבלת מהעונשים שגזר בית משפט על האסיר, הכל ביחס לחומרת העבירות שבביצוען הורשע, וזאת על רקע עברו הפלילי. מכאן שהתייחסות וועדת שחרורים לעובדה שבית משפט גזר עונשי מאסר ארוכים בגין עבירות חמורות בחופף ולא במצטבר, והעובדה שבסופו של יום נקצב עונש מאסר לתקופה כפי שנקצב, באופן שבו עונש המאסר הכולל המהווה חלק בלבד מעונש מאסר מצטבר בגין העבירות בהן הורשע העותר, הוא שיקול לגיטימי. בנוסף להוראות סעיף 9 לחוק, חלים על העניין שבפנינו הוראות סעיף 10 לחוק הקובעות כדלקמן: "(א) במקרים בעלי חומרה ובנסיבות מיוחדות שבהם סברה הועדה כי שחרורו של האסיר על-תנאי יפגע במידה חמורה באמון הציבור במערכת המשפט, אכיפת החוק ובהרתעת הרבים, משנוצר יחס בלתי סביר בין חומרת העבירה, נסיבותיה והעונש שנגזר על האסיר לבין תקופת המאסר שיישא האסיר בפועל אם ישוחרר, רשאית הועדה להביא בחשבון גם נתונים אלה בהחלטתה, נוסף על הנתונים המפורטים בסעיף 9; משקלם של הנתונים לפי סעיף קטן זה בהחלטת הועדה יפחת ככל שיגדל החלק מעונש המאסר שהאסיר כבר נשא. (ב) ועדת שחרורים מיוחדת, בבואה להחליט בעניין שחרור על-תנאי של אסיר עולם, תשקול, נוסף על שיקולים אחרים האמורים בחוק זה, האם חל באסיר שינוי בולט וממשי מבחינת הבנת חומרת מעשיו ומבחינת מוכנותו להשתלב בחברה ולתרום לה" (ההדגשות הוספו. ר.ש.). הפרשה בגינה מרצה העותר את מאסרו נמנית על אותם "מקרים בעלי חומרה מיוחדת ובנסיבות מיוחדות", כאמור בסעיף 10(א) לעיל. נראה שלעניין תחולת הגדרה זו על פרשת רצח דפנה כרמון ז"ל, כל מילה נוספת מיותרת. גם בהתאם להוראות סעיף 10(א), מוסמכת וועדת השחרורים להביא בחשבון את העונש המצטבר בגין העבירות שבביצוען הורשע העותר, אל מול התוצאה והעונשים בפועל, כמתקבל מגזר הדין ומהחלטת הנשיא לקצוב את העונש, במסגרת מכלול שיקוליה. לעניין זה מוסמכת וועדת השחרורים להביא בחשבון את ההשפעה האפשרית של התוצאה העונשית הסופית, לרבות השחרור המוקדם, על אמון הציבור במערכת המשפט. העובדה שהמודעות לתחושות הציבור מגיעה לידיעת הוועדה באמצעים שונים, לרבות באמצעות התקשורת, אינה פסולה. זאת, כל עוד שוקלת הוועדה את מכלול השיקולים הנדרשים לעניין, בהתאם להוראות החוק ובהתאם לחובות החלות על הוועדה בהיותה טריבונל מעין שיפוטי. מצאנו לנכון להדגיש את האמור, מאחר ונטען כי וועדת השחרורים נכנעה ללחץ תקשורתי (טענה אשר לכשעצמה לא גובתה בכל ראיה של ממש). עם זאת נדגיש, כי בצד העובדה ששקילת עמדת הציבור והחשש לפגיעה באמונו במערכת המשפט עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, הרי ש"משקלם של הנתונים לפי סעיף קטן זה (10(א) לחוק. ר.ש.) בהחלטת הועדה יפחת ככל שיגדל החלק מעונש המאסר שהאסיר כבר נשא". נוסיף עוד לעניין רכיב אמון הציבור במערכת המשפט והיחס שבין העונש שנגזר לבין חומרת העבירה, כי וועדת השחרורים מוסמכת להביא בחשבון את עמדת נפגעי העבירה, בהתאם לזכותם לפי סעיף 19 לחוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א - 2001. לעניין זה, מעבר לעמדה של הורי ומשפחת דפנה כרמון כפי שהוצגה, המתארת את הסבל שעבר ועובר על המשפחה עד היום, רשאית הייתה הוועדה גם להביא בחשבון כי בזמנו הבטיח נשיא המדינה, חיים הרצוג ז"ל, למשפחה כי עונשם של מבצעי הפשע לא ייקצב. בהמשך נקצב העונש. גם לנתון זה יש השלכה על התמונה העונשית הכוללת ולרכיב של אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. בהתאם רשאית הוועדה להביא נתון זה במסגרת מכלול שיקוליה. סעיף 10(ב) לחוק קובע כי וועדת שחרורים מיוחדת תביא בחשבון גם את השאלה "האם חל באסיר שינוי בולט וממשי מבחינת הבנת חומרת מעשיו". כאמור, העותר טוען בכל העת לחפותו. זאת זכותו. ואולם מבחינת הוועדה, מחייבת האמת המשפטית כפי שנקבעה ע"י בית המשפט בפסק הדין המרשיע וכן בשתי ההחלטות אשר דחו את בקשת העותר למשפט חוזר. מכאן גם שוועדת השחרורים מוסמכת לקבוע בנסיבות אלו, כי לא חל שינוי באסיר מבחינת הבנת חומרת מעשיו. עם זאת נעיר, כי מחקרים בתחום הקרימינולוגיה חלוקים בשאלה האם אי-ההודאה מצביע על מסוכנות. מכאן, וככל שהדבר נוגע לבחינת מסוכנות העותר, יש להביא את הדבר בחשבון ולאמוד את מסוכנותו על פי חוות דעת פרטניות, כפי שהובאו בפני הוועדה, ואין להקיש כי העותר בהכרח מסוכן לשלום הציבור או לביטחון המדינה רק מהטעם שהוא דבק בחפותו. מצאנו לנכון להבהיר עקרונות אלו. מכאן נתייחס לתשתית העובדתית שהובאה בפני הוועדה, המחייבת, לטעמנו, בחינה מחודשת. עובדות הטעונות בדיקה מחודשת מעיון בטיעונים שהובאו בפני וועדת השחרורים, עולה כי לוועדת השחרורים הוצגו, בנוסף לטיעונים הקשורים בחומרת המעשה בגינו מרצה העותר את מאסרו, גם מזכר/נייר עמדה מטעם משטרת ישראל, שלפיו נטען כי המעשים שבוצעו במנוחה, היו חלק ממבחן כניסה לארגון טרור. מחומר שהוצג בפנינו והוצג בפני הוועדה, עולה כי יוחסה לעותר גם זיקה לפרשה חמורה נוספת, מעשה רציחתו של הנער דני כץ ז"ל. אין חולק כי העותר לא היה קשור למעשה רצח דני כץ (יצוין כי אחרים מאלו שביצעו את הפשע הנורא בדפנה כרמון היו שותפים גם לרצח דני כץ ז"ל). הפרקליטות הבהירה כי העותר אינו קשור לפרשת רצח דני כץ. עם זאת, במסמכים המשטרתיים שמו נזכר בזיקה לאותה פרשה. מטיעוני ב"כ העותר עולה כי אין ראיות לכך שרצח דפנה כרמון היה קשור בצורה כלשהי למבחן כניסה לארגון טרור. הדבר לא עלה מכתב האישום על פיו הורשע ונדון העותר. לטענת הסנגוריה, שירות הביטחון הכללי הבהיר כי לא ידוע על זיקה בין רצח דפנה כרמון ז"ל לבין ארגוני טרור בכלל ומבחן כניסה לארגוני טרור אל או אחרים. בנימוקי החלטת ועדת השחרורים, אין התייחסות לנתונים אלו. עם זאת לא ניתן לשלול את האפשרות שהטענה כי מדובר באירוע הקשור לארגוני טרור, בין אם בזיקה לרצח דני כץ ז"ל ובין אם לאו, השפיעה על הלך מחשבתם של חברי וועדת השחרורים. בנסיבות אלו ראוי הוא כי תימסר חוות דעת ברורה לחברי הוועדה, שתבהיר האם קיימת זיקה בין המעשה הנורא לבין מבחן כניסה לארגון טרור, כך שהעובדות לאשורן יובאו בחשבון. נושא נוסף שהובא בפני וועדת השחרורים היה מידע ממקורות שב"ס ומשטרת ישראל "...בנוגע למעמדו (של העותר. ר.ש.) כראש ארגון פשיעה בשנת 2004 וסכסוכים בין משפחות..." (עמ' 2 שורות 21-22 לפרוטוקול הדיון בפני הוועדה). לוועדה הוצג חומר שהוכרז כחסוי, בהתאם להוראות סעיף 17ד' לחוק. עיינתי בחומר החסוי. החומר מתאר סכסוכים בין משפחת העותר לאחרים בכפרו, ושמו מוזכר במידעים בהקשרים אלו ואחרים. עם זאת לא ברור מהמידעים הנ"ל, האם אכן העותר מעורב באותם סכסוכים הנקשרים למשפחתו המורחבת. אוסיף עוד כי המידעים אינם עדכניים. גם לעניין זה לא הייתה התייחסות במסגרת נימוקי ועדת השחרורים. עם זאת לא ניתן לשלול אפשרות שמסקנת הוועדה, כי עדיין נשקפת מהעותר מסוכנות, על אף חוות הדעת החיוביות בעניינו, לא הושפעה מהמידע המצביע, לכאורה, על קשריו של העותר לארגון פשיעה מקומי (ונעיר לעניין זה, כי גם אם אכן קיים אותו סכסוך, כעולה מהמידעים, לא ברור האם ניתן להגדיר את הצד אליו משויך העותר כארגון פשיעה, כמשמעו בסעיף 1 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג - 2003). בהתאם סבור אני, כי ראוי שגם בעניין זה תונח בפני וועדת השחרורים חוות דעת עדכנית המבוססת על מידעים עדכניים של משטרת ישראל, שתבהיר האם על פי חומר מודיעיני עדכני מיוחסת לעותר פעילות כלשהי בארגון פשיעה או מעורבות אחרת בפעילות פלילית, בין אם במסגרת ארגון פשיעה ובין אם לאו. מאחר ומכלול מידעים ונתונים אלו, שכאמור אמיתותם אינה ברורה, היו חלק ממסד הנתונים על בסיסו התקיים הדיון בפני וועדת השחרורים המיוחדת, סבור אני כי יש להחזיר את הדיון לוועדת השחרורים, כדי שיוצג בפני הוועדה עדכון ברור והבהרה לכל המידעים הנ"ל, באופן שהחלטת וועדת השחרורים תתקבל על בסיס נתונים בדוקים ומאומתים, ככל שניתן. סיכום בהתאם אציע לחברי ההרכב להחזיר את עניינו של העותר לוועדת שחרורים, תוך שנורה כי בפני ועדת השחרורים תובא חוות דעת של שירות הביטחון הכללי ושל מודיעין משטרת ישראל בנוגע לאמור לעיל. לאחר שיובאו הנתונים המדויקים, ותוך שיובהר בצורה חד משמעית שאין קשר בין העותר לבין פרשת רצח דני כץ ז"ל, תשקול וועדת השחרורים את מכלול השיקולים בהתאם להוראות החוק ותיתן את החלטתה. אדגיש כי אינני סבור שיש להביא את העניין בפני וועדת שחרורים במותב אחר. עם זאת, זכותו של העותר לפנות לוועדת השחרורים בבקשה בעניין זה. ככל שתוגש בקשה, היא תישקל ע"י חברי הועדה. ר. שפירא, שופט[אב"ד] השופט א. קיסרי: אני מסכים. א. קיסרי, שופט השופטת ת. שרון נתנאל: אני מסכימה. ת. שרון-נתנאל, שופטת הוחלט, כאמור, להחזיר את הדיון לוועדת השחרורים המיוחדת שתדון שוב בעניינו של העותר, הכל בשים לב לאמור בפסק דין זה. ראוי כי הדיון יקבע בהקדם וכי חוות הדעת המשלימות, בהתאם לאמור, יובאו בפני וועדת השחרורים המיוחדת קודם למועד בו יזומנו הצדדים לדיון. נבהיר כי לגופו של עניין אינו מביעים כל עמדה. בית סוהר / כלאאסיריםשחרור מוקדם מהכלאשחרור על תנאימאסרועדת השחרורים