עתירת אסיר נגד סיווג של אלימות במשפחה - אלמ"ב

עתירת אסיר המופנית כנגד סיווגו כאסיר בעל פרופיל אלימות במשפחה - אלמ"ב סיווג האסיר כאסיר אלמ"ב מוביל אל התוצאה שלעניין חופשותיו וכן לעניין בחינת האפשרות לשחרורו במסגרת של שחרור מוקדם על תנאי ברישיון, בהתאם להוראות חוק שחרור על תנאי ממאסר התשס"א - 2001, מופנה עניינו של העותר אל הוועדה המחוזית לטיפול באלימות במשפחה. חוות דעתה השליליות, לעת הזו, מנחות את גורמי שב"ס בהחלטות המתקבלות בעניינו של האסיר. יוער כי עניינו של האסיר הגיע לבית המשפט המחוזי כבר בארבע עתירות וכן לבית המשפט העליון במסגרת רע"ב 1944/13. בתי המשפט הנחו, כל פעם בהקשר אחר, את הגורמים לשקול את סיווגו של העותר כאסיר אלמ"ב. משלא שונה הסיווג הוגשה העתירה הנוכחית. כפי שיובהר, סבור אני כי הצדק עם העותר במובן זה שאין מקום להגדירו כאסיר בעל פרופיל אלמ"ב. בהתאם החלטתי להתערב בהחלטת שב"ס ולהורות כי יבוטל סיווגו של העותר כאסיר בעל פרופיל של אלימות במשפחה. הרקע העובדתי העותר מרצה מאסרו לאחר שהורשע במסגרת ת"פ 44317-01-12 של בית המשפט המחוזי בנצרת בעבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 333 + 335(א)(1) ועבירה של אחזקת נשק לפי סעיף 144(א) רישא, הכל לפי חוק העונשין התשל"ז - 1977. בית המשפט המחוזי גזר עליו עונש של 28 חודשי מאסר לריצוי בפועל ועונשים נוספים הצופים פני עתיד. על פי עובדות כתב האישום מדובר באירוע בו התפתח אירוע אלים בין העותר ואחיו לבין אחרים שהם קרובי משפחה. במהלך האירוע ירה העותר באחד מהמעורבים באותו אירוע אלים וגרם לחבלה חמורה ברגלו. העותר בן ותושב שכונת X בכפר X. כל תושבי השכונה הנ"ל נמנים על צאצאי שבט X. הרקע לסכסוך הוא ככל הנראה מחלוקות בעניין זכויות בקרקע. כאמור, העותר סווג כאסיר בעל פרופיל אלמ"ב מאחר והאירוע בגינו הורשע בוצע כנגד קרוב משפחה הנמנה על שבט X. מכאן העתירה שבפני. דיון: שאלת סיווגו של אסיר כאסיר בעל פרופיל אלמ"ב נדונה בפסיקה בהקשרים שונים. נקבע כי הגדרה זו רחבה מההגדרה שבהוראות החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א - 1991. עם זאת הבהירה הפסיקה כי מדובר בהגדרה החלה על אסירים המעורבים באירועי אלימות על רקע של מערכות יחסים בעלות אופי משפחתי במובן זה שהרקע לאלימות והצדדים לו מקיימים בינם ובין עצמם מערכת יחסים משפחתית או מעין משפחתית במובן של קשרי תלות ומרות, בפועל או בעבר [רע"ב 5745/10 ע' ס' נ' שירות בתי הסוהר (ניתן ביום 21.9.2010) והפסיקה שאוזכרה שם]. עמד על כך בית המשפט העליון (כב' השופט עמית) ברע"ב 5546/11 (ניתן ביום 27.9.2011), שם נאמרו הדברים הבאים: "על פי סעיף 36(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: פקודת בתי הסוהר), הסמכות לאשר חופשות אסירים נתונה לשר לביטחון פנים, אשר האציל אותה לבעלי תפקידים בשב"ס. פקודת נציבות בתי הסוהר 04.40.00 (להלן: פקודת הנציבות) פורטת את הוראות סעיף 36(א) לפקודת בתי הסוהר, וקובעת בפרק ו' בסעיף 4(א) כי חופשתו של אסיר "שנידון או שהורשע בעבר בעבירות אלימות במשפחה" או שהינו "בעל פרופיל אלימות במשפחה" לא תאושר בטרם יופנה עניינו לוועדה. עבירות אלימות במשפחה מוגדרות בפרק א' בסעיף 4 ד(1) כעבירות שבוצעו נגד קרוב משפחה "לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר והוא אחד מאלה": בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוג של הורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחת, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית (ההדגשות הוספו - י.ע.). מכאן, שגם גיסה לשעבר נחשבת כ"בן משפחה" לצורך פקודת הנציבות, ולא למותר להזכיר כי גם בחוק מוגדר "בן משפחה" ככולל "מי שהיה בן משפחה בעבר". ואילו אסיר בעל פרופיל אלימות במשפחה מוגדר: א. אסירים המרצים עונש מאסר בגין עבירות אלימות כלפי מי שאינו "בן משפחה", וקיים קשר משפחתי אחר, והרקע לביצוע עבירה קשור במערכת יחסים זוגית או משפחתית בין האסיר לנפגע העבירה. ... ג. אסירים המרצים מאסר בגין עבירת אלימות שלא בוצעה כלפי "בן משפחה", אולם הרקע לביצוע העבירה קשור במערכת יחסים זוגית או משפחתית של האסיר." (ההדגשות הוספו. ר.ש.) מכאן ניתן ללמוד כי אין די בכך שקיים "קשר משפחתי אחר" בין האסיר ובין נפגע העבירה אלא שהרקע לעבירה צריך להיות מערכת יחסים זוגית או משפחתית בין האסיר לבין נפגע העבירה. לא בכדי גם סווגו עבירות שהרקע לביצוען הוא קשרים מסוג אלו מאחר ונקבע כבר בהקשרים שונים כי קיים "... המימד הפסיכולוגי החזק וההתנהגות הלא רציונאלית, הטבועים בעבירות מסוג זה..." [בבש"פ 8171/06 (ניתן ביום 24.10.06)]. "...עבירות הנעברות תוך התפרצות זעם בלתי נשלטת, וכאלה הן, לרוב, עבירות האלימות במשפחה..." [בש"פ 5273/99 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 18.8.99)]. " בעבירות של אלימות במשפחה, ובמיוחד בעבירות של בן זוג כלפי בת זוגו, עוצמת האלימות הפיזית אינה המדד הבלעדי, אף לא המדד העיקרי, לבחינת מסוכנותו של הנאשם. על בית המשפט לבחון את 'הצבע והגוון' של המסוכנות על רקע מכלול התנהגותו של הנאשם כלפי בת הזוג" [בש"פ 655/10 (ניתן ביום 3.1.10)]. מכאן גם נקבע בהקשרים שונים של ההליך הפלילי כי קיימת חשיבות לקבלת תסקירים של שירות המבחן, ומטעמים דומים נקבע גם הצורך בקבלת חוות דעת של וועדת האלמ"ב בטרם מתן החלטה בדבר הוצאת אסיר לחופשה או שחרור מוקדם על תנאי ברישיון. ואולם במקרים בהם קיים אמנם קשר משפחתי רחוק בין צדדים לעבירה ואולם הרקע לביצוע העבירה אינו קשור כלל ועיקר במערכת יחסים זוגית או משפחתית של האסיר, כי אז אין מקום לסווג את האסיר כאסיר בעל פרופיל אלמ"ב ולהחיל עליו את כל המגבלות הנובעות מסיווגו ככזה. כך גם במקרה שבפני. אין חולק כי קיים קשר משפחתי בין העותר לבין נפגע העבירה בגינה הוא מרצה מאסר. למעשה קיים קשר משפחתי ברמה כזו או אחרת בין כל תושבי שכונת X שבכפר X. כולם צאצאי אותו שבט וככל הנראה בעבר הרחוק של עשרות ואולי מאות שנים גם אב משותף. ואולם לא ניתן לראות בכל אירוע אלים בין תושבי כפר זה או אחרים שכמותו כאירוע בעל פרופיל אלמ"ב. זאת כאשר אין כל זיקה בין האירוע הפלילי לבין הקשר המשפחתי הרחוק. בנסיבות כאלו אין מקום לסווג את האסיר כאסיר בעל פרופיל אלמ"ב. סיכום: אשר על כן העתירה מתקבלת במובן זה שאני קובע כי יש להסיר את הסיווג של אסיר בעל פרופיל אלמ"ב מהעותר ולדון בעניינו כאסיר רגיל, שאינו מסווג ככזה. אבהיר לעניין זה כי אינני מביע כל עמדה בנוגע למסוכנות הנשקפת מהאסיר כלפי נפגע העבירה או כלפי הציבור. בהחלט יתכן שמנסיבות ביצוע העבירה בגינה מרצה העותר מאסר או שעל פי מיידעים כאלו או אחרים ניתן ללמוד על מסוכנות הנשקפת מהוצאת העותר לחופשה או משחרור מוקדם ממאסר. מסוכנות כזו יכול שתתקיים גם כאשר אסיר אינו מסווג כבעל פרופיל אלמ"ב. עניין זה יבחן ע"י גורמי שב"ס והמשטרה בטרם תתקבל כל החלטה בעניינו של העותר. ואולם כל החלטה שתתקבל תהיה על בסיס סיווגו של העותר כאסיר רגיל, על כל המשתמע מכך. בכפוף להבהרה דלעיל אני קובע כי האסיר לא יסווג כאסיר בעל פרופיל אלמ"ב ועניינו יוחזר לבחינה הן בפני וועדות השחרורים והן לעניין הוצאתו לחופשות, כאסיר רגיל. אוסיף עוד כי בשים לב לעובדה שעניינו כבר הגיע בעבר לוועדות שחרורים ראוי כי יתקיים דיון חוזר בעניינו בהקדם האפשרי, הכול תוך התייחסות כל הגורמים לסיווגו בהתאם לאמור לעיל. בית סוהר / כלאאסיריםאלימותאלימות במשפחה