עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"), סעיף 64ב' (א)(3) לפקודה, סעיף 39א' לפקודה ותקנה 169א' לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961. בכתב האישום נטען כי המערער נהג ברכב ביום 20/07/12, ברחוב דוד אלעזר שבחיפה, כשבגופו היה ריכוז אלכוהול ברמה של 500 מיקרוגרם בכל ליטר אוויר נשוף. המערער זומן לדיון שנקבע ליום 14/10/12, אך לא התייצב לדיון. על כן, הורשע בהיעדרו והדיון נדחה לטיעונים לעונש ליום 29/05/13. בפתח הטיעונים לעונש ובהתאם לבקשת המערער, דן בית משפט לתעבורה בבקשה לביטול הכרעת הדין שניתנה בהיעדר והחליט לדחותה, שמע טיעונים לעונש והטיל על המערער את העונשים הבאים: 1. 24 חודשי פסילה בפועל בניכוי חודש פסילה מנהלית. 2. 3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים. 3. בית משפט לתעבורה נמנע מלהטיל על המערער עונש מאסר מותנה וקנס כספי. עיון בהודעת הערעור מעלה כי הערעור מופנה כנגד "עצם ההרשעה בהיעדר, וזאת בעיקר כדי למנוע עיוות דין משווע בעניינו, שכן הורשע הוא בעבירה אשר לא ביצע כלל". - ראו סעיף 55 להודעת הערעור. המערער טוען שהוא לא ידע שבכתב האישום (דו"ח העבירה) נרשם מועד הדיון שנקבע בפני בימ"ש לתעבורה ובדרך זו זומן. באת כוח המערער הפנתה להליך השימוע שבו הקצין הפנה את תשומת לב המערער לזכות ההיוועצות עם עורך דין והגם שבטופס זה רשום מועד הדיון בהליך המשפטי אליו זומן המערער, לא הופנתה תשומת ליבו למועד זה. אומר כבר עתה שיתכן והיה ראוי שתגובת השוטרים לטענת המערער שלא נמסר לו כי הוא זומן לדיון בבית משפט, לרבות תגובת הקצין שקיים את השימוע, תונח בפני בית משפט לתעבורה. כאמור טענה זו של המערער אינה פוטרת אותו מהחובה לקרוא את הדו"ח שנמסר לידיו ושבו יוחסה לו עבירה בניגוד לחוק. ביחס לעבירה שיוחסה למערער טענה באת כוחו כי המערער לא ביצע את העבירה ברחוב דוד אלעזר 10 שבחיפה, אומנם עוכב ביציאה הדרומית של העיר חיפה, אך זה לא היה ברחוב דוד אלעזר 10 טעות זו של השוטרים מעידה על חוסר הקפדה ברישום פרטים ונתונים ואף משליך על אמינותם. עוד טענה באת כוח המערער כי בדיקת הנשיפה נערכה לאחר שחלפו 14 דקות בלבד, כך שהדרישה שהבדיקה תיעשה אחרי 15 דקות, לא קוימה. מכאן שאין לתת כל משקל לבדיקה זו. באת כוח המשיבה ביקשה לדחות את הערעור. המערער זומן כדין ולא התייצב, ועל כן, הרשעתו הייתה כדין. עוד נטען כי על פי בדיקת מיקום עיכובו של המערער, עולה כי זה היה ברחוב דוד אלעזר 10 ומכל מקום, אין כל משמעות לטענה זו ביחס לביצוע העבירה. המשיבה סבורה כי אין כל בסיס לטענות המערער ביחס לעיוות הדין. הבדיקה נערכה כדין וטענות המערער מבוססות על השערות והנחות. לאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט קמא, בהודעת הערעור ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור. המערער קיבל לידיו את הזימון לדיון שנקבע, כפי שעולה מדו"ח העבירה ודי בכך כדי שהזימון יהווה זימון כדין כמשמעותו בדין. אין לקבל את טענת המערער שהשוטר לא אמר לו כי הוא מוזמן לדיון בפני בית משפט לתעבורה וכפי שציינתי שהיה ראוי לבקש את תגובתם לטענה זו ולהניחה בפני בימ"ש לתעבורה. גם אם נניח שיש בסיס לטענת המערער, לטעמי, אין בכך כדי להעלות או להוריד. אציין כי הנתונים רשומים בדו"ח שאף נחתם על ידי המערער כמי שמאשר קבלתו. לטעמי, אין בפיו של המערער כל טענה שיש בה כדי לבסס הסבר סביר להיעדרות מהדיון. בחנתי את טענות המערער ביחס לעיוות הדין, ולא שוכנעתי כי יש בטענות אלה כל ממש. המערער עוכב ביציאה (או הכניסה) הדרומית של העיר חיפה ליד בית מלון "לאונרדו" ולא יכולה להיות כל מחלוקת שהמלון נמצא ברחוב דוד אלעזר 10. אוסיף כי גם אם לא נרשם המיקום המדויק של ביצוע העבירה, הרי אין בכך כדי לבסס טענת המערער לעניין עיוות הדין. רכבו של המערער עוכב בשעה 02:58. המערער הועבר לצורך בדיקת המאפיינים בשעה 03:05, בדיקה שהסתיימה בשעה 03:13. מדוח תחקור המערער עולה כי נמצא בגופו ריכוז של 500 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אויר נשוף, כך שמעת שעוכב ב- 02:58 ועד לסיום ביצוע בדיקת המאפיינים בשעה 03:13 - חלפו כ- 15 דקות. כך שלא מצאתי בסיס עובדתי לטענות המערער ביחס לביצוע הבדיקה אחרי 14 דקות. מהאמור לעיל עולה כי בבדיקת המערער לא הייתה סטייה מהדרישות לביצוע בדיקת ריכוז רמת האלכוהול וכי טענות המערער מבוססות על הנחות והשערות בלבד, כי הרי לאחר עיכובו של המערער בוצעו בדיקות המאפיינים שהסתיימו בשעה 03:05 ובדיקת הינשוף בוצעה לכל המוקדם בשעה 03:13 שהינה שעת סיום בדיקת המאפיינים - ראו דו"ח המאפיינים שהמערער צירף. השימוע נערך למערער בשעה 04:27. סיכומו של דבר, לא מצאתי בפיו של המערער טענות ביחס לקיומו של הסבר סביר להיעדרות מן הדיון ולא שוכנעתי כי קיים חשש ממשי לעיוות דין. כפועל יוצא של הקביעה הנ"ל, אני מחליט לדחות את הערעור. משפט תעבורהשכרותפקודת התעבורה