הגדרת "חלוקה" בחוק החברות

"חלוקה", כהגדרתה בחוק החברות, אשר אינה מקיימת את "מבחן הרווח", כהגדרתו בסעיף 302 בחוק החברות (להלן: "מבחן הרווח"), בדרך של חלוקה במזומן של סך של 2,000 אלפי ₪ לבעלי מניותיה (להלן: "הבקשה"). הבקשה לאישור החלוקה מבוססת על החלטת דירקטוריון המבקשת מיום 2.5.13 אשר צורפה כנספח ג' לבקשה. בהעדר רווחים המקיימים את מבחן הרווח מבקשת המבקשת את אישורו של ביהמ"ש לביצוע החלוקה המבוקשת, בהתאם להוראות סעיף 303 בחוק החברות. בהתאם לתקנה 2א' בתקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א - 2001 (להלן: "תקנות החלוקה"), פירסמה המבקשת במועד הגשת הבקשה הודעה בשני עיתונים ישראליים הנפוצים במדינה בדבר הגשת הבקשה (נוסח ההודעה צורף כנספח ד' של הבקשה). כן נמסרה הודעה על דבר הגשת הבקשה לרשם החברות (נספח ה' של הבקשה). יודגש כי לשם אימות העובדות המפורטות בבקשה צורף לבקשה תצהירה של הגב' מיכל ליכטנשטיין, רואת חשבון המשמשת כסמנכ"ל כספים של המבקשת. ב. רקע עובדתי 2. המבקשת הינה חברה פרטית אשר התאגדה ביום 29.5.91 וכל מניותיה, למעט מנייה אחת בעלת ערך נקוב של 1 ₪ המוחזקת עבורה בנאמנות ע"י בא כוחה עו"ד דוד סיטן, מוחזקות במלואן ע"י פייטון תעשיות בע"מ, חברת ציבורית רשומה בישראל, אשר מניותיה רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בת"א (להלן: "חברת האם"). 3. עד ליום 31.12.11 עסקה המבקשת בפיתוח, ייצור, מסחר, שיווק ומכירה של שנאים מסוגים שונים. ביום 18.9.11 נמכרה כל פעילותה העסקית של המבקשת לחברת פייטון פלאנר מגנטיקס בע"מ, חברה אחות, אשר 66% ממניותיה מוחזקות ע"י חברת האם. עסקה זו הושלמה ביום 1.1.12 ומאותו מועד ואילך נותרה המבקשת ללא כל פעילות שהיא. 4. על המבקשת ונכסיה לא רשומים שעבודים כלשהם (ראו נספח ב' לתשובת המבקשת לתגובת המשיבים, הכנ"ר ומדינת ישראל, לבקשה, כן ראו נספח א' של הבקשה). 5. ביום 15.7.13 הורה מותב זה למבקשת להמציא את תגובתם של המשיבים לבקשה. כמו כן, נדרשה המבקשת להמציא לביהמ"ש ולמשיבים חו"ד כלכלית של מומחה חיצוני בלתי תלוי לעניין יכולת הפירעון שלה לפרוע את חובותיה, וזאת - "בהתחשב, בין היתר, בנטען בבקשה ובמיוחד בעובדה שהמבקשת נותרה ללא כל פעילות מסחרית או אחרת, בהיקף חובותיה הקיימים והצפויים של המבקשת, וכן בהתחשב בהשפעה הצפויה של החלוקה המבוקשת על כושר הפירעון של המבקשת ויכולתה לקיים התחייבויותיה הקיימות והעתידיות". כמו כן, נקבע בהחלטה מיום 15.7.13 כי "חוות הדעת הכלכלית תתייחס, בין היתר, גם לדוחות הכספיים המבוקרים של המבקשת ליום 31.12.12 אשר צורפו כנספח ב' של הבקשה, וכן לדוחות כספיים סקורים של המבקשת ליום 30.6.13 אשר צורפו לחוות הדעת הכלכלית" (ראו סעיף 3 להחלטה מיום 15.7.13). יצוין כי בהחלטה מיום 15.7.13 חויבה המבקשת להמציא לביהמ"ש החלטת דירקטוריון המאשרת, כי "כל אחד מבין הדירקטורים של המבקשת אחראי באופן אישי לנכונות הנתונים והמצגים העובדתיים נושא הבקשה וחוות הדעת הכלכלית הנזכרת לעיל" (סעיף 4 להחלטה מיום 15.7.13). 6. המבקשת המציאה לביהמ"ש חוות דעת כלכלית והחלטת דירקטוריון בהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 15.7.13. בנוסף, המציאה המבקשת לביהמ"ש מאזן ודו"ח רווח והפסד של המבקשת לתקופה שהסתיימה ביום 30.6.13. ג. התגובות לבקשה 7. המשיבה 2 הגיבה לבקשה והותירה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט. אולם, רשות המיסים הודיעה כי הינה מתנגדת לבקשה לאישור החלוקה כל עוד טרם נפרעו כל חובותיה הקיימים והעתידיים של המבקשת לרשות המיסים. בדיקה שערכה רשות המיסים העלתה כי חובה של המבקשת לרשות המיסים מוערך בסך של 33,000 ₪. כן נמסר ע"י רשות המיסים כי לאחר פירעונו או הפקדתו בבית המשפט של סך זה על ידי המבקשת - לא תתנגד רשות המיסים לבקשה לאישור החלוקה. בנוסף, הודגש ע"י רשות המיסים כי אין בעמדתה כדי להוות התייחסות מצדה להשלכות המס של ביצוע החלוקה המבוקשת, ככל שיהיה צורך בכך. 8. רשם החברות אישר בתגובתו לבקשה כי למבקשת אין רישומי שעבודים בפנקס השעבודים (זולת שעבוד אחד שסולק). כמו כן, אישר רשם החברות כי אין למבקשת חוב בגין אגרות, ואין המבקשת בגדר חברה מפרה כמשמעותה בסעיף 362 בחוק החברות. בנוסף, אישר רשם החברות כי על פי תקנות החלוקה מאחר שאין למבקשת נושה מובטח כהגדרתו בסעיף 2 בתקנות אלה, הרי שדי בפרסום שנעשה בשני עיתונים יומיים ובהסכמתו של רוה"ח המבקר של המבקשת לאפשר עיון בדוחותיה הכספיים לשנת 2002 לפי הוראות סעיף 5ב' בתקנות החלוקה. עם זאת, נדרשה המבקשת ע"י רשם החברות להמציא דו"ח שנתי מעודכן לרשם החברות המתייחס לשנים 2013-2012. 9. בהחלטה מיום 19.10.13 נדרשה המבקשת לעדכן את בית המשפט האם פרעה את חובה לרשות המיסים, ולהגיש דו"ח שנתי לרשם החברות, כפי שהתבקש על ידו. 10. בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 9.10.13 הודיעה המבקשת לבית המשפט כי כבר פרעה את חובה הנ"ל לרשות המיסים, ואף הגישה דו"ח שנתי לרשם החברות בגין שנת 2012 אשר נחתם על ידה ביום 10.7.13 ובו צוין כי הינו מעודכן גם למועד חתימתו. בנוסף הודיעה המבקשת כי אין למבקשת נושים אחרים (סעיף 7 לבקשה ולתצהיר הגב' ליכטנשטיין). 11. בהודעה מיום 21.10.13 הודיע הכנ"ר, כי אינו מתנגד לבקשה. ד. דיון והכרעה 12. לאחר שעיינתי בבקשה ובכל נספחיה, ובכלל זה בחוות הדעת הכלכלית מיום 10.9.13 אשר הוכנה ע"י ה"ה גדעון שלום בנדור ורו"ח כפיר קלדרון בשם "אס-קיוב יעוץ עסקי בע"מ" (להלן: חווה"ד הכלכלית"), הגעתי לכלל החלטה, כי ניתן לאשר את בקשת המבקשת בהתאם למבוקש. עיון בחוות הדעת הכלכלית מעלה כי היא נועדה לבחון את "איתנותה הפיננסית ויכולת הפירעון" של המבקשת במובנו של סעיף 302 לחוק החברות. לשון אחרת: עורכי חוות הדעת התבקשו, כפי שהם עצמם מפרטים בחוות דעתם, "לבחון האם קיים חשש סביר שהפחתת ההון הנ"ל תמנע מהחברה את היכולת לעמוד בהתחייבויותיה הקיימות והצפויות בהגיע מועד פירעונן" (עמ' 2 בחווה"ד הכלכלית). 13. עוד הודגש בחוות הדעת הכלכלית, כי "ביום 30.6.13 אין לחברה יתרת מזומנים בסך 2,000 (אלפי ₪ - ב.א.) לחלוקה אלא התחייבות של חברת האם לתשלום בגין הלוואה שניתנה בסך של כ-1.9 מיליון שקלים. על כן החברה תבצע את חלוקת הדיבידנד בדרך של מחילה על יתרת החייבים לחברת האם וחלוקה של יתרת הדיבידנד במזומן" (עמ' 11 בחווה"ד הכלכלית). 14. מהמסמכים שהוצגו לפניי עולה כי לאחר ביצוע החלוקה המבוקשת יישארו בידי המבקשת סך של 111,000 ₪ לצורך פירעון התחייבויותיה. מסך זה יש להפחית סך של 33,000 ₪ אשר כבר נפרע ע"י המבקשת לרשויות המס. יוצא אפוא, כי בקופת המבקשת יוותר - לאחר חלוקת הדיבידנד המבוקש ופירעון כל חובותיה של המבקשת - סך של כ- 78,000 ₪ במזומן. בנסיבות אלה, מכיוון שאין למבקשת פעילות שוטפת, וקופת המזומנים שלה אף לאחר ביצוע החלוקה המבוקשת תהיה חיובית, הרי שיתרת המזומנים בקופת המבקשת צפויה להיות בסכום הגבוה משמעותית מהעלויות העתידיות הצפויות למבקשת. לפיכך, נראה שאין סיכון להפסד עתידי או לגרעון תזרימי היכולים לפגוע ולסכן את יכולת הפירעון של המבקשת לפרוע התחייבויותיה הצפויות. בהקשר זה יצוין, כי הוצאות שנתיות לרשם החברות והוצאות הנהלה לחברת האם אינן צפויות לעלות על אלפי שקלים בודדים. בפסיקת בתי המשפט נקבע לא אחת כי "מבחן יכולת הפירעון" הינו מבחן כלכלי רחב החורג מבחינה מצומצמת של מאזנים חשבונאיים גרידא, והוא כולל אף "מבחן נזילות" המחייב גם בחינה של תזרים המזומנים של חברה הפונה לבית משפט בבקשה לאשר חלוקה שאינה מקיימת את "מבחן הרווח" על מנת להסיר חשש שמא בעקבות הפחתת ההון ואישור חלוקה כאמור תהפך לחדלת פירעון. בפסיקת בתי המשפט נקבע, כי "מבחן יכולת הפירעון בהיותו מבחן הצופה פני עתיד איננו מבחן דטרמיניסטי, ואין הוא דורש וודאות מוחלטת כי החלוקה המבוקשת לא תגרום לסיכון התחייבות כלשהי של החברה - המבקשת. מבחן זה הינו מבחן הסתברותי הבוחן את קיומו, או העדרו, של חשש סביר לאי קיום התחייבויותיה של חברה כתוצאה מביצוע חלוקה שאינה מקיימת את מבחן הרווח הקבוע בחוק החברות. ראו לעניין זה פר"ק מרכז 29889-03-10 איטונג תעשיות בע"מ נ' משרד המשפטים ואח' ( ביום 29.6.10, סעיף 40(ב) בפסק הדין) (להלן: "פסק דין איטונג"). כן נקבע בפסיקה (ראו לעניין זה פר"ק 28130-02-13 אופטיטקס בע"מ נ' משרד המשפטים ואח', ניתן ביום 21.3.13 ופורסם ב"נבו") כי מן הראוי שביהמ"ש יתבסס על מדדים כלכליים ועיסקיים לעניין מצב החברה תוך שהוא מביא בחשבון גם את האינטרס של נושיה. (ראו לעניין זה גם האמור בפסק דין איטונג, האמור בת"א מרכז 10446-03-09 ואלור מערכות ממוחשבות בע"מ נ' רשם החברות ( ביום 12.5.09, סעיף 4 בפסק הדין), וכן האמור בת"א מרכז 3488-06-08 מעיינות עדן בע"מ נ' רשם החברות ( ביום 24.7.08))" (ראו פר"ק 7106-05-13 ויז.אר.טי בע"מ נ' משרד המשפטים, פסק דין מיום 10.7.13, פורסם ב"נבו" בפיסקה 4). 15. לא למותר לציין, כי מעיון בחוות דעת כלכלית שנערכה ע"י הכלכלנית, הגב' דגנית דניאל, מטעם מחלקת התאגידים אצל כונס הנכסים הרשמי (צורפה לתגובת הכנ"ר מיום 21.10.13), ניתן ללמוד, כי נתוני המאזן הלא מבוקר של המבקשת ליום 30.6.13 שהומצאו במסגרת חוות הדעת הכלכלית אינם שונים מהותית מאלה של הדו"ח המבוקר של המבקשת לשנת 2012. יתרה מזו: בהסתמך על חוות דעת זו אני קובע כי יש ביסוס ממשי למסקנה המפורטת בחוות הדעת הכלכלית לפיה יתרת המזומנים שנותרה בקופת המבקשת (לאחר פירעון חובה הנ"ל לרשות המיסים) אשר מסתכמת בסך של כ- 78,000 ₪ - די בה כדי לאפשר למבקשת לקיים התחייבויותיה הצפויות לרשם החברות ולחברת האם בהתחשב בכך שלמבקשת אין פעילות כלשהי אשר צפויה לייצר לה חובות חדשים. ה. סיכום ומסקנות 16. כפועל יוצא מכל האמור והמפורט לעיל הנני קובע בזאת כי אין באישור החלוקה המבוקשת כדי לפגוע בכושרה וביכולתה של המבקשת לפרוע ולקיים כל חובותיה והתחייבויותיה הקיימים והצפויים בהגיע המועדים הנדרשים לפירעונם ולקיומם. לנוכח יתרת המזומנים המצויים בקופת המבקשת בניכוי התחייבויות המבקשת, ולנוכח היקף ההוצאות המצומצם הצפוי למבקשת, לא נראה שיש חשש ממשי לכך שחלוקה של 2 מיליון ₪ בדרך של מחילה על יתרת החייבים של חברת האם וחלוקה של יתרת הדיבידנד במזומן - תפגע ביכולתה של המבקשת לקיים התחייבויותיה לאחר ביצוע חלוקה זו. משכך, הנני מקבל את הבקשה ומאשר את החלוקה המבוקשת בהתאם למפורט בכותרת של הבקשה. הגדרות משפטיותחוק החברותדיני חברות